גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

היחסים עם ישראל ישתנו ללא היכר? ארה"ב צפויה לאמץ צעד דרמטי ואלה המשמעויות

בית הנבחרים האמריקאי אישר אתמול סיוע צבאי עצום ממדים לישראל, אך במקביל ארה"ב עשויה גם להעניש את ישראל ● ההחלה הממשמשת ובאה של 'חוק לייהי' על פעולות צבאיות של ישראל נגד אוכלוסייה פלסטינית שקולה כנגד הפחתה של דירוג האשראי המוסרי ● בינואר, הסנאט דחה את עצם הרעיון להעמיד את ישראל למבחן זכויות אדם ● עכשיו היא עומדת להיענש על פגיעה בהן

ג'ו ביידן ובנימין נתניהו / צילום: צילומים: AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
ג'ו ביידן ובנימין נתניהו / צילום: צילומים: AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

זה היה צירוף מקרים מעניין בוושינגטון. בגבעת הקפיטול, מקץ שישה חודשים של תמרונים פוליטיים עקרים, בית הנבחרים הצביע בשבת לטובת חבילה ענקית של סיוע צבאי וכספי לשלוש בעלות ברית במצוקה: אוקראינה, ישראל וטייוואן. 26 מיליארד דולר הוקצו לישראל, הרגילה לקבל מדי בשנה את שמינית הסכום הזה. אוקראינה קיבלה אפילו יותר, 61 מיליארד דולר.

בית הנבחרים האמריקאי אישר סיוע עתק לישראל. מה תכלול החבילה?
אם תסתכלו על הנתונים האלה תקבלו רושם שונה לחלוטין על מה שעומד לקרות בשווקים

במסגרת הפגנות התמיכה בישראל בששת החודשים האחרונים, זו בוודאי המוחשית ביותר; תזכורת לכל מזרח תיכוני, שהשתעשע בתקוות על קץ היחסים המיוחדים בין וושינגטון לירושלים, כי היחסים האלה תקפים ואיתנים. לדוקטרינת ה-Don’t יש שיניים.

אבל יום אחד קודם שמענו, כי ארה"ב מתקרבת להחלטה אם להעניש יחידת צה"ל, החשודה בהפרה חוזרת של זכויות אדם. בסיס הענישה הוא חוק בן 27 שנה, הקרוי על שם יוזמו, הסנאטור לשעבר פטריק לייהי. הוא מחייב את הפסקת הסיוע הצבאי לכוחות ביטחון זרים, אם יש מידע אמין כי הם נתנו את ידם ל"הפרה בוטה של זכויות אדם" (יש אפילו ראשי-תיבות לקטגוריה הזו, באנגלית, GVHR).

בקטגוריה הזו כלולים, על פי אתר הרשת של מחלקת המדינה, "עינויים, הוצאה להורג ללא משפט, היעלמויות כפויות ואונס" המתרחשים "תחת כסות חוקית" (under color of law)".

החוק מחייב את משרד ההגנה של ארה"ב שלא להקצות כספים "לאימון, לציוד או לעזרה אחרת של כוח-ביטחון זר אם בידי שר ההגנה יש מידע אמין שהכוח הזה עסק ב GVHR".

אם שר ההגנה ומזכיר המדינה מגיעים למסקנה "שממשלת הארץ האמורה נקטה את כל צעדי התיקון הנחוצים", הם אינם חייבים להחיל את החוק. הם גם פטורים ממנו אם הארץ הנידונה זקוקה לציוד צבאי אמריקאי ב"מצב חירום של ביטחון לאומי".

לפי דיווח באתר הרשת Axios (מאת ברק רביד), כבר נפלה ההחלטה: להעניש.

לא סנקציה וולונטרית, אלא חוק חובה

מעבר לניסוחים המשפטיים עומדת אבחנה חשובה: הפסקת הסיוע לגדוד 'נצח יהודה', שההאשמות מופנות כלפיו, לא תהיה 'סנקציה' בתור שכזאת, אלא היא תהיה החלה של חוק אמריקאי. זו אבחנה חשובה, מפני שסנקציה, או עיצומים, הם תוצאה של החלטה פוליטית. למשל, ענישת רוסיה על פלישתה לאוקראינה; או ענישת איראן על תכניותיה הגרעיניות והבליסטיות ועל תמיכתה בטירור הן תוצאה של פוליטיקה, לא של חוק.

ממשל אמריקאי רשאי להטיל סנקציות כאלה, אבל אינו חייב, כל זמן שהקונגרס לא אימץ חוק המחייב אותו. במקרה שלפנינו, עונש יתחייב מן החוק. לשון אחר, אי החלת החוק אינה אופציה.

זו הבשורה הקשה ביותר לאוזני ישראלים. אם ארה"ב תודיע שהיא מחילה את חוק לייהי ייפתח פרק חדש ביחסים. למען האמת, יהיה מקום לדבר אם לא על התחלת הסוף של 'היחסים המיוחדים' כי אז לפחות על 'סוף ההתחלה', אם נשתמש במליצה מפורסמת של צ'רצ'יל. זאת אומרת, ישראל תעבור בזה מן הפנתיאון אל הגלריה; היא תצא מחברתן של הדמוקרטיות המובחרות של מערב אירופה ושל דרום האוקיאנוס השקט, ותעבור אל חברה קצת פחות מובחרת של מזרח אירופה, של אמריקה הלטינית, של דרום מזרח אסיה.

יש לארה"ב בעלות ברית מוצקות בהחלט גם באזורים האחרים. אבל היחסים המיוחדים הופכים למיוחדים קצת פחות. ארץ, שחלק מצבאה מואשם בהפרה שיטתית של זכויות אדם, מועמדת תחת זכוכית מגדלת. איך נגיד את זה בלשון השווה לכל נפש פיננסית? זה מזכיר הפחתה של דירוג האשראי, חוץ מזה שבניגוד לאשראי, לזכויות אדם יש תוכן מוסרי, אתי ופוליטי.

שיניה החדות של מדיניות זכויות אדם

מדיניות זכויות האדם של ארה"ב אינה מניחה את עליונותה של ארה"ב בענייני מוסר, אלא את הצורך להביא בחשבון מוסר ביחסים בין האומות. ארה"ב אימצה לפני כמעט 50 שנה חקיקה, המחייבת את ממשלתה לדווח לקונגרס על מצב זכויות האדם בכל ארץ בעולם. ב-1976, ארה"ב הוסיפה כהונה של סגן שר לענייני זכויות אדם במחלקת המדינה (באנגלית אמריקאית, 'המזכיר העוזר', המתורגם בטעות לעברית 'עוזר המזכיר').

חלק ניכר של ארצות העולם מגיבות בכעס, או בבוז, או בציניות, או באדישות לדוחות השנתיים על זכויות אדם. הן כופרות בזכותה של ארה"ב לשפוט אותן, חושבות דוחות כאלה להתערבות בענייני הפנים שלהן וטוענות נגד עצם ההגדרה האמריקאית של זכויות אדם. ברזל כלל אפשר למצוא ביניהן רודנויות או ארצות עם משטרים סמכותניים.

בדוח השנתי האחרון, מ-2022, לישראל הוקדשו כמעט 25,000 מלים. תמצית הדוח פירטה "עניינים של זכויות אדם הכוללים הריגה לא חוקית או שרירותית"; פגיעה בחופש המגורים של פלסטינים, בפרטיותם ובחיי משפחותיהם; הענשת משפחות בגלל מעשי קרוביהן; הגבלת זכות הדיבור, התנכלות לעמותות; "אלימות או איומים באלימות נגד פלסטינים ונגד חברי מיעוטים לאומיים, גזעיים ואתניים" ופגיעה בזכויותיהם של עובדים פלסטיניים.

בארה"ב יש לפחות שני חוקים, המעניקים שיניים חדות למדיניות זכויות האדם. חוק לייהי הנ"ל הוא אחד מהם, וחוק הנקרא על שם מאגניצקי הוא אחר. זה האחרון היה עורך דין רוסי, שחשף שחיתות באליטה הפוליטית והפיננסית, נעצר, ונרצח בכלאו. החוק הקרוי על שמו חוזר ומעניש יחידים בממשלות זרות החשודים בהפרה של זכויות אדם.

מ"לא לגיטימיות" לפליליות

טענות על הפרת זכויות אדם בידי ישראל, בייחוד כלפי פלסטינים, נשמעות זה חצי מאה. ממשל ג'ימי קרטר, בשנות ה-70, הוא שהכריז בפעם הראשונה כי ההתיישבות היהודית בשטחים היא "לא-לגיטימית". זו היתה המדיניות עד 2019, כאשר ממשל טראמפ שם לה קץ. ממשל ביידן חידש את תוקפה לפני חודשיים, כאשר מזכיר המדינה בלינקן הכריז שההתנחלויות "אינן מתיישבות עם החוק הבין לאומי".

בסמיכות זמנים, הנשיא ביידן חתם על צו נשיאותי המטיל סנקציות כספיות על ארבעה מתיישבים יהודיים. שבוע אחד אחר כך, המועצה לביטחון לאומי בבית הלבן פרסמה מיזכר, המסב את תשומת לבם של מקבלי נשק מארה"ב כי עליהם לציית לחוק האמריקאי והבין לאומי.

אבל בחודש ינואר, הסנאט של ארה"ב דחה ברוב עצום, 72 נגד 11, הצעת החלטה שקראה להקפיא את הסיוע הצבאי לישראל אלא אם כן מחלקת המדינה תדווח בתוך 30 יום אם ישראל הפרה את זכויות האדם במהלך מלחמתה בעזה. ההצעה שהובסה הסתמכה על חוק אמריקאי, המתיר לקונגרס לתבוע דין-וחשבון על זכויות אדם בכל ארץ נהנית מסיוע צבאי אמריקאי.

הנה כי כן, בתוך שלושה חודשים ישראל עוברת מאיזור מוגן, שבו הובס עצם הרעיון לבחון את מידת דבקותה בזכויות אדם, אל איזור בלתי ידוע שבו היא עומדת להיענש על פגיעה מוכחת בזכויות אדם.

ישראל אינה זקוקה עכשיו להבעות של כעס פומבי, או של התחסדות. ישראל זקוקה לאסטרטגיה מורכבת, כדי לשקם את מעמדה בעיני החוק הבין לאומי. בהיעדר אסטרטגיה כזאת, חוק לייהי עלול להיות רק ההתחלה.

רשימות קודמות בבלוג וביואב קרני. ציוצים (באנגלית) בטוויטר.

עוד כתבות

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי, כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה בדה מרקר וכאן ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד ה-7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר אמש בעקבות ההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שלישי ● עם זאת, חברות התעופה החלו להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

מרכז ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג וקניוני עופר הודיעו לשוכרים: "לא נחייב שכ"ד כשסגור"

על רקע המלחמה מול איראן והגבלות פיקוד העורף, קבוצת ביג הודיעה לשוכרי המרכזים המסחריים כי בשלב זה לא תגבה עבור חודש מרץ את שכר הדירה הבסיסי ● עסקים חיוניים במרכזי ביג ימשיכו לפעול כרגיל ● בקניוני עופר לא ייגבו הוראות קבע לפחות עד 15 במרץ או התבהרות המצב

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

אכזבה ברבעון האחרון של באפט: הרווח התפעולי של ברקשייר נחתך בכ-30%

הרווח התפעולי של ברקשייר האת'ווי צנח בכמעט 30% ברבעון האחרון של באפט ● קופת המזומנים הדשנה של החברה הצטמצמה מעט ל-373 מיליארד דולר ברבעון האחרון

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

בית החולים סורוקה / צילום: Shutterstock

בתי החולים עוברים למרחבים המוגנים; הפעילות הלא דחופה נעצרה

לאחר שבועות של היערכות, אגירת ציוד רפואי ותרגיל גדול עם צה"ל, מערכת הבריאות העלתה כוננות לרמה הגבוהה ביותר ● בתי החולים ימשיכו לתת מענה למקרים דחופים, חלק מהטיפולים יבוטלו ● משרד הבריאות מסר כי בנק הדם במוכנות גבוהה, וצוותים תוגברו בדרום ● נכון לעכשיו טיפות החלב נותרות בשלב זה פתוחות

עלי חמינאי / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

בישראל גוברת ההערכה שחמינאי חוסל. איך ייבחר המחליף?

בישראל מעריכים שהמנהיג העליון של איראן חוסל • מה קורה כשצריך למנות לו מחליף, ואיך זה ישפיע על המבנה המסועף של משטר האייתוללות? • המשרוקית מסבירה

תושבים צופים בפטריית העשן כתוצאה מפיצוצים בטהרן, הבוקר / צילום: ap

פיצוצים וענני עשן: התמונות והסרטונים מאיראן

שורה של פיצוצים וענני עשן במספר מוקדים במרכז טהראן מדווחים בשעה האחרונה במדיה האיראנית ● בין היעדים שהותקפו לפי התקשורת במדינה: מגוריו של נשיא איראן, מטה המודיעין הראשי ובעיקר מערכות תקשורת והגנה אווירית ● אלו התיעודים

אנשים מנסים לתפוס מחסה בעקבות פיצוץ, טהרן הבוקר. ניו יורק טיימס מדגיש כי התקיפה התבצעה בשעת העומס / צילום: Reuters

דיווחים על מבצע שתוכנן חודשים ופינוי חמינאי: כך מתפתח הסיקור העולמי

כלי תקשורת מובילים בארה"ב מדווחים על תקיפות אמריקאיות ישירות, ועל ריכוז כוחות חסר תקדים באזור, הגדול מאז 2003 ● באירופה שונה המסגור הראשוני כדי לכלול את וושינגטון כשותפה מלאה למהלך, וכן דווח כי המנהיג העליון חמינאי הובל למקום בטוח מחוץ לבירה ● הניו יורק טיימס מציין כי התקיפות התרחשו בשעה שמיליונים בדרכם למקומות עבודה ולבתי ספר, וב-CNN מתמקדים גם בהשלכות הכלכליות

יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר / צילום: יוסי זמיר

הבכיר לשעבר שבטוח: "אנחנו הכי קרובים להשבתת פעילות הממשלה מאי פעם"

כחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג גייס חוב חסר תקדים, התמודד עם הורדת הדירוג הראשונה של ישראל ונדרש לצנן את הוצאות הביטחון: "אמרתי - אל תאלצו אותי לבחור בין צה"ל לעמידה בתקציב" ● עכשיו הוא חושף את הפינות האפלות שדורשות פיקוח - ומתכנן את הטרק בנפאל

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

עשרה סנט הפכו למיליון דולר: שישה חשבונות בפולימרקט ידעו בדיוק מתי להמר על מלחמה

חשבונות חדשים בפלטפורמת החיזוי פולימרקט רכשו חוזים במחיר של כעשרה סנט זמן קצר לפני הדיווחים הראשונים על פיצוצים בטהרן ● במקביל, היקף המסחר הכולל בחוזים שעסקו באפשרות של תקיפה חצה 529 מיליון דולר ועורר מחדש חששות לשימוש במידע פנים

בלי נופים, טיולים ואטרקציות: ברוכים הבאים לחופשות השינה / צילום: Shutterstock

עם 16 שעות שינה ובלי אטרקציות: הכירו את טרנד החופשות החדש

סוכריות גומי עם שמן קנאביס, כריות שזוכרות את מבנה הראש וגם מיטות שמנתחות את איכות השינה ● קבוצה הולכת וגדלה של נופשים חיפשה פתרון לעייפות - ופיתחה טרנד שהיא מכנה sleepcation ● תעשיית האירוח מציעה ועוד ועוד שדרוגים, אבל מומחים מזהירים: "זה אינו פתרון משמעותי לחוסר"

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

הישראליות בוול סטריט שיושפעו הכי הרבה מהמבצע נגד איראן

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף

תור לקוםות בסניף של טיב טעם, הבוקר / צילום: באדיבות עובדי טיב טעם

הבהלה לנייר טואלט: התנפלות על רשתות השיווק. אלה המוצרים המבוקשים

בעקבות התקיפה באיראן והאזעקות הבוקר, נרשמה עלייה של מאות אחוזים בתנועת הלקוחות ברשתות הפתוחות בשבת עם זינוק בביקושים למים, שימורים ונייר טואלט ● ברשתות מדגישים כי אין מחסור וכי המלאים מלאים, בעוד שירותי המשלוחים המהירים הושבתו בהתאם להנחיות פיקוד העורף

התרעה של פיקוד העורף / עיבוד: צילום מסך האפליקציה

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

בפיקוד העורף עדכנו כי "מעתה ההנחיה ליציאה מהמרחב המוגן תתקבל גם במערכת CB (מסר אישי). ההודעה תתקבל במכשיר הטלפון ובצליל הודעה רגילה כפי שמוגדר באותו המכשיר. ההנחיה המקדימה תמשיך להתקבל כפי שהתקבלה עד כה, ולכן תמשיך להיות מופצת ללא שינוי" ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו

עומאן / צילום: Shutterstock

המדינה היחידה במפרץ שנותרה חסינה יחסית מאיראן

בעוד שערב הסעודית, בחריין ואיחוד האמירויות הותקפו על ידי משטר האייתולות, עומאן – המתווכת המרכזית בשיחות בין טהרן לוושינגטון – נותרה חסינה ● האם המלחמה הנוכחית מסייעת לה?

פעילות מערכות ההגנה האווירית במהלך מבצע עם כלביא / צילום: משרד הביטחון

הטילים האיראניים שמאיימים על ישראל, ומערכות ההגנה נגדם

איראן מאיימת בתגובה חריפה אחרי התקיפות הישראליות והאמריקאיות ● מהן מערכות ההגנה האווירית הישראליות, אילו טילים נמצאים בארסנל האיראני, ומה קורה אם האיומים מגיעים מכיוון הים? ● גלובס עושה סדר

נתב''ג / צילום: Shutterstock

המרחב האווירי נסגר: מה לעשות אם יש לכם טיסה בקרוב?

בעקבות מתקפת המנע באיראן המרחב האווירי של ישראל נסגר ל-48 שעות ● נעצרו המראות ונחיתות ● נוסעים ישראלים שנתקעו בחו"ל מתבקשים ליצור קשר עם חברות התעופה שלהם

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

מצב חירום עד יום שני: ההנחיות החדשות של פיקוד העורף

הוכרז מצב חירום מיוחד בעורף, והשמים נסגרו לטיסות אזרחיות ● הוטלו מגבלות נרחבות על פעילות המשק, החינוך וההתכנסויות ברחבי הארץ ● מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ואיך נערכים באתרי הבנייה?

מרחב מוגן / צילום: Shutterstock, ARTZO

אין לכם קליטה בממ"ד? זה מה שאפשר לעשות

כשנמצאים זמן רב בממ"ד, רבים עשויים להתקשות עם הקליטה הסלולרית ● מנקודת גישה בתוך הממ"ד, דרך מתאם רשת חשמל ועד טכנולוגיית ה-Mesh - אלו הפתרונות שקיימים בשוק וכדאי להכיר