גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

היחסים עם ישראל ישתנו ללא היכר? ארה"ב צפויה לאמץ צעד דרמטי ואלה המשמעויות

בית הנבחרים האמריקאי אישר אתמול סיוע צבאי עצום ממדים לישראל, אך במקביל ארה"ב עשויה גם להעניש את ישראל ● ההחלה הממשמשת ובאה של 'חוק לייהי' על פעולות צבאיות של ישראל נגד אוכלוסייה פלסטינית שקולה כנגד הפחתה של דירוג האשראי המוסרי ● בינואר, הסנאט דחה את עצם הרעיון להעמיד את ישראל למבחן זכויות אדם ● עכשיו היא עומדת להיענש על פגיעה בהן

ג'ו ביידן ובנימין נתניהו / צילום: צילומים: AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
ג'ו ביידן ובנימין נתניהו / צילום: צילומים: AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

זה היה צירוף מקרים מעניין בוושינגטון. בגבעת הקפיטול, מקץ שישה חודשים של תמרונים פוליטיים עקרים, בית הנבחרים הצביע בשבת לטובת חבילה ענקית של סיוע צבאי וכספי לשלוש בעלות ברית במצוקה: אוקראינה, ישראל וטייוואן. 26 מיליארד דולר הוקצו לישראל, הרגילה לקבל מדי בשנה את שמינית הסכום הזה. אוקראינה קיבלה אפילו יותר, 61 מיליארד דולר.

בית הנבחרים האמריקאי אישר סיוע עתק לישראל. מה תכלול החבילה?
אם תסתכלו על הנתונים האלה תקבלו רושם שונה לחלוטין על מה שעומד לקרות בשווקים

במסגרת הפגנות התמיכה בישראל בששת החודשים האחרונים, זו בוודאי המוחשית ביותר; תזכורת לכל מזרח תיכוני, שהשתעשע בתקוות על קץ היחסים המיוחדים בין וושינגטון לירושלים, כי היחסים האלה תקפים ואיתנים. לדוקטרינת ה-Don’t יש שיניים.

אבל יום אחד קודם שמענו, כי ארה"ב מתקרבת להחלטה אם להעניש יחידת צה"ל, החשודה בהפרה חוזרת של זכויות אדם. בסיס הענישה הוא חוק בן 27 שנה, הקרוי על שם יוזמו, הסנאטור לשעבר פטריק לייהי. הוא מחייב את הפסקת הסיוע הצבאי לכוחות ביטחון זרים, אם יש מידע אמין כי הם נתנו את ידם ל"הפרה בוטה של זכויות אדם" (יש אפילו ראשי-תיבות לקטגוריה הזו, באנגלית, GVHR).

בקטגוריה הזו כלולים, על פי אתר הרשת של מחלקת המדינה, "עינויים, הוצאה להורג ללא משפט, היעלמויות כפויות ואונס" המתרחשים "תחת כסות חוקית" (under color of law)".

החוק מחייב את משרד ההגנה של ארה"ב שלא להקצות כספים "לאימון, לציוד או לעזרה אחרת של כוח-ביטחון זר אם בידי שר ההגנה יש מידע אמין שהכוח הזה עסק ב GVHR".

אם שר ההגנה ומזכיר המדינה מגיעים למסקנה "שממשלת הארץ האמורה נקטה את כל צעדי התיקון הנחוצים", הם אינם חייבים להחיל את החוק. הם גם פטורים ממנו אם הארץ הנידונה זקוקה לציוד צבאי אמריקאי ב"מצב חירום של ביטחון לאומי".

לפי דיווח באתר הרשת Axios (מאת ברק רביד), כבר נפלה ההחלטה: להעניש.

לא סנקציה וולונטרית, אלא חוק חובה

מעבר לניסוחים המשפטיים עומדת אבחנה חשובה: הפסקת הסיוע לגדוד 'נצח יהודה', שההאשמות מופנות כלפיו, לא תהיה 'סנקציה' בתור שכזאת, אלא היא תהיה החלה של חוק אמריקאי. זו אבחנה חשובה, מפני שסנקציה, או עיצומים, הם תוצאה של החלטה פוליטית. למשל, ענישת רוסיה על פלישתה לאוקראינה; או ענישת איראן על תכניותיה הגרעיניות והבליסטיות ועל תמיכתה בטירור הן תוצאה של פוליטיקה, לא של חוק.

ממשל אמריקאי רשאי להטיל סנקציות כאלה, אבל אינו חייב, כל זמן שהקונגרס לא אימץ חוק המחייב אותו. במקרה שלפנינו, עונש יתחייב מן החוק. לשון אחר, אי החלת החוק אינה אופציה.

זו הבשורה הקשה ביותר לאוזני ישראלים. אם ארה"ב תודיע שהיא מחילה את חוק לייהי ייפתח פרק חדש ביחסים. למען האמת, יהיה מקום לדבר אם לא על התחלת הסוף של 'היחסים המיוחדים' כי אז לפחות על 'סוף ההתחלה', אם נשתמש במליצה מפורסמת של צ'רצ'יל. זאת אומרת, ישראל תעבור בזה מן הפנתיאון אל הגלריה; היא תצא מחברתן של הדמוקרטיות המובחרות של מערב אירופה ושל דרום האוקיאנוס השקט, ותעבור אל חברה קצת פחות מובחרת של מזרח אירופה, של אמריקה הלטינית, של דרום מזרח אסיה.

יש לארה"ב בעלות ברית מוצקות בהחלט גם באזורים האחרים. אבל היחסים המיוחדים הופכים למיוחדים קצת פחות. ארץ, שחלק מצבאה מואשם בהפרה שיטתית של זכויות אדם, מועמדת תחת זכוכית מגדלת. איך נגיד את זה בלשון השווה לכל נפש פיננסית? זה מזכיר הפחתה של דירוג האשראי, חוץ מזה שבניגוד לאשראי, לזכויות אדם יש תוכן מוסרי, אתי ופוליטי.

שיניה החדות של מדיניות זכויות אדם

מדיניות זכויות האדם של ארה"ב אינה מניחה את עליונותה של ארה"ב בענייני מוסר, אלא את הצורך להביא בחשבון מוסר ביחסים בין האומות. ארה"ב אימצה לפני כמעט 50 שנה חקיקה, המחייבת את ממשלתה לדווח לקונגרס על מצב זכויות האדם בכל ארץ בעולם. ב-1976, ארה"ב הוסיפה כהונה של סגן שר לענייני זכויות אדם במחלקת המדינה (באנגלית אמריקאית, 'המזכיר העוזר', המתורגם בטעות לעברית 'עוזר המזכיר').

חלק ניכר של ארצות העולם מגיבות בכעס, או בבוז, או בציניות, או באדישות לדוחות השנתיים על זכויות אדם. הן כופרות בזכותה של ארה"ב לשפוט אותן, חושבות דוחות כאלה להתערבות בענייני הפנים שלהן וטוענות נגד עצם ההגדרה האמריקאית של זכויות אדם. ברזל כלל אפשר למצוא ביניהן רודנויות או ארצות עם משטרים סמכותניים.

בדוח השנתי האחרון, מ-2022, לישראל הוקדשו כמעט 25,000 מלים. תמצית הדוח פירטה "עניינים של זכויות אדם הכוללים הריגה לא חוקית או שרירותית"; פגיעה בחופש המגורים של פלסטינים, בפרטיותם ובחיי משפחותיהם; הענשת משפחות בגלל מעשי קרוביהן; הגבלת זכות הדיבור, התנכלות לעמותות; "אלימות או איומים באלימות נגד פלסטינים ונגד חברי מיעוטים לאומיים, גזעיים ואתניים" ופגיעה בזכויותיהם של עובדים פלסטיניים.

בארה"ב יש לפחות שני חוקים, המעניקים שיניים חדות למדיניות זכויות האדם. חוק לייהי הנ"ל הוא אחד מהם, וחוק הנקרא על שם מאגניצקי הוא אחר. זה האחרון היה עורך דין רוסי, שחשף שחיתות באליטה הפוליטית והפיננסית, נעצר, ונרצח בכלאו. החוק הקרוי על שמו חוזר ומעניש יחידים בממשלות זרות החשודים בהפרה של זכויות אדם.

מ"לא לגיטימיות" לפליליות

טענות על הפרת זכויות אדם בידי ישראל, בייחוד כלפי פלסטינים, נשמעות זה חצי מאה. ממשל ג'ימי קרטר, בשנות ה-70, הוא שהכריז בפעם הראשונה כי ההתיישבות היהודית בשטחים היא "לא-לגיטימית". זו היתה המדיניות עד 2019, כאשר ממשל טראמפ שם לה קץ. ממשל ביידן חידש את תוקפה לפני חודשיים, כאשר מזכיר המדינה בלינקן הכריז שההתנחלויות "אינן מתיישבות עם החוק הבין לאומי".

בסמיכות זמנים, הנשיא ביידן חתם על צו נשיאותי המטיל סנקציות כספיות על ארבעה מתיישבים יהודיים. שבוע אחד אחר כך, המועצה לביטחון לאומי בבית הלבן פרסמה מיזכר, המסב את תשומת לבם של מקבלי נשק מארה"ב כי עליהם לציית לחוק האמריקאי והבין לאומי.

אבל בחודש ינואר, הסנאט של ארה"ב דחה ברוב עצום, 72 נגד 11, הצעת החלטה שקראה להקפיא את הסיוע הצבאי לישראל אלא אם כן מחלקת המדינה תדווח בתוך 30 יום אם ישראל הפרה את זכויות האדם במהלך מלחמתה בעזה. ההצעה שהובסה הסתמכה על חוק אמריקאי, המתיר לקונגרס לתבוע דין-וחשבון על זכויות אדם בכל ארץ נהנית מסיוע צבאי אמריקאי.

הנה כי כן, בתוך שלושה חודשים ישראל עוברת מאיזור מוגן, שבו הובס עצם הרעיון לבחון את מידת דבקותה בזכויות אדם, אל איזור בלתי ידוע שבו היא עומדת להיענש על פגיעה מוכחת בזכויות אדם.

ישראל אינה זקוקה עכשיו להבעות של כעס פומבי, או של התחסדות. ישראל זקוקה לאסטרטגיה מורכבת, כדי לשקם את מעמדה בעיני החוק הבין לאומי. בהיעדר אסטרטגיה כזאת, חוק לייהי עלול להיות רק ההתחלה.

רשימות קודמות בבלוג וביואב קרני. ציוצים (באנגלית) בטוויטר.

עוד כתבות

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מי ענקית הטק שנפלה?

המסחר בת"א ננהל בירידות במגמה שלילית - ת"א 35 ירד בכ-0.5%, ת"א 90 מאבד מערכו כ-0.7% ● חברות התעופה הובילו את הירידות ● חברת מגה אור עלתה בכ-1% והמשיכה לשעוט לעבר כניסה למדד ת"א 35 ● ירידות קלות על חוזים עתידיים בוול סטריט לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן ● השקל מאבד גובה מול הדולר ● המסחר באירופה מתנהל במגמה מעורבת: הקאק בכ-0.4%, הפוטסי עולה בכ-0.2% ● הזהב רושם התאוששות קלה של  1%, הכסף עולה בכ-1.7% ● עדכונים שוטפים

חומוס ב–MID BAR / צילום: אורנה בן חיים

כנפיים דביקות והמבורגר מתערובת סודית: זו המסעדה לעצור בה אחרי דרום אדום

אמנות משרידי טילים, מבחן טעימה עיוורת בגן ירק, המבורגר מתערובת סודית ומשתלה של צמחי בונסאי ● ביקור במושב יתד שבנגב המערבי

ירושלים / צילום: Shutterstock

עקפה את תל אביב: העיר שהובילה בהיקף המכירות ב-2025, וגם במספר הדירות על המדף

שוק הדיור בשפל כבד: לפי הלמ"ס, ב-2025 בוצעו בישראל כ-91 אלף עסקאות נדל"ן - ירידה של כ-12% לעומת 2024 ● בעוד שמספר הדירות החדשות שנרכשו אשתקד היה נמוך ב-26% לעומת השנה הקודמת, הירידה ברכישת דירות יד שנייה הייתה מינורית ● ירושלים ות"א ריכזו כרבע מכלל היצע הדירות בארץ, כאשר בדצמבר ירושלים עקפה את ת"א בכמות הדירות החדשות הלא מכורות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ת"א ננעלה בעליות; הדולר היציג צנח לשפל של יותר מ-30 שנה

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.7% ● מדדי הבנקים והביטוח הובילו את העליות ● מניית נובה נפלה בעקבות הדוח הרבעוני ● פאלו אלטו נטוורקס הודיעה על כוונתה להירשם למסחר בת"א, והזניקה את מניית הבורסה ● וגם: המניה הלא צפויה שזינקה אתמול בוול סטריט, על רקע מרוץ ההתחמשות בתחום ה-AI

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

כך תוכלו להגיע לנתב״ג בשבת, ובלי מונית ספיישל

מיזם התחבורה של עיריית תל אביב נעים בסופ"ש מרחיב את פעילותו ומשיק קו אוטובוס שיהווה חיבור ישיר לנתב”ג במהלך סוף השבוע ● הקו שמחבר בין שוהם לתל אביב, יעבור דרך טרמינל 1 בשני הכיוונים ויאפשר לנוסעים הממריאים או נוחתים בשבת להגיע לשדה וממנו ללא תשלום

כמה נגישים מאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים? / צילום: Shutterstock

בישראל חלמו להפוך למעצמת מידע רפואי, מחקר חדש בדק עד כמה הוא נגיש

מנהלת הצמיחה במשרד הכלכלה, בשיתוף קופת חולים לאומית וארגון HealthIL, בדקו את דפוסי השימוש של סטארט־אפים במאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים ● איזה מידע איכותי אפשר להשיג בארץ ומה מחייב פנייה לחו"ל, וגם: המאגרים שצפויים להיפתח בקרוב

צילומים: גיא יחיאלי, Shutterstock

המבחן של הבורסה לא ייעצר בחברה אחת

בבורסה שמחים בהגעת פאלו אלטו ● הגילוי שמטיל כתם על פרויקטים ● והאם לציבור נותר רק לחסום כבישים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו במטוס לישראל: אני בספק, אבל אולי יהיה הסכם טוב

רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● עדכונים שוטפים

המשלחת הישראלית באולימפיאדת החורף / צילום: Hassan Ammar, AP

מה משותף ללברון ג'יימס, ג'ורג' קלוני וג'סטין טימברלייק?

איזו מדינה הודיעה לאחרונה על יוזמה להנפקת דרכונים לגמלים שבשטחה, באיזה ענף באולימפיאדת החורף מתחרה השנה לראשונה נבחרת ישראלית, ואיך נקראת הרשת החברתית לבוטים של בינה מלאכותית? ● הטריוויה השבועית

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

הילה ויסברג בשיחה עם תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

"מכרתי הכול בפאניקה": מהטעות הגדולה בתחילת הדרך ועד לפנטהאוז ב-20 מיליון שקל

שיחה עם תמיר מנדובסקי, מחבר רב־המכר "השקעות לעצלנים" ● על ההתחלה הקשה, נקודת המפנה בקריירה, הדרך הכי בטוחה להתעשר ומה הוא בחיים לא יעשה

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש

שי אביבי ב''ברנינג מן''. סוגים של ישראליות / צילום: עופר ינוב

על הורות בקולנוע הישראלי אחרי 7 באוקטובר

מ"ברנינג מן" של איל חלפון, ועד "חמצן" של נטעלי בראון שורה של סרטים שיצאו אחרי 7 באוקטובר בוחנים את מחיר ההורות בחברה שבה הילדות מובילה כמעט בהכרח למדים