גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

היחסים עם ישראל ישתנו ללא היכר? ארה"ב צפויה לאמץ צעד דרמטי ואלה המשמעויות

בית הנבחרים האמריקאי אישר אתמול סיוע צבאי עצום ממדים לישראל, אך במקביל ארה"ב עשויה גם להעניש את ישראל ● ההחלה הממשמשת ובאה של 'חוק לייהי' על פעולות צבאיות של ישראל נגד אוכלוסייה פלסטינית שקולה כנגד הפחתה של דירוג האשראי המוסרי ● בינואר, הסנאט דחה את עצם הרעיון להעמיד את ישראל למבחן זכויות אדם ● עכשיו היא עומדת להיענש על פגיעה בהן

ג'ו ביידן ובנימין נתניהו / צילום: צילומים: AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
ג'ו ביידן ובנימין נתניהו / צילום: צילומים: AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

זה היה צירוף מקרים מעניין בוושינגטון. בגבעת הקפיטול, מקץ שישה חודשים של תמרונים פוליטיים עקרים, בית הנבחרים הצביע בשבת לטובת חבילה ענקית של סיוע צבאי וכספי לשלוש בעלות ברית במצוקה: אוקראינה, ישראל וטייוואן. 26 מיליארד דולר הוקצו לישראל, הרגילה לקבל מדי בשנה את שמינית הסכום הזה. אוקראינה קיבלה אפילו יותר, 61 מיליארד דולר.

בית הנבחרים האמריקאי אישר סיוע עתק לישראל. מה תכלול החבילה?
אם תסתכלו על הנתונים האלה תקבלו רושם שונה לחלוטין על מה שעומד לקרות בשווקים

במסגרת הפגנות התמיכה בישראל בששת החודשים האחרונים, זו בוודאי המוחשית ביותר; תזכורת לכל מזרח תיכוני, שהשתעשע בתקוות על קץ היחסים המיוחדים בין וושינגטון לירושלים, כי היחסים האלה תקפים ואיתנים. לדוקטרינת ה-Don’t יש שיניים.

אבל יום אחד קודם שמענו, כי ארה"ב מתקרבת להחלטה אם להעניש יחידת צה"ל, החשודה בהפרה חוזרת של זכויות אדם. בסיס הענישה הוא חוק בן 27 שנה, הקרוי על שם יוזמו, הסנאטור לשעבר פטריק לייהי. הוא מחייב את הפסקת הסיוע הצבאי לכוחות ביטחון זרים, אם יש מידע אמין כי הם נתנו את ידם ל"הפרה בוטה של זכויות אדם" (יש אפילו ראשי-תיבות לקטגוריה הזו, באנגלית, GVHR).

בקטגוריה הזו כלולים, על פי אתר הרשת של מחלקת המדינה, "עינויים, הוצאה להורג ללא משפט, היעלמויות כפויות ואונס" המתרחשים "תחת כסות חוקית" (under color of law)".

החוק מחייב את משרד ההגנה של ארה"ב שלא להקצות כספים "לאימון, לציוד או לעזרה אחרת של כוח-ביטחון זר אם בידי שר ההגנה יש מידע אמין שהכוח הזה עסק ב GVHR".

אם שר ההגנה ומזכיר המדינה מגיעים למסקנה "שממשלת הארץ האמורה נקטה את כל צעדי התיקון הנחוצים", הם אינם חייבים להחיל את החוק. הם גם פטורים ממנו אם הארץ הנידונה זקוקה לציוד צבאי אמריקאי ב"מצב חירום של ביטחון לאומי".

לפי דיווח באתר הרשת Axios (מאת ברק רביד), כבר נפלה ההחלטה: להעניש.

לא סנקציה וולונטרית, אלא חוק חובה

מעבר לניסוחים המשפטיים עומדת אבחנה חשובה: הפסקת הסיוע לגדוד 'נצח יהודה', שההאשמות מופנות כלפיו, לא תהיה 'סנקציה' בתור שכזאת, אלא היא תהיה החלה של חוק אמריקאי. זו אבחנה חשובה, מפני שסנקציה, או עיצומים, הם תוצאה של החלטה פוליטית. למשל, ענישת רוסיה על פלישתה לאוקראינה; או ענישת איראן על תכניותיה הגרעיניות והבליסטיות ועל תמיכתה בטירור הן תוצאה של פוליטיקה, לא של חוק.

ממשל אמריקאי רשאי להטיל סנקציות כאלה, אבל אינו חייב, כל זמן שהקונגרס לא אימץ חוק המחייב אותו. במקרה שלפנינו, עונש יתחייב מן החוק. לשון אחר, אי החלת החוק אינה אופציה.

זו הבשורה הקשה ביותר לאוזני ישראלים. אם ארה"ב תודיע שהיא מחילה את חוק לייהי ייפתח פרק חדש ביחסים. למען האמת, יהיה מקום לדבר אם לא על התחלת הסוף של 'היחסים המיוחדים' כי אז לפחות על 'סוף ההתחלה', אם נשתמש במליצה מפורסמת של צ'רצ'יל. זאת אומרת, ישראל תעבור בזה מן הפנתיאון אל הגלריה; היא תצא מחברתן של הדמוקרטיות המובחרות של מערב אירופה ושל דרום האוקיאנוס השקט, ותעבור אל חברה קצת פחות מובחרת של מזרח אירופה, של אמריקה הלטינית, של דרום מזרח אסיה.

יש לארה"ב בעלות ברית מוצקות בהחלט גם באזורים האחרים. אבל היחסים המיוחדים הופכים למיוחדים קצת פחות. ארץ, שחלק מצבאה מואשם בהפרה שיטתית של זכויות אדם, מועמדת תחת זכוכית מגדלת. איך נגיד את זה בלשון השווה לכל נפש פיננסית? זה מזכיר הפחתה של דירוג האשראי, חוץ מזה שבניגוד לאשראי, לזכויות אדם יש תוכן מוסרי, אתי ופוליטי.

שיניה החדות של מדיניות זכויות אדם

מדיניות זכויות האדם של ארה"ב אינה מניחה את עליונותה של ארה"ב בענייני מוסר, אלא את הצורך להביא בחשבון מוסר ביחסים בין האומות. ארה"ב אימצה לפני כמעט 50 שנה חקיקה, המחייבת את ממשלתה לדווח לקונגרס על מצב זכויות האדם בכל ארץ בעולם. ב-1976, ארה"ב הוסיפה כהונה של סגן שר לענייני זכויות אדם במחלקת המדינה (באנגלית אמריקאית, 'המזכיר העוזר', המתורגם בטעות לעברית 'עוזר המזכיר').

חלק ניכר של ארצות העולם מגיבות בכעס, או בבוז, או בציניות, או באדישות לדוחות השנתיים על זכויות אדם. הן כופרות בזכותה של ארה"ב לשפוט אותן, חושבות דוחות כאלה להתערבות בענייני הפנים שלהן וטוענות נגד עצם ההגדרה האמריקאית של זכויות אדם. ברזל כלל אפשר למצוא ביניהן רודנויות או ארצות עם משטרים סמכותניים.

בדוח השנתי האחרון, מ-2022, לישראל הוקדשו כמעט 25,000 מלים. תמצית הדוח פירטה "עניינים של זכויות אדם הכוללים הריגה לא חוקית או שרירותית"; פגיעה בחופש המגורים של פלסטינים, בפרטיותם ובחיי משפחותיהם; הענשת משפחות בגלל מעשי קרוביהן; הגבלת זכות הדיבור, התנכלות לעמותות; "אלימות או איומים באלימות נגד פלסטינים ונגד חברי מיעוטים לאומיים, גזעיים ואתניים" ופגיעה בזכויותיהם של עובדים פלסטיניים.

בארה"ב יש לפחות שני חוקים, המעניקים שיניים חדות למדיניות זכויות האדם. חוק לייהי הנ"ל הוא אחד מהם, וחוק הנקרא על שם מאגניצקי הוא אחר. זה האחרון היה עורך דין רוסי, שחשף שחיתות באליטה הפוליטית והפיננסית, נעצר, ונרצח בכלאו. החוק הקרוי על שמו חוזר ומעניש יחידים בממשלות זרות החשודים בהפרה של זכויות אדם.

מ"לא לגיטימיות" לפליליות

טענות על הפרת זכויות אדם בידי ישראל, בייחוד כלפי פלסטינים, נשמעות זה חצי מאה. ממשל ג'ימי קרטר, בשנות ה-70, הוא שהכריז בפעם הראשונה כי ההתיישבות היהודית בשטחים היא "לא-לגיטימית". זו היתה המדיניות עד 2019, כאשר ממשל טראמפ שם לה קץ. ממשל ביידן חידש את תוקפה לפני חודשיים, כאשר מזכיר המדינה בלינקן הכריז שההתנחלויות "אינן מתיישבות עם החוק הבין לאומי".

בסמיכות זמנים, הנשיא ביידן חתם על צו נשיאותי המטיל סנקציות כספיות על ארבעה מתיישבים יהודיים. שבוע אחד אחר כך, המועצה לביטחון לאומי בבית הלבן פרסמה מיזכר, המסב את תשומת לבם של מקבלי נשק מארה"ב כי עליהם לציית לחוק האמריקאי והבין לאומי.

אבל בחודש ינואר, הסנאט של ארה"ב דחה ברוב עצום, 72 נגד 11, הצעת החלטה שקראה להקפיא את הסיוע הצבאי לישראל אלא אם כן מחלקת המדינה תדווח בתוך 30 יום אם ישראל הפרה את זכויות האדם במהלך מלחמתה בעזה. ההצעה שהובסה הסתמכה על חוק אמריקאי, המתיר לקונגרס לתבוע דין-וחשבון על זכויות אדם בכל ארץ נהנית מסיוע צבאי אמריקאי.

הנה כי כן, בתוך שלושה חודשים ישראל עוברת מאיזור מוגן, שבו הובס עצם הרעיון לבחון את מידת דבקותה בזכויות אדם, אל איזור בלתי ידוע שבו היא עומדת להיענש על פגיעה מוכחת בזכויות אדם.

ישראל אינה זקוקה עכשיו להבעות של כעס פומבי, או של התחסדות. ישראל זקוקה לאסטרטגיה מורכבת, כדי לשקם את מעמדה בעיני החוק הבין לאומי. בהיעדר אסטרטגיה כזאת, חוק לייהי עלול להיות רק ההתחלה.

רשימות קודמות בבלוג וביואב קרני. ציוצים (באנגלית) בטוויטר.

עוד כתבות

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

כוחות חי''ר של צה''ל בפעילות מבצעית בעזה / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: איש מילואים ואזרח נאשמים כי השתמשו במידע צה"לי להימורים באתר פולימרקט

כתב אישום הוגש השבוע נגד איש מילואים ואזרח בעבירות ביטחוניות חמורות, שוחד ושיבוש מהלכי משפט • החשד הוא שנעשה שימוש במידע מסווג מצה"ל לצורך ביצוע הימורים בפלטפורמה הדיגיטלית פולימרקט

נדב צפריר, מנכ''ל צ׳ק פוינט / צילום: מנש כהן

צ'ק פוינט רוכשת עוד שלושה סטארט־אפים מישראל; עקפה את תחזיות הרווח ב־2025

חברת אבטחת הסייבר הודיעה כי תרכוש את חברות הסטארט-אפ Cyclops ,Cyata ואת הצוות של חברת Rotate ● לא נחשף הסכום הכולל של הרכישות, אך לפי הערכות אלו מסתכמות במעל 150 מיליון דולר ● את שנת 2025 סיכמה החברה עם צמיחה של 30% ברווח הנקי למניה, והיא צופה צמיחה של עד 7% בהכנסות ברבעון הראשון

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

כך תוכלו להגיע לנתב״ג בשבת, ובלי מונית ספיישל

מיזם התחבורה של עיריית תל אביב נעים בסופ"ש מרחיב את פעילותו ומשיק קו אוטובוס שיהווה חיבור ישיר לנתב”ג במהלך סוף השבוע ● הקו שמחבר בין שוהם לתל אביב, יעבור דרך טרמינל 1 בשני הכיוונים ויאפשר לנוסעים הממריאים או נוחתים בשבת להגיע לשדה וממנו ללא תשלום

מלחמה עם איראן? שיחת הטלפון שעשויה לשנות את הכל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הסיבה שמצרים הפכה מתווכת בין ארה"ב לאיראן, התרחישים האפשריים למחיר הנפט במקרה של הסלמה מול איראן, והתמיכה של אזרחים במדינות ערב בישראל נמצאת בשפל • כותרות העיתונים בעולם

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

נוטרילון של חברת טבע / צילום: יח''צ

תינוק בן 4 שבועות נפטר. משרד הבריאות מקים ועדת בדיקה בנושא צריכת נוטרילון

תינוק מת מכשל נשימתי לאחר שצרך נוטרילון מאצווה שבוצע עליה ריקול; משרד הבריאות: לא רואים קשר, אך נמשיך לבדוק ● בתוך כך, 5,000 הורים דורשים ממשרד הבריאות ועדת בדיקה לפרשת הנוטרילון

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מי ענקית הטק שנפלה?

המסחר בת"א ננהל בירידות במגמה שלילית - ת"א 35 ירד בכ-0.5%, ת"א 90 מאבד מערכו כ-0.7% ● חברות התעופה הובילו את הירידות ● חברת מגה אור עלתה בכ-1% והמשיכה לשעוט לעבר כניסה למדד ת"א 35 ● ירידות קלות על חוזים עתידיים בוול סטריט לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן ● השקל מאבד גובה מול הדולר ● המסחר באירופה מתנהל במגמה מעורבת: הקאק בכ-0.4%, הפוטסי עולה בכ-0.2% ● הזהב רושם התאוששות קלה של  1%, הכסף עולה בכ-1.7% ● עדכונים שוטפים

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; קצב האינפלציה השנתי בארה"ב ירד בינואר ל-2.4%

לאחר שפל של 30 שנה, הדולר מתחזק היום מול השקל ● גם הזהב מתאושש קלות ●  פינטרסט צונחת לאחר שהחברה פרסמה תוצאות חלשות לרבעון הרביעי שהחמיצו את התחזיות ● נעילה מעורבת באירופה ● באסיה ננעל המסחר בירידות ● עדכונים שוטפים

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"Made In Israel" הפך לסחורה מבוקשת בעולם, ובהתאם גם יקרה יותר

בנק ישראל מותקף על ההתחזקות הבלתי פוסקת של השקל, אבל לזרימת המט"ח לארץ גורמים נוספים, ואולי זה בכלל מקור לגאווה ● טור אורח

ירושלים / צילום: Shutterstock

עקפה את תל אביב: העיר שהובילה בהיקף המכירות ב-2025, וגם במספר הדירות על המדף

שוק הדיור בשפל כבד: לפי הלמ"ס, ב-2025 בוצעו בישראל כ-91 אלף עסקאות נדל"ן - ירידה של כ-12% לעומת 2024 ● בעוד שמספר הדירות החדשות שנרכשו אשתקד היה נמוך ב-26% לעומת השנה הקודמת, הירידה ברכישת דירות יד שנייה הייתה מינורית ● ירושלים ות"א ריכזו כרבע מכלל היצע הדירות בארץ, כאשר בדצמבר ירושלים עקפה את ת"א בכמות הדירות החדשות הלא מכורות

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פיטורים בפאלו אלטו לאחר השלמת רכישת סייברארק, מתוכם עשרות בישראל

המספר הרשמי של מפוטרי כלל החברה לא נמסר, אך הערכות מדברות על מאות עובדים ● החברה מסרה: "שינויים ארגוניים אסטרטגיים הם חלק טבעי מתהליך של חיבור בין שני מובילים בתעשייה"