גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקמפוסים בארה"ב רותחים, ובישראל חוששים מגל חרמות

ההפגנות האנטישמיות והאנטי־ציוניות ברחבי הקמפוסים בארה"ב, ובראשן בקולומביה, הגיעו לשיא עם סגירת שערי האוניברסיטה שבלב מנהטן, וכבר עכשיו הן זולגות מעבר למדשאות והופכות לגל חרמות לא מוצהר על חוקרים ישראלים ● "הממשלה צריכה להתעורר לפני שייווצר פה נזק בלתי הפיך", אומרת פרופ' מלאת שמיר, סגנית נשיא אוניברסיטת ת"א לבינלאומיות

אוהלי המחאה הפרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Caitlin Ochs
אוהלי המחאה הפרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Caitlin Ochs

לא פחות משבוע אחרי שהוקם מאהל המחאה הפרו־פלסטיני באוניברסיטת קולומביה, בלב מנהטן, הציבה ההנהלה למפגינים אולטימטום לפינוי. הדד־ליין שנקבע פג במהלך הלילה האחרון, ואז הוארך ב־48 שעות. בעוד שערי האוניברסיטה נעולים, יחידות שיטות לפיזור הפגנות מקיפים את המוסד ומסוקים חגים מעל, התקיימו בין ההנהלה למפגינים שיחות "משא־ומתן", בניסיון להוריד את גובה הלהבות.

ראיון | "אוניברסיטת קולומביה נכנסה ללחץ, הקמפוס נראה כמו בסיס צבאי סגור"
"אני זועם, זה לא ייאמן מה שקורה באוניברסיטת קולומביה"

המפגינים דרשו לפנות את השוטרים מהמקום ולא לפגוע בעתיד האקדמי שלהם. במקביל, האוניברסיטה דרשה שמספר האוהלים המוצבים בקמפוס יפחת, שגורמים שאינם סטודנטים או חברי סגל יצאו מהמקום, ושהמוחים יימנעו משפה של שנאה ואפליה. המשמעות של הדרישה האחרונה נועדה ככל הנראה לעצור את שריפת דגלי ישראל וארה"ב, וכן את הקריאות לאינתיפאדה עולמית ולסיום קיומה של ישראל. גם אם זה יקרה בפועל, הדרישה מהאוניברסיטה להפסיק להשקיע בישראל ולנתק את כל הקשרים האקדמיים איתה תמשיך להישמע בקול רם ברחבי הקמפוס.

הסטודנטים קוראים, בין היתר, להפסקת התוכניות הבינלאומיות המשותפות לאוניברסיטת קולומביה ולאוניברסיטאות תל אביב ורייכמן, ולהפסקת כל קשרי המחקר בין חוקרים מקולומביה לחוקרים ישראלים. קריאות דומות נשמעות באוניברסיטאות נוספות ברחבי ארה"ב. בעשרות מהן נערכו השבוע הפגנות אנטי־ישראליות, הוקמו ערי אוהלים ובוצעו גם מעצרים, אם כי אין ספק שקולומביה עלתה על כולן.

ההפגנות מחלחלות גם ליחס שמקבלים סטודנטים וחברי סגל ישראלים באוניברסיטאות מהקולגות שלהם. כמו כן, החרמות השקטים מסכנים את המעמד של ישראל בעולם האקדמי הבינלאומי, ועלולים לפגוע במדע הישראלי, שממנו נגזר גם ההייטק המקומי. כך למעשה, להפגנות עלולות להיות השפעה גם על הכלכלה, הביטחון והרפואה בישראל.

"מה שהיה פעם הישג הפך לטראומה"

יהודים וישראלים טענו בשבוע האחרון שהם מרגישים "אי־נוחות" בקמפוס של אוניברסיטת קולומביה. סטודנטים ואנשי סגל יהודים וישראלים מדווחים על פגיעה משמעותית ביכולת שלהם להיות חלק מהמקום שבו הם לומדים או עובדים. רבים מהם סירבו להיכנס לקמפוס, לאחר שאחרים דיווחו כי דרכם נחסמה בדרך לשיעורים והם הותקפו בצעקות ובדחיפות, לאחר שזוהו אצלם סממנים יהודיים.

כך לדוגמה סיפרה הסטודנטית סתיו סלמה בחשבון הטוויטר שלה על היתקלות עם יהודים שמגדירים את עצמם לא־ציונים והצטרפו למאהל הפרו־פלסטיני בקמפוס. "קבוצה של יהודים התחילו לצעוק עלינו בעברית, גרמו להמון הזועם עם הכאפיות לצרוח עלינו שאנחנו נאצים - כמה ילדים הרגנו היום וכדומה. העניין הזה שיהודים הסגירו אותנו להמונים, זה היה כואב בלב", כתבה סלמה.

הפעיל הבולט ביותר נגד ההפגנות הללו ונגד תגובת ההנהלה של קולומביה הוא המרצה שי דוידאי מבית הספר למינהל עסקים באוניברסיטת קולומביה.

ביום שני השבוע הוא גילה שכניסתו לקמפוס נחסמה, "למען בטיחותו" - כך נאמר לו. דוידאי צייץ בחשבון הטוויטר שלו כי מרצים שהביעו בעבר הזדהות עם ארגוני טרור פרו־פלסטיניים, וכן כאלה שהושעו רשמית מהקמפוס בשל פעילותם בהפגנות קודמות, הצליחו להיכנס לקמפוס - בעוד שכניסתו נחסמה.

המרצה שי דוידאי. כניסתו לאוניברסיטה נחסמה / צילום: Reuters, Katie Smith

אסף אייל, עד לאחרונה סטודנט בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת קולומביה, סיפר בפוסט בפייסבוק על התחושות המעורבות של יהודים כיום כלפי האוניברסיטאות היוקרתיות בארה"ב. לדבריו, בשיחה שניהל עם חבר שבתו התקבלה לאוניברסיטה כזו, עלה כי המשפחה מבוהלת מהדבר: "מה שהיה נחשב פעם יום חג משפחתי והישג משמעותי, הפך להיות אירוע טראומטי".

אייל ציין שכל האוניברסיטאות המובילות הן בעייתיות בהקשר הזה, אולם "קולומביה הפכה לתופת של אנטישמיות בוטה, עלילות דם ואלימות מילולית ופיזית על בסיס יומי". לדבריו, הסטודנטים שחברים ב"כת" של בתי הספר למדעי הרוח והחברה באוניברסיטת קולומביה, "ינסו לפגוע בכל מטרה יהודית או ישראלית שיפגשו, אם זה בבתי חולים, בתי מחסה ומשרדים ממשלתיים".

חרם שקוף שוטף את האוניברסיטאות

"תופעת ההפגנות היא הפן הסטודנטיאלי של החרם הרחב הרבה יותר של אקדמאים מאמריקה ואירופה על אוניברסיטאות ישראליות וישראלים", אומרת פרופ' מלאת שמיר, סגנית נשיא אוניברסיטת תל אביב לבינלאומיות. "ברמה המוסדית, יש לא מעט ארגוני סגל שקוראים להחרמה של קשרים עם ישראל, לא רק בקולומביה".

זו מדיניות רשמית של האוניברסיטאות?
"יש כאלה, אך זה נדיר. לרוב אנחנו רואים את ההנהלות של האוניברסיטאות בולמות את הלחץ הזה, ולכן זה עדיין בשליטה, אבל זה גל ששוטף כבר עשרות מוסדות".

איך הלחץ מתבטא ביום־יום של החוקרים?
"יש הפרעה להרצאות, מניעה מחוקרים להגיע פיזית להרצאות או לכנסים שאליהם הזמינו אותם, על ידי חסימת דרכם בשער או בכניסה לאולם ההרצאות. ממני ומקולגות נוספים מנעו השתתפות ביריד אוניברסיטאות בסידני, על ידי כך שסטודנטים חסמו את המעבר שלנו בגופם ולא יכולנו להגיע. אנחנו רואים פחות הזמנות להרצאות ופחות הסכמה להגיע להרצות כאן, להשתתף במחקר יחד. מסרבים לשפוט הצעות מחקר, לשפוט דוקטורט".

התגובה הזאת מתקבלת מאחוזים גבוהים מהשותפים המחקריים שלכם?
"קשה לומר באחוזים, כי אלה מקרים אנקדוטליים ולעתים קרובות נופלים לתוך אזור אפור ולא רשמי. אנחנו רואים לעתים מאוד קרובות דרישה מחברי סגל שלנו שיופיעו בלי השיוך המוסדי שלהם, או שמרצה שמשתתף באירוע ישראלי מבקש שלא נפרסם זאת. כאלה יש בלי סוף. לא עובר יום שבו אנחנו לא שומעים על דבר כזה. האירועים הללו פוגעים בנו משמעותית כי הבינלאומיות היא נשמת אפו של המחקר".

איך אפשר להתמודד עם זה?
"להרחיב קשרים עם מי שאפשר. עם יהודים, עם מדינות שכיום בעדנו כמו הגרמנים למשל. במקביל אנחנו מנסים להכין את הסגל והסטודנטים להתמודד עם זה. אנחנו מדברים עם הנהלות אוניברסיטאות במקומות שבהם חוקרים שלנו נפגעו, למשל אם ביקשו מהם לא להגיע לכנס. הנהלות האוניברסיטה לא תמיד יודעות שקרה אירוע כזה, וכשישמעו על כך ינסו לשנות את ההחלטה או לפצות אותנו בשיתוף פעולה אחר. זה כלי אפקטיבי אבל מוגבל, והגל סוחף. אני מאוד מודאגת מהאופן שבו התופעה הזו תשפיע על המעמד של האוניברסיטאות הישראליות בעולם".

מה תעשו לגבי התוכנית המשותפת שלכם עם קולומביה?
"הם ממשיכים לעמוד מאחורי התוכנית המשותפת. הסטודנטים המשותפים, אף שהם חשים קשיים רבים ולא מרגישים בנוח, מבקשים שהתוכנית תימשך ולא מוכנים לוותר ללחצים, וגם אנחנו מאמינים שדווקא עכשיו, צריך רק להגביר את המעורבות הבינלאומית, בשאיפה בתמיכה של מדינת ישראל, שחייבת להיכנס לתמונה לפני שייווצר פה נזק בלתי הפיך".

המדענים מנסים להשיב מלחמה

השאלה אם להישאר באוניברסיטאות ולהילחם על תדמיתה של ישראל ועל המדע הישראלי ורשת הקשרים הבינלאומית שלו, היא מהותית עבור רבים. עבור מי שעדיין לא הצטרף לאוניברסיטה בחו"ל אך שוקל את צעדיו, זו שאלה בוערת עוד יותר.

קשרים בינלאומיים הם אחת מדרישות הסף למדען ישראלי מוביל. המסלול הקלאסי כולל יציאה לדוקטורט או פוסט דוקטורט במוסד בינלאומי, עדיף באחת מאוניברסיטאות העילית האמריקאיות, רכישת תחום ידע שאולי אינו קיים בארץ, וחזרה לישראל כדי להקים מעבדה כאן. מי שלא יצא לדוקטורט או פוסט דוקטורט יתקשה לקבל משרה בארץ, שכן חוקרים ללא קשרים בינלאומיים מתקשים לקדם את העבודות שלהם בזירה העולמית. היום קל יותר לבנות את הקשרים הללו גם כשקיים מרחק פיזי, אבל הזום לא מתגבר על חוסר רצון של העולם לעבוד מול ישראל, או על חשש של הישראלים להיות בקשר עם עולם שהפנה אליהם את גבו.

"עד 7 באוקטובר המדענים בארגון שלנו לא חשבו שהם במשחק פוליטי", אומר נדב דואני, מנכ"ל ארגון Scienceabroad, שבימים רגילים מטרתו היא להחזיר חוקרים ישראלים מובילים מארה"ב לישראל, וכרגע עוסק בתמיכה בקהילת המדענים הישראלים בחו"ל, דווקא במאבקם להמשיך להיות פעילים באקדמיה האמריקאית.

"מה שרואים בהפגנות מחלחל הרבה מעבר למדשאת הקמפוס, ומתבטא בהפחתת שיתופי פעולה אקדמיים, אנשים שלא מגיעים לכנסים הקשורים בישראל, או שלא מזמינים ישראלים לכנסים מקצועיים. אומרים להם - זה יכעיס את המשתתפים האחרים".

בסקר שערכה עבור הארגון ד"ר דקלה יוגב, מהמרכז ליחסי תעשייה ומשאבי אנוש והמחלקה ללימודי דת באוניברסיטת טורונטו, בשיתוף עם ארגון IAC, נמצא שהחוקרים מרגישים מאוימים זה זמן רב. הסקר שנערך בתחילת השנה מראה כי 81% מהיהודים והישראלים מאוניברסיטאות באירופה וצפון אמריקה חשים עלייה משמעותית בשיח השנאה כלפי יהודים בקמפוס. 60% מרגישים פחות בנוח להשתתף בשיעורים ו־68% מרגישים פחות בנוח להתהלך בקמפוס. במקביל, נראה שהמענה שהם מקבלים רחוק מלספק.

40% מדווחים דווקא על ירידה במענה לבעיה מצד רשויות האוניברסיטה; 50% דיווחו על ירידה בתמיכה מצד התאחדויות הסטודנטים והסגל; ו־35% על ירידה בתמיכה מצד האגודות המקצועיות של החוקרים הצעירים והסגל.

יוגב מספרת כי תחושת הפחד ירדה מאז ביצוע המחקר, אף שהאנטישמיות עלתה והפכה לגלויה יותר - זאת משום שעד כה המחאות לא הפכו לאלימות פיזית. עם זאת, לדבריה, בעוד שהחשש הפיזי נמוך, הסטודנטים נמנעים לעתים מלהגיע לקמפוס.

"5 מיליון דולר להסברה זו טיפה בים"

דואני מוסיף כי בימים אלה לא מורגש שיתוף פעולה מספיק בין משרד החוץ, התפוצות ומשלחת ישראל באו"ם. "משרד התפוצות בראשות עמיחי שיקלי ציין שיקצה 5 מיליון דולר להסברה בארה"ב. זו טיפה קטנטנה בים. אנחנו לא נוכל לנצח את המיליארדים של קטאר בכל מקרה, אבל זקוקים לפחות ל־500 מיליון שקל לאורך חמש שנים, 100 בכל שנה. חצי מן הסכום הזה צריך להיות מושקע ברשתות החברתיות. צריך לשים שם כמות של כסף כי זו אחת הזירות העיקריות שבהן המאבק קורה. המחצית השנייה - להבאת משפיענים מכל הסוגים לביקור בישראל".

ומה תייעץ לחברי הארגון שלך?
"אני אמנם תמיד מציע לחוקרים לחזור הביתה, זו מטרת הארגון שלי, אבל עכשיו אני אומר להם - לא בורחים לשום מקום. אף אחד לא יבריח את החוקרים שלנו ואנחנו לא נותנים יד לכך שמישהו יזרוק אותם הביתה. אנחנו לא אומרים לחוקרים להפנות את הלחי השנייה, אלא לעמוד איתנים וחזקים. ישראל חייבת את הקשר המדעי הבינלאומי".

עוד כתבות

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; אנבידיה נפלה ב-5.5%, מניות הקוונטים זינקו

נאסד"ק ירד ב-1.2% ● מניות התוכנה עלו, זה היום השלישי ברציפות ● מניות הקוונטים זינקו בעקבות דוחות טובים של IonQ ודי ווייב ● עלייה קלה במספר המובטלים החדשים בארה"ב ● התשואה על אג״ח ממשלת ארה״ב ל-10 שנים ירדה לשפל של 2026 ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר

יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר / צילום: יוסי זמיר

הבכיר לשעבר שבטוח: "אנחנו הכי קרובים להשבתת פעילות הממשלה מאי פעם"

כחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג גייס חוב חסר תקדים, התמודד עם הורדת הדירוג הראשונה של ישראל ונדרש לצנן את הוצאות הביטחון: "אמרתי - אל תאלצו אותי לבחור בין צה"ל לעמידה בתקציב" ● עכשיו הוא חושף את הפינות האפלות שדורשות פיקוח - ומתכנן את הטרק בנפאל

צחי נחמיאס / צילום: ורד פיצ'רסקי

צחי נחמיאס מכה בברזל החם: הנפקת ענק לאחר דוח חזק

מגה אור מגייסת 615 מיליון שקל בהנפקה פרטית למנורה ומגדל ● ההנפקה מתבצעת בפרמיה של 5% על מחיר הנעילה בבורסה

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?

אילוסטרציה: Shutterstock

הותר לפרסום: חברה ביטחונית ישראלית עומדת בלב פרשת עבירות מס ועבירות כלכליות

החקירה, שנפתחה בשנת 2021, התנהלה ע"י רשות המסים ומשטרת ישראל תחת צו איסור פרסום גורף ● אתמול התיר ביהמ"ש לפרסם את עצם קיום החקירה, ואולם פרטי הפרשה המלאים, החשדות, שם החברה ושמות החשודים עדיין אסורים בפרסום

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

סם אלטמן, מייסד ומנכ''ל OpenAI / צילום: Shutterstock

OpenAI שוברת שיאים: גייסה 110 מיליארד דולר לפי שווי של 730 מיליארד

אמזון, אנבידיה וסופטבנק הובילו את הסבב הפרטי הגדול בהיסטוריה ● המהלך ממצב אותה כחברת הטכנולוגיה הפרטית בעלת השווי הגבוה בעולם ● במקביל נחתמה שותפות ענן אסטרטגית בהיקף עתק והחברה מציבה יעד של מאות מיליארדי דולרים בהוצאות מחשוב עד סוף העשור

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

שלמה איזנברג / צילום: תמר מצפי

אחרי הקריסה במניה: שלמה אייזנברג פרסם הצעת רכש למזג את מלם תים לחברה האם

בעל השליטה מקפל שכבה, לתוך החברה האם, באמצעות החלפת מניות אחרי שקיבל את אישור רשות המסים שהאירוע לא ייחשב כאירוע מס ● בחודש האחרון מניות חברות ה- IT קרסו בבורסה בעקבות החשש שה- AI עלול להחליף את חברות התוכנה ● מלם תים צללה ביותר מ-30%

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

טל דיליאן / איור: גיל ג'יבלי

פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

ארבעה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה, ביניהם שני ישראלים, הורשעו בפגיעה בפרטיות ובהאזנות סתר ● כעת, גזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור ומסמן תקדים בינלאומי נגד יצרנית רוגלה

הר תנופה. יש גם סחלבים / צילום: יובל אינהורן

מתכננים לראות פריחה בשבת? הנה שלושה מסלולים שלא הכרתם

בימים שבהם נדמה שעל כל כלנית צצים עשרה מדריכים שיסבירו לכם איך להגיע אליה באפס מאמץ, הכנו לכם שלוש המלצות לטיולי פריחה דווקא למיטיבי הלכת

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר שיח ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים