גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אתם לא מספיקים כלום? מחקרים חדשים מגלים - כנראה שזו הסיבה

בשנים האחרונות הפך המושג "עוני זמן" לפופולרי בקרב חוקרים המנסים להבין את יחסינו המורכבים עם פנאי והשפעתם על האושר והבריאות שלנו ● לאט לאט הם מגלים מה אנחנו עושים לא נכון בתכנון הזמן שלנו ואיזה פרדוקס כלכלנים מפספסים כשהם בונים תוכניות רווחה ● מדד חדש שצפוי להיכנס ללשכת הסטטיסטיקה בארה"ב מרגש אותם במיוחד

צילום: רויטרס, IMAGO/Bernd Feil/M.i.S.
צילום: רויטרס, IMAGO/Bernd Feil/M.i.S.

האנשים האפורים הופיעו יום אחד בשכונה שבה גרה מומו, גיבורת ספרו של מיכאל אנדה הנושא את שמה. הם הגיחו מתוך מכוניותיהם האפורות, לבושים באפור, חובשי מגבעות אפורות, נושאי תיקי מסמכים אפורים, והחלו לשכנע את אנשי העיירה לחסוך בזמן. אלא שככל שתושבי העיירה חסכו בזמן, כך גילו להפתעתם שיש להם פחות ממנו. בהדרגה, הם הפכו זעופים, אטומים ועוינים.

פרשנות | מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה
ראיון | "לידה אני תלמיד בכיתה א": העורך דין הבכיר והיזמת המצליחה חושפים את השותפות

המושג "עוני זמן" זוכה לפופולריות בשנים האחרונות, ומשמעותו היא שאין לנו מספיק פנאי לעשות כל מה שאנחנו צריכים לעשות, ושום זמן למה שהיינו בוחרים לעשות. בעולם המערבי, ההגדרה של "צריכים" ו"בוחרים" היא די גמישה, אך זה פחות מעניינם של חוקרי עוני הזמן. הם מתמקדים בשאלה כיצד התחושה שאין לנו מספיק זמן משפיעה על בריאותנו הנפשית ועל שמחת החיים שלנו, ומנסים להבין כיצד אנחנו יכולים לחיות בתחושה שיש לנו שפע של זמן, בלי לוותר על השאיפות שלנו.

חוקרי עוני זמן באוכלוסיות שגם עניות בכסף, בעיקר במדינות עולם שלישי, עוסקים בסוגיות נוספות, שנוגעות לזכויות אדם ממש. אבל נתחיל עם מעמד הבינוני ומעלה. למה הם בעצם מתכוונים כשהם אומרים שאין להם זמן?

"50% סובלים מעוני זמן"

פרופ' אשלי ווילנס, מבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת הרווארד, נוהגת לומר בהרצאותיה ש"כשאנשים מדברים על זמן, הם בעצם מדברים על רגשות. הם לעתים קרובות אומרים שהניסיון שלהם לנהל את הזמן שלהם באופן פרודוקטיבי מכניס אותם למצוקה".

אלא שלטענתה, בניית חיים של שפע זמן דומה מאוד לאימוץ אורח חיים בריא - הדבר דורש תכנון, והבנה שהתגמול אינו מיידי.

פרופ' קאסי הולמס, חוקרת קבלת החלטות ושיווק מבית הספר למנהל עסקים ב-UCLA ומחברת הספר Happier Hour, החלה לחקור את הנושא הזה כשהייתה אם צעירה ונלחמה על קביעות באקדמיה. היא חשה את מחנק הזמן. "הייתי נורא אומללה, ותהיתי אם זה כך אצל כל האנשים במצבי, ואם כן, איך הם מתמודדים עם זה?", היא אומרת בשיחה עם גלובס.

הולמס מצאה ש-50% מאוכלוסיית ארה"ב מדווחים על עוני זמן. מחקרים אחרים מצאו שיעורים גבוהים יותר. "יצאנו להבין מיהם האנשים שסובלים מעוני זמן", היא מספרת.

באופן לא מפתיע, אנשים שעובדים שעות רבות הם עניים בזמן, אבל העבודה היא רק חלק מהסיפור.

שיאני העוני בזמן הם הורים עובדים לילדים עד גיל 4 שעושים גם הרבה עבודה בבית שאין עליה תשלום, אומרת הולמס. ובוודאי לא תהיו בהלם לגלות שאלה לרוב נשים. "אנשים שמטפלים בבית ובילד מתחת לגיל 4 עלולים לחוות עוני זמן גם אם אין להם עבודה בתשלום".

פרופ' קסי הולמס / צילום: Diana Henderson

אנשים עניים מאוד מרגישים את לחץ הזמן הרב ביותר, ואחריהם האנשים הכי עשירים, יותר ממעמד הביניים. "אנשים עניים צריכים להשקיע הרבה זמן בשירותים או במוצרים שאחרים יכולים לרכוש, למשל הכנת מזון או הדחת כלים, וגם בעצם החיסכון, לדוגמה השוואת מחירים או נסיעה באוטובוס לסופר זול", אומרת הולמס. ומה לגבי העשירים? "הם בדרך כלל עובדים יותר קשה ויש מהם גם ציפיות אחרות", למשל לגבי המראה שלהם.

איך עוני זמן משפיע על הבריאות הנפשית והפיזית?
"עניים בזמן הם פחות בריאים. הם בסטרס, שגם דופק להם את השינה, הם לא מספיקים להתעמל או להגיע לבדיקות הסקר הרפואיות. הם מרגישים יותר בודדים, גם אם הם מוקפים באנשים, ונוטים יותר לחוש שאין להם מערכות תמיכה. הם עצמם פחות נחמדים, קצרי רוח, לא ממהרים להתנדב. הם לא רק מדווחים על שביעות רצון נמוכה יותר מחייהם, אלא גם לאורך היום יש להם פחות רגשות חיוביים ויותר רגשות שליליים".

זהו מעגל שמזין את עצמו, טוענת ווילנס בהרצאותיה: כשאנחנו בלחץ, אנחנו עושים דברים שנראים לנו דחופים ומתאימים לקשב נמוך, כמו קריאת מיילים, והתוצאה היא שאין לנו אפשרות להשקיע בדברים שצריך להקדיש להם זמן רב יותר וריכוז ואולי לא מביאים לתוצאות מיידיות. זו מלכודת שקשה לצאת ממנה.

המוח שלנו אלרגי לפנאי

הולמס מוסיפה שגם מי שיש לו יותר מדי זמן אינו מאושר, ובעיקר אם יש לו הרבה זמן שהוא מנסה למלא בפנאי פאסיבי. ווילנס בוטה יותר וטוענת שהמוח האנושי אלרגי לפנאי. אולי בגלל זה, ברגע שיש לאנשים פנאי, הם ממלאים אותו בהתחייבויות חברתיות או בתחביבים. פעילויות כאלה אכן מביאות עמן אושר גדול יותר מפנאי פאסיבי, אבל כשהן מקובעות ביומן, הן עלולות לתת תחושה של היעדר פנאי אמיתי לבחירה.

בכל מקרה, הקשר בין זמן לאושר עובר בתחושת הערך העצמי. פנאי פאסיבי רב גורם לאנשים, בהכללה, להרגיש שהם לא מספיק פרודוקטיביים ולא ממצים את החיים. לעומתם, עניי הזמן שעומדים מול יומן מלא מרגישים שלא יוכלו לעמוד בכל המשימות, ולכן גם הם חשים לא מספיק פרודוקטיביים, וכועסים על עצמם שלא הספיקו יותר.

מה אפשר לעשות כדי להרגיש שיש לנו יותר פנאי?
הולמס: "שאלנו אנשים אם יש דרך לגרום להם להרגיש ראויים אל מול היומן המלא שלהם. המחקרים נמצאים בראשיתם, אבל ראינו, לדוגמה, שאם אנחנו מבלים פתאום חמש דקות בעזרה למישהו, אנחנו עשויים להרגיש פוטנטיים ואפקטיביים, ולכן גם מאמינים שנוכל להספיק הרבה. כלומר, דווקא השקעת הזמן מובילה לתחושה גדולה יותר של רווחת זמן, אבל זה עובד רק אם נתנו את הזמן שלנו, ולא כאשר מישהו דרש ולקח אותו בלי לשאול אותנו.

"מחקר אחר מצא שאנשים שמרגישים יותר התפעמות (Awe) גם מרגישים שיש להם יותר זמן. ככל הנראה, התפעמות גורמת לנו להרגיש יותר קטנים מול העולם, ואז גם הזמן מרגיש גדול יותר, פחות חונק.

"גילינו עוד שכאשר אנשים חושבים בפרספקטיבה של שנים וחודשים או אפילו שבוע, במקום בימים ושעות, הם מרוצים יותר מחלוקת הזמן שלהם וגם מגיבים יותר למה שחשוב ולא רק למה שדחוף. זה כן דורש להקצות זמן מראש לדברים שנותנים לנו משמעות, ואז גם אם בשאר הזמן אנחנו מרגישים חנוקים, יש איזו רגיעה בידיעה שפינינו זמן למה שחשוב לנו".

תופעת ה"כן, כן, כן, אוי"

ווילנס טוענת שתכנון לטווח ארוך עוזר להימנע מתופעת ה"כן, כן, כן, אוי", שנובעת מהערכת היתר שלנו את הזמן שיעמוד לרשותנו בעתיד. אנחנו נוטים להתחייב בקלות לפעילויות עתידיות, ואז מגיע הרגע שבו עלינו לפרוע את כל ההתחייבויות במקביל. זה שלב ה"אוי". אם נכיר את התופעה, נדע שעלינו להגיד "כן" רק ל-80% מהפעילויות שנדמה לנו שאנחנו מסוגלים לעמוד בהן.

פרופ' הולמס, מה מבדל את מחקר עוני הזמן מהמחקרים בתחום של ניהול זמן, שחיקה ואיזון עבודה־בית, ואפילו מיינדפולנס שמנסה ללמד אותנו ליהנות מכל רגע?
"ניהול זמן עסק היסטורית בשאלה איך נעשה דברים כמה שיותר מהר ונספיק יותר. הוא לא שם דגש על איכות העשייה ובטח לא על איכות החיים. מחקרי איזון עבודה־בית בחנו בעיקר איך אנשים יכולים לעשות פחות עבודה בתשלום. חוקרי עוני זמן שואלים איך הכי כדאי לחלק את הזמן הקיים כדי להרגיש טוב יותר. וכן, זה קשור לסוגיית השחיקה.

"לגבי מיינדפולנס, בהחלט מצאנו קשר בין קשב לפעילויות שלנו לבין שביעות רצון מהחיים ולתחושת שפע זמן".

דיברת על תחושת פנאי סובייקטיבית, אבל לבסוף יש 24 שעות ביממה ולפעמים באמת אי־אפשר להספיק הכול.
"השקעה של כסף בפינוי זמן היא אחת ההשקעות הכי משתלמות. אנשים שעושים מיקור חוץ למשימות שהם שונאים יותר שמחים, וגם הזוגיות שלהם בדרך כלל יותר טובה".

ווילנס פיתחה מדד המתרגם את הזמן ואת הכסף ל"מטבעות אושר". כך היא יכולה להשוות, בממוצע, כמה אושר אנשים יכולים להרוויח מהוצאת משימה מסוימת למיקור חוץ, ובעקבות זאת כמה כסף כדאי להם להשקיע בזה. ממצאיה עד כה מראים שדווקא אנשים עם פחות כסף יכולים להרוויח יותר מעשירים מהשקעת חלק מהכסף בפינוי זמן.

"לא כל אחד נהנה או סובל מאותם דברים, ואני ממליצה לנהל יומן זמן, שבו תבדקו מה עשיתם וממה נהניתם", אומרת הולמס. "כשביקשנו מנבדקים לעשות זאת, ראינו שהם חושבים למשל שצפייה בטלוויזיה היא הפרס שלהם על יום עבודה קשה וארוך, וזה נכון לחצי השעה הראשונה, אבל לא לשלוש השעות הבאות - גם כי יש התרגלות להנאה, וגם כי מתחילים להרגיש אשמה על בזבוז הזמן לכאורה. אותו דין לגבי רשתות חברתיות. אנשים חשבו שהן מקור הנאה ורגיעה, אבל לעתים קרובות היו מקור מתח. לעומת זאת, בחור שהכרתי שנהג לגהץ מול הטלוויזיה הפך את הגיהוץ למשימה האהובה עליו".

עניים צריכים יותר זמן

עוני זמן יכול להיות מנת חלקם של עשירים או עניים, אבל אצל העניים הבעיה חמורה יותר. חוקרים מבית הספר לרפואה של סטנפורד טענו במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Global Health כי "בכל יום בכל העולם, נשים וילדות משקיעות כמויות עצומות של זמן בעבודה ללא תשלום. נשים משקיעות פי 2-3.4 שעות בעבודה ללא תשלום מאשר גברים, גם תוך כדי עלייה בהשתתפות בכוח העבודה בתשלום".

ההבדלים הללו קיימים גם בחברות שפע, אבל בחברות עניות התוצאה היא מחסור זמן ממשי מאוד לנשים, שפוגע בבריאותן ובשמחת החיים שלהן, עד כדי פגיעה בזכויות האדם שלהן. גם גברים עניים סובלים מעוני זמן קיצוני במקומות מסוימים, אבל אצל נשים זה הרבה יותר נפוץ.

"עוני הזמן מגביל את הגישה של הנשים הללו ללימודים, גם כשאלה מוצעים בחינם, וכן למשרות טובות יותר בתשלום. כך, עוני הזמן פוגע במוביליות החברתית שלהם, ויוצר מעגל היזון שלילי", כתבו החוקרים. "חוסר הזמן מונע מהן לטפל בבריאותן, וריבוי משימות הקשורות לבית אפילו מונע מהן לטפל היטב בילדיהן, בעוד שפינוי זמן לאימהות הוביל להשקעה רבה שלהן בחינוך ובבריאות של ילדיהן".

לטענת חוקרי עוני זמן באוכלוסיות מעוטות יכולת, על הכלכלנים וקובעי מדיניות הרווחה והבריאות להביא בחשבון את הסוגיה הזאת בתכנון מדיניות הרווחה שלהם. רבים מהכלכלנים מדמיינים את האדם העני כמי שנהנה (או סובל) מעודף זמן פנוי, אך בפועל עוני־זמן ועוני־כסף הולכים לרוב יד ביד. כלכלנים נוהגים לפעמים להעמיד חסמי זמן כחלק מתוכניות תמיכה כלכלית, כדי להבחין בין מי שבאמת צריך את התמיכה לבין מי שמנסה לתפוס טרמפ. גם אם זה לא מכוון, הבירוקרטיה הכרוכה בתוכניות תמיכה היא לפעמים עוד משרה.

מחקרים כבר הראו שהדרך הכי טובה לתת לאנשים הזדמנות לצאת מעוני היא לחסוך להם זמן. אפשר לעשות זאת על ידי שיפור התשתיות, כמו הגברת תדירות האוטובוסים או בניית תשתית מים זורמים לכפר מרוחק, כדי לחסוך לנשים שעות של הליכה לבאר.

המדד שכולם מחכים לו

"אני שמחה שסוגיית העבודה ללא תשלום שעושות בעיקר נשים, ועליה הכלכלניות הפמיניסטיות זועקות כבר משנות ה־70, סוף סוף נכנסת למיינסטרים באמצעות ההגדרה של עוני זמן", אומרת בשיחה עם גלובס פרופ' יאנה ואן דר מולן רודג'רס מאוניברסיטת רוטגרס שבארה"ב.

"בקרוב, לשכת הסטטיסטיקה של משרד העבודה האמריקאי צפויה להוסיף מדידה של שעות עבודה ללא תשלום. זהו הישג ענק לתחום שלנו, ואנחנו מקווים שזו התחלה של מודעות הרבה יותר גדולה לעוני הזמן".

פרופ' יאנה ואן דר מולן רודג'רס / צילום: תמונה פרטית

לדברי רודג'רס, אנשים עניים בכסף כמעט תמיד עניים גם בזמן. "חוקרים הגדירו קו עוני חדש, המורכב מזמן וכסף גם יחד. כך אנחנו חושפים את "העניים הנסתרים", שמצליחים להרים את הראש קצת מעל קו העוני, אבל רק כי הם ממירים את כל הזמן שלהם לעבודה, אם בתשלום ואם בבית כדי לחסוך עוד סנט. אנשים כאלה לא רק שלא אוכלים או ישנים או מתעמלים, גם אין להם אנרגיה להיות יצירתיים, והלחץ פוגע בקבלת ההחלטות שלהם".

מלבד תשתיות, ההשקעה הכי גדולה שאפשר לעשות לטובת עניי (עניות) הזמן האלה היא הנגשת הטיפול בילדים. "ואני מקווה שהמודעות לעוני הזמן תוביל לחלוקת עבודה שוויונית יותר בבית. הקורונה דווקא עזרה בזה".

הקורונה עזרה? רבים אומרים שהיא החזירה את הפמיניזם עשרות שנים אחורה.
"לא בתחום הזה. כשגברים היו בבית הם מצאו את עצמם אחראים לחלק מהטיפול בילדים ובבית עצמו, והם גם התרגלו לכך והבינו על בשרם שזו באמת עבודה. אני חושבת שהשינוי בגישה של לשכת הסטטיסטיקה למדידת עבודה שאינה בתשלום נבעה בין היתר מזה".

יש קשר מסוים בין עוני הזמן של עניים בכסף לבין זה של העשירים?
"עשירים בהחלט יכולים להיות עניים בזמן, אבל ההבדל הגדול הוא הבחירה. לעניים אין שום בחירה לגבי הקצאת הזמן שלהם. אם לא ילכו להביא את המים מהבאר, אין מים".

עוד כתבות

רובוטים של חברת מנטי / צילום: Ethan Joyal

רכישת הענק של מובילאיי: קונה את חברת הרובוטיקה של שעשוע ב-900 מיליון דולר

מתוך הסכום הזה, 612 מיליון דולר יועברו במזומן לבעלי המניות בסטארט-אפ, והשארית במניות רגילות של מובילאיי ● שעשוע צפוי לקבל 341 מיליון דולר בעקבות העסקה ● המרוויחות הנוספות מהעסקה הן קרנות ההון סיכון 10D הישראלית, והאמריקאיות איירן וסיסקו ונצ'רס

ד''ר אד ירדני / צילום: Reuters, Brendan McDermid

האנליסט האופטימי מוטרד: "דברים הלכו לטובתי כל כך הרבה זמן, שזה מדאיג"

ד"ר אד ירדני, כלכלן הפד בעבר ואחד האנליסטים השוריים בוול סטריט, טוען שהפסימיות יצאה מהאופנה, ומעריך שגם 2026 תסתיים בעליות ● מה שגורם לו ל"אי נוחות מסוימת", זה שכל כך הרבה אנליסטים חושבים כמוהו ● ואם ממש מחפשים, יש לו בכל זאת אזהרה

מיכלית נפט בחוף בוונצואלה / צילום: ap, Matias Delacroix

טראמפ: ונצואלה תעביר 50 מיליון חביות נפט לארה"ב; מחירי הנפט יורדים

טראמפ הודיע בפוסט הלילה כי הרשויות הזמניות בונצואלה יעבירו בין 30 מיליון ל-50 מיליון חביות נפט לארה"ב ● לדבריו, הנפט יימכר במחיר השוק ו"ישמש לטובת תושבי ונצואלה וארה"ב" ● מחיר הנפט הגולמי WTI יורד בכ-1.4%

המדריך ל-2026 / צילום: Shutterstock

הצ'ק־ליסט הפנסיוני: מה חשוב לבדוק בחיסכון?

עבור רוב הישראלים מדובר בנכס הפיננסי הגדול ביותר, אך גם זה שזוכה להכי מעט תשומת־לב ● מדמי הניהול שנמצאים בשפל ועד לטעות המיסוי שחצי מהפורשים מבצעים - אלו הצעדים שחייבים לבצע כדי לוודא שהכסף באמת יחכה לכם ביום הפרישה

מלחמת ''חרבות ברזל''. חוסר ודאות הוא מילת המפתח / צילום: ap, Leo Correa

"חרבות ברזל" בבית המשפט: מתי מלחמה היא “כוח עליון”, ומתי זו רק מילת קוד?

מי יפצה על האיחור במסירת הדירה, איך מוכיחים שאתר בנייה נסגר בגלל המלחמה, ולמה הקניונים לא ממהרים לתבוע את השוכרים? ● גלובס עושה סדר במצב המשפטי בעקבות המלחמה

משרדי וויקס / צילום: איל יצהר

וויקס מחזירה את העובדים בישראל לחמישה ימים במשרד

המהלך יכנס לתוקף בפברואר 2026 בישראל ובחלק מאתרי החברה באירופה, וילווה בהבטחה להמשך גמישות אישית ● הנשיא ניר זוהר: בעידן של האצה טכנולוגית ובינה מלאכותית, עבודה משותפת היא תנאי לצמיחה

אילוסטרציה: Shutterstock

המדינה תשיב 300 מיליון שקל שגבתה ביתר מחברות במכרזים של רמ"י

ביהמ"ש המחוזי אישר הסדר פשרה בתביעה ייצוגית שהוגשה נגד רמ"י ורשות המסים, לפיו חברות שהשתתפו במכרזים לרכישת מקרקעין, שילמו "הוצאות פיתוח נוספות" וקיבלו קבלה במקום חשבונית מס - זכאיות להחזר מרשות המסים

הפגנות חקלאים בצרפת נגד ההסכם עם אמריקה הלטינית / צילום: ap, Fred Scheiber

גרמניה ואיטליה לוחצות, צרפת מתבצרת: תפנית במאבק על הסכם עם אמריקה הלטינית

האיחוד האירופי קרוב לחתימה היסטורית עם מדינות "מרקוסור" הדרום אמריקאיות, על הסכם להסרת רוב המכסים ההדדיים בין שני הגושים ● לאחר שאיטליה כבר הסירה את התנגדותה, תמורת פיצויים לחקלאים שלה, צרפת נותרת בודדה במערכה נגד ההסכם, מחשש למהומות במדינה

פרופ' מייקל היידן / צילום: יח''צ

האיש שמאחורי אקזיט שטבע פספסה: "אנחנו בתור הזהב של הביומד"

פרופ' מייקל היידן, מהגנטיקאים הבכירים בעולם, עזב את טבע כשהייתה שקועה בבור של חובות, וקיבל ממנה שני מוצרים שהחלה לפתח ● אחד מהם הפך בספטמבר האחרון לאקזיט של עד 3.5 מיליארד דולר, כמעט כנגד הסיכויים ● בראיון לגלובס הוא מדבר על שתי החברות שהקים וצופה עתיד מזהיר לתעשייה

אנשי חיזבאללה בהלוויה של רמטכ''ל ארגון הטרור / צילום: ap, Hussein Malla

סעודיה: מלחמה בין ישראל לחיזבאללה תיחשב איום על היציבות האזורית

מחבלי חמאס ירו לעבר כוח צה"ל ברצועה, אין נפגעים לכוחותינו ● מאות לוחמים מעיראק נשלחים תחת כיסוי של עלייה לרגל לעיר משהד באיראן ● חודשו החיפושים אחר החלל החטוף רן גואילי ז"ל ● צה"ל חיסל שלושה מחבלים שעסקו בשיקום תשתיות צבאיות של חיזבאללה ● על רקע החשש מהסלמה מחודשת עם לבנון, גורם בבית המלוכה הסעודי אמר כי מלחמה בין ישראל לחיזבאללה תיחשב איום על היציבות האזורית ● עדכונים שוטפים

מייסדי פיירבלוקס: פבל ברנגולץ (מימין לשמאל) מיכאל שאולוב ועידן עפרת / צילום: באדיבות פיירבלוקס

רכישה שנייה בשלושה חודשים: היוניקורן פיירבלוקס רוכש חברת פינטק ישראלית ב-130 מיליון דולר

החברה הנרכשת, TRES Finance, פועלת בתחום הפינטק ומתרגמת פעילות בלוקצ'יין לדיווח פיננסי ורגולטורי ● מפיירבלוקס נמסר: "השילוב בין החברות יאפשר ללקוחות לנהל הן את הפעילות התפעולית והן את המערך הפיננסי על גבי תשתית אחת, מאובטחת ותואמת רגולציה"

''הכוכב הבא לאירוויזיון'' של קשת / צילום: צילום מסך מאתר קשת

האם תכני קשת יירדו מפרטנר tv+ בעוד עשרה ימים?

לגלובס נודע כי בפרטנר פנו לקשת וביקשו לסיים את החוזה לפי תאריך היציאה מוקדמת שנקבע ● ICC ישראל, השלוחה המקומית של לשכת המסחר הבינלאומית, משיקה ועדת בנקאות חדשה ● ומי מונה למנהל איגוד ההייטק הישראלי בהתאחדות התעשיינים? ● אירועים ומינויים

קסטרו / צילום: שירה ספיר

אחרי קפיצה של 70%: משפחת רוטר מוכרת לראשונה מניות קסטרו

בעלת השליטה בקמעונאית האופנה וההלבשה קסטרו מצטרפת לגל המימושים בבורסה ומוכרת 4% מהחברה תמורת 57 מיליון שקל, לאחר שלפני מספר חודשים הגיעה להסכמות עם שותפה לשליטה יוסי גביזון

צילומים: אייל טואג, shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

"נמנעו מלדווח מידע שלילי": רשות ני"ע פחחה בהליכי אכיפה נגד בכירי חנן מור

כשנתיים לאחר קריסת חברת הנדל"ן, ברשות ני"ע טוענים לשורה של הפרות דיווח והכללת פרטים מטעים בדוחות, במסגרתן נמנעה חנן מור מלתת גילוי על התדרדרות משמעותית במצבה הפיננסי ● וכמה מורווחים בעלי השליטה החדשים בחברה (צילו-בלו) – יצחק תשובה ודודו זבידה?

נתב''ג / צילום: ap, Matias Delacroix

התיירים עדיין לא חוזרים לישראל, אבל בענף התיירות יכולים לחייך

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על שבוע של ירידות למעט בענף התיירות, שגם סיים את 2025 עם עלייה דו־ספרתית במחזור ההכנסות

משה בר סימן טוב, מנכ''ל משרד הבריאות / צילום: שלומי יוסף

40% מהמבוטחים חזרו לפוליסה היקרה: כך נכשל המהלך להוזלת ביטוחי הבריאות

רפורמת משרד הבריאות שהעבירה 600 אלף מבוטחים מביטוח בריאות קלאסי לפוליסות "משלים שב"ן" נועדה למנוע כפל ביטוחי ולחסוך כסף ● אך הישראלים כנראה חוששים מהשינוי, ו–40% מהם בחרו לחזור לפוליסות היקרות יותר, מסוג "מהשקל הראשון", למרות מאמצי השכנוע

יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר / צילום: כדיה לוי

מדינת ישראל גייסה הלילה 6 מיליארד דולר בחו"ל במרווחים הנמוכים ביותר מאז המלחמה

החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג, השלים הלילה הנפקה בינלאומית של אגרות חוב דולריות בהיקף של 6 מיליארד דולר ● מדובר בשיפור של כ-34% לעומת ההנפקה שנערכה בשנה שעברה

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

"לקנות ולא לגעת": התשואה המפתיעה שהניבו 10 המניות שהיו הגרועות ביותר בת"א בשנה הקודמת

"כלבי הדאו" - שיטת השקעה במניות שהציגו את תשואת הדיבידנד הגבוהה ביותר - עבדה בוול סטריט אשתקד, כשאלה עקפו את מדדי דאו ג'ונס ו־S&P 500 ● לעומתה, השקעה ב־10 המניות עם הביצועים הגרועים ביותר במדד ת"א 125 הניבה תשואה ממוצעת של כמעט 50%, בזכות הקאמבק של חברות האנרגיה המתחדשת ● וגם: מי ברשימת "הכלבים" של וול סטריט ות"א לשנת 2026?

ישי דוידי, מייסד ומנכ''ל קרן פימי / צילום: תמר מצפי

קרן פימי מחסלת את ההחזקה בפיסיבי טכנולוגיות. אלה הרוכשות

לגלובס נודע כי הרוכשים הגדולים בהפצת המניות (16.3%) האחרונה של קרן פימי בחברת פיסיבי הן מגדל ולצידה ילין לפידות ● עפ"י ההערכות בשוק, מגדל רכשה מניות בכ-100 מיליון שקל ● פימי יוצאת מההשקעה ברווח של 420%, מאז הרכישה ב-2018

הבורסה לניירות ערך בתל אביב / צילום: שלומי יוסף

תל אביב ננעלה בעליות קלות; מניית הבורסה לני"ע קפצה בכ-8%, נאוויטס נפלה

מדד ת"א 35 ננעל ביציבות ● הרשויות הזמניות בוונצואלה יעבירו לארצות הברית כ-40 מיליון חביות נפט ● מיטב: מצבו של שוק הנדל"ן צפוי לתמוך בהורדות ריבית ● אנבידיה ו-AMD ראש בראש: השתיים חשפו שבבי מרכזי נתונים חדשים ● בשל המחסור החמור, מחירי שבבי הזיכרון צפויים להמשיך ולזנק גם ב-2026 - אלו המניות שכדאי לעקוב אחריהן