יותר מ־5 מיליארד שקל: ממדי הנזק בעוטף עזה נחשפים

נזקים ביישובי העוטף, שמוערכים במיליארדי שקלים, נחשפו בהצעת המחליטים של הממשלה שאושרה היום • מספר דורשי העבודה זינק, והפגיעה בחקלאות מוערכת במאות מיליונים •  שיקום הבתים טרם החל בשלב זה

קיבוץ כפר עזה. עלות שיקום הנזק מוערכת ביותר מ־5 מיליארד שקל / צילום: Reuters, RONEN ZVULUN
קיבוץ כפר עזה. עלות שיקום הנזק מוערכת ביותר מ־5 מיליארד שקל / צילום: Reuters, RONEN ZVULUN

ממדי האסון ביישובי עוטף עזה נחשפים: אושרה הצעת המחליטים של הממשלה לתוכנית האסטרטגית למינהלת תקומה, שמציגה לראשונה באופן מקיף את היקפי הנזקים ואת הפגיעה הנרחבת ביישובים ובתושבים בעקבות אירועי 7 באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל". הנתונים מראים כי מדובר בפגיעה רחבה מבחינה פיזית וכלכלית, שמסתכמת על פי הערכות ביותר מ-5.3 מיליארד שקל, לא כולל הפגיעה הנפשית שחוו התושבים.

"תחרות בלתי הוגנת": תביעה חושפת את הפגיעה במחצבות הישראליות
המאבק שתוקע הכפלת מסילת הרכבת ופיתוח קרקע ביותר ממיליארד שקל

הצעת המחליטים נוסחה לטובת אישור התוכנית האסטרטגית, היא תוכנית החומש לפעילותה של מינהלת תקומה לשיקום העוטף. התוכנית הייתה אמורה לעלות לאישור הממשלה כבר בתחילת השבוע, אך בעקבות מתקפת הטילים והכטב"מים מאיראן, נדחתה והובאה לאישור היום (ד'). היא כוללת לא מעט נתונים כרקע, ובהם נזקים לבתים, לתשתיות ואולי יותר מכול - לשגרת החיים של תושבי העוטף.

נזקים לבתים, לתשתיות ולחקלאות

"המרחב הבנוי ביישובי החבל סבל פגיעה אנושה", כך על פי הצעת המחליטים, שמציינת כי יותר מ־2,000 מבנים בעוטף "נפגעו במידה כלשהי", ומתוכם מאות מיועדים להריסה, הן בתי מגורים והן מבני ציבור. ההערכה היא כי מדובר בנזק של 1.7 מיליארד שקל. לצד זה, נגרמה פגיעה קשה לתשתיות, ובעיקר לכבישים בין־עירוניים ולכבישי גישה. הצעת המחליטים מציינת כי "בהתאם לנתוני משרד התחבורה נדרש שיקום לכ־140 קילומטרים של כבישים באזור זה". הנזקים נגרמו הן ישירות מהלחימה באזור, והן בשל תנועת כלים של צה"ל, כוחות ההצלה וכוחות הביטחון ברחבי העוטף.

2,000 מבנים נפגעו מתוכם מאות מיועדים להריסה / צילום: מיטל שטדלר
 2,000 מבנים נפגעו מתוכם מאות מיועדים להריסה / צילום: מיטל שטדלר

נציין כי שיקום העוטף פיזית החל בעיקר בתחום התשתיות, וכי שיקום מרחבי המגורים טרם החל באופן רשמי. במינהלת תקומה מגבשים מתווה שבמסגרתו ינוהל התכנון מחדש של כל יישוב שנפגע בעזרת חברת ניהול חיצונית, שתעבוד עם היישובים עצמם ובפיקוח המינהלת. המהלך צפוי לצאת לדרך לאחר חג הפסח.

התוכנית האסטרטגית שאושרה על ידי הממשלה כוללת הקצאה של 1.46 מיליארד שקל לטובת מתווה לשיקום היישובים, בתי המגורים, התשתיות הציבוריות, מבני הציבור וסביבת המגורים בישובים שנפגעו. לצד זה, היא מקצה סכום של 270 מיליון שקל לטובת פעולות שיקום נוספות בעיר שדרות עצמה - וכן עוד סכומים נוספים לשיקום ולתיקון בתחומי חיים אחרים בעוטף.

תחנת דלק הרוסה בעוטף עזה. 3,000  דורשי עבודה חדשים בעוטף  מתחילת 2024 / צילום: בר לביא
 תחנת דלק הרוסה בעוטף עזה. 3,000 דורשי עבודה חדשים בעוטף מתחילת 2024 / צילום: בר לביא

הצעת המחליטים חושפת גם את היקף הנזקים הישירים לחקלאות בעוטף עזה, המוערכים במאות מיליוני שקלים. על פי נתונים המוצגים בהחלטה, שהתקבלו מאגודת "משקי הנגב" (המרכזת את רוב הפעילות החקלאית של הקיבוצים בעוטף עזה), נגרם אובדן תוצרת של כ־20%-50% בגידולי השדה בעוטף, קרוב ל־50% אובדן תוצרת במטעים ובפרדסים וירידה של כ־20% בתפוקת החלב בעוטף. עוד מצוין בהצעת המחליטים כי כיום, כחצי שנה לאחר פרוץ המלחמה, ההערכה היא כי היקף הפעילות במשקים עומד על כ־60%-70% ביחס למצב ערב המלחמה.

עלייה של פי 4 בצריכת טיפולים נפשיים

מאז פרוץ המלחמה, ובעיקר עקב אופי האירועים במתקפת 7 באוקטובר של החמאס, מזהירים מומחים כי הדרישה לטיפולים נפשיים ולטיפול בטראומה ובפוסט טראומה תגדל משמעותית בקרב מי שחווה ישירות את המאורעות. הצעת המחליטים חושפת גידול דרמטי מכיוון זה. "בהתאם לנתוני משרד הבריאות, לאחר אירועי 7 באוקטובר ישנה עלייה של פי ארבעה בצריכת טיפולים נפשיים במסגרת מרכזי החוסן ברשויות חבל התקומה", נכתב בהצעה. "בהתאמה, גדלה כמות המטפלים פי 4.5". עוד מצוין במסמך כי אחוז הפונים לטיפול במרכזי החוסן מקרב תושבי רשויות חבל נע בין 7.5% ל־19%, נתון גבוה משמעותית מהממוצע. כך למשל מציינת ההחלטה כי בקרב תושבי נתיבות שיעור הפונים לטיפול במרכזי החוסן הוא 2% מכלל האוכלוסייה.

כביש סמוך לשדרות לאחר מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר. 140 קילומטרים של כבישים דורשים שיקום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg
 כביש סמוך לשדרות לאחר מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר. 140 קילומטרים של כבישים דורשים שיקום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

העלייה בפניות לטיפול מתורגמת גם למספרים, בפילוח לפי רשות: על פי הצעת המחליטים, מאז 7 באוקטובר יותר מ־50% מתושבי שדרות קיבלו מענה במחלקת הרווחה; במועצה האזורית אשכול נוספו 500 פניות חדשות לשירותי הרווחה, 300 מהן סביב נושא החטופים והנרצחים באירועים - זאת לעומת 1,220 משפחות שקיבלו שירות לפני המלחמה; בשדות נגב נוספו 1,250 פניות חדשות, לעומת 860 מטופלים לפני המלחמה; במועצה האזורית חוף אשקלון נוספו 534 פניות חדשות מאז המלחמה.

שיעור האבטלה קפץ ל־10%

המצב הקשה שבו שרויים התושבים מתבטא גם בנתוני התעסוקה: על פי הצעת המחליטים, בתקופה שלאחר 7 באוקטובר מספר דורשי העבודה ברשויות החבל גדל כמעט פי 2.5 ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. "לפי נתוני המוסד לביטוח לאומי, מתחילת 2024 כ־3,000 איש בחבל דרשו אבטלה, לרבות עובדים שהוצאו לחל"ת", מצוין שם. "כדי לסבר את האוזן, מדובר על כ־10% מכלל התושבים בגילי העבודה בחבל, בעוד שלפני מתקפת הטרור עמדה האבטלה בחבל על כ־1%". לפי נתוני שירות התעסוקה, בחודשים אוקטובר-ינואר הצטרפו כ־3,400 דורשי עבודה חדשים בחמש רשויות החבל לעומת פחות מ־900 בתקופה המקבילה אשתקד, כמעט פי ארבעה.

"בהתאם לנתוני רשות המסים, בינואר-פברואר כ־70% מהעסקים בחבל דיווחו על ירידה בהכנסות, וב־28% מהם דווח על ירידה של יותר מ־80% בפעילות העסקית", מצוין במסמך. ההצעה מתייחסת גם למוסד האקדמי היחיד הפועל היום בחבל, המכללה האקדמית ספיר שנמצאת במרחק של פחות מ־4 ק"מ מגבול עזה והושפעה ישירות מהאירועים: 27 סטודנטים, חברי סגל ובוגרים נרצחו, 1,200 סטודנטים פונו מבתיהם וכך גם 270 אנשי סגל. הצעת המחליטים חושפת שנכון להיום ההרשמה לשנת הלימודים הבאה נמוכה ב-35% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד".

התוכנית של מינהלת תקומה הובאה לאישור לאחר עבודה שהחלה בעקבות אישור החלטת הממשלה 1127 ב־12 בדצמבר 2023. התוכנית קובעת את מסגרת הפעילות של המינהלת לאורך חמש שנות פעילותה, בתקציב כולל של 19 מיליארד שקל - מיליארד שהוקצו בפרוץ המלחמה ועוד 18 מיליארד שקל להמשך פעילותה עד שנת 2028. בתוכנית סעיפים הנוגעים לדיור, בינוי ותשתיות, כלכלה, עסקים ותעסוקה, תיעוד, הנצחה ומורשת, חקלאות, תיירות וביטחון. ההחלטה דוחה את אישור חלק מתקציב המינהלת, 5 מיליארד שקל המיועדים בעיקר לצמיחת העוטף, לשלב מאוחר יותר, זאת במטרה לאפשר לממשלה לבחון מחדש את הגדרת החבל - קרי היישובים הכלולים בו - כפי שנקבע בהחלטת הממשלה הקודמת הנוגעת לתקומה. 

גדי ירקוני, ראש המועצה האזורית אשכול, אינו מרוצה מהתוכנית שאושרה: "לצד התהליכים המשמעותיים לפיתוח ולשיקום האזור, והערכתנו לעבודה הקשה מולנו בבנייתה, לצערנו יש בתוכנית חוסרים משמעותיים אל מול הצרכים הרבים של יישובי המועצה כמוקד האסון", הוא אומר. "ציפיותינו לשיקום הולם אל מול עוצמת הפגיעה, ובהתייחסות לכלל יישובי המועצה, לא נענו. המענה הניתן לאשכול הוא חלקי ולא בכל התחומים כמתבקש בשיקום. העיכוב בשיפוץ היישובים, חדרי הטיפול שמימונם הופסק והקטנת כיתות הלימוד הנדרשת אינם חלק מהתוכנית. המבחן האמיתי של התוכנית יהיה יכולת הביצוע והיישום שלה בפועל. לקהילות שעברו את האסון הגדול ביותר שידעה המדינה, מגיע יותר".