גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המתיחות בין טורקיה לישראל והשחקנית המפתיעה שתשנה את כללי המשחק

הגבלת הייצוא מטורקיה מוסיפה אש למדורת היחסים שלה מול ישראל ● עם נשיא שמקורב הן לנתניהו והן לארדואן, ייתכן כי הפתרון למשבר טמון באזרבייג'ן ● ישראל היא ספקית אמל"ח קריטית לאזרבייג'ן, שמצידה מספקת לנו נפט, ואילו הדבר האחרון שירצה ארדואן הוא לפגוע באינטרסים של ידידו הקרוב ● גלובס נכנס מאחורי הקלעים של היחסים המתוחים

צילומים: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב
צילומים: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

מצב יחסי ישראל־טורקיה הולך ומחריף מאז פרוץ המלחמה, ובמיוחד בשבועיים שחלפו מאז החלטתו חסרת התקדים של נשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן לאסור יצוא לישראל של 54 פריטים, רובם הגדול לענף הבניין. טורקיה רצתה להכאיב לישראל, והלכה על אגרוף לבטן הרכה, ענף שממילא ספג מהלומה נוכח אובדן כוח העבודה הפלסטיני. לא בכדי בחרו באנקרה פריטים קשורים לתחום, ובמיוחד למלט: 29% מייבוא מוצרי המלט בשנה שעברה היה מטורקיה.

פרשנות | "אינתיפאדה עולמית" מתפשטת בקמפוסים של ארה"ב, אבל היא עשויה לחזק דווקא את הימין
טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

"זו מכה לענף הבנייה, ויהיו לה השלכות גדולות", אומר לגלובס ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ. "המהלך ישפיע על מחירי הדירות והימשכות הפרויקטים. יבואני ברזל, גבס וסניטריה מחפשים ספקים אחרים, וזו משימה לא פשוטה. ישראל צריכה להחליט אסטרטגית שאסור להיבנות על מדינה אחת, אלא להישען על תעשייה ישראלית. טורקיה נתנה לנו נורות אזהרה, אני מקווה שהיבואנים ומקבלים ההחלטות במדינה יסיקו מסקנות. אנחנו לא יכולים לסמוך על מדינה שמחרימה אותנו".

השיח שכולל האשמות רבות וחמורות לא עוצר בקבלנים. שרים בשתי הממשלות לוקחים בו חלק, בעוד הדיפלומטים מתרוצצים בחזית ומנסים להביא לרגיעה.

אלא שהפעילות העסקית היוותה לאורך יותר משבעה עשורים את הבסיס ליציבות היחסים בין המדינות. גם מהמורות ביחסים בין המדינות לא פגם בהיקפי הסחר ביניהן, ואלה המשיכו לצמוח משנה לשנה. כך היה במשט המרמרה ב־2010, אז שיגרה טורקיה אוניות לכיוון רצועת עזה במטרה להעביר ציוד הומניטרי לתושביה, מהלך שישראל תפסה כמפגן תמיכה בחמאס. אולם, המלחמה הנוכחית כבר נכנסה לדפי ההיסטוריה בתור אירוע חמור כל־כך, שקשרי הסחר בין המדינות לא יכלו לה. גלובס צלל אל ההתרחשות מאחורי הקלעים ולאינטרסים הנסתרים הרבים שעומדים מאחורי המתיחות בין המדינות.

פעילות דיפלומטית מעל ומתחת לפני השטח

בניגוד למשברים קודמים ביחסים, ישראל לא איפשרה לטורקיה לנצל את הדיפלומטים שנמצאים באנקרה או באיסטנבול כך שישמשו כלי פוליטי בשירות ארדואן. הניסיון לימד כי משברים מובילים לסיטואציות לא נעימות, כפי שקרה בגירושו של השגריר איתן נאה במאי 2018. במקרה ההוא חווה נאה ביציאתו מטורקיה בידוק ביטחוני פומבי ומשפיל, שלימד אז על ההסלמה בין ירושלים ואנקרה.

לגלובס נודע כי לפני כשלושה שבועות פנו הטורקים למשרד החוץ בבקשה: "תחזירו דיפלומטים", בלי לציין אם כוונתם בהכרח לשגרירה אירית ליליאן שנמצאת בימים אלה בישראל. בירושלים סירבו, והטורקים איימו כי יורידו את דרג היחסים. שר החוץ ישראל כ"ץ, שמנהל ברשת X (לשעבר טוויטר) מאבק ציוצים אגרסיבי מול בכירי אנקרה ברמה שלא זכורה מצד אדם בתפקידו, לא התרגש. הוא המשיך באותו קו, והדרג נותר בעינו. עם זאת, לאחר אותו איום נעתר נשיא טורקיה לדרישות המצביעים שלו, והטיל את אמברגו הייצוא על 54 פריטים לישראל. זהו צעד שכמותו לא נקטה אנקרה באף משבר, ביותר משני עשורים של משטר ארדואן.

כחלק מאותו לחץ מצד מצביעיו, תכננו אנשי ארגון הטרור האסלאמיסטי IHH להוציא משט נוסף לרצועת עזה כבר לפני שבוע וחצי. יציאת המשט התעכבה מאז שוב ושוב בשל לחץ ישראלי, ויתרה מכך בינלאומי, על אנקרה. ממילא מדובר בפרובוקציה, כי לספינות אין יכולת לעגון במצב הנוכחי בעזה. מבחינת ישראל עדיף שהאירוע לא יתרחש כלל, אבל אם אין ברירה - אז לכל הפחות שתהיה התחייבות טורקית כי המשט יפרוק את הסיוע ההומניטרי שלו בנמל אל־עריש שבסיני. כוחות צה"ל כבר נערכים למקרה ויידרשו להתערב באירוע. מתוך המשט, שנדחה שוב ביום שישי, השאיפה היא שספינת ציוד הסיוע ההומניטרי תצא מטורקיה לכיוון אל־עריש , בתיאום עם ישראל. כך, עיקר הבעיה תישאר סביב שתי ספינות של פעילים אנטי ישראלים שתוכננו להתלוות אליה.

היתרון של ישראל, שלא עמד לצידה במשט המרמרה, הוא שארדואן זקוק מאוד כיום לארה"ב, ולא מעוניין לקחת סיכון, קטן כגדול, כי יעורר את זעמו של הנשיא ג'ו ביידן בשנת בחירות. לאחר התהליך שבו אישר לפני חודשים ספורים את צירוף שבדיה לברית נאט"ו, ארדואן מיועד להגיע לביקור ראשון אצל ביידן בוושינגטון בזמן הקרוב. על הפרק עומדת עסקה למכירת מטוסי F-16 ושדרוג קיימים בסך כולל של 20 מיליארד דולר, ונשיא טורקיה לא רוצה להגיע למצב שבו בשם משט שיספק את בסיס קהל המצביעים שלו, הוא יידרש לחפש מטוסי קרב חדשים.

לפי דיווח של סוכנות "אל־מיאדין" הלבנונית המקורבת לחיזבאללה, בכירי וושינגטון פנו לאנקרה במטרה שאלו יצטרפו לפעולות התיווך בין חמאס לבין ישראל. מנהיגי חמאס, בהם אסמעיל הנייה וחאלד משעל, מתגוררים בדוחא בירת קטאר, ולכן הקטארים מנסים ללחוץ עליהם בעודם מתווכים מול ישראל. בכירים אחרים, שחלקם הלא מבוטל שוחרר בעסקת שליט, גרים באיסטנבול. בהתחשב בכך שלפני פחות משבוע ארדואן אירח את הנייה בארמון דולמבאחצ'ה, זו תפנית אפשרית במו"מ, בהנחה שישראל תבחר לסמוך על התיווך הטורקי.

טורקיה עוקפת בתחרות המסדרונות היבשתיים

אירוע שמפיח אופטימיות מסוימת בירושלים ובוושינגטון כאחד התקיים בבוקר יום שני שעבר. בכירי לשכת המסחר ישראל־טורקיה ולשכת המסחר טורקיה־ישראל התכנסו למפגש זום בצל האירועים. בכנס ניכר כי בשני הצדדים יש אנשי עסקים שמעוניינים לעצור את הסחף ולהביא למפנה חיובי, אולם המתח בלט. הוא בא לידי ביטוי בדבריהם של השגרירים, שנמצאים כבר כמה חודשים "בהתייעצויות" במולדתם, ובדברים שנשא יועצו של ארדואן במפגש.

מי שמנהלת את היחסים עם טורקיה בצל המשבר היא השגרירה ליליאן. לאחר שכיהנה כשגרירה בבולגריה, היא מונתה לממונה על היחסים (Chargé d'affaires) בתקווה כי בבוא העת, עם החזרת מעמד השגרירים, היא תמונה לשגרירה. כך אכן היה: היא הובילה לפריחה מחודשת בקשרים בין אנקרה לבין ירושלים, ועתה נדרשת להתמודד עם משבר סבוך בקנה מידה היסטורי.

במהלך הכנס, דאגה ליליאן להבליט את 133 החטופים בידי הטרוריסטים של חמאס. זהו מסר ברור לאנקרה, שמנסה להסיט את תשומת הלב הבינלאומית נגד ישראל לטובת ידידיו של ארדואן. היא ציינה כי עשרות שנות היחסים של ישראל עם טורקיה ידעו עליות ומורדות, אך הקשרים הכלכליים יצרו שורשים לפריחה מחודשת. "לצערי, זו הפעם הראשונה שצעדים התבצעו בעניין הסחר, שהפך לסוגיה בבחירות המקומיות בטורקיה וברטוריקה של המנהיגים. זה פוגע בשורשי היחסים. טורקיש איירליינס צריכה לשוב לטוס לישראל, כדי שיתקיים הקשר בין האנשים".

במפגש נכח רק באופן טלפוני מקבילה של ליליאן, שאקיר אוזקן טורונלר. הוא נשא נאום קריר וקצרצר, שלמעט ברכה לרגל חג פסח לא כלל תוכן משמעותי. בניגוד אליו, מי שנכח ונשא דברים די ישירים במושגים טורקיים הוא חבר צוות הייעוץ הנשיאותי למדיניות כלכלית, ד"ר הקאן יורדקול. מקורבו של נשיא טורקיה לקח חלק באירועים משמעותיים בשדרוג היחסים בין המדינות בשנתיים שקדמו לחרבות ברזל. כבר במרץ 2021 הוא השתתף בכנס של הפרלמנט היהודי האירופי (EJP), שעסק בתפיסה המחודשת של היחסים, ובאוקטובר 2022 קיים באנקרה פגישות מקצועיות עם שרת הכלכלה והתעשייה דאז, אלוף (מיל') אורנה ברביבאי.

"הקשרים בין הלשכות צריכים להיות חזקים, וכעת הם נראים חלשים", אמר השבוע בכנס ד"ר יורדקול. "ישראל וטורקיה הן מדינות דומות, דמוקרטיות בעלות תפיסת סחר בינלאומי דומה. השגרירים ואני לא כה חזקים, אלא אתם, עם העסקים שלכם. למרות הבעיות הנוכחיות ותפיסות שונות לגבי פתרונות, אנחנו מסכימים כי המצב לא יציב, אבל לא יימשך לעד. יש מגבלות, אבל יש מהלכים נוספים שניתן לעשות כדי לחזק את הקשרים הכלכליים והתרבותיים, ואני פה כדי לתמוך במאמצים. אתם קרובים לחיים האמיתיים, ואני ממליץ שתתמקדו במה אתם יכולים לעשות, לא במה שאינכם יכולים".

ביום שבו בכירי לשכות המסחר נפגשו מרחוק, נחת ארדואן בבגדד וחתם על מזכר הבנות להאצת פרויקט המסדרון היבשתי "דרך הפיתוח". המיזם באורך כ־1,200 ק"מ, שתקציבו מוערך ב־17 מיליארד דולר, מיועד לקשר מאירופה דרך טורקיה לשט אל־ערב, ומשם למפרץ הפרסי ולים הפתוח.

זו תוכנית יריבה למיזם IMEC שהציג ביידן בספטמבר: מסדרון מנמל פיראוס ביוון לחיפה, ומשם דרך ירדן, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות - להודו. ההתעלמות של התוכנית ההיא מטורקיה הוציאה את ארדואן מכליו, אבל הוא יודע שישראל לא עומדת מאחורי ההחלטה. ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי פסל את המעורבות הטורקית, בשל קרבתו של ארדואן לפקיסטן.

נשיא טורקיה הגיב בהאצת תוכנית דרך הפיתוח, וכעת בצל חרבות ברזל, שמעכבת את קידום IMEC, נראה כי הוא הצליח לעקוף אותה. לא רק בשל מזכר ההבנות שמייעד את סיום הפרויקט הטורקי־עיראקי ב-2028, אלא גם כי בין החותמות על אותו מזכר הבנות נכללות קטאר ואיחוד האמירויות. אלה עשו זאת בזמן שכווית וערב הסעודית נמנעו מנטילת חלק במיזם, ככל הנראה בשל חשש מתגובת האמריקאים.

נראה כי האמירותים ממשיכים "לשחק על כל המגרשים" ולא מהססים ליטול חלק במיזם של ארדואן. טורקיה ועיראק כאחד זקוקות להזרמת מזומנים לפרויקט שלהן, ומנהיג איחוד האמירויות מוחמד בן זאיד מנצל זאת היטב כדי להגביר את התלות בו. זאת באמצעות המימון שצפוי להגיע ממנו ומאמיר קטאר תמים א־ת'אני.

מנהיג האמירותים מיועד ליטול חלק גם בתוכנית המקבילה של ביידן, IMEC. נמל ג'בל עלי באיחוד האמירויות הוא הנמל הימי בעל היקף הפעילות הנרחב בעולם (מחוץ למזרח הרחוק וסין), והאמירותים מעוניינים להביא לסיטואציה שבה שתי תוכניות המסדרונות היבשתיים יעברו דרכם - וכך יתבסס מעמדם בתור "האב" לוגיסטי. ייתכן שבכירי איחוד האמירויות לא רואים את תוכנית IMEC היקרה והסבוכה יותר מבחינה גאופוליטית מתממשת במהרה, ובעקבות כך החליטו למקד בשלב זה את תשומת ליבם לתוכנית הטורקית־עיראקית.

שינוי המגמה עשוי להגיע מבאקו

לא מן הנמנע כי דווקא מבאקו תבוא הרגיעה. נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב הוא מהדמויות הבודדות בעולם, אם בכלל יש נוספות, שנחשב למקורב מאוד הן לראש הממשלה נתניהו והן לנשיא ארדואן. ישראל היא ספקית אמל"ח קריטית לבאקו, ומצידה אזרבייג'ן היא ספקית נפט משמעותית של ישראל דרך צינור באקו־טביליסי־ג'ייהאן. בעיר הנמל הטורקית, הנפט האזרבייג'ני מועמס על מכליות בדרכו לחיפה.

בינואר, למשל, ישראל כבשה את המקום הראשון בטבלת יעדי יצוא הנפט של אזרבייג'ן, עם 523.5 אלף טונות בשווי כ־297 מיליון דולר. זאת, לאחר שבין ינואר לנובמבר 2023 ישראל דורגה במקום השני, עם 2.24 מיליון טונות בכ־1.38 מיליארד דולר. התרחיש כי טורקיה תפגע באספקת הנפט לישראל ייתכן, אבל אינו סביר. לא בגלל יחסי טורקיה־ישראל, אלא בשל יחסי טורקיה־אזרבייג'ן.

יחסי אנקרה־באקו מתבססים על רעיון "אומה אחת, שתי מדינות" (Bir millet, iki devlet). האזרבייג'נים הם עם טורקי, בדומה לקזחים ולאוזבקים, אבל קרובים יותר מכולם לאנקרה. הדבר האחרון שירצה ארדואן הוא לפגוע באינטרסים של ידידו הקרוב אלייב. מתוך הבנה זו נובעת יכולת התמרון הדיפלומטית של באקו מול טורקיה ומול ישראל. בשנה האחרונה מוצב בתל אביב, לראשונה אי פעם, שגריר של אזרבייג'ן, מוכתר ממדוב. כבר בסבב נרמול היחסים הקודם בין ירושלים לבין אנקרה היוותה אזרבייג'ן גורם משמעותי בגישור, וביכולתה להשפיע גם כעת.

לאלייב יש אינטרס מובהק ברגיעה בין ישראל לבין טורקיה בשל האיום הגדול על מדינתו - איראן. בטרם מתקפת התגובה שמיוחסת לישראל באזור אספהאן, משמרות המהפכה איימו במענה תוך סימון שני יעדים: איחוד האמירויות ואזרבייג'ן. באיראן תופסים את אלייב כידיד הקרוב ביותר של ישראל מבין המדינות שגובלות איתם. האזרבייג'נים הם גם המיעוט הגדול ביותר באיראן, ובטהרן חוששים מפעילות הזרמים החילוניים מביניהם.

נשיא אזרבייג'ן יודע שגם באנקרה מתייחסים לאיראן בבחינת "כבדהו וחשדהו", ומכירים בכך שאיסטנבול מהווה יעד לפעילות משמרות המהפכה. כך נוצר אינטרס משולש - אזרבייג'ני, טורקי וישראלי - להצר את צעדיו של משטר האייתוללות.

עוד כתבות

אנשים מתמגנים בחניון בעקבות טילים שנורו מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

אזעקות ברחבי הארץ; ארבעה פצועים אנוש באזור בית שמש

כ-20 פצועים בפגיעה ישירה באזור בית שמש ● חיל האוויר תקף מוסדות שלטון בלב טהרן ● דובר צה"ל: "בדקה אחת באיראן חיסלנו אתמול 40 בכירים"; אישר: חיסלנו את רמטכ"ל איראן • ההרוגה השנייה במלחמה: מארינה בלייב, בת 68 מת"א, מתה בדרך למקלט ● מזכ"ל חיזבאללה ספד לחמינאי, אך לא רמז שיצטרפו למערכה • שר ההגנה של בריטניה: טילים מאיראן נורו לעבר קפריסין • עדכונים שוטפים 

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

עשן בבחריין לאחר התקיפות מאיראן / צילום: Reuters

כטב"מים בבחריין, טילים בקטאר: איראן תוקפת בסיסים אמריקאיים במפרץ

המתקפה האיראנית מתרחבת מעבר לישראל, כשדיווחים מבחריין, קטאר ואיחוד האמירויות מצביעים על תקיפות לעבר בסיסים אמריקאיים, יירוטים והנחיות חירום לתושבים ● לפי הערכות קודמות, עשרות בסיסים של ארה”ב הפרושים במזרח התיכון היו צפויים להפוך ליעד במקרה של הסלמה, והאיומים האיראניים למקד פגיעה ב"נקודות התורפה" האמריקאיות מתממשים כעת בשטח

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור ונתב״ג מושבת לפחות עד יום שלישי, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, ארה״ב ואסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך יראה מבצע החילוץ ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

אזור נפילת טיל איראני במרכז הארץ / צילום: ap, Oded Balilty

רשות המסים פתחה מחדש את "המסלול המהיר" להגשת תביעות לנזק ישיר עד 30 אלף שקל

במסגרת מסלול זה ניתן לקבל אישור על תביעה ללא המתנה לשמאי, עד 7 ימים מהשלמת התביעה על כל פרטיה ● המסלול מיועד להגשת תביעות בגין נזק למבנה ותכולה בלבד בסכום שאינו עולה על 30 אלף שקל לניזוקים פרטיים או עסקיים

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

התרעה של פיקוד העורף / עיבוד: צילום מסך האפליקציה

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

תנועת הספינות במיצרי הורמוז צונחת - ומחיר המעבר מזנק

בעקבות המבצע נגד איראן, תנועת הספינות באזור הקריטי נחתכה בכ-70%, ובפייננשל טיימס מדווחים כי מחירי הביטוח לכלי השיט העוברים בו צפויים לזנק בחדות ● על אף שאיראן קראה לספינות שלא לעבור במיצרים, בבריטניה המליצו לימאים להתעלם מהקריאות ולנהוג בזהירות

ד''ר אנג'לה עירוני / צילום: דוברות אסותא / עופר חג'יוב

המיילדת שהפכה למנהלת בית חולים והפרשה שהסעירה את המדינה

"לאחר שאח שלי עבר תאונת פגע וברח, שאילצה אותו לעבור ניתוח ראש מסובך, נולד החלום שלי להיות אחות בטיפול נמרץ נוירוכירורגי. לא היה מקום בתל השומר, אז התחלתי בגינקולוגיה" ● שיחה קצרה עם ד"ר אנג'לה עירוני, מנהלת בית החולים אסותא ראשון לציון והמרכז הרפואי אסותא רעננה

מרחב מוגן / צילום: Shutterstock, ARTZO

אין לכם קליטה בממ"ד? זה מה שאפשר לעשות

כשנמצאים זמן רב בממ"ד, רבים עשויים להתקשות עם הקליטה הסלולרית ● מנקודת גישה בתוך הממ"ד, דרך מתאם רשת חשמל ועד טכנולוגיית ה-Mesh - אלו הפתרונות שקיימים בשוק וכדאי להכיר

אזור פגיעת הטיל האיראני בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

הסיוע המיידי למפונים במלחמה עם איראן: 500 שקל בלבד

משרדי ראש הממשלה, האוצר והפנים הודיעו כי אושר מתווה פיצוי מיידי למי שבתיהם נפגעו במהלך המבצע כך שאינם ראויים למגורים: 500 שקל לתושב ו-1,500 שקל לרשות המקומית ● המתווה דומה לזה שאושר במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון

בלי נופים, טיולים ואטרקציות: ברוכים הבאים לחופשות השינה / צילום: Shutterstock

עם 16 שעות שינה ובלי אטרקציות: הכירו את טרנד החופשות החדש

סוכריות גומי עם שמן קנאביס, כריות שזוכרות את מבנה הראש וגם מיטות שמנתחות את איכות השינה ● קבוצה הולכת וגדלה של נופשים חיפשה פתרון לעייפות - ופיתחה טרנד שהיא מכנה sleepcation ● תעשיית האירוח מציעה ועוד ועוד שדרוגים, אבל מומחים מזהירים: "זה אינו פתרון משמעותי לחוסר"

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

חלק ממאגרי הגז ומתקנים בבזן הושבתו, תחנות הכוח עוברות לדלק חירום

בהנחיית שר האנרגיה הופסקה זמנית הפקת גז מחלק מהמאגרים, ומשק החשמל נשען כעת על דלקי חירום ופחם ● בבזן צופים עלייה בפליטות בעקבות הדממת מתקנים ● היחידות הפחמיות בחדרה עשויות לפעול ללא מגבלת שעות במצב חירום

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

40 שנות דיכוי וטרור: חמינאי חוסל

באיראן הודיעו רשמית כי המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, חוסל הבוקר במכת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי" ● מדובר במהלך דרמטי שעלול לטלטל את מוקדי הכוח בטהרן ולשנות את מאזן ההרתעה האזורי לאחר יותר משלושה עשורים בהם חלש על השלטון

נתב''ג / צילום: Shutterstock

המרחב האווירי נסגר: מה לעשות אם יש לכם טיסה בקרוב?

בעקבות מתקפת המנע באיראן המרחב האווירי של ישראל נסגר ל-48 שעות ● נעצרו המראות ונחיתות ● נוסעים ישראלים שנתקעו בחו"ל מתבקשים ליצור קשר עם חברות התעופה שלהם