פרופ' רות פלאטו-שנער ואילנית אדסמן / צילום: איתמר מילרד, ניקי וסטפהל
פרופ' רות פלאטו-שנער היא ראש המרכז לדיני בנקאות ורגולציה פיננסית, המכללה האקדמית נתניה. אילנית נבון-אדסמן היא ראש תחום ביטוח ופינטק ב-KPMG ישראל
המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר מצאה את בנק ישראל בעיצומו של תהליך בחינה וניסוי של הנפקה אפשרית של שקל דיגיטלי (Central Bank Digital Currency - CBDC). שקל דיגיטלי הוא הביטוי הדיגיטלי של כסף מזומן, היינו מטבע וירטואלי המונפק על-ידי בנק ישראל ומהווה הילך חוקי.
● החודש החזק של קרנות הפנסיה וההשתלמות: אלה הגופים המצטיינים
● הכירו את מנהלת המסחר שהפכה לשיאנית השכר של בתי ההשקעות
בנק ישראל אינו הבנק המרכזי היחיד השוקל הנפקה של מטבע דיגיטלי. על-פי הערכות שונות, למעלה מ-110 מדינות נמצאות כבר בשלב כזה או אחר של תהליך דומה, ולא בכדי: המטבע הדיגיטלי המרכזי מאפשר ליהנות, מצד אחד, מהיתרונות של מטבע דיגיטלי, ובמקביל מהביטחון והגיבוי שמעניק לו הבנק המרכזי.
בנק ישראל מתכנן את הנפקת המטבע בהתאם ל"פרויקט סלע" כפי שהוצג לציבור בספטמבר 2023, ובוצע במשותף עם הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים (BIS) והבנק המרכזי של הונג קונג.
בחודש מרץ 2024 פרסם בנק ישראל מסמך ארכיטקטורה לוגית למערכת השקל הדיגיטלי. בהתאם למסמך האסטרטגיה נקבעו העקרונות הבאים:
בנק ישראל ינפיק את השקל הדיגיטלי על גבי רשת בלוקצ'יין פרטית.
ספקי שירותי תשלום בשקל דיגיטלי (PSP) יספקו תשתית של ארנק דיגיטלי למשתמשים בשקל הדיגיטלי, ויבצעו זיהוי של המשתמשים והפעולות שלהם אל מול רשת הבלוקצ'יין שמנהל בנק ישראל.
מוסדות המנהלים חשבון עו"ש (FI) יחזיקו בפיקדונות הציבור בשקלים "רגילים" ויאפשרו ללקוחותיהם להמיר כסף מהחשבון אצלם לשקל דיגיטלי ולהפך.
המשתמשים - מחזיקים בארנק הדיגיטלי ומשלמים או מקבלים תשלום באמצעות המערכת.
במאמר זה אנו רוצות להתמקד בשלושה יתרונות ספציפיים שעשויים להיות לשקל הדיגיטלי, בצורתו כפי שהוצגה ב"פרויקט סלע", ואשר יכלו לבוא לידי ביטוי משמעותי במשבר הביטחוני והכלכלי הנוכחי: יעילות ביצוע תשלומים, הגשמת מדיניות ממשלתית וצמצום הסיכון של מימון טרור.
יעילות בביצוע תשלומים
אחד היתרונות של מטבע דיגיטלי מרכזי הוא המהירות והיעילות בביצוע תשלומים באמצעותו. במלחמה הנוכחית תכונה זו קריטית במיוחד, לאור הצורך להעביר במהירות מענקים וכספי סיוע מדינתי לתושבים שפונו מבתיהם ביישובי הדרום וביישובי הצפון, לשלם לאנשי מילואים הזכאים לתשלום מביטוח לאומי וכו'. אילו לכל אזרח היה ארנק דיגיטלי אחד המזוהה איתו באופן חד-ערכי, ניתן היה להעביר אליו ישירות את כספי הסיוע ללא צורך במילוי טפסים והצהרה על חשבון הבנק אליו רוצים להעביר את הכסף. זאת להבדיל מהמצב כיום בו יתכנו מספר חשבונות בנק לכל אדם.
יכולת הזיהוי של בעל הארנק הדיגיטלי מעוררת את החשש שבנק ישראל והמדינה יוכלו לזהות את האזרח ולדעת כמה כסף דיגיטלי יש בבעלותו בכל נקודת זמן. אולם במבנה המוצע כרגע של השקל הדיגיטלי, את הזיהוי של בעל הארנק יעשה ספק שירות התשלום ולא בנק ישראל עצמו. ספקי שירות התשלום יהיו גופים בעלי רישיון הכפופים לחובות סודיות בדומה לבנקים, כך שמבחינת הגנת הפרטיות המצב לא יורע לעומת המצב הקיים.
הגשמת מדיניות ממשלתית
אחת התכונות של מטבע דיגיטלי מרכזי היא יכולת התיכנות שלו (programmability). תכונה זו מאפשרת לבנק המרכזי במקרים נדירים בהם תהיה הצדקה לכך, לשלוט על השימושים שנעשים במטבע ולתעל את השימוש בו לאפיקים שנתפסים כרצויים על-ידי המדינה. כך, המדינה יכולה להבטיח שמענקים יגיעו לידי תושבי העוטף - ולא לתושבים אחרים, לידי המשרתים במילואים - ולא האוכלוסייה הכללית, לידי עסקים העונים על קריטריונים מסוימים שהמדינה תקבע - ולא לאחרים, ועוד.
יתרון נוסף הוא ששקל דיגיטלי המתוכנת לצרכים חיוניים כגון סיוע למגורים או רכישת מזון, לא ייבלע ביתרת החובה שיש לחלק מהתושבים הללו בחשבון הבנק שלהם ויאפשר לצבוע את הכסף האמור למטרות ספציפיות.
מנגד, קיים חשש שמטבע מתוכנת יאפשר לממשלה מעקב אחר אזרחים ושליטה בשימוש שיעשו במטבע, כמו גם שימוש מפלה ביחס לקבוצות אוכלוסייה סקטוריאליות. אכן, עניין זה יצטרך להיות מוסדר בחקיקה שתעסוק בשקל הדיגיטלי. החקיקה תצטרך לאסור על אפליה בהענקת מענקי מדינה מתוכנתים, וכן לקבוע מנגנוני הגנה על הפרטיות (כגון הרחקת זיהוי הקשר בין מספר הארנק לבין בעליו, תוך הפקדתו בידי ספקי שירות התשלום בעלי רישיון כפי שהוסבר לעיל). שימוש באמצעים אלה אמור לפתור את החששות הנ"ל. וכפי שאנו רואים במהלך השנים - הקצאת כספים סקטוריאליים ניתן לבצע גם ללא מטבעות דיגיטליים.
צמצום סיכון מימון טרור
עם פרוץ המלחמה צצו אפליקציות, אתרים ובקשות ברשתות החבריות הקוראים לתרום כספים לכאורה למען מטרות חיוביות כמו רכישת ציוד לחיילים, לתושבי העוטף שבתיהם נהרסו והם נותרו חסרי כל, לעסקים שעוטף שנקלעו למשב, וכו'. חלק מהאתרים התגלו כמזויפים וכנתיב להעברת כספים לחמאס ולארגוני טרור קשורים.
הבעיה במצב הקיים גם בתוך ישראל וגם מחוצה לה היא שלא מתבצעת הצלבה על-ידי הבנקים בין מספר חשבון הבנק, או מספר ה-IBAN בחשבונות בנק מחוץ לישראל, לבין שם בעל החשבון אליו רוצים להעביר את הכסף.
קיימות מספר חברות פינטק אשר מנסות לתת פתרונות לכך, ואולם מטבע הדברים הן פועלות בעיקר בעסקים ולא מציעות את שירות ההצלבה הנ"ל לאנשים פרטיים המעוניינים לבצע העברות כספיות. הזיהוי החד חד ערכי של בעל הארנק על-ידי ספק שירות התשלום כפי שצוין לעיל, אמור לפתור סיכון זה.
יצוין כי לכל אחת מהמטרות שהוזכרו לעיל יתכנו פתרונות אחרים ומגוונים, אך היתרון של השקל הדיגיטלי הוא שהוא נותן פתרון לכל שלוש המטרות יחד.
לסיכום, לשקל דיגיטלי עשויות להיות תועלות חשובות בעת משבר ביטחוני-כלכלי, כמו גם למניעת הערוצים הפיננסיים שעלולים לאפשר את התעצמות המשברים הבאים (כגון מניעת תרומות לגופי טרור). תהליך ההנפקה של שקל דיגיטלי עוד יימשך זמן רב, ויש לקוות שהמלחמה הנוכחית והמשבר הכלכלי שבעקבותיה יסתיימו הרבה קודם. עם זאת, טוב יעשה בנק ישראל אם ימשיך בתהליך הבחינה של הנפקת שקל דיגיטלי, בתקווה שנוכל להשתמש בו בעיקר בעתות שלום ורווחה.