גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הדרך של מיכאל כגן ממשרד ישן ביקנעם לצמרת החברה הלוהטת בעולם

מיכאל כגן, סמנכ"ל טכנולוגיות עולמי באנבידיה, סיכם 25 שנה במלאנוקס עד שהחברה נמכרה לענקית השבבים ● "מצד אחד, רצינו לבנות חברה ישראלית, אך מצד שני הבאנו לארץ השפעה בינלאומית" ● בראיון בלעדי לגלובס, הוא מדבר על תחילת דרכו במלאנוקס, מתייחס לחשש מהיעדר תחרות בשוק שבבי ה־AI ונותן טיפ ליזמים צעירים בישראל: "אל תהיו כבולים לעבר"

מיכאל כגן / צילום: כדיה לוי
מיכאל כגן / צילום: כדיה לוי

כשמיכאל כגן, בכיר בענקית השבבים הגלובלית אנבידיה, נשאל על רכישת מלאנוקס הישראלית ב־2019, הוא קודם כל משיב בהומור. "כמה זה 93 מיליארד דולר ועוד 7 מיליארד דולר? מעל ל־2 טריליון דולר כנראה (שווי השוק של אנבידיה, נ"ט)", הוא מתבדח, כשחיוך מיד עולה על פניו. בראיון בלעדי לגלובס לציון ארבע שנים לעסקת הענק, כגן - היום סמנכ"ל טכנולוגיות עולמי (CTO) באנבידיה ובעבר ממקימי מלאנוקס - משחזר את תחילת דרכו אי אז בשלהי שנות ה־90, וצולל לראשונה לקשיים שחווה.

"מלאנוקס הוקמה בבניין הישן של מפעלי חברת סולתם ביקנעם, לפני שפארק ההייטק בעיר הפך למה שהוא היום", הוא מספר בתחילת הראיון. "אפילו את הכיסאות הבאנו מהבתים. דלתות החדרים הישנות, יחד עם כמה ארגזי מחשבים, שימשו לנו כשולחנות עבודה. הייתה תחושה של חלוציות. סיפור 'הסטארט־אפ בגראז' במלוא מובן המילה. איל וולדמן (מייסדי מלאנוקס, נ"ט), שהה אז בעיקר בארה"ב במאמצים לגייס כספים לפעילות החברה, בזמן ששותפיו, רוני אשורי ושי כהן, גייסו את המהנדסים הראשונים של החברה הצעירה. בתוך חודשים בודדים, מספר העובדים שלנו גדל ל־40".

משרדי מלאנוקס בתחילת הדרך; דלתות שימשו כשולחנות / צילום: אלבום פרטי

באותה העת, משחזר כגן, הוא עסק בעיקר בפיתוח המוצר הראשון של מלאנוקס, מעבד תקשורת: "קראנו לו בשם הקוד 'גמלא'. היום זה השם של המסעדה במשרדים שלנו ביקנעם. עבדנו קשה מאוד, וכמו בכל סטארט־אפ, היו עליות ומורדות. לא הכול היה ורוד. אבל בכל משבר שבו נתקלנו, לא הרמנו ידיים. האמנו בפוטנציאל שלנו ובמוצרים שפיתחנו. מכאן, רק התחלנו לנסוק".

⁠⁠האמנת שמלאנוקס תגיע לאן שהגיעה?
"כבר עם הקמת מלאנוקס, החלום שלנו היה לבנות חברת הייטק ישראלית גדולה ומצליחה, וכך עשינו. היה לי ביטחון בדרך שלנו, גם כשהיא הייתה עקלקלה ולא פשוטה. לאורך הדרך, ביצענו כמה רכישות משמעותיות בישראל, שסייעו להביא את מלאנוקס לשיאה, לצד צמיחה אורגנית".

"הבאנו לישראל את 'חללית הטכנולוגיה'"

כגן (67) הוא אחד הישראלים הבכירים בתחום הבינה המלאכותית היוצרת. הוא נולד בסנט פטרסבורג, ובשנת 1975, בעודו בן 18 בלבד, הוא עלה לישראל לאחר שלא התקבל ללימודים אקדמיים באחת מהאוניברסיטאות ברוסיה בגלל שם משפחתו היהודי. כגן למד הנדסת חשמל בטכניון ומימן את מחייתו בעזרת עבודה בניקוי חדרי מדרגות. היום, באופן אירוני, הוא משמש כחבר בדירקטוריון של המוסד האקדמי.

אחרי סיום התואר, הוא התגייס לשירות בצה"ל, בסיומו החל לעבוד באינטל למשך 16 שנה והוביל את תחום פיתוח השבבים בחברה. בשנת 1999, בדרך לבית חולים לחדר לידה עם אשתו, הוא קיבל הצעה מוולדמן להצטרף כשותף בהקמת מלאנוקס הישראלית.

ב־2019, שלוש שנים בלבד אחרי שאנבידיה הקימה את מרכז הפיתוח הראשון שלה בארץ, החברה הודיעה באופן רשמי על רכישת מלאנוקס בעבור כ־7 מיליארד דולר, באחת מעסקאות הרכישה הגדולות של חברה ישראלית. ב־2020 העסקה הושלמה ו־2,000 עובדים מוזגו לענקית השבבים. בעת הרכישה, קצב ההכנסות של מלאנוקס עמד על כמיליארד וחצי דולר, וכיום קצב ההכנסות השנתי של טכנולוגיות ה־Networking עליהן מלאנוקס אחראית - מגיע ל־13 מיליארד דולר.

למרות ההצלחה הרבה של מלאנוקס לאחר הרכישה, אתה חושב שקיים פספוס מסוים?
"זה לא משנה מה היה, כי את זה אי־אפשר כבר לשנות. לי אישית היו רגשות מעורבים בזמן המכירה, כי מצד אחד רצינו לבנות חברה ישראלית, ומן הצד השני, בזכות העסקה, הבאנו לישראל השפעה עולמית שלא יכולנו לחלום עליה בשום דרך אחרת, מלבד חבירה לחברה משמעותית ביותר בעולם המחשוב המודרני של המאה ה־21. במבט לאחור, זו הייתה ההחלטה הנכונה ביותר שיכולנו לקבל. כיום, אחד מעמודי התווך של חברת אנבידיה זו הטכנולוגיה הישראלית.

"כך הבאנו לארץ את 'חללית הטכנולוגיה' הגדולה בעולם - והמוח הישראלי נמצא בקוקפיט. עם השלמת הרכישה, מוניתי ל־CTO של אנבידיה, והיום אנחנו חלק מהצוות שמתווה את האסטרטגיה הגלובלית של החברה".

כגן ומשפחתו בהנפקת מלאנוקס בנאסד''ק, 2007 / צילום: אלבום פרטי

"רוב עובדי מלאנוקס נשארו באנבידיה"

מאז רכישת הענק של מלאנוקס, פעילותה של אנבידיה בארץ המשיכה לצמוח, והיא הקימה מרכזי פיתוח ומחקר נוספים בישראל, ואף רכשה את הסטארט־אפ הישראלי אקסלרו (Excelero), המפתח טכנולוגיות אחסון מבוססות תוכנה.

היום, מספר העובדים של אנבידיה בישראל עומד על למעלה מ־4,000 - נתון שצמח ביותר מ־50% בארבע השנים האחרונות - הממוקמים בחמישה מרכזי מחקר ופיתוח שלה בתל חי, יקנעם, רעננה, תל אביב ובאר שבע. למעשה, כ־13% מהפעילות הגלובלית של אנבידיה מקורה בישראל.

"בכל יום מחדש אני מגייס 4,000 עובדים, ובכל סוף יום, 4,000 איש הולכים הביתה ואני צריך לוודא שהם יבואו למחרת. אנחנו מעניקים תשומת לב רבה לאנשים שלנו וזה הבסיס להכול. אם לחברה אכפת מהאנשים שלה, הם ירצו לעבוד בה, כי בסופו של דבר, אף אחד בתחום ההייטק לא רעב ללחם.

"מלאנוקס ואנבידיה ידועות כחברות שבהן העובדות והעובדים נשארים שנים ארוכות. למעשה, כל מייסדי מלאנוקס נשארו בחברה למשך 17 שנים, נתון חריג בנוף ההייטק העולמי בכללותו", אומר כגן. "גם היום, רובם המכריע של עובדי מלאנוקס ממשיכים לעבוד באנבידיה, ולצדם גייסנו אלפי עובדים נוספים".

הפעילות של אנבידיה בישראל מהווה חלק משמעותי מהסנסציה שלה בעולם. רק לאחרונה, קיבלנו עדות לכך בכנס GTC של ענקית השבבים, בו הוצגו שורת פיתוחים הקשורים במישרין לפעילות החברה בישראל. "ההובלה הטכנולוגית של החברה הינה בשני מקומות: סנטה קלרה בתחומי הקומפיוטינג, וישראל שזה AI Factories - מפעלים שהופכים את הדאטה לאינפורמציה.

"לאנבידיה ישראל יש תפקיד חשוב ומרכזי בפעילות העולמית", אומר כגן. "הכול מתחיל מאינטגרציה למחשב אחד, שהוא בגודל של דאטה סנטר. זאת אומרת, אנבידיה העולמית מפתחת מכונות חישוב מדהימות, משקיעה בתוכנה ובאינטגרציה, וישראל אחראית על טכנולוגיית תקשורת, כלומר לגרום לכל זה לעבוד ביחד. זו גם הסיבה למה אנבידיה רכשה את מלאנוקס".

מעבד תקשורת הראשון של מלאנוקס. ''קראנו לו בשם הקוד 'גמלא'''

החזון מאחורי מחשב־העל

במאי הכריזה על אנבידיה כוונתה לפתח את ישראל וואן (Israel-1), מחשב־העל החזק בישראל, ואחד מהחזקים בעולם. ישראל וואן הוא מחשב־העל הראשון בעולם שמבוסס על הטכנולוגיה החדשה שפותחה בישראל, Spectrum-X. למרות שהיה מיועד להתחיל לפעול בסוף 2023 בלבד, השלב הראשון של פיתוח המחשב הושלם מהר מן הצפוי וכבר נכנס לשימוש ראשוני.

בשלב הראשון, משמש ישראל וואן למחקר ופיתוח פנימי וכן כתבנית לבניית מחשבי על מבוססי Spectrum-X. אחת מן מטרות המחשב היא לשמש כמעין תבנית חלוצית לאופן בו ייבנו אותן תשתיות ליצירת ענן בינה מלאכותית יוצרת.

לדברי כגן, התכלית של מחשב־העל היא לשרת את כולם - גם את האדם הפשוט. "מי יהיה הלקוח של ישראל וואן? בסוף, המטרה היא להגיע למצב בו חברות שרוצות לספק שירותי ענן, יוכלו לספק זאת מישראל וואן, אז אנחנו בונים בשבילם את התשתית הזו".

מדינת ישראל ביטלה את התוכנית לבנות מחשב־על. האם המוצר שאתם מפתחים ישרת את הממשלה כאן?
"אם מדינת ישראל תרצה להשתמש במחשב־העל, אז שתפנה אלינו. אנחנו משתפים פעולה עם כולם".

דמוקרטיזציה לבינה מלאכותית

שנת 2023 הייתה שנה מוצלחת לאנבידיה. מניית החברה נסקה ב־250% (ומתחילת השנה הנוכחית, עלתה ביותר מ־70% נוספים) ולאחרונה שוויה חצה את ה־2 טריליון דולר. כך, הלכה למעשה, נהפכה אנבידיה למונופול כמעט מוחלט בתחום שבבי הבינה המלאכותית.

נראה שאין לכם תחרות אמיתית בשלב זה.
"תחרות זה תמיד טוב. אם אין לך תחרות, אתה מתחיל לנוח על זרי הדפנה, וזה עלול לא להיגמר טוב", אומר כגן. "עם זאת, אנחנו לא משווים את עצמנו למישהו אחר, אלא עוסקים בשאיפות קדימה. אנחנו לא מתפשרים על כלום". בהקשר זה, אחד הפרמטרים החשובים בתעשיית השבבים לדבריו הוא הזמן: "זמן זה חשוב. אני יכול לעשות דבר מושלם בעוד 500 שנה, אבל את מי זה מעניין? בשביל להצליח בעולם שלנו, צריך לעשות דברים שקשה לתכנן וקל להשתמש".

לכגן חשוב להבהיר שאנבידיה היא לא רק חברת חומרה של מעבדים, אלא גם חברת תוכנה. "יש בחברה הרבה יותר מהנדסי תוכנה מאשר מהנדסי חומרה", הוא מדגיש. בהקשר זה, אנבידיה הכריזה לאחרונה על השקת NIM - קטלוג עשרות מיקרו־שירותים של בינה מלאכותית גנרטיבית מבית חברות שונות כמו מטא, מיקרוסופט ועוד. ובמילים פשוטות, מדובר בסוג של חנות אפליקציות כדוגמת אפסטור או גוגל פליי, עבור יישומי בינה מלאכותית. בדרך זו, חברות יוכלו להשיג את המודלים שהן צריכות, מה שלטענת החברה, יאפשר להרבה יותר משתמשים להיכנס לתחום ה־AI.

"שבבים בלי תוכנה, זה סתם חול יקר", אומר כגן. "לקחת סיליקון שהוא חול, והפכת אותו ליותר יקר. המטרה של NIM היא לעשות דמוקרטיזציה לבינה מלאכותית. קח לדוגמה את הסמארטפון והגאדג'טים של היום - אין להם מדריך שימוש. הכול אינטואיטיבי ופשוט. מה שאנחנו מנסים לעשות כאן הוא אותו דבר. זו השקעה עצומה".

כגן בימיה הראשונים של מלאנוקס, 1999 / צילום: אלבום פרטי

ככה אנבידיה שומרת על המובילות שלה בתחום, לא?
"בסופו של דבר, המטרה שלנו שכל אחד יוכל להשתמש בטכנולוגיה שלנו. אנחנו נותנים ממשק נוח לאותם מפתחים. אנחנו רוצים שהם יוכלו לכתוב את הקוד שלהם על ממשק שנוח להם להשתמש בו, גם שלא תמיד מדובר בדאטה סיינטיסט".

"האם ישתמשו ב־AI לרעה? ברור שכן"

כמעט שלא ניתן להיתקל היום בתחום בו לא מעורבת בינה מלאכותית. היא נכנסת לתחומי הנדל"ן והבנייה, הבנקאות, הביטוח, הבריאות, הקמעונות, החקלאות והרכב. היא משנה את האופן בו ארגונים עובדים ומתנהלים הן מול לקוחות והן באופן פנימי מול העובדים בהם. אולם, השימוש ב־AI מעורר חילוקי דעות. יש הרואים בכלי מנגנון חשוב ומהותי שעשוי להקל ולשנות תהליכים באופן דרמטי, בעוד שאחרים סבורים שהוא עתיר סיכונים ומייצר חוסר ודאות.

מה עמדתך בעניין?
"ברחבי העולם מקדמים רגולציה ונהלים בנושא - וברגע שיחוקקו חוקים, אנחנו נעמוד בהם. אבל לעצור פיתוח כעת זה לא הגיוני. אנחנו נפתח את הדברים הכי טובים שאנחנו יכולים לחשוב עליהם והכי טובים שיש. הכוונה שלנו היא שהפיתוחים האלו ישמשו כדי לעשות את העולם הזה טוב יותר. האם לא יהיו אנשים שישתמשו בזה לרעה? ברור שכן. אבל יש רשויות שמתאימות לטפל בדברים האלו, ואנחנו עובדים איתם בשיתוף פעולה מלא. הצוותים שלנו בחברה מתעסקים בזה".

מלבד תחום הבינה המלאכותית, החברה החלה לפעול בשנים האחרונות בעולמות הווירטואליים. הפלטפורמה של אנבידיה, אומניברס (Omniverse), נועדה לבצע סימולציות ושיתופי הפעולה בזמן אמת בטרם מתחיל תהליך הייצור. לדוגמה, ניתן לאמן רכב אוטונומי באומניברס בעולם הווירטואלי "אמיתי" כדי להתמודד עם תאונות דרכים, שלג ותנאי קיצון אחרים.

"הרכב צריך להתמודד עם מצבים שמסכנים חיי אדם", מסביר כגן. "גם אם תאסוף את כל הנתונים של כל המקרים האלו, זה לא יספיק כדי להניע את המודל שלך למצב שאתה יכול להגיד שהוא מספיק בטוח. כך, במקום לבנות את כלי הרכב האוטונומיים ולעלות אותם על הכביש, ניתן לעשות זאת קודם כל באומניברס.

"כששיפצתי את הבית שלי לדוגמה, הקבלן אמר לי: 'אתם בהייטק מקימים פרויקטים ענקיים, אבל לא מבינים שיש תקלות או באגים בדרך'. עניתי לו: 'עלות תיקון של באג בהייטק עשויה לעמוד על 50 מיליון דולר, אם הייתי מתנהל כמוך, הייתי כבר פושט רגל'. זו הסיבה שאנחנו עורכים סימולציות לפני הייצור".

"תעבדו קשה ותתעלמו מרעשי רקע״

למרות הביקורת הבינלאומית המופנית נגד ישראל מאז פרצה המלחמה בעזה, כגן שומר על אופטימיות. "בעבודה, אני לא חושב שיש איזו ביטוי למעט סולידריות מקולגות. ג'נסן (האונג, נ"ט) היה המנכ"ל הראשון שהביע תמיכה מפורשת במדינת ישראל בכל מה שקשור למלחמה בעזה. אחד מהעובדים שלנו, אבינתן אור, נחטף מהמסיבה ברעים על ידי חמאס, ביחד עם החברה שלו (נועה ארגמני, נ"ט). אני מתמודד עם הקשיים האלו ברמה האישית". אנבידיה, מספר כגן, מסייעת למשפחת אור. בין השאר, בינואר החברה קיימה מפגן תמיכה למשפחתו של העובד, ועובדיה מלווים אותה מאז אותה שבת שחורה.

אתה לא מתמודד עם ביקורות על עצם התמיכה בישראל?
"ברמת העסקית, לא. אולם, ברמה האישית אנשים באים, נפגשים ושואלים".

האם גיוס המילואים הנרחב השפיע על פעילות החברה בישראל?
"לצד התמיכה בעובדים, לחברה יש את המטרות שלה ובינתיים לא פספסנו שום אבן דרך. לצד זאת, אנחנו עוזרים לאנשים להתמודד עם מצבים קשים. אנחנו מעניקים תשומת לב מיוחדת למשפחות מגויסות, ואנחנו מעניקים תמיכה למילואימניקים שחוזרים להילחם בעזה; זה לא פשוט לצאת למלחמה ולחזור".

לסיכום, ⁠⁠איזה טיפ תוכל לתת ליזמים צעירים שמתכוונים להקים סטארט־אפ בישראל?
"אל תהיו כבולים בעולם לעבר. תעבדו קשה, תממשו את החזון שלכם ותעשו דברים נפלאים. אם אתם מאמינים בחזון ובפוטנציאל - התעלמו מרעשי הרקע שינסו להרפות את ידכם ולהגיד לכם כי הדבר לא אפשרי. זה קרה לנו פעמים רבות במלאנוקס, במיוחד בראשית הדרך. הסוד להצלחת החברה היה אותה התמדה בחזון ארוך הטווח".

עוד כתבות

החימוש המשוטט של ''הלזינג'', מסוג HX–2 / צילום: Reuters, Friso Gentsch/dpa

הצבא הגרמני קונה חימוש משוטט במיליארדים, אבל רק מחברות מקומיות

"הלזינג" ו"שטארק", שהוקמו בשנים האחרונות, הן הזוכות הגדולות בהזמנה ששווייה עשוי להגיע ל-4.3 מיליארד אירו ● המהלך משקף את ההתמקדות ברכש צבאי אירופי, ולא מארה"ב או מישראל

אבי לוי, יו''ר דלק ישראל / צילום: יח''צ

לקראת רכישת הוט מובייל: לאומי משקיע בדלק ישראל לפי שווי של מיליארד שקל

לפי המתווה המגובש, לאומי פרטנרס צפוי להזרים מעל ל-200 מיליון שקל לדלק ישראל ● לפני כחודש חתמה דלק ישראל על מזכר הבנות לפיו בכוונתה לרכוש את חברת הסלולר של הוט תמורת כ-1.9 מיליארד שקל ● העסקה תאפשר לדלק ישראל להיערך לביצוע העסקה

טדי שגיא / צילום: יונתן בלום

היה שווה לצרף את טדי שגיא: חברת המיחזור שמנפיקה לפי 300 מיליון שקל

בעשור הקודם עצרה השקעה פרטית של טדי שגיא את הנפקת חברת המיחזור אולטרייד בבורסה בת"א ● כעת היא מבקשת לגייס 150 מיליון שקל לפי שווי הגבוה פי ארבעה: "הפכה להיות החברה המובילה בתחום מיחזור פסולת אלקטרונית"

מערכות הארופ ומיני הרפי של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

המל"ט הישראלי שהועתק בארמניה ועורר זעם בקווקז

ארמניה הציגה לאחרונה מל"ט מקומי שמזכיר חיצונית את "הארופ" מתוצרת התעשייה האווירית ● הצעד עורר זעם באזרבייג'ן, שמשתמשת בנשק הישראלי המתאפיין בדיוק רב ● האם הידע זלג?

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ אחרי הפגישה הארוכה עם נתניהו: "המו"מ יימשך"

סגנו של טראמפ: "העם האיראני רוצה לזרוק את המשטר? שיפעל" ● "וושינגטון פוסט": גורמים במשטר מעריכים שאין דרך למנוע את ההסלמה ● בבסיס האמריקאי הגדול בקטאר הציבו טילי פטריוט על משגרים ניידים ● בתקיפה מהאוויר בעזה: חוסל המחבל שהרג לפחות 7 לוחמי צה"ל ● דיווח: טראמפ ידרוש מחמאס למסור נשק שעשוי לשמש לתקיפת ישראל, אך יאפשר שמירה של נשק קל ● תושבים בשלומית חוששים: טנדרים לבנים תועדו בגבול מצרים ● עדכונים שוטפים

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד Wiz

כך התכווץ האקזיט הגדול בתולדות ישראל בכמעט 20 מיליארד שקל

האישור המיוחל מהאיחוד האירופי הגיע, ועסקת הענק לרכישת וויז ע"י גוגל מתקרבת לקו הסיום ● מאז ההכרזה הראשונה על העסקה השקל התחזק דרמטית, והכנסות המדינה ובעלי המניות בישראל יתכווצו ● וגם: איך התחמקה גוגל מהרדאר הבריטי

צוללים לשוק האג''ח / צילום: AI

שוקלים להשקיע בשוק האג"ח? צבי סטפק מסביר ממה צריך להיזהר

שוק משעמם? תחשבו שוב. הוא אולי לא מספק ריגוש כמו שוק המניות, אבל לא חסרים גורמים שמשפיעים על איגרות החוב שהנפיקו ממשלות ארה"ב, יפן ואפילו ישראל ● מהי נוסחת הקשר בינו לבין שוק המניות, והאם כאשר הריבית יורדת הוא מושפע תמיד באותו הכיוון כמו מניות?

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה חיובית בתל אביב; מניית הבורסה משלימה זינוק של כ-15% ביומיים

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.7% ● וול סטריט ננעלה אמש בירידות קלות, לאחר שדוח תעסוקה חזק מן הצפוי הרחיק את הורדת הריבית הקרובה של הפד ● פאלו אלטו נטוורקס הודיעה על כוונתה להירשם למסחר בת"א, והזניקה את מניית הבורסה ● וגם: המניה הלא צפויה שזינקה אתמול בוול סטריט, על רקע מרוץ ההתחמשות בתחום ה-AI

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה שלילית בתל אביב; מדד הביטוחניות נפל, מניית הבורסה זינקה

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.8% ● הדולר נסחר סביב 3.07 שקלים ● ירידות חדות במניות התוכנה ● הראל: צופים ירידה במדד המחירים שיתפרסם בראשון וירידה בגירעון בחודשים הקרובים ● דריכות בוול סטריט לקראת דוח התעסוקה אחה"צ ● בג'יי.פי מורגן מעריכים כי מניות חברות התוכנה יתאוששו ● בנק אוף אמריקה מזהיר: כך הפך שוק המניות לאיום המרכזי על שוק האג"ח

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר / צילום: ענבל מרמרי

מכירות שיא, צמיחה משמעותית ברווחיות: טאואר מסכמת את שנת 2025

הכנסות יצרנית השבבים צמחו השנה בכ-9%, והגיעו לרמה של 1.57 מיליארד דולר ● במבט קדימה טאואר מעדכנת על הרחבת תוכנית ההוצאות ההוניות שלה ב-270 מיליון דולר ● לפ"י המנכ"ל ראסל אלוונגר, הרחבה זו תגדיל את כושר הייצור פי חמישה

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

מגמה חיובית באירופה; הניקיי חצה לראשונה את רף ה-58 אלף נקודות

בורסת פרנקפורט קופצת בכ-1.3% ● בורסת טוקיו עשתה היסטוריה, שם נמשך הראלי שהחל עם ניצחונה של הנשיאה סנאה טקאיצ'י בבחירות במדינה ● וול סטריט ננעלה אמש בירידות קלות, לאחר שדוח תעסוקה חזק מן הצפוי הרחיק את הורדת הריבית הקרובה של הפד ● מחירי הנפט קפצו אתמול על רקע המתיחות בין איראן וארה"ב ● מחיר הביטקוין נע סביב 67 אלף דולר

רק במקרים נדירים ניתן לתבוע אישית דירקטורים על נזק והפרת חוזה / אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש שם ברקס לתביעות נגד מנהלים ודירקטורים על נזקים שגרמה החברה

משקיע לשעבר תבע אישית את נושאי המשרה בטענה כי התרשלו וכי הם נושאים באחריות אישית להפרת עסקה - אך נדחה ● בית המשפט: "מי ירצה לקדם מהלכים מטעם החברה - בהיקפים של מיליונים ושל עשרות מיליונים - אם הוא עצמו יישא באחריות אישית?"

שלמה אליהו, ערן גריפל, יאיר המבורגר,אלפרד אקירוב, ג'ארד קושנר / איור: גיל ג'יבלי

אחרי זינוק של 500% בפחות משלוש שנים, האם למניות הללו יש עוד לאן לעלות?

מדד הביטוח טס במעל 500% מאז פרוץ המלחמה, ובעלי המניות המרכזיים בחמש החברות הגדולות נהנו מעלייה של יותר מ-40 מיליארד שקל בשווי החזקותיהם ● בראש המרוויחים משפחת גורביץ'-גריפל השולטת במנורה, ואחריה משפחת המבורגר (הראל), שלמה אליהו (מגדל), ג'ארד קושנר (הפניקס) ואלפרד אקירוב (כלל) ● מדוע קופצות מניות הביטוח, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

קופנהגן / צילום: Shutterstock

החל מ-212 דולר: המדינה היקרה שחוזרת למפת הטיסות של הישראלים

הביקוש לטיסות ישירות לקופנהגן זינק במאות אחוזים ● אל על מנצלת את בריתות התעופה כדי להפוך את היעד להאב אסטרטגי, בזמן שהמטיילים מחפשים אלטרנטיבה כפרית ובטוחה ליער השחור ולהולנד ● זאת, על אף העלויות הגבוהות והתדמית הפרו־פלסטינית

מארק צוקרברג / צילום: ap, Jeff Chiu

המיליארדרים מקליפורניה נוהרים: גם צוקרברג רוכש בית בפלורידה

דרום פלורידה מושכת יותר ויותר מיליארדרים מקליפורניה, שרוצים להימנע מהמס החדש שמיועד לבעלי הון ● בין המצטרפים האחרונים לגל: מארק צוקרברג ופריסילה צ’אן, שרוכשים אחוזה יוקרתית באינדיאן קריק, שם כבר מתגוררים גם ג’ף בזוס וטום בריידי

ביל אקמן / צילום: Reuters, Richard Brian

"המניה בדיסקאונט חריג": ביל אקמן חושף השקעה חדשה

ב-CNBC דיווחו כי מייסד קרן הגידור פרשינג סקוור חשף שהוא בעל החזקה במניית מטא, השקולה ל-10% מההון של הקרן, נכון לסוף 2025 ● במצגת המשקיעים של הקרן, צוין כי "מחיר המניה אינו משקף מספיק את פוטנציאל האפסייד של החברה לטווח ארוך בתחום ה-AI"

ניסוי ב''קלע דוד'' / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

משרד הביטחון ורפאל השלימו בהצלחה סדרת ניסויים במערכת "קלע דוד"

מערכת ההגנה האווירית "קלע דוד" נועדה ליירט איומים שונים - בהם רקטות, טילים, טילי שיוט, כלי טיס ומל"טים ● הצלחת הניסויים מהווה קפיצת דרך טכנולוגית ומבצעית בשדרוג המערכת, שהוכיחה במהלך המלחמה יכולות ביצוע גבוהות

מטוס ATR-72-600 של חברת Airhaifa / צילום: אנתוני הרשקו

29 דולר לאתונה? המבצע החדש של אייר חיפה - והאותיות הקטנות

אייר חיפה מציעה טיסות החל מ־29 דולר לטיסות נבחרות במהלך פברואר ומרץ • משלחת ישראלית של קמעונאים וסטארט־אפים תשתתף לראשונה בתערוכת הקמעונאות הגדולה בעולם • אתר הטבילה קצר אל־יהוד נחנך מחדש לאחר שיפוץ בהשקעה של 25 מיליון שקל • עמותת איילים הקימה כפר סטודנטים חדש במטולה כחלק ממאמצי שיקום הצפון • וגם: מינויים חדשים בארקיע ובמשרד עוה"ד אגמון עם טולצ'ינסקי • אירועים ומינויים

בנקים בישראל

סקר שביעות הרצון של בנק ישראל: מי זכו לדירוגים המובילים?

הסקר בחן שורת קטגוריות, לרבות תפיסת ההוגנות, הביקורים בסניפים והשירות באפליקציות ● הבנקים הגדולים שבלטו: לאומי שהוביל בארבע קטגוריות שנבדקו ומזרחי טפחות שנתפס כהוגן והמומלץ ביותר ● וגם: ההצלחה של וואן זירו שנבחר לבנק ההוגן ביותר