גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תביעה ייצוגית נגד מילואימניק העלתה מחלוקת ישנה. האם נמצא לה פתרון?

תובעים ייצוגים מתנגדים זה שנים לרצון לחייב אותם להתריע בפני עסקים טרם הגשת תביעה נגדם ● אולם כעת, סיפורו של בעל עסק שחזר מעזה וגילה שהוא נתבע ב־2.5 מיליון שקל, עשוי לגרום לזה לקרות ● מומחים חלוקים לגבי ההשלכות

עסקים ברמת גן / צילום: טלי בוגדנובסקי
עסקים ברמת גן / צילום: טלי בוגדנובסקי

האם על־מנת להגיש תביעה ייצוגית יידרשו התובעים לפנות קודם כל לעסק שהפר לפי טענתם את הדין? השאלה הזו, המצויה זה שנים במחלוקת בתחום, עלתה לאחרונה שוב על פני השטח. זאת, ברקע סערה ציבורית שפרצה לאחר שבעל עסק גילה, כשחזר משירות מילואים בעזה, כי הוגשה נגדו תביעה ייצוגית בסך 2.5 מיליון שקל בשל הפרה של תקנה שלטענתו כלל לא הכיר. בשבוע שעבר פורסם בגלובס היקף התופעה של הגשת תביעות ייצוגיות והשלכותיה על בעלי עסקים.

אלפי תביעות נגד עסקים: הכירו את שיטת מצליח של עורכי הדין
העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר־הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות
לקראת מהפכה: החוק שיטלטל את התביעות הייצוגיות

סיפורו של בעל העסק, רון יעקובי, העלה לפני השטח הצעת חוק שהוגשה בפברואר האחרון על־ידי ח"כ אברהם בצלאל (ש"ס), המבקשת לקבוע חובת פנייה מוקדמת לפני הגשתן של תביעות ייצוגיות. ברקע הדברים ישנו גם תזכיר חוק שמתגבש במשרד המשפטים ומבקש לשנות שורת הסדרים הנוגעים לתובענות ייצוגיות, בהם גם חובת פנייה מוקדמת. בכנסת עשויה להיות תמיכה למהלך. האם פנייה מוקדמת תיטיב עם הציבור? מומחים בתחום חלוקים.

"חיסכון לכל הצדדים"

פנייה מוקדמת היא למעשה מכתב ששולח התובע או בא־כוחו לעסק שהוא סבור שעיוול כלפיו, בו הוא מפרט את טענותיו. אם העסק מתקן - התיק כלל לא מגיע לבית המשפט. למעשה, התכלית של פנייה מוקדמת היא לתת לעסק הזדמנות לתקן את ההפרות לפני הסלמה. הדין כיום לא דורש פנייה כזו, אך ישנם פסקי דין שראו בהיעדרה חוסר תום־לב. צוות בין־משרדי בראשות משרד המשפטים שבחן את ההסדרים הקבועים בחוק תובענות ייצוגיות ופרסם את המלצותיו לפני כשנה, הציע בין היתר להוסיף מנגנון שיחייב פנייה מוקדמת במקרים שבהם התובע דורש הסדרה עתידית של ההפרה הנטענת.

"הצוות צופה כי המנגנון המוצע יסייע בהתמודדות עם תביעות המוגשות מלכתחילה ללא כוונה להביא לפיצוי לציבור, אלא רק לצורך הסדרת הדין לעתיד, ויאפשר חיסכון במשאבים לכל הצדדים", נכתב במסמך המסקנות. "בנוסף, הצוות סבור כי מנגנון זה יביא לחיסכון של זמן שיפוטי רב ויביא להתמודדות עם העומס בבתי המשפט".

הצעת חוק ממשלתית טרם הוגשה, אך מודל מסוים של הרעיון הזה מופיע בהצעת החוק הפרטית שהגיש בצלאל. על־פי ההצעה, אם העסק המפר התחייב לתקן, הפונה יכול לקבל תגמול מסוים בשל תרומתו לתיקון, אך לא מעבר לזה.

סינון של התביעות

עו"ד אייל נחשון, מומחה בתביעות ייצוגיות ושותף במחלקת הליטיגציה במשרד ברנע ג'פה לנדה, תומך באימוץ מודל של פנייה מוקדמת. "זה רק יחזק את מוסד התובענות הייצוגיות", הוא אומר, ומסביר כי את התביעות הייצוגיות ניתן לחלק ככלל לארבע קטגוריות. אחת: תביעות שהוגשו עקב טעות של התובע שסבר כי יש בידיו עילת תביעה, אך אין כזו; שתיים: תביעות מוצדקות, אך שהעוול בבסיסן קטן והתיקון הדרוש פעוט גם כן; שלוש: תביעות סרק, שכל תכליתן סחיטת כספים; וארבע: תביעות גדולות ומרכבות, בעלות שאלות משפטיות ראויות או בירור עובדתי מורכב. האחרונות, ורק הן, אומר עו"ד נחשון, צריכות להגיע לבתי המשפט. פנייה מוקדמת, הוא סבור, יכולה לעשות סינון של האחרות.

אולם לדעת עו"ד נחשון, ישנו חסר בהצעת החוק: הפנייה המוקדמת לא מפורסמת בשום מקום, ולכן גם לא מקנה הגנה לעסק מפני תביעות עתידיות באותו עניין. "צריך לחשוב איך פניות מוקדמות מייצרות לנתבע 'מעשה בית דין'", קרי הכרעה משפטית מחייבת. זאת, הוא מסביר, על־מנת שהעסקים יוכלו להתחייב לתקן מבלי לחשוש שיידרשו לפצות בגין אותו מקרה ממש בעתיד. "זה יכול להיות באמצעות 'פנקס' של פניות מוקדמות, באמצעות חיוב של תובעים ייצוגיים להגיש את ההסדר עם הגוף המפר לאישור בית המשפט, או באמצעות הוראה לפרסם אותו". כיום ישנו פנקס שבו מפורסמות לציבור כל התביעות הייצוגיות שמוגשות, אך פניות מוקדמות מטבע הדברים לא מופיעות בו.

עו"ד אלעד אופק, מומחה גם הוא לתובענות ייצוגיות, מוסיף נדבך נוסף: לדבריו, העובדה שלפנייה מוקדמת אין למעשה כל משמעות "סופית", כמו פסק דין, מביאה גם לכך שהיא לא תוכל להביא לפיצוי של העוול שנגרם, בכל אותם מקרים שבהם העילה היא מוצדקת. "הקסם שבדרישה של פנייה מוקדמת הוא מובן, במיוחד כשמסתכלים על מקרים שבהם המשיבות לתביעות הן חברות קטנות יחסית או כאלה שלא בהכרח מכירות את כל הוראות החוק שעליהן תובעים, ולהביא את הדברים לתשומת־ליבן עשוי לפתור את ההפרה".

יחד עם זאת, הוא טוען, "פנייה מוקדמת כמעט לעולם לא נותנת פתרון אמיתי למלוא הבעיה. כאשר חברה מעוולת, בתרחיש הכי אופטימי היא תסכים לתקן את ההתנהלות שלה בעתיד. אולם היא כמעט לעולם לא תסכים לפצות את הנפגעים בעבר - בטח לא בערכים ריאליים, בין היתר מאחר שזה לא ייחשב עבורה 'מעשה בית דין' - אין לה פסק דין ביד, והיא עלולה להיות חשופה לתביעות בעתיד". כך, הוא סבור, "פנייה מוקדמת לא תפתור את הבעיה שחוק תובענות ייצוגיות התיימר לטפל בה: איגוד תביעות קיימות של אנשים - ולא רק הסדרה עתידית של השוק".

לדברי עו"ד אופק, ממילא גם היום רבים מעורכי הדין מגישים פנייה מוקדמת. אולם לטענתו, חלק מהסיבה שחוק תובענות ייצוגיות נחקק מלכתחילה היא קיומם של הליכים פומביים שימנעו "סגירת דילים" במחשכים.

את עו"ד יעקב סבו, שעוסק בתובענות ייצוגיות בתחומים כלכליים, זה בדיוק מה שמטריד: "ללא פומביות של הפניות האלה לא ניתן יהיה לדעת מי פנו, מתי פנו, מה דרשו ומה קיבלו. פנייה מוקדמת, בוודאי בלתי פומבית, היא בבחינת הזמנה להציע הצעות, והיכן שאין פומביות - ייווצר ריקבון".

מעבר לכך, טוען אופק, "פנייה מוקדמת מסרבלת ומאריכה זמנים, והיא יכולה לגרום לכרסום בתכליות החוק". לדבריו, ממילא אם חברה תגיע לבית המשפט ותסביר שלא הכירה את הדין ותתקן להבא, בית המשפט יקבע כי אין מקום לאשר את התובענה כייצוגית, או ידחוף להסתלקות כזו או אחרת, עם הסדרה עתידית. "הדרך לפתור את הליכי הסרק היא באמצעות חיוב בהוצאות משפט גבוהות. לא באמצעות הוספת תנאים מקדמיים פרוצדורליים, כמו פנייה מוקדמת".

"כלי להרתעת יתר"

ואם כן תהיה פנייה מוקדמת, האם היא צריכה לחול באופן שווה על כל סוגי ההליכים? סבו סבור שלא. "צריך להבחין בין הליכים מורכבים, עם בירור עובדתי ומשפטי סבוך, לבין הליכים שאין בהם נזק ורק טוענים לאכיפת זכויות. אם עיקר הסעד הוא כסף, המקום לברר אותו הוא בית המשפט. בכל תביעה שלא כרוכה בחיסרון כיס - אפשר לחייב בפנייה מוקדמת". ההבחנה, לדבריו, לא צריכה להיות על־פי הנתבע - למשל חברה גדולה או עסק קטן - כי יהיה קשה למדוד את זה, אלא על־פי הסעד המבוקש או העילה הנטענת.

כך או אחרת, דומה כי הן בקרב עורכי הדין המייצגים תובעים, והן בקרב אלה המייצגים נתבעים, ישנה תמימות־דעים ביחס לכך שקיימים מקרים שבהם החוק מנוצל לרעה, וכן כשלי שוק שצריך לפתור. "תובענה ייצוגית היא מכשיר חשוב להגשים כל אחת מהתכליות שלשמה נועד - גם הרתעה וגם אכיפה פרטית", מסכם עו"ד נחשון. "הבעיה היא שלאורך השנים הניסיון המצטבר מוכיח שנעשה בכלי הזה שימוש לא נכון במספר היבטים: הוא הפך להיות כלי להרתעת יתר, לאיום בפני עסקים קטנים ובינוניים, והוא גם החל לשמש לאכיפת יתר".

עוד כתבות

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

התאונה הקטלנית בבתי הזיקוק אשדוד: מה בודקת המשטרה?

שלושה ימים לאחר התאונה הקטלנית בבית הזיקוק באשדוד, במשטרה עדיין חוקרים מהו החומר הקטלני שגרם למותן של שתי העובדות ● בעקבות התאונה, הציבור התבקש שלא להשתמש במכלי חמצן של חברת סלם יעקב, בהם השתמשו העובדות ● "כל המכלים חשודים כרגע, והציבור לא יכול להשתמש בהם"

קניון / אילוסטרציה: רמי זרנגר

בעלים של רשת אופנה גדולה שם קץ לחייו

הרשת, בעלת עשרות סנפים ברחבי הארץ, נקלעה לקשיים כלכליים

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

קצב האינפלציה בישראל צפוי לרדת הערב משמעותית. אלו הסיבות

הכלכלנים צופים ירידה חודשית של 0.2%, שתחזיר את האינפלציה השנתית אל מתחת ל-2% לראשונה מאז יולי 2021 ● לצד התחזקות השקל, קיימת גם סיבה טכנית: גריעת מדד ינואר 2025, שכלל את העלאת המע"מ, מהחישוב

כריכת הספר ''אף פעם''. בעיגול: נורית זרחי / צילום: תמר מצפי

הקומיקס החדש של נורית זרחי מתפרץ לנושא הנפיץ ביותר שספרי ילדים מדלגים מעליו

ממלכת הילדים של נורית זרחי אף פעם לא פחדה לארח היבדלות ואפילו אכזריות אנושית ● הפעם, בעשור התשיעי לחייה, סופרת הילדים מפציעה עם קומיקס על המוות, הכתוב בהומור שירכך את לבם של קוראים צעירים ומבוגרים כאחד

שדרות. נהנית ממעמד גבוה יחסית לשכנותיה / צילום: Shutterstock

איך חצי קילומטר של שרירותיות תקציבית חרץ את גורלן של שלוש ערי פיתוח

דוח מבקר המדינה חושף כיצד המימון הממשלתי העודף הפך למנוף הכלכלי שהזניק את שדרות לשיא של 81% זכאות לבגרות, בעוד נתיבות ואופקים נותרו מאחור ● כעת, כשהמדינה נערכת לשיקום הדרום, מזהירים המומחים: ללא מודל חדש, תוכניות "חבל התקומה" עלולות להעמיק את העוול

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

ההשקעה החדשה של לאומי פרטנרס

לאומי פרטנרס ממשיכה בגל ההשקעות: רוכשת 17% מחברת הנדל"ן אבני דרך לפי שווי של 460 מיליון שקל אחרי הכסף

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

באיראן פסימיים לגבי המו"מ, ומאיימים: "טראמפ ילמד לקח"

צה"ל תקף מחבלים מארגון הטרור הג'יהאד האיסלאמי במרחב מג'דל ענג'ר שבלבנון ● חוסלו שני מחבלים במרחב הקו הצהוב שביצעו פעולות חשודות בקרקע והתקרבו לכוחות צה"ל הפועלים בצפון הרצועה ● בנו של השאה האיראני הגולה: "מתקפה עשויה להאיץ את נפילת המשטר" ● עדכונים שוטפים

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי פייננשל טיימס חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

ה-FDA חסם את החיסון של מודרנה לשפעת. אז למה המניה עולה?

רשות המזון והתרופות האמריקאית הודיעה למודרנה כי לא תבחן את הבקשה שלה לאישור חיסון חדש מבוסס RNA לשפעת; המשקיעים לא מתרגשים ● הניסוי שיכול להיות הזדמנות חדשה לטיפול בשבץ ● והחברה שמנסה לטפל בהלם בלי זריקות ● השבוע בביומד

הבית ברחוב חן בכרמיאל / צילום: טטיאנה טובמן

רק שלושה בתים ביישוב הזה נמכרו השנה ביותר מ-5 מיליון שקל. זה אחד מהם

מדובר בקוטג' חד־משפחתי בכרמיאל שהוצע תחילה למכירה ב־5.8 מיליון שקל ● הקוטג' נבנה על מגרש משופע בצלע הר, ובסך הכול שטח המבנה הוא 280 מ"ר, שטח החלקה עומד על 536 מ"ר ● בשנים האחרונות מבוצעות בכרמיאל כ־600 עסקאות בשנה בממוצע, מהן כ־20 במחירים של 3 מיליון שקל ויותר

סיכום שווקים שבועי / צילום: Shutterstock

ההימור שעלה ביוקר לקרן העושר הנורבגית - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה: "קשה להצדיק התערבות מצד בנק ישראל" ● הבורסה בת"א שוב שוברת שיאים, אלו הכוחות שמזניקים אותה ● הפספוס של קרן ההשקעות הגדולה בעולם שהלכה נגד ישראל ● ומתי שוק האג"ח עדיף על השקעה במניות ואיפה טמונה בו מלכודת

זוהרן ממדאני / צילום: Reuters, Derek French

עיריית ניו יורק "זרקה" חברת רחפנים שעובדת עם ישראל

עיריית ניו יורק החליטה שלא לחדש את חוזה השכירות של חברת הרחפנים Easy Aerial במבנה שבבעלותה ● לפי ה"ניו יורק פוסט", החברה סיפקה אמצעים לישראל לפעילות באזור גבול רצועת עזה ● דוברת המתחם הכחישה ואמרה כי אי־חידוש הסכם השכירות נבע "מסיבות עסקיות"

לעבוד בהייטק / צילום: Shutterstock, dotshock

משבר הג'וניורים כבר כאן? מעל 16 אלף מובטלים בהייטק, והשכר עולה

בדוח חדש של שירות התעסוקה עולה כי מגמת העלייה בכמות דורשי העבודה בהייטק מתייצבת ● למרות שמספר המשרות הפנויות בתחומי ההייטק הולך ועולה, הן דורשות ניסיון שאין לרבים מדורשי העבודה בתחום ● פערי השכר בהייטק לעומת האוכלוסייה הכללית התרחב בכ-20% לעומת תחילת 2022

מימין: רועי זיסאפל, שבתאי אדלרסברג, דורון בלשר / צילום: יח''צ, תמר מצפי, ניר סלקמן

הישראלית שנכנסה לרשימת המניות המומלצות של אופנהיימר

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● רדוור קפצה לאחר שהחברה הודיעה על תוכנית לרכישה עצמית של מניות ● לאחר שמנייתה הגיעה לשיא לפני כשבועיים, על רקע ההאצה בביקוש לחשמל לתשתיות AI - אורמת נכנסה לרשימת המניות הישראליות המומלצות של אופנהיימר ● ואודיוקודס נסחרת סביב רמות שפל של שנתיים

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

ההכרה בסומלילנד: האינטרסים הישראליים נחשפים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מצרים וסין מאחדות כוחות כדי להוריד את ההשפעה של המוסד באפריקה, הסיבה שמדינות נוספות צריכות ללכת בדרכה של ישראל ולהכיר בסומלילנד, ואיך משפיעה ההכרה הישראלית על היבשת • כותרות העיתונים בעולם

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: don-monteaux-photography

בדרך לעסקת ענק בצים: אלה הזוכות במכרז

הפג לויד הגרמנית חברה לקרן פימי, והשתיים הגישו את ההצעה שזכתה במכרז ● ההצעה של הפג לויד נחשפה לראשונה בגלובס ● העסקה הייחודית תפצל את הפעילות של חברת הספנות לישראלית וזרה ● לחברה הגרמנית יש בעלים מקטאר וערב הסעודית ● צים תימחק מהמסחר בניו יורק באמצעות מיזוג משולש הופכי ● עובדי צים הופתעו מהעסקה ועשויים לפתוח בצעדי מחאה

שטח פתוח סמוך לרהט. בעיגול: שרת התחבורה מירי רגב / צילום: צילומים: בר - אל, עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הממשלה אישרה הקמת שני שדות תעופה במקביל. מה יעלה בגורל צקלג?

הממשלה אישרה לקדם במקביל הקמת שני שדות תעופה - בצקלג שבנגב וברמת דוד ● ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת שרת התחבורה רגב, שטענה כי במצב הנוכחי צקלג עשויה להישאר מאחור ● ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל תקפה: "זו בכייה לדורות. הממשלה מוליכה שולל את תושבי הנגב"

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב