גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החברה הלוהטת בעולם יצאה למסע רכישות בישראל. ויש גם חדשות רעות

ענקית השבבים אנבידיה משלימה בימים אלה רכישה של שתיים מהחברות המובילות בפיתוח מוצרי בינה מלאכותית בישראל ● בה בעת, מחקר חדש של סטנדפורד מסמן מגמה מדאיגה: קצב ההגירה השלילית של מוחות בתחום ה־AI מישראל שני רק להודו ● אז למה המומחים אופטימיים?

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: Shutterstock
ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: Shutterstock

אנבידיה מסיימת בימים אלה את אחד המהלכים הגדולים שלה בשנה האחרונה: השלמת שתי רכישות של חברות ישראליות בתמורה לסכום מצרפי של כמיליארד דולר. החברות, ראן איי.איי (Run:AI) ודסי (Deci AI) נחשבות לשתיים מהמובילות בפיתוח מוצרי בינה מלאכותית בישראל, כל אחת בתחומה. רכישתן אמנם תוסיף לאנבידיה, חברת הבינה המלאכותית הגדולה בעולם, 250 עובדים, אך בה בעת היא תוציא מהשוק שתיים מהחברות המבטיחות ביותר בישראל, אשר לפי משקיעים המקורבים להם היו יכולים להמשיך ולגייס הון לפי שווי של מיליארדי דולרים.

בלעדי | אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות
בדרך לשווי של שני טריליון דולר: זו המנצחת הגדולה של עונת הדוחות

ראן איי איי, שנמכרת בכ־620 מיליון דולר ועוד 100 מיליון במענקי שימור לעובדים, פיתחה מערכת הפעלה לניהול מעבדים גרפיים, וביכולתה לאפשר ללקוחותיה של אנבידיה - בנקים, חברות ביטוח או יצרני תרופות - לאמן מודלים של בינה מלאכותית על גבי מספר קטן יותר של מעבדים. לחלופין, היא מסוגלת לשפר את היעילות של כל מעבד קיים כך שניתן יהיה לאמן עליהם מידע רב יותר.

הפוטנציאל שלא מומש

הנרכשת השנייה, דסי, נמצאת בשלב מוקדם יותר לקראת המכירה, ככל הנראה בסכום שינוע בין 250־350 מיליון דולר, היא אחת משלוש חברות מודלי השפה היחידים שקמו בישראל, לצד AI21 של פרופ' אמנון שעשוע, וטאבניין שפיתחה מודל שפה גדול לתחום פיתוח תוכנה. היא משלימה את ראן איי. איי בכך שהיא מאפשרת ללקוחותיה של אנבידיה "לכווץ" מודלים של בינה מלאכותית ולהפעיל אותם באופן יעיל יותר. דסי נוסדה על ידי יוצאי גוגל שהתייאשו מהעלויות הגבוהות שמכתיב עיבוד הבינה המלאכותית בשל החומרה היקרה שאנבידיה משווקת לשם כך.

על מנת להפחית את עלויות החומרה, פיתחו בדסי אלגוריתמים המחליפים חלק מפעילות השבבים ומאיצים אגב כך את כח העיבוד. בתחילת דרכם סייעו בהפעלה של יישומי בינה מלאכותית פשוטים יחסית על גבי מכשירי קצה כמו טלפונים ורכבים, אלא שעם הזמן הבינו בחברה כי יוכלו לפתח באמצעות אותם האלגוריתמים מודלים של בינה מלאכותית לא פחות טובים מאלה של OpenAI או גוגל, ופנו לאמן מודלים בעצמם. בשלב מסוים בשנה האחרונה הם עקפו את המודלים של מטא ומיסטראל הצרפתית (גייסה לאחרונה הון לפי שווי של 5 מיליארד דולר) בפרמטרים רבים.

דסי היתה יכולה להפוך ולהיות ה"מיסטראל" הישראלית - בטרם קיבלה את ההצעה של אנבידיה, היא עמדה בפני צומת דרכים במסגרתה יכלה לגייס מאות מיליוני דולרים ולהפוך לספקית מודלים מן המניין עבור חברות ענק, תוך שהיא מתחרה במיסטראל, ג'מה של גוגל ולאמה של מטא, ואולי אף להקים פעילות שבבים משל עצמה. אלא שבסופו של דבר קסמה לה ההצעה של אנבידיה. מרכז הפיתוח של ענקית הבינה המלאכותית, המעסיק כבר 4,000 איש בישראל, יגדל בעוד 250 עובדים כתוצאה מרכישת שתי החברות הישראליות.

עוד נוציא חברות גדולות?

באמצעות שתי הרכישות, תחזק אנבידיה את מעמדה לא רק מול חברות שבבים אחרות דוגמת אינטל ו־AMD, אלא גם מול לקוחותיה - חברות כמו מיקרוסופט, אמזון וגוגל שמספקות בעצמן שירותי ענן בינה מלאכותית לארגונים. אלה גם חדשות טובות למרכז הפיתוח הישראלי של אנבידיה שיהפוך לבולט בעולם בתחום התוכנה לבינה מלאכותית.

אך האם קיימת היתכנות לתעשיית הבינה המלאכותית בישראל מחוץ לאנבידיה? והאם ישראל תתקשה להוציא תחת ידיה חברות בינה מלאכותית גדולות, כפי שהדבר קורה במדינות כמו צרפת ואיחוד האמירויות? מחקר שהוציאה אוניברסיטת סטנפורד מוקדם יותר החודש מציג תמונה עגומה באשר לטאלנט הישראלי בתחום.

לפי המחקר, נתוני ההגירה השלילית בתחום ה־AI בישראל שניים רק להודו - שנחשבת ליצואנית ההון האנושי הגדולה ביותר בעולם בתחום. במסגרת המחקר, נאספו נתונים מכ־10 אלף משתמשי לינקדאין בכל מדינה. השקלול נערך באחוזים ונע בין הערך 1 למגמה חיובית ובין מינוס 1, לציון מגמת הגירה שלילית.

במדינות כמו קנדה, מראה השקלול מגמת הגירה חיובית בתחום, עם ערך חיובי של 0.96, בארה"ב עומד הנתון של 0.4 ואילו באיחוד האמירויות, שם משלמות הרשויות הון למשיכת טאלנט נרשמת מגמת הגירה חיובית של 1.48. מאידך, בישראל עומדת המגמה על נתון שלילי של 0.57, שני רק להודו בה שיעור ההגירה השלילית של מוחות בתחום הבינה המלאכותית כה עומד על 0.76.

למרות המגמה המדאיגה, משקיעי הבינה המלאכותית בישראל שומרים על אופטימיות: "אנחנו יודעים שישראל היא המקום הצפוף בעולם מבחינת מומחי בינה מלאכותית לנפש", אומר לגלובס יוראי פיינמסר, מייסד־שותף בקרן ההון סיכון Disruptive AI שמתמחה בהשקעות בתחום, ומי שבעברו הקים את יחידת הבינה המלאכותית של חיל המודיעין. "אם סופרים את כמות האנשים שמחזיקים בתפקידים המעידים על כישורים ב־AI בלינקדאין, מגיעים לכ־15 אלף איש".

על בריחת המוחות, אומר פיינמסר כי היא קיימת בעיקר בקרב התפקידים הבכירים. "עבור כאלה שהם דוקטורנטים למשל", הוא מסביר, "האפשרויות בחו"ל מאוד אטרקטיביות, יותר ממה שמחכה להם בארץ. יש חברות ענק שמקיימות מחקרים משמעותיים". הוא מוסיף כי "הרבה מהמוחות הללו אולי לא עזבו את הארץ אבל הם עובדים פה בשלוחות המקומיות של ענקיות הטכנולוגיה. אם מישהו עובד באנבידיה, ואם נשים בצד את התרומה המקומית, בסוף הוא תורם לחברה שהיא לא ישראלית".

"המדינה צריכה להשקיע"

לדברי אייל סלומון, מנכ"ל חברת ההשמה להייטק אתוסיה, "המלחמה האיצה את ציד המוחות הישראלי בתחום מצד חברות גלובליות. במהלכה התגלה עד כמה ישראלים חזקים במגוון דיסציפלינות - כמו טילים, רחפנים, סגירות מעגלים מודיעיניים". במבט קדימה, צופה סלומון כי זליגת המוחות תתבצע בשתי שיטות עיקריות: רכישת חברות סטארט־אפ מקומיות שיענו על צרכים של חברות ענק, וכן במשיכת מוחות נבחרים לתוכניות רילוקיישן.

עמרי גרין, שותף מנהל בקרן Dell Techologies capital, שואב אופטימיות משתי העסקאות ומציין כי "העובדה שאנבידיה מחזקת את מרכז הפיתוח הישראלי שלה בתחום שכבות התוכנה הגבוהות ומגייסת עוד 250 עובדים היא דווקא בשורה טובה לתעשיית הבינה המלאכותית הישראלית.

"אמנם חברות הסטארט־אפ לא יגדלו באופן עצמאי, אבל לצמוח בתוך אנבידיה ודרכה להגיע לכל מקום בעולם הוא השלם שגדול מסכום חלקיו, כי הרי לא השווי חשוב, אלא ההכנסות. אני לא דואג לזירה בגלל עסקאות הרכישה שנעשות כאן, תפקידה של המדינה הוא להמשיך ולבנות את החוגים והמעבדות שיוציאו את חוקרי הבינה המלאכותית הבאים".

בקיץ של שנת 2022, נחשפה התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית של הממשלה, זאת ע"י שרת החדשנות והטכנולוגיה דאז אורית פרקש הכהן. בזמנו דווח כי התוכנית צפויה להיות מתוקצבת בהיקף של כשני מיליארד שקלים. אז פורסם כי המטרה הינה להתוות את המדיניות הלאומית לבינה מלאכותית בשנים הקרובות, כשבין מטרות התוכנית נמנות קידום מחקר, קידום ההון האנושי והקמת תשתיות להבטחת המוביליות הטכנולוגית של מדינת ישראל, זאת לצד הטמעת השימוש בבינה מלאכותית בממשלה לשיפור השירות במגזר הציבורי. עם זאת, עד היום, לא הוצא התקציב שנקבע. כמו כן, פרופסור יואב שוהם, מנכ"ל ומייסד שותף של חברת הבינה המלאכותית AI21 Labs, אשר מונה לראש הוועדה המדעית של התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית, אמר לגלובס בראיון מיוני האחרון כי "לא מדובר בתקציב גדול. אנחנו לא נצליח לעשות את מה שכולם עושים בעולם בעשירית מהתקציב שלהם. לכן נהיה חייבים להיות חכמים, ולמקד את הפעילות שלנו לדברים שיפנו את הזרקור עלינו". עוד הוסיף באותו ראיון כי הממשלה "תצטרך לעשות תעדוף. אני חושב שאם היה לנו עוד מיליארד שקלים, דהיינו שני מיליארד שקלים, זה יהיה התקצוב הנכון לתוכנית הזו".

עוד כתבות

מה עשה החיסכון בפברואר? / צילום: Shutterstock

הירידות במניות העיבו, אבל החודש חיובי: מה עשה החיסכון שלכם בפברואר?

למרות הירידות בבורסה בימים האחרונים, חודש פברואר צפוי להסתיים עם תשואה חיובית בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות ● לפי תחזית מיטב, התשואה הממוצעת ברוטו של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות תהיה בפברואר 0.5% ובחודשיים הראשונים של השנה 2.6%

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

נתב''ג / צילום: Shutterstock

המרחב האווירי נסגר: מה לעשות אם יש לכם טיסה בקרוב?

בעקבות מתקפת המנע באיראן המרחב האווירי של ישראל נסגר ל-48 שעות ● נעצרו המראות ונחיתות ● נוסעים ישראלים שנתקעו בחו"ל מתבקשים ליצור קשר עם חברות התעופה שלהם

מיני ACEMAN / צילום: יח''צ

אחרי הוזלה של 40 אלף שקל: האם המכונית הזו שווה את המחיר?

המכונית העירונית הקומפקטית של המותג "מיני" מבית ב.מ.וו משלבת ממדים מותאמים לעיר, עיצוב אופנתי והתנהגות כביש מלוטשת שפונה לחובבי נהיגה ● אבל מתלים קשיחים ומחיר שאפתני מגבילים את פוטנציאל השוק שלה

סם אלטמן, מייסד ומנכ''ל OpenAI / צילום: Shutterstock

OpenAI שוברת שיאים: גייסה 110 מיליארד דולר לפי שווי של 730 מיליארד

אמזון, אנבידיה וסופטבנק הובילו את הסבב הפרטי הגדול בהיסטוריה ● המהלך ממצב אותה כחברת הטכנולוגיה הפרטית בעלת השווי הגבוה בעולם ● במקביל נחתמה שותפות ענן אסטרטגית בהיקף עתק והחברה מציבה יעד של מאות מיליארדי דולרים בהוצאות מחשוב עד סוף העשור

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

עומאן / צילום: Shutterstock

המדינה היחידה במפרץ שנותרה חסינה מאיראן

בעוד שערב הסעודית, בחריין ואיחוד האמירויות הותקפו בשעות האחרונות על ידי משטר האייתולות, עומאן – המתווכת המרכזית בשיחות בין טהרן לוושינגטון – נותרה חסינה ● האם המלחמה הנוכחית מסייעת לה?

מרכז ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג וקניוני עופר הודיעו לשוכרים: "לא נחייב שכ"ד כשסגור"

על רקע המלחמה מול איראן והגבלות פיקוד העורף, קבוצת ביג הודיעה לשוכרי המרכזים המסחריים כי בשלב זה לא תגבה עבור חודש מרץ את שכר הדירה הבסיסי ● עסקים חיוניים במרכזי ביג ימשיכו לפעול כרגיל ● בקניוני עופר לא ייגבו הוראות קבע לפחות עד 15 במרץ או התבהרות המצב

בית החולים סורוקה / צילום: Shutterstock

בתי החולים עוברים למרחבים המוגנים; הפעילות הלא דחופה נעצרה

לאחר שבועות של היערכות, אגירת ציוד רפואי ותרגיל גדול עם צה"ל, מערכת הבריאות העלתה כוננות לרמה הגבוהה ביותר ● בתי החולים ימשיכו לתת מענה למקרים דחופים, חלק מהטיפולים יבוטלו ● משרד הבריאות מסר כי בנק הדם במוכנות גבוהה, וצוותים תוגברו בדרום ● נכון לעכשיו טיפות החלב נותרות בשלב זה פתוחות

עשן מתנשא מעל מרכז העיר טהרן לאחר פיצוץ, הבוקר / צילום: Reuters, Anadolu

שעות לפני התקיפה: פלטפורמת ההימורים התחילה לגעוש

בזמן שמערכות המכ"ם התחממו, פלטפורמת "פולימרקט" כבר הראתה זינוק של 100% בהסתברות לעימות ● אחרי שהשוק "סגר את הפינה" על התקיפה האמריקאית הקרובה, השאלה הגורלית על עתיד המשטר ב-2027 נסחרת כעת ביותר מ־50%

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

עשן בבחריין לאחר התקיפות מאיראן / צילום: Reuters

כטב"מים בבחריין, טילים בקטאר: איראן תוקפת בסיסים אמריקאיים במפרץ

המתקפה האיראנית מתרחבת מעבר לישראל, כשדיווחים מבחריין, קטאר ואיחוד האמירויות מצביעים על תקיפות לעבר בסיסים אמריקאיים, יירוטים והנחיות חירום לתושבים ● לפי הערכות קודמות, עשרות בסיסים של ארה”ב הפרושים במזרח התיכון היו צפויים להפוך ליעד במקרה של הסלמה, והאיומים האיראניים למקד פגיעה ב"נקודות התורפה" האמריקאיות מתממשים כעת בשטח

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: Reuters, Anadolu

למה טראמפ העדיף לתקוף דווקא בתזמון הזה?

בחינת התנהלותו של נשיא ארה״ב מצביעה על נטייה ברורה להכריז על צעדים נפיצים כשהבורסה סגורה ● מה עומד מאחורי ״אפקט סוף השבוע״ וכך תהנה ממנו הפעם גם ישראל

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כמה זמן לוקח לכטב"מים להגיע מאיראן לישראל וכמה לטיל בליסטי?

איראן הודיעה כי גל של עשרות כטב״מים נמצא בדרכו לישראל ● כמה זמן ייקח להם להגיע, מה ההבדל בין סוגי הטילים השונים ומה כולל מערך ההגנה האווירית של ישראל? ● גלובס עושה סדר

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

מצב חירום עד יום שני: ההנחיות החדשות של פיקוד העורף

הוכרז מצב חירום מיוחד בעורף, והשמים נסגרו לטיסות אזרחיות ● הוטלו מגבלות נרחבות על פעילות המשק, החינוך וההתכנסויות ברחבי הארץ ● מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ואיך נערכים באתרי הבנייה?

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

אנשים מנסים לתפוס מחסה בעקבות פיצוץ, טהרן הבוקר. ניו יורק טיימס מדגיש כי התקיפה התבצעה בשעת העומס / צילום: Reuters

דיווחים על מבצע שתוכנן חודשים ופינוי חמינאי: כך מתפתח הסיקור העולמי

כלי תקשורת מובילים בארה"ב מדווחים על תקיפות אמריקאיות ישירות, ועל ריכוז כוחות חסר תקדים באזור, הגדול מאז 2003 ● באירופה שונה המסגור הראשוני כדי לכלול את וושינגטון כשותפה מלאה למהלך, וכן דווח כי המנהיג העליון חמינאי הובל למקום בטוח מחוץ לבירה ● הניו יורק טיימס מציין כי התקיפות התרחשו בשעה שמיליונים בדרכם למקומות עבודה ולבתי ספר, וב-CNN מתמקדים גם בהשלכות הכלכליות

עלי חמינאי / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

בישראל גוברת ההערכה שחמינאי חוסל. איך ייבחר המחליף?

בישראל מעריכים שהמנהיג העליון של איראן חוסל • מה קורה כשצריך למנות לו מחליף, ואיך זה ישפיע על המבנה המסועף של משטר האייתוללות? • המשרוקית מסבירה

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר / צילום: יוסי זמיר

הבכיר לשעבר שבטוח: "אנחנו הכי קרובים להשבתת פעילות הממשלה מאי פעם"

כחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג גייס חוב חסר תקדים, התמודד עם הורדת הדירוג הראשונה של ישראל ונדרש לצנן את הוצאות הביטחון: "אמרתי - אל תאלצו אותי לבחור בין צה"ל לעמידה בתקציב" ● עכשיו הוא חושף את הפינות האפלות שדורשות פיקוח - ומתכנן את הטרק בנפאל