נועם זילברשטיין, מנכ''ל HP Indigo / צילום: רמי זרנגר
אישי: בן 51, נשוי + 3, גר בקריית אתא
מקצועי: מנכ"ל HP אינדיגו
ילדות ומשפחה: גדלתי בעכו, אבי עבד ברפאל כל חייו, אמי הייתה מורה ללשון ואחר כך מפקחת בבית הספר הטכני של חיל האוויר. בתיכון למדתי במגמת אלקטרוניקה עם כל הגאונים, אבל בהפסקות שיחקתי כל הזמן בכדורגל. בכלל, הכדורגל היה משמעותי עבורי. את עקרונות הניהול הראשונים למדתי במשחקים בבלוק בשכונה. מבחינתי, היכולת לחבר כישרונות לקבוצה היא המפתח לכל מה שאני עושה היום.
● פורטפוליו | מהילדות בבית שמש והלימודים בפנימייה דתית, לפגישות עם הנשיא ביידן
● פורטפוליו | "גדלתי בבית עני, והגעתי להייטק. זה קשה אבל אפשרי"
עתודה וצבא: למדתי הנדסת מכונות בטכניון במסלול עתודה, והתגייסתי כקצין. התחלתי את השירות במפעל של טנק המרכבה, ביחידה להבטחת איכות וניסויים, והמשכתי לתפקיד בודק בכל המפעלים האזרחיים שעובדים עם הצבא. אחרי שלוש שנים עברתי לנהל את מפעל הדגמים של מפעל המרכבה, וזה היה התפקיד הכי משמעותי שעשיתי עד כה. כל הישראליות והפטריוטיות התנקזו לשם. כשטנק מרכבה סימן 4 הראשון יצא משערי המפעל שלנו, חוויתי התרגשות שאני לא מאמין שאצליח לשחזר.
רפואה גרעינית: אחרי שש שנים בצבא כבר הייתי נשוי ונולדה בתי הבכורה. אשתי ואני הבנו שאם שנינו רוצים קריירה, אנחנו צריכים לחזור לצפון ולקבל עזרה מהמשפחות שלנו. התחלתי לעבוד בחיפה כמנהל ייצור בתחום הרפואה הגרעינית ב־GE HealthCare, חברת הדמיה רפואית מולקולרית. אחרי שנתיים עברתי לפיתוח וניהלתי יחידות עסקיות בתחום הזה.
פסגת הטכנולוגיה: מהיחידות העסקיות עברתי לנהל סטארט־אפ של GE בתחום הגלאים הדיגיטליים, ואחרי שלוש שנים קודמתי לנהל את כל חטיבת הגלאים של GE HealthCare, עם אחריות על חמישה סייטים ברחבי העולם, בהם שניים בארה"ב, אחד בסין, אחד ביפן ואחד בישראל. ביליתי בעיקר על מטוסים בתקופה הזאת, אבל זו הייתה חוויה מדהימה, להיות בפסגת הטכנולוגיה, ותחושה שאני עושה משהו טוב למען האנושות. עברתי בחברה תשעה תפקידים ב-20 שנה.
HP אינדיגו: מנהלת כוח אדם שעברה מ-GE לחברת הדפוס הדיגיטלי HP אינדיגו יצרה איתי קשר כמה פעמים והציעה לי להצטרף לחברה, אבל לא מיהרתי לרוץ לכיוון הזה. בסוף היא הצליחה לשכנע אותי לבוא לביקור במעבדות, וכשהגעתי הייתי המום מהטכנולוגיה ואמרתי לעצמי שיש כאן משהו שאני צריך להבין קצת יותר. כשדיברנו על המודל העסקי, ידעתי שיש כאן הזדמנות עסקית אדירה.
גם אחרי 30 שנה נפח הדפוס הדיגיטלי מהשוק העולמי הוא פחות מ-10%, כל השאר - דפוס אנלוגי. יש פה הזדמנות אדירה למהפכה שעוד לא קרתה. לפעמים לדברים לוקח הרבה זמן - ואז הם קורים בבת אחת, כמו בתחום הרכבים החשמליים. הטרנדים העולמיים בדפוס הדיגיטלי - קיימות, אי־קומרס ופרסונליזציה - הרבה יותר בשלים כיום וכך גם הטכנולוגיה.
המינוי: התמניתי למנכ"ל HP Indigo בזמן הביקור הראשון שלי בברלין, עיר טעונה רגשית עבורי לאחר שסבא וסבתא שלי איבדו הכול בשואה. זה היה רגע של סגירת מעגל. עם שובי לארץ נסעתי עם אבי לקברם בעכו, שם שיתפתי אותם בחדשות המרגשות. בכיתי דמעות של אושר מהולות בצער.
בעולם: יש לנו 8,000 מכונות דפוס ב-120 מדינות ויותר מ־4,000 לקוחות. התפקיד שלי לגמרי גלובלי, אבל אני שמח שהוא קורה מתוך ישראל ושאנחנו יכולים להפעיל מכאן את כל מערך הפיתוח ומרבית מערך הייצור.
בישראל: בארץ אנחנו נמנים עם היצואנים הגדולים ביותר ואחראים על 0.5% מהתל"ג הישראלי. יש לנו מפעל ייצור בקריית גת ומרכז פיתוח ושיווק בנס ציונה, בהם עובדים כ-2,500 איש.
המלחמה: עוד באותו יום נורא הנהלת החברה התכנסה והחליטה לא לעצור את הייצור במפעל שלנו בקריית גת. לא הפסקנו לייצר גם כשיותר מ-15% מהעובדים גויסו למילואים. במלחמה הנוכחית סייענו לשני לקוחות שנמצאים בעוטף עזה - דפוס בארי ודיגיפק משדרות. דיגיפק ממש שלחו עבודות של לקוחות שלהם להדפסה אצלנו במפעל, עד שהצליחו לפתוח שוב את העסק.
מה חושבים עלינו: בהתחלה חוויתי הרבה אמפתיה כלפי ישראל במפגשים העסקיים שלי בחו"ל, אבל זה עבר לאחרונה להשוואות מול מספר ההרוגים הפלסטינים בעזה. זה קשוח, אך כשאני שואל אותם מה הם מציעים אני לא שומע רעיונות חדשים. רובם גם לא יודעים לומר מה היה קורה אם זה היה אצלם במדינה.
מבט לעתיד: ארצה להמשיך לעסוק בטכנולוגיה ואנשים ולהשפיע. אני רוצה להיות מאותם אנשים שעושים את ההבדל במדינה ולוקחים את העם למקומות נכונים.