גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כיצד שקל דיגיטלי יכול היה לסייע במלחמת "חרבות ברזל"

לשקל הדיגיטלי יש שלושה יתרונות אשר יכלו לבוא לידי ביטוי משמעותי במשבר הביטחוני והכלכלי הנוכחי: יעילות ביצוע תשלומים, הגשמת מדיניות ממשלתית וצמצום הסיכון של מימון טרור

פרופ' רות פלאטו-שנער ואילנית אדסמן / צילום: איתמר מילרד, ניקי וסטפהל
פרופ' רות פלאטו-שנער ואילנית אדסמן / צילום: איתמר מילרד, ניקי וסטפהל

פרופ' רות פלאטו-שנער היא ראש המרכז לדיני בנקאות ורגולציה פיננסית, המכללה האקדמית נתניה. אילנית נבון-אדסמן היא ראש תחום ביטוח ופינטק ב-KPMG ישראל

המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר מצאה את בנק ישראל בעיצומו של תהליך בחינה וניסוי של הנפקה אפשרית של שקל דיגיטלי (Central Bank Digital Currency - CBDC). שקל דיגיטלי הוא הביטוי הדיגיטלי של כסף מזומן, היינו מטבע וירטואלי המונפק על-ידי בנק ישראל ומהווה הילך חוקי.

החודש החזק של קרנות הפנסיה וההשתלמות: אלה הגופים המצטיינים
הכירו את מנהלת המסחר שהפכה לשיאנית השכר של בתי ההשקעות

בנק ישראל אינו הבנק המרכזי היחיד השוקל הנפקה של מטבע דיגיטלי. על-פי הערכות שונות, למעלה מ-110 מדינות נמצאות כבר בשלב כזה או אחר של תהליך דומה, ולא בכדי: המטבע הדיגיטלי המרכזי מאפשר ליהנות, מצד אחד, מהיתרונות של מטבע דיגיטלי, ובמקביל מהביטחון והגיבוי שמעניק לו הבנק המרכזי.

בנק ישראל מתכנן את הנפקת המטבע בהתאם ל"פרויקט סלע" כפי שהוצג לציבור בספטמבר 2023, ובוצע במשותף עם הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים (BIS) והבנק המרכזי של הונג קונג.

בחודש מרץ 2024 פרסם בנק ישראל מסמך ארכיטקטורה לוגית למערכת השקל הדיגיטלי. בהתאם למסמך האסטרטגיה נקבעו העקרונות הבאים:

בנק ישראל ינפיק את השקל הדיגיטלי על גבי רשת בלוקצ'יין פרטית.

ספקי שירותי תשלום בשקל דיגיטלי (PSP) יספקו תשתית של ארנק דיגיטלי למשתמשים בשקל הדיגיטלי, ויבצעו זיהוי של המשתמשים והפעולות שלהם אל מול רשת הבלוקצ'יין שמנהל בנק ישראל.

מוסדות המנהלים חשבון עו"ש (FI) יחזיקו בפיקדונות הציבור בשקלים "רגילים" ויאפשרו ללקוחותיהם להמיר כסף מהחשבון אצלם לשקל דיגיטלי ולהפך.

המשתמשים - מחזיקים בארנק הדיגיטלי ומשלמים או מקבלים תשלום באמצעות המערכת.

במאמר זה אנו רוצות להתמקד בשלושה יתרונות ספציפיים שעשויים להיות לשקל הדיגיטלי, בצורתו כפי שהוצגה ב"פרויקט סלע", ואשר יכלו לבוא לידי ביטוי משמעותי במשבר הביטחוני והכלכלי הנוכחי: יעילות ביצוע תשלומים, הגשמת מדיניות ממשלתית וצמצום הסיכון של מימון טרור.

יעילות בביצוע תשלומים

אחד היתרונות של מטבע דיגיטלי מרכזי הוא המהירות והיעילות בביצוע תשלומים באמצעותו. במלחמה הנוכחית תכונה זו קריטית במיוחד, לאור הצורך להעביר במהירות מענקים וכספי סיוע מדינתי לתושבים שפונו מבתיהם ביישובי הדרום וביישובי הצפון, לשלם לאנשי מילואים הזכאים לתשלום מביטוח לאומי וכו'. אילו לכל אזרח היה ארנק דיגיטלי אחד המזוהה איתו באופן חד-ערכי, ניתן היה להעביר אליו ישירות את כספי הסיוע ללא צורך במילוי טפסים והצהרה על חשבון הבנק אליו רוצים להעביר את הכסף. זאת להבדיל מהמצב כיום בו יתכנו מספר חשבונות בנק לכל אדם.

יכולת הזיהוי של בעל הארנק הדיגיטלי מעוררת את החשש שבנק ישראל והמדינה יוכלו לזהות את האזרח ולדעת כמה כסף דיגיטלי יש בבעלותו בכל נקודת זמן. אולם במבנה המוצע כרגע של השקל הדיגיטלי, את הזיהוי של בעל הארנק יעשה ספק שירות התשלום ולא בנק ישראל עצמו. ספקי שירות התשלום יהיו גופים בעלי רישיון הכפופים לחובות סודיות בדומה לבנקים, כך שמבחינת הגנת הפרטיות המצב לא יורע לעומת המצב הקיים.

הגשמת מדיניות ממשלתית

אחת התכונות של מטבע דיגיטלי מרכזי היא יכולת התיכנות שלו (programmability). תכונה זו מאפשרת לבנק המרכזי במקרים נדירים בהם תהיה הצדקה לכך, לשלוט על השימושים שנעשים במטבע ולתעל את השימוש בו לאפיקים שנתפסים כרצויים על-ידי המדינה. כך, המדינה יכולה להבטיח שמענקים יגיעו לידי תושבי העוטף - ולא לתושבים אחרים, לידי המשרתים במילואים - ולא האוכלוסייה הכללית, לידי עסקים העונים על קריטריונים מסוימים שהמדינה תקבע - ולא לאחרים, ועוד.

יתרון נוסף הוא ששקל דיגיטלי המתוכנת לצרכים חיוניים כגון סיוע למגורים או רכישת מזון, לא ייבלע ביתרת החובה שיש לחלק מהתושבים הללו בחשבון הבנק שלהם ויאפשר לצבוע את הכסף האמור למטרות ספציפיות.

מנגד, קיים חשש שמטבע מתוכנת יאפשר לממשלה מעקב אחר אזרחים ושליטה בשימוש שיעשו במטבע, כמו גם שימוש מפלה ביחס לקבוצות אוכלוסייה סקטוריאליות. אכן, עניין זה יצטרך להיות מוסדר בחקיקה שתעסוק בשקל הדיגיטלי. החקיקה תצטרך לאסור על אפליה בהענקת מענקי מדינה מתוכנתים, וכן לקבוע מנגנוני הגנה על הפרטיות (כגון הרחקת זיהוי הקשר בין מספר הארנק לבין בעליו, תוך הפקדתו בידי ספקי שירות התשלום בעלי רישיון כפי שהוסבר לעיל). שימוש באמצעים אלה אמור לפתור את החששות הנ"ל. וכפי שאנו רואים במהלך השנים - הקצאת כספים סקטוריאליים ניתן לבצע גם ללא מטבעות דיגיטליים.

צמצום סיכון מימון טרור

עם פרוץ המלחמה צצו אפליקציות, אתרים ובקשות ברשתות החבריות הקוראים לתרום כספים לכאורה למען מטרות חיוביות כמו רכישת ציוד לחיילים, לתושבי העוטף שבתיהם נהרסו והם נותרו חסרי כל, לעסקים שעוטף שנקלעו למשב, וכו'. חלק מהאתרים התגלו כמזויפים וכנתיב להעברת כספים לחמאס ולארגוני טרור קשורים.

הבעיה במצב הקיים גם בתוך ישראל וגם מחוצה לה היא שלא מתבצעת הצלבה על-ידי הבנקים בין מספר חשבון הבנק, או מספר ה-IBAN בחשבונות בנק מחוץ לישראל, לבין שם בעל החשבון אליו רוצים להעביר את הכסף.

קיימות מספר חברות פינטק אשר מנסות לתת פתרונות לכך, ואולם מטבע הדברים הן פועלות בעיקר בעסקים ולא מציעות את שירות ההצלבה הנ"ל לאנשים פרטיים המעוניינים לבצע העברות כספיות. הזיהוי החד חד ערכי של בעל הארנק על-ידי ספק שירות התשלום כפי שצוין לעיל, אמור לפתור סיכון זה.

יצוין כי לכל אחת מהמטרות שהוזכרו לעיל יתכנו פתרונות אחרים ומגוונים, אך היתרון של השקל הדיגיטלי הוא שהוא נותן פתרון לכל שלוש המטרות יחד.

לסיכום, לשקל דיגיטלי עשויות להיות תועלות חשובות בעת משבר ביטחוני-כלכלי, כמו גם למניעת הערוצים הפיננסיים שעלולים לאפשר את התעצמות המשברים הבאים (כגון מניעת תרומות לגופי טרור). תהליך ההנפקה של שקל דיגיטלי עוד יימשך זמן רב, ויש לקוות שהמלחמה הנוכחית והמשבר הכלכלי שבעקבותיה יסתיימו הרבה קודם. עם זאת, טוב יעשה בנק ישראל אם ימשיך בתהליך הבחינה של הנפקת שקל דיגיטלי, בתקווה שנוכל להשתמש בו בעיקר בעתות שלום ורווחה.

עוד כתבות

מטוס קרב עם מערכת SPICE של רפאל / צילום: רפאל

נחשף: ישראל מוכרת להודו נשק ב-8.6 מיליארד דולר

ניו דלהי מרחיבה את שיתוף הפעולה הצבאי עם ישראל בעסקת ענק הכוללת חימושים מדויקים, טילים לטווח ארוך ומערכות תקיפה אוטונומיות ● הודו מבססת את מעמדה כלקוחה הביטחונית המרכזית של התעשיות הישראליות וזאת על רקע המרוץ האזורי

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

התאונה הקטלנית בבתי הזיקוק אשדוד: מה בודקת המשטרה?

שלושה ימים לאחר התאונה הקטלנית בבית הזיקוק באשדוד, במשטרה עדיין חוקרים מהו החומר הקטלני שגרם למותן של שתי העובדות ● בעקבות התאונה, הציבור התבקש שלא להשתמש במכלי חמצן של חברת סלם יעקב, בהם השתמשו העובדות ● "כל המכלים חשודים כרגע, והציבור לא יכול להשתמש בהם"

סיכום שווקים שבועי / צילום: Shutterstock

ההימור שעלה ביוקר לקרן העושר הנורבגית - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה: "קשה להצדיק התערבות מצד בנק ישראל" ● הבורסה בת"א שוב שוברת שיאים, אלו הכוחות שמזניקים אותה ● הפספוס של קרן ההשקעות הגדולה בעולם שהלכה נגד ישראל ● ומתי שוק האג"ח עדיף על השקעה במניות ואיפה טמונה בו מלכודת

כריכת הספר ''אף פעם''. בעיגול: נורית זרחי / צילום: תמר מצפי

הקומיקס החדש של נורית זרחי מתפרץ לנושא הנפיץ ביותר שספרי ילדים מדלגים מעליו

ממלכת הילדים של נורית זרחי אף פעם לא פחדה לארח היבדלות ואפילו אכזריות אנושית ● הפעם, בעשור התשיעי לחייה, סופרת הילדים מפציעה עם קומיקס על המוות, הכתוב בהומור שירכך את לבם של קוראים צעירים ומבוגרים כאחד

מימין: רועי זיסאפל, שבתאי אדלרסברג, דורון בלשר / צילום: יח''צ, תמר מצפי, ניר סלקמן

הישראלית שנכנסה לרשימת המניות המומלצות של אופנהיימר

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● רדוור קפצה לאחר שהחברה הודיעה על תוכנית לרכישה עצמית של מניות ● לאחר שמנייתה הגיעה לשיא לפני כשבועיים, על רקע ההאצה בביקוש לחשמל לתשתיות AI - אורמת נכנסה לרשימת המניות הישראליות המומלצות של אופנהיימר ● ואודיוקודס נסחרת סביב רמות שפל של שנתיים

זוהרן ממדאני / צילום: Reuters, Derek French

עיריית ניו יורק "זרקה" חברת רחפנים שעובדת עם ישראל

עיריית ניו יורק החליטה שלא לחדש את חוזה השכירות של חברת הרחפנים Easy Aerial במבנה שבבעלותה ● לפי ה"ניו יורק פוסט", החברה סיפקה אמצעים לישראל לפעילות באזור גבול רצועת עזה ● דוברת המתחם הכחישה ואמרה כי אי־חידוש הסכם השכירות נבע "מסיבות עסקיות"

שדרות. נהנית ממעמד גבוה יחסית לשכנותיה / צילום: Shutterstock

איך חצי קילומטר של שרירותיות תקציבית חרץ את גורלן של שלוש ערי פיתוח

דוח מבקר המדינה חושף כיצד המימון הממשלתי העודף הפך למנוף הכלכלי שהזניק את שדרות לשיא של 81% זכאות לבגרות, בעוד נתיבות ואופקים נותרו מאחור ● כעת, כשהמדינה נערכת לשיקום הדרום, מזהירים המומחים: ללא מודל חדש, תוכניות "חבל התקומה" עלולות להעמיק את העוול

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

בג"ץ בצו על-תנאי ללוין: נמק מדוע אינך מכנס את הוועדה לבחירת שופטים

לפי הצו, שר המשפטים ינמק עד 8 במרץ מדוע לא כינס את הוועדה לבחירת שופטים מאז ינואר 2025 לצורך איוש התקנים החסרים בכל ערכאות הרשות השופטת ● הצו ניתן בהמשך לדיון שנערך בנושא ביום חמישי האחרון, במסגרתו השופט אלכס שטיין סיפר בין היתר כי "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" בשל המחסור בשופטים ● מנגד, לוין טען כי החוק נותן לו שיקול-דעת לפעול בהתאם לאידאולוגיה שלו

בנייה בישראל / צילום: Shutterstock

משבר הביצוע: לפחות שבע חברות נקלעו לאחרונה לקשיים

לפחות שבע חברות הפועלות בענף ביצוע הפרויקטים הגישו לאחרונה בקשה להקפאת הליכים או לעיכוב הליכים, בשל היקף חוב כולל של 850 מיליון שקל ויותר ● משבר כוח־האדם נפתר לכאורה, אבל גלי ההדף של המחסור, כך נראה, מגיעים עכשיו

למה הסוללה נגמרת מהר אחרי עדכון האייפון? / אילוסטרציה: Shutterstock

עדכנתם גרסה באייפון, והסוללה מתרוקנת? זו הסיבה

כבר זמן רב שמשתמשים מדווחים על ירידה זמנית בחיי הסוללה לאחר התקנת עדכוני מערכת באייפונים של אפל ● התלונות מלוות בתיאוריות המאשימות את אפל בניסיון לעידוד מכירות, אך בחברה מסבירים: מדובר בתהליך תקין שצפוי להתאזן בתוך ימים

הדמיית שלט חוצות שיעלה השבוע במחלף ההלכה / הדמיה: אנשי העיר

החברה שמגרילה דירה במתנה (כדי למכור עוד דירות)

חברת ההתחדשות העירונית "אנשי העיר" מציעה לרוכשי דירות שלה במרכז ת"א להשתתף בהגרלת דירת 2 חדרים סמוך לכיכר המדינה ● המנכ"ל רון חן: "יש עודף של פרויקטים ושוק רווי. החלטנו לבוא עם רעיון יצירתי שיזעזע את התחום" ● וגם: בשופרסל בוחרים פרזנטורית אחרי כמעט שנתיים של קמפיינים רזים ● אירועים ומינויים

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל־כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

ניר גלבוע / צילום: ערן בן ברוך

הצלף שהקים צבא למלך נפאל עומד בראש חברת שמירה שמגלגלת מיליארד שקל בשנה

"בהתחלה אבא ואני עבדנו בעצמנו​. הוא התעקש שנשמור חצי-חצי בלילות, אבל הפריע לי שהוא יוצא לשמור. התווכחנו לא מעט על העסק. אחרי שלוש שנים הוא קיבל התקף לב ומת. החלטתי להמשיך כדי להנציח" ● שיחה קצרה עם ניר גלבוע, מייסד ומנכ"ל קבוצת האבטחה צוות 3

מי מנסה לפתות אותנו למשוך את כספי קרן הפנסיה שלנו? / אילוסטרציה: Shutterstock

"אין שום סיבה להשאיר שם את הכסף": כך מנסים לפתות אנשים לשבור את החיסכון הכי גדול שלהם

נציגי החברות לאיתור כספים לא בוחלים בשום נימוק כדי לשכנע אתכם להוציא כספי חיסכון - החל מ"אין שם תשואה", דרך "עדיף להשקיע בזהב" ועד "מי מבטיח שתגיע לגיל 65" ● הם לא מספרים על הפגיעה שתיגרם לכם בפנסיה ובכיסויים הביטוחיים, ועל העמלה השמנה שתצטרכו לשלם להם ● כיצד המדינה מנסה לטפל בתופעה, וגם: הדרך בה תוכלו לאתר את הכסף בעצמכם

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

עם 36 שעות טיסה: המל"ט הישראלי שנקנה למטרה מפתיעה

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

משרדי וואוי ישראל / צילום: איל יצהר

החברה הסינית שסוגרת את חטיבת הענן בישראל - 60 איש יפוטרו

חברת Huawei, שפועלת בארץ באמצעות מרכז הפיתוח טוגה נטוורקס, מודיעה על סגירת פעילות הענן ופיטורי כ־60 עובדים, זאת לאחר שבסוף 2023 סגרה גם את פעילות האחסון וצמצמה עשרות משרות בעקבות המלחמה

תקלה בשירות / צילום: Shutterstock, Ken stocker

תקלה בשירותי הטלוויזיה של הוט: "התקלה מיודעת ונמצאת בטיפול"

לקוחות הוט ברחבי הארץ מדווחים הערב על תקלה בשירותי הטלוויזיה של החברה, שבגללה לא ניתן לצפות בשידורים ● לצד זאת, לקוחות מדווחים כי הם לא מצליחים ליצור קשר עם המוקד של הוט

שטח פתוח סמוך לרהט. בעיגול: שרת התחבורה מירי רגב / צילום: צילומים: בר - אל, עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הממשלה אישרה הקמת שני שדות תעופה במקביל. מה יעלה בגורל צקלג?

הממשלה אישרה לקדם במקביל הקמת שני שדות תעופה - בצקלג שבנגב וברמת דוד ● ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת שרת התחבורה רגב, שטענה כי במצב הנוכחי צקלג עשויה להישאר מאחור ● ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל תקפה: "זו בכייה לדורות. הממשלה מוליכה שולל את תושבי הנגב"