גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"אני זועם, זה לא ייאמן מה שקורה באוניברסיטת קולומביה"

כשהמחאות האנטי־ישראליות בקמפוסים בארה"ב רחוקות מלדעוך, חוקרים יהודים וישראלים מאוניברסיטאות העלית מאחדים כוחות כדי להגיב באופן יצירתי בכל הזירות - האקדמית, המשפטית והכלכלית ● "זו חזית כמו כל חזית במלחמה", הם אומרים בשיחות איתם

הפגנה מחוץ לאוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Cristina Matuozzi
הפגנה מחוץ לאוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Cristina Matuozzi

"כאוס מוחלט", כך הוגדרה האווירה באוניברסיטת קולומביה בסוף השבוע האחרון, כאשר סטודנטים פרו-פלסטינים התבצרו בעיר אוהלים לא חוקית בקמפוס, אירוע שהוביל למעצר של יותר ממאה איש ולהשעיית סטודנטים. האוניברסיטה הניו-יורקית הפכה לזירת קרב במלחמת הנרטיבים הפלסטינית-ישראלית-מוסלמית-יהודית, שהתגלגלה גם למאבק בין-דורי ופוליטי בארה"ב. היא לא היחידה כמובן. גם בקמפוסים אחרים, ההפגנות התעצמו והקריאות האנטי-ישראליות החריפו.

ההפגנות הפרו-פלסטיניות באוניברסיטאות העלית בארה"ב צוברות תאוצה
בחסות אלטמן ומשקיעים מישראל, המתחרה באנבידיה יוצאת להנפקה

הלהבות גברו בעקבות שימוע בקונגרס שנערך לבכירי האוניברסיטה. נשיאת קולומביה, מינוש שפיק, שניסתה להימנע מטעויות קודמותיה במעמד הזה, אמרה שקריאות להשמדת העם היהודי מפרות במפורש את תקנון האוניברסיטה והודתה שהקריאה לשחרר את פלסטין "מהים עד הנהר" בעייתית. היא גם אמרה שתבחן את העסקתם של שני מרצים, ביניהם אחד מכוכבי התנועה האנטי-ישראלית בקולומביה, ד"ר יוסף מסעד.

הפגנות דומות באופן מחשיד

"אני חושב ששפיק הוזמנה לקונגרס בעקבות הפעילות שלנו", אומר ד"ר שי דוידאי, מבית הספר למנהל עסקים בקולומביה, שמתחילת אוקטובר הסתמן כאחד ממובילי המאבק באנטי־ישראליות ובאנטישמיות בקולומביה.

"היא עצמה לא ענתה לפניות שלי לשתף פעולה, אבל חברי קונגרס שידעו שאני פעיל להגנה על יהודים וישראלים בקמפוס פנו אליי מיוזמתם. אני מתעד באופן קבוע פעילות פוגענית נגד ישראלים ויהודים בקולומביה בחשבון הטוויטר שלי, ולכן הייתי מוכן עם כל המידע".

מדוע לדעתך היא לא ענתה לך? האם היא רואה בך גורם עוין בעקבות קריאתך להורים לשים לב שילדיהם הסטודנטים בסכנה?
"אני חושב שהיא פשוט רצתה להגן על עצמה משפטית ולמשוך זמן עד שכל זה יעבור. כל ראשי האוניברסיטאות מנסים להגיע בשלום עד חופשת הקיץ, בתקווה שאחר כך כל זה ייגמר. אבל זה לא ייגמר". את הדברים הללו אמר דוידאי רגע לפני ההתפרצות האחרונה באוניברסיטה, והיום הוא רואה את הזמנת המשטרה על ידי שפיק כ"שואו". "אני זועם, זה לא ייאמן מה שקורה בקולומביה. מאהל בלתי חוקי של סטודנטים ומרצים פרו-חמאס. זאת לא בעיה של קולומביה, אלא של ארה"ב, הם יעשו את זה בכל אוניברסיטה".

דוידאי פועל באופן עצמאי, בהתנדבות, אך הוא חבר ברשת לא רשמית של אקדמאים מארה"ב ומאירופה הפועלים בתיאום חלקי כדי להתמודד עם המתקפות נגדם.

רשת החוקרים הזאת מונה כעת כ-80 חברים. הם מחליפים מידע, משתפים דרכי פעולה, וגם (ואולי בעיקר) תומכים אלה באלה רגשית. הקבוצה פועלת בזירה המשפטית, הפוליטית והכלכלית.

במקביל, פועלת ב-MIT קבוצת מרצים ישראלים ויהודים להגברת הנוכחות של סטודנטים ישראלים בקמפוס. אחד המובילים שלה הוא פרופ' ארנסט פרנקל, מהפקולטה להנדסה ביולוגית באוניברסיטה.

"כשהאירועים התרחשו, זה תפס אותנו בהפתעה", הוא מספר. "בהתחלה היינו מאוד ריאקטיביים, כל אחד מאיתנו הגיב ישירות לפגיעות בו ובסביבתו הקרובה. זה קצת כמו מחלה - קודם נותנים טיפול חירום, וכשמתייצבים מתחילים לנסות לאבחן, מהי בעצם המחלה ואיך אפשר לטפל בה מהשורש".

המחלה, הוא אומר, היא הקלות שבה ישראל מתויגת כגורם המרושע והקלות שבה התיוג הזה מורחב לכל ישראלי ולכל יהודי. "אני לא חוקר של התחום, אבל ככל הנראה דה-הומניזציה של יהודים דרך אנטי-ישראליות היא כלי חדש להוציא לאור רגשות אנטישמיים ישנים. עובדה שהמחאות בעד אוקראינה ונגד רוסיה דעכו הרבה יותר מהר. כנראה התגובה הייתה מאוד לא ספונטנית, רחוק מזה. חלק מהפרופוגנדה שנשלחה ב-8.10 נראתה אחידה ומוכנה מראש, כאילו הייתה הכנה לתגובה על ידי גורמים שידעו שמשהו גדול עומד לקרות".

"יש בבירור קבוצות חיצוניות שמפעילות את מה שקורה בקמפוס, ואפשר לראות שכל ההפגנות האלה דומות. הם תמיד שולחים אנשים שנראים כלבושים בסוג של מדים, שכאילו מנהלים את האירוע, מכוונים את התנועה, שואלים אנשים שמצלמים מי הם. במקרים של אלימות, הם נכנסים ואומרים 'בלי ידיים'. נראה שאותם עורכי דין מייעצים לכולם".

פרופ' שי דוידאי, אוני' קולומביה / צילום: תמונה פרטית

דוידאי נחרץ: "אלה לא סתם 'סטודנטים שטופי מוח'. מישהו שוטף להם את המוח. זה ממש עובד כמו תיאוריית קונספירציה כי שום מידע מערוצים אמינים לא חודר אליהם. אם אומרים להם שהחות'ים מוציאים להורג הומואים, ורק בישראל אפשר להיות גיי מחוץ לארון, הם קוראים לזה פינק וושינג או 'קולוניאל פמיניזם'".

פרופ' ענת בק, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת קייס ווסטרן רזרב, רואה בהזדהות של סטודנטים עם חמאס עדות לכך שארגוני הטרור בוחשים בתגובות בקמפוס. היא מספרת על סטודנטים שענדו מדבקה בצורת מצנחי הרחיפה שאיתם הגיעו החמאס לבצע את הפיגוע. גם המתקפה האיראנית נגד ישראל לא נראתה להם בעייתית. "הסטודנטים שלי יהפכו לשופטים ומחוקקים. הם מייצגים את ארה"ב בטריבונלים בינלאומיים. לכן אני נלחמת. אחרת - הפסדנו את הקרב".

יהודים וישראלים מיוצגים מאוד באקדמיה. מוזר שפרו־פלסטינים קובעים את הטון בקמפוס.
דוידאי: "עניין הייצוג עלול להטעות. ישראלים יהודים מצויים בכל מקום באוניברסיטאות, חוץ מאשר במקומות שבהם מדברים עלינו. במחלקות למדעי הרוח והחברה, יש כרגע רק נרטיב אחד 'מותר'".

"פתחו אתר במיוחד כדי להכפיש אותי"

כשמקשיבים לחוויות האישיות של האקדמאים, מבינים עד כמה האווירה הרעילה משפיעה על היומיום שלהם. דוידאי מותקף ברשתות באופן תדיר ואוניברסיטת קולומביה אף החלה בחקירה נגדו. גם בק סומנה באופן אישי, בעקבות הופעותיה בתקשורת ופעילותה בלשכת עורכי הדין האמריקאית. "פיזרו בכל האוניברסיטה עלונים עם התמונה שלי עליהם. הקימו אתר אינטרנט שבו כתבו 'לא אכפת לך מילדים מתים'. הגיעו לי טרולים לאינסטגרם. עירבתי את המשטרה המקומית ואת ה-FBI".

בק לא הושתקה, אך מודה שבמישור האישי, הדברים נגעו בה. "אני רגילה להיות מרצה מאוד אהודה, ולשמחתי גם השנה הכיתה שלי מלאה, אבל התחושה היא אחרת. בכל קיץ אני מקבלת הצעות מאוניברסיטאות אחרות שרוצות לגייס אותי, וכבר אמרו לי, השנה אל תצפי לזה".

באחת מהרצאותיה התבקשה להגיע מהדלת האחורית, כדי לא לעורר סערות. "סירבתי. לא אתגנב מאחורה", היא אומרת.

פרופ' ענת בק, מרצה בקייס / צילום: אוניברסיטת קייס ווסטרן

ד"ר דקלה יוגב, פוסט-דוקטורנטית בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת טורונטו, מספרת שגם בקנדה המצב דומה. "כשהיינו המומים מטבח 7.10, כמעט אף אחד לא חשב לנחם אותנו על האובדן, הרצח, האונס, החטופים. להפך, קיבלנו כתף קרה ושנאה. אנחנו שומעים את המינוח By All Means Necessary, וזה בעצם משפט שמאפשר הכול".

כל המרואיינים קיבלו פניות גם מסטודנטים יהודים או ישראלים מבוהלים. אחד סיפר שנאלץ לענות על שאלה למבחן האם ישראל קוצרת איברים של פלסטינים לתרומה. כמובן, עליו להשיב תשובה "נכונה" כדי לקבל ציון בקורס.

מרצה צעירה סיפרה שהגיבה בבעתה כאשר לכיתה נכנס סטודנט לבוש מכף רגל עד ראש כלוחם חמאס. הסטודנטים הגיבו בזלזול ובגיחוך לתגובתה. סטודנטית ישראלית שבביקור בישראל הצטלמה עם חברים, התבקשה על ידי שותפותיה למעונות למצוא לעצמה חדר אחר. סטודנטים אחרים סורבו להיכנס לארגונים גאים, בטענה שארגון גאה חייב לתמוך גם בפלסטינים בהגדרה.

"רק התחלנו לגרד את אפשרויות התביעה"

אירועי 7.10 תפסו את היהודים והישראלים מבוזרים, אבל הם התארגנו במהירות והיום ארסנל התגובות שלהם כולל יותר מפוסטים ברשתות והופעות בתקשורת. אחד המישורים שפועלים בהם הוא זה המשפטי. כך, לדוגמה, ב-MIT תבעו הארגון StandWithUs Center for Legal Justice ושני סטודנטים יהודים את האוניברסיטה על כך שהיא אינה מספקת סביבה בטוחה לתלמידיה. גם בהרווארד הוגשו תביעות נגד הנהלת המוסד בגין אי-טיפול בסביבה עוינת. לדברי ענת פנטי, דוקטורנטית בבר-אילן ובוגרת קולומביה, "זה קצת דומה להטרדות מיניות. לפעמים אי אפשר לשים את האצבע על דבר אחד שנעשה או נאמר, אלא הסביבה היא עוינת". הקמפוסים מלאים בפלאיירים בצבעי אדום-ירוק-שחור, סדנאות אנטי-ישראליות, ומחאות מתקיימות בכל מקום.

בתביעה אחרת, חוקרים מ-MIT תבעו את האיגוד המקצועי של חוקרי האוניברסיטה בטענה שהוא תומך ב-BDS, ולכן תשלום דמי חבר בארגון מפר את חופש הדת שלהם. "התחלנו רק לגרד את ההתחלה של אפשרות הפעולה הזאת של תביעה", אומרת בק.

עו"ד איה שכטר, סמנכ"לית Israeli American Council, המאחד יהודים וישראלים לפעולה משותפת מתחילת שנות ה-2000, חברה גם היא ברשת הפעילים. "ה-IAC מנחה הורים יהודים וישראלים איך לעבוד עם הארגונים הללו, איך לשוחח עם המנהל, איזה מידע מותר לבקש, למי הולכים אם המנהל לא הגיב. בניגוד לקמפוסים, שבהם יש שיא השיאים של הטירוף, בבתי הספר כן קשובים לטענות על התעמרות על בסיס דת ואתניות, אפילו כשמדובר ביהודים". הארגון מפעיל מערכת בשם School Watch שבה ניתן לדווח על אירועים אנטישמיים בבתי הספר.

עו

"מלגות נגד חרם רשמי ולא רשמי"

פרנקל פועל באופן אחר. יחד עם הפרופ' לפיזיקה אור חן ועם הפרופ' לחקר ביצועים רצף לוי, גם הם מ-MIT, הוא פועל לגייס מלגות לחוקרים ישראלים. "אנחנו לא נשנה את האקלים האינטלקטואלי בארה"ב בן לילה", הוא אומר. "אבל המיזם שלנו נועד לעזור נגד חרם רשמי ולא רשמי, נגד הרגע שבו חוקרים אומרים לעצמם, 'למה להסתבך עם ישראלי'".

איך משכנעים אותם לקחת את הישראלי?
"הכסף הוא לא משהו לזלזל בו. אנחנו נוטים לחשוב על אוניברסיטאות העלית כעשירות, אבל המעבדות פועלות כיחידות תקציביות עצמאיות, וסטודנט עם מלגה יכול להיות אטרקטיבי. המימון יהיה לא רק לדוקטורטים ופוסט-דוקטורטים, אלא גם לשנות שבתון. אפשר לעשות שינוי מהיר, ובסכומי כסף לא מאוד גדולים".

פרופ' ארנסט פרנקל, MIT / צילום: Gretchen Ertl

דוידאי מאמין שתרומות ממוקדות למיזם כמו זה של פרנקל יכולות לעזור. "יהודים תורמים שנים לאוניברסיטאות הללו, וזה לא עזר לנו בכלום. אם רוצים לתרום, תנו את התרומה כך שתגיע למרצים ספ ציפיים שהם לא אנטי־ציוניים, או לשיח פתוח בין יהודים לפלסטינים".

תרומה לשילוב יותר ישראלים באוניברסיטאות היא גישה הפוכה לקריאות להוציא אותם מהמוסדות הללו, שלא מצליחים לדואג מספיק לשלומם ולרווחתם.
פרנקל: "לו היה ישראלי בכל מחלקה ב-MIT, היה קשה יותר לעשות לכולנו, כקבוצה, כזאת דה־הומניזציה. וזה כל כך חשוב להשפיע על הצעירים, כדי שארה"ב תמשיך לתמוך בישראל. הישראלי מעצם נוכחותו כאן עוזר בזה".

גם דוידאי, שהזהיר הורים לא לשלוח את ילדיהם לאוניברסיטאות, מדייק את הצהרתו: "כן, בוודאי לשלוח אותם כדי שיקבלו השכלה וישפיעו על החברה האמריקאית, אבל להבין ששולחים אותם לקרב. להיות ישראלי או יהודי מחוץ לארון היום בקמפוס, זו בחירה להיות במאבק אקטיביסטי".

עוד כתבות

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

מנכ"ל אנבידיה יבקר בישראל לקראת יום העצמאות

לגלובס נודע כי ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה, צפוי להגיע לישראל בסוף חודש אפריל על רקע התרחבות פעילות החברה בארץ

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא וגל עמית את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

7 חברות כבר קרסו, ומיליארדים ירדו לטמיון. אז למה הטרנד המסוכן בבורסה ממשיך?

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים, ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה? ● כסף בסיכון

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

השיחות בז'נווה נמשכות, גורמים איראניים: דרישות וושינגטון קיצוניות

סבב השיחות השלישי בין איראן לארה"ב יצא לדרך ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

שמן זית / צילום: דרור מרמור

מהפך: המוצר שמחירו צנח ב-35% - והסיבות

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

הרווח הנקי של מזרחי טפחות בשנת 2025: 5.6 מיליארד שקל

ברבעון הרביעי של 2025, הרווח הנקי של הבנק הסתכם ב-1.4 מיליארד שקל - צמיחה של 7.5% ברווח הנקי ● הבנק יחלק מחצית מהרווח הנקי שרשם ברבעון לבעלי המניות – סכום של 702 מיליון שקל

מטוס של KLM / צילום: Shutterstock

חברת התעופה שמבטלת טיסות לישראל עד להודעה חדשה

חברת התעופה ההולנדית KLM הודיעה הערב כי היא מבטלת את טיסותיה מנתב"ג החל מהשבוע הבא ● "KLM תמשיך לעקוב אחר ההתפתחויות ותבחן מחדש את ההחלטה בהתאם לנסיבות" ● בשלב זה אייר פראנס, השייכת לאותה קבוצת תעופה, ממשיכה לפעול כרגיל

כנס המטרו הבינלאומי של נת''ע / צילום: עמוס לוזון

כנס החשיפה הבינ"ל של המטרו: "יש פה חברות תשתית מהטופ של הטופ"

נת"ע ערכה השבוע בת"א כנס חשיפה בינלאומי לפרויקט המטרו בגוש דן, שנועד להציג לחברות תשתית את המכרזים הצפויים בשלב האינפרא הראשון, בהיקף של 65 מיליארד שקל ● לכנס הגיעו נציגים של למעלה מ־60 חברות תשתית בינלאומיות מכ־20 מדינות ● נציג של אחת מהחברות ההודיות: "פרויקט המטרו נתפס כמרגש מאוד"

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

עלי אקספרס / צילום: Shutterstock

אפקט סמוטריץ': הרכישות מחו"ל צמחו בינואר ב-35% לעומת אשתקד

בזמן שמליאת הכנסת ושר האוצר מתכתשים על צו הפטור ממס על יבוא אישי, הישראלים הגדילו את סלי הקנייה שלהם - מאופנה ועד מוצרי חשמל ● המדד החודשי של רכישות מאתרי האונליין

אתרי קניות באינטרנט. יוכפפו לחוק הישראלי? / צילום: Shutterstock

מאחורי הצעת החוק החדשה: אתרי קניות באינטרנט יוכפפו לחוק הישראלי?

הצעת חוק המקודמת בימים אלה שמה לה למטרה לקבוע את התנאים שבהם יחול הדין הישראלי בעת התקשרות עסקית בין חברה מחו"ל ללקוח ישראלי ● בקרב המומחים הדעות חלוקות: מצד אחד החוק יעשה סדר ויגביר ודאות, אולם מנגד הוא עלול להרתיע חברות מעסקים עם ישראלים

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

זום גלובלי/ צילומים: רויטרס

רגע לפני ז'נבה: עסקת הנשק האחרונה של איראן וסין

שעות לפני המו"מ בז'נבה: איראן בדרך לחתום על עסקת נשק ימי עם סין וארה"ב הטילה סנקציות על טהרן • הונגריה מאשימה את אוקראינה ושולחת חיילים לגבול • ובמקסיקו חוששים: חיסול מנהיג קרטל הסמים עשוי לפגוע באירועי המונדיאל במדינה • זום גלובלי, מדור חדש

גיל גבע, יו''ר קבוצת תדהר / צילום: עופר חג'יוב

תדהר בדרך להנפקה במאי בשווי מתוכנן של 7-8 מיליארד שקל

ההנפקה של חברת הנדל"ן צפויה להיות אחת הגדולות בבורסה בשנים האחרונות ● ההנפקה תיעשה עפ"י הדוחות השנתיים של תדהר ל-2025, והסכום שיגויס יהיה כ-20% מהשווי שיושג, כלומר בין 1.4 ל-1.6 מיליארד שקל ● עם זאת, לבעלי החברה ברור כי המתיחות מול איראן והתרחישים השונים עשויים לשנות את התוכנית