ספר יעדי הממשלה: איך להתחמק מכישלונות קודמים ולשחק בנתונים / איורים: גיל ג'יבלי
"ספר יעדי הממשלה לשנת 2024" פורסם השבוע, וכלל 712 עמודים מרשימים של יעדים לכל אחד ממשרדי הממשלה וליחידות הסמך לשנים הקרובות. אבל לא בטוח עד כמה בשורת השקיפות והביצוע מרשימה. יעדים שלא הגיעו בהם להישגים ב־2023 טואטאו מתחת לשטיח, או שהציפיות צומצמו מאוד. במקרים אחרים, לא ניתנו יעדים מספריים כלל, כך שיהיה קשה לבחון בדיעבד האם הממשלה הצליחה לעמוד ביעדים שהציבה לעצמה.
● אלפי עסקים עלולים לגלות בקרוב שהם חייבים לביטוח לאומי מיליוני שקלים
● יותר מ־5 מיליארד שקל: ממדי הנזק בעוטף עזה נחשפים
משרד ראש הממשלה מבטיח שיתפרסם מעקב אחרי העמידה ביעדים - אך רק בחודש מאי, יותר מחמש שנים לאחר שפורסם המעקב האחרון. המסמך כולל למשל יעדים לא ממש ריאליים, כמו רכבת מקריית שמונה ועד אילת, ויעדים אחרים שחלקם ברורים מאליהם - ואחרים דמיוניים לגמרי.
היעד המרכזי נעלם
כך למשל, ביעדי משרד האוצר ל־2023 שאפו להביא לשיעור יישום משמעותי בהוראות "החוק לקידום תשתיות לאומיות" שנתן עדיפות ומסלול מהיר לבניית תשתיות מסוימות. על פי היעד, החוק אמור היה להיות מיושם ב־50% ב־2023 ו־75% בשנת 2024. והשנה? היעד לא מופיע כלל. הוא נעלם מעמוד "היעדים המרכזיים".
כך גם משרדי ממשלה שהתחברו למערכת ניהול הגבייה של המשרדים, שם הוצב יעד של ארבעה משרדים ב־2023 ושישה ב־2024, ונעלם לחלוטין בספר לשנת 2024. כמה משרדים התחברו בפועל? האם הממשלה הצליחה או נכשלה? לא נדע, ולא ברור כמה משרדים צפויים להתחבר למערכת השנה.
במשרד החקלאות, ב־2023 הציבו יעד להנגשת תהליכים רגולטוריים באופן מקוון. אך ב־2024 היעד נעלם כליל, ואי אפשר לדעת האם היעדים שהוצבו בזמנו ל־2024 ואף ל־2025 עודם בתוקף.
במקביל, יעדים שנשארו עברו ריסון ניכר, כנראה בהתאם לתוצאות בעייתיות בשטח. כך למשל, ב־2023 משרד האנרגיה הציב יעד של חיבור צרכנים חדשים לגז טבעי, בין השאר כדי לייעל את התעשייה הישראלית. היעד ב־2023 עמד על 25 לקוחות חדשים, אך בדוח העדכני נכתב כי 12 לקוחות חדשים בלבד חוברו בשנה שעברה, עם יעד של 15 מתחברים במהלך 2024.
גם במשרד התחבורה הציבו ב־2023 יעד ל־900 אלף נוסעים בתחבורה הציבורית ב-2024. בדוח העדכני נקבע יעד זהה - אך רק ל-2025. מדד האמינות של האוטובוסים, שעמד על 64% ב־2023 ותוכנן לעלות ל־69% ב־2024, רוסן חזרה ל־64%. זאת, כנראה, בשל אי-עמידה ביעדים שהמשרד הציב לעצמו. במדדים אחרים יש "משחק במספרים" - ב־2023 היעד להרוגים בתאונות דרכים נמדד למיליארד ק"מ נסועה, אך ב־2024 הוא נמדד על פי גודל האוכלוסייה. שינוי מתודולוגי זה מחשיד למדי, ועלול להעיד על התחמקות מהודאה באי-עמידה ביעדים. זאת ועוד, היעד למספר מוקדי הסיכון שטופלו רוסן מ־20 ל־14.
לעיתים, משרדי ממשלה מסוימים אינם מציבים יעדים כלל. משרד הכלכלה הציב ב־2023 יעדים מספריים חשובים בתחום פערי המחירים, מעבר ל"עצימות דיגיטלית" ושיפור פריון העבודה. ב־2024 כל היעדים המספריים נעלמו, ונשאר רק דיווח על החלטות המשרד, כמו העברת הצעות חוק ועסקים שקיבלו שירות. כיצד יוכל הציבור לדעת האם עמדו ביעדים שהוצבו רק בשנה שעברה? ומה בעצם שווה "מסמך יעדים" שלא מופיעים בו יעדים ניתנים לבחינה?
המשרד שמוריד ציפיות
גם משרד ראש הממשלה עצמו, שאחראי על פרסום היעדים, לא חף מכשלים כאלה בעצמו: ב־2023 הוא הבטיח 78% ביצוע של החלטות הממשלה, ו־80% ב־2024. בדוח החדש הוא מוריד ציפיות: 74% בלבד עמידה ביעדים ב־2023 ו־76% ב־2024. נראה שמדד העמידה ביעדים של משרד ראש הממשלה לא עומד ביעדים.
אך ישנם גם גופי ממשלה שעומדים ביעדים. למשל, מנהל התכנון עמד ביעדים שהציב לעצמו, לעיתים אף יותר מהצפוי. קודם כל, כל היעדים של מנהל התכנון ב־2023 הופיעו גם ב־2024. נוסף על כך, המנהל הבטיח ב־2023 שיאושרו 125 אלף דירות בהתאם להחלטת הממשלה, וב־2024 המספר עודכן כלפי מעלה ל־168,370. גם יעדי ההתחדשות העירונית, שהיו צנועים יחסית ב־2023 ועמדו על 31,250, עודכנו כלפי מעלה ל־79,866. ב־2024, אומרים במנהל התכנון, יתכנסו בחזרה ליעד הצנוע יותר. אך נראה שהמנהל מציב יעדים ריאליים שהוא יכול לעמוד בהם ואף לעקוף אותם. עם זאת, לא ברור עד כמה קיים קשר בין התכנון התיאורטי להבשלת התוכניות בבנייה בשטח, שהוא המבחן הרלוונטי לציבור.