גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בהובלת רוסיה וסין: נתיב השיט הימי שעשוי לשנות את חוקי המשחק

התקפות החות'ים בים האדום, במקביל לבצורת במרכז אמריקה, מובילות את העולם לחפש נתיבי סחר ימי חלופיים ● בשנים האחרונות, הסחר באזור הארקטי זינק בחדות נוכח הפשרת הקרחונים ומעורר התעניינות רבה מצד מעצמות העולם, ארה"ב, רוסיה וסין ● האם מפת נתיבי השיט בעולם לקראת שינוי, וכיצד תושפע ישראל?

נתיב השייט באוקיינוס הארקטי / צילום: Shutterstock
נתיב השייט באוקיינוס הארקטי / צילום: Shutterstock

הסחר העולמי - שלפחות 90% ממנו מתבצע דרך הים - עבר בחודשים האחרונים טלטלות רבות. כך לדוגמה, לפחות שבע מתוך עשר חברות הספנות הגדולות הפסיקו לשוט בים האדום, בו עובר 12% מהסחר העולמי בימי שגרה, בעקבות התקפות המורדים החות'ים מתימן. גם היקף הסחר דרך תעלת פנמה, נתיב שחוסך 57 ימי שיט בין האוקיאנוס השקט לבין האוקיאנוס האטלנטי, צנח מאז נובמבר ב־30%, בעקבות בצורת קשה וירידה במפלס המים באזור.

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן
איזה נשק ישראל תקנה בתקציב של 14 מיליארד דולר?

בשנים האחרונות, בעולם מבינים כי יש צורך בנתיבי סחר ימי חלופיים, ומפנים את תשומת ליבם לאזור הארקטי. היקף הסחר במסלול באזור זינק ב־755% בין השנים 2022־2014. אמנם מדי שנה עוברות כ־20 אלף ספינות בתעלת סואץ וכ־14 אלף בתעלת פנמה, לעומת כ־1,700 בחוג הארקטי, אך נוכח התקפות החות'ים בים האדום, במקביל לבצורת במרכז אמריקה והפשרת הקרחונים, ייתכן ששנת 2024 תהווה שיא לסחר דרך החוג הארקטי.

החוג הארקטי מתחמם בקצב מהיר הרבה יותר מיתר כדור הארץ: פי ארבעה לפי ההערכות האחרונות של החוקרים בתחום, והקרח באזור הולך ומצטמק. במרחב ישנם שלושה נתיבי שיט צפוניים: מסלול הים הצפוני (NSR), המעבר הצפון־מערבי (NWP) והמסלול הימי הטראנס־פולארי (TSR). לפי המכון הארקטי, המסלול ממזרח אסיה לאירופה דרך מסלול הים הצפוני לדוגמה, כולל 6,500 מיילים ימיים בלבד לעומת 12,500 מיילים ימיים שספינות נאלצות לעבור כיום, דרך תעלת סואץ בדרך מיפן לאירופה. המשמעות, במילים פשוטות, היא חיסכון אדיר בהוצאות וקיצור כשבועיים מזמן המסע.

בשנים האחרונות מדינות רבות נאבקות על השליטה באזור, כאשר רוסיה היא אחת החשובות שבהן, עם נמלים לאורך הדרך שאמורים לשרת את נתיב הים הצפוני. מוסקבה טוענת לריבונות על 70% מהמרחב הימי הארקטי. היא אף שתלה דגל על קרקעית האוקיינוס, אבל נמנעה עד כה מצעדים חד־צדדים נוספים. השאיפה הרוסית היא להגדיל את היקף הסחר באזור פי עשרה עד 2035, שנה שבה, על פי הערכות מומחים, חלק ניכר מהקרחונים יפשירו.

כשהאינטרס הרוסי פוגש את האינטרס הסיני

המעורבות הרוסית במרחב הארקטי מעוררת חששות במערב ככלל ובארה"ב בפרט, בעיקר נוכח שיתוף הפעולה של מוסקבה עם סין. במסמך אסטרטגיית הביטחון הלאומי של ממשל ביידן מאוקטובר 2022, מצוין כי בייג'ינג פועלת להגביר את השפעתה במרחב, להכפיל את השקעותיה באיתור והפקת משאבים וביצוע מחקרים בנושאי צבא ומודיעין.

ברקע זה, סין הכריזה על עצמה בשנים האחרונות כ"מדינה סמוכה לארקטיקה", ובכך, דה פקטו, מקנה לעצמה סמכויות בנושאי זכויות שיט וטיס באזור, מחקר ופיתוח משאבים. בפברואר אשתקד לדוגמה, צבא ארה"ב הפיל בלון איסוף מידע סיני בין אלסקה לרוסיה, וכן בייג'ינג קיימה תרגיל צבאי באזור בתיאום עם הצי הרוסי. בעקבות התרגיל, משמר החופים האמריקאי הזהיר את הכוחות הסינים והרוסים מכניסה למים הכלכליים האמריקאיים, הצמודים למים הכלכליים של רוסיה. בכך, על פי מומחים, כל צד ניסה לקבוע את הקווים האדומים שלו.

במקביל, על מנת לבסס את שליטתם באזור, הסינים החלו לרכוש נמלים בחוג הארקטי. על פי ד"ר הראל מנשרי, ראש תחום סייבר במכון הטכנולוגי HIT וממקימי מערך הסייבר בשב"כ, כיום הם מחזיקים בקרוב לעשרה. "הסינים הגיעו לסיכומים עם האיראנים באשר למעבר ספינות שיט בים האדום ברקע תקיפות החות'ים, אך הם מעוניינים גם בנתיב הצפוני", אומר ד"ר מנשרי.

כיצד הסחר הימי במזרח התיכון יושפע?

האם נתיבי שיט באזור הארקטי ישנו מן היסוד את מפת הנמלים החשובים בעולם, ובפרט זו הקיימת במזרח התיכון וישראל? לדברי יגאל מאור, לשעבר מנהל רשות הספנות והנמלים במשרד התחבורה, הדרך למסלול הארקטי עוד רחוקה, ולכן ההשפעות על ישראל הן תיאורטיות בלבד.

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Associated Press, Leah Millis

"בעולם אמנם מתעניינים באזור הזה כי נתיב השיט מתקצר בצורה דרמטית במיוחד כשהיום ספינות רבות נאלצות להקיף את יבשת אפריקה נוכח התקפות החות'ים בים האדום, אך בחורף קיים קושי משמעותי לעבור דרכו. לכן, זהו חזון מעניין אבל הוא עדיין נמצא בחיתולים. ספנות קווית של מכולות צריכה להתנהל בקווים אמינים; הן חייבות לשמור על רציפות כלשהי, ולכן המסלול הוא עדיין לא בר ביצוע. בנוסף, אוניות שמסוגלות להפליג באזור, צריכות להיות מותאמות לכך".

במבט לעתיד, מאור סבור כי ככל שהשימוש בנתיבי השיט באזור הארקטי יגברו, כך מעבר ספינות דרך תעלת סואץ יפחת. עם זאת, הוא מדגיש כי "בעיקר אוניות גדולות שמסוגלות להכיל 24 אלף TEU (יחידת המדידה של מכולות, דש"א וא"ז) יעברו בנתיב החדש, אבל השירות בים התיכון ימשיך ברובו דרך תעלת סואץ. האוניות מאסיה למערב אירופה לא עוצרות כאן גם ככה היום".

לעומת זאת, אהוד גונן, עמית מחקר בכיר במרכז למדיניות ואסטרטגיה ימית בחיפה, סבור כי הסטת נתיבי הסחר הימי לאזור הארקטי פירושה ירידה בקישוריות של נמלי ישראל. לדבריו, תופעה זו חלה כבר עכשיו עם חסימת מיצר באב אל־מנדב על ידי המורדים החות'ים והפלגת ספינות סביב אפריקה.

"הספנות בתחום המכולות פועלת בשיטה של קווים עולמיים באמצעות אוניות קטנות", מסביר גונן. "הקו המרכזי עובר בתעלת סואץ מרחק של כ־200 ק"מ מחיפה ופחות מכך מאשדוד, שזה מרחק קטן יחסית במונחים ימיים. הסטת הקווים הרחק מישראל פירושה התרחקות מהקווים הראשיים והסתמכות הולכת וגדלה על אוניות קטנות יותר. תוצאה אפשרית היא שסחר החוץ הישראלי ייפגע, שכן עלויות היבוא והיצוא יעלו".

ולדימיר פוטין, נשיא רוסיה / צילום: ap, Mikhail Metzel

יתרה מכך, גונן מעלה אפשרות למשבר אזורי, שכן הסטת קווי ספנות לנתיבים חליפיים עשויה להוריד את הכנסות ממשלת מצרים מפעילות תעלת סואץ. מדובר בהכנסות משמעותיות עבור מצרים, העומדות על קרוב ל־10 מיליארד דולר בשנה. "מדובר ביותר מ־10% מסך ההכנסות של ממשלת מצרים וכ־2%־4% מסך התמ"ג המצרי", הוא אומר.

"התעלה מהווה סמל לאומי מרכזי במצרים ששורשיו נטועים עוד בהלאמת התעלה על ידי נשיא מצרים לשעבר נאצר, ופרויקט הרחבת התעלה פרט על מיתרים לאומיים אלו. ירידה משמעותית ועקבית בהכנסות מהתעלה יכולה להגביר את חוסר היציבות הפוליטית במדינה, בעלת האוכלוסייה של מעל 100 מיליון איש ומאוד צעירה, עם אחוזי אבטלה גבוהים".

תנודתיות במחירי ההובלה הימית

המשבר בים האדום השפיע על תנועת הספנות העולמית, שנאלצת כאמור לשוט סביב יבשת אפריקה, כך שזמן הגעת מטענים התארך משמעותית, ובהתאם גם מחירי ההובלה עלו. בתחילת 2023, מציין מאור, המחירים הגיעו ל־20 אלף דולר למכולה מסין לישראל והמחיר נשחק בעקבות תוספת דרמטית של אוניות חדשות בשוק ל־2,000 דולר בלבד.

כתוצאה משינוי מסלול השיטאל, המחיר קפץ בחזרה ל־9,000 דולר ולאחרונה ירד שוב ל־5,000 דולר. "המחירים עדיין גבוהים. כל שבוע נוספו עוד אוניות, מה שהיה שוחק את הרווחיות של חברות הספנות", אומר מאור.

בדומה למקומות רבים נוספים בעולם, המטענים הגיעו לישראל באיחור. "יש בהחלט 'מצור', אבל הוא על כל מדינות העולם ולא רק על ישראל", מסכם מאור.

עוד כתבות

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

הרווח הנקי של מזרחי טפחות בשנת 2025: 5.6 מיליארד שקל

ברבעון הרביעי של 2025, הרווח הנקי של הבנק הסתכם ב-1.4 מיליארד שקל - צמיחה של 7.5% ברווח הנקי ● הבנק יחלק מחצית מהרווח הנקי שרשם ברבעון לבעלי המניות – סכום של 702 מיליון שקל

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי, הסיכון שלה גדל: אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

עלי אקספרס / צילום: Shutterstock

אפקט סמוטריץ': הרכישות מחו"ל צמחו בינואר ב-35% לעומת אשתקד

בזמן שמליאת הכנסת ושר האוצר מתכתשים על צו הפטור ממס על יבוא אישי, הישראלים הגדילו את סלי הקנייה שלהם - מאופנה ועד מוצרי חשמל ● המדד החודשי של רכישות מאתרי האונליין

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

מנכ"ל אנבידיה יבקר בישראל לקראת יום העצמאות

לגלובס נודע כי ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה, צפוי להגיע לישראל בסוף חודש אפריל על רקע התרחבות פעילות החברה בארץ

אילוסטרציה: Shutterstock

הותר לפרסום: חברה ביטחונית ישראלית עומדת בלב פרשת עבירות מס ועבירות כלכליות

החקירה, שנפתחה בשנת 2021, התנהלה ע"י רשות המסים ומשטרת ישראל תחת צו איסור פרסום גורף ● אתמול התיר ביהמ"ש לפרסם את עצם קיום החקירה, ואולם פרטי הפרשה המלאים, החשדות, שם החברה ושמות החשודים עדיין אסורים בפרסום

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

בהיקף 255 מיליון דולר: הפועלים יממן התרחבות של נופר אנרגיה בארה"ב

הבנק יממן קניית צבר ייצור סולארי בארה"ב בהיקף של ג'יגהוואט אחד ● בנק הפועלים לא יהיה חלק מקונסורציום, אלא יהיה המממן הבלעדי של החוב ● תנאי ההלוואה טרם פורסמו

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

תחנת דלק / צילום: Shutterstock

מיום שבת בערב: מחיר הדלק מטפס מעל ל-7 שקלים

מחיר הדלק יעלה ב־14 אגורות בחודש מרץ ויעמוד על 7.02 שקלים ● הסיבה: "המתיחות הביטחונית והגאו־פוליטית הובילה לעלייה במחיר הבנזין הבינלאומי"

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא וגל עמית את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקאי: השיחות עם איראן היו חיוביות

שר החוץ של עומאן: "התקדמות משמעותית במשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן"  ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

מלון בכר האוס בתל אביב / צילום: אסף פינצ'וק

רשת פתאל ממתגת את מלונות הבוטיק תחת COLORS, עם הפנים לחו"ל

פתאל ממתגת את מלונות הבוטיק שלה תחת השם COLORS ● "המהלך מבטא אמירה דו-משמעית - גם על המגוון האנושי של האורחים וגם צבע חדש לפתאל, שעוסקת בעיקר במותגי נופש", אומרת סמנכ"לית השיווק ● ומה מתכננים ברשת המלונות בהמשך?

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים נפל ב-3%

ת"א 35 ירד ב-1.5% ● מניית מזרחי טפחות נפלה לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נפלה גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB Scanpix/Nina E. Rangoy

אחת המשקיעות הגדולות בעולם חשפה כלי חדש לאיתור סיכונים

קרן העושר הנורווגית הודיעה כי החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לאתר סיכונים ולקבל החלטות על מכירת אחזקות ● כך היא עושה את זה

איל וולדמן וג'נסן הואנג / צילום: איל יצהר, רויטרס

מיקנעם לקליפורניה: המספרים המדהימים של אנבידיה בישראל נחשפים

ענקית השבבים שוב הצליחה להכות את תחזיות השוק, ובדרך גם חשפה פרטים חדשים על הפעילות בישראל ● מספר העובדים גדל, היקף המס המשולם האמיר, ומעל הכול בלטה פעילות חטיבת התקשורת שמבוססת על רכישת מלאנוקס שהציגה שיעור צמיחה של 263%

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח