גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החוק שיאסור על הבוס להתקשר לעובד אחרי שעות העבודה והסיכוי שיגיע גם לישראל

שוק העבודה בעולם ממשיך להתאים את עצמו לצרכיהם של דור המילניום וה–Z: הקנדים יעגנו בחוק התקציב את "הזכות להתנתק" ● גם מדינות אחרות מקדמות מהלכים שמגדירים מתי נגמר יום עבודה ומתי מותר לפנות לעובדים ● האם יש סיכוי לחקיקה דומה גם בישראל?

החוק שיאשר לסנן את הבוס אחרי העבודה / אילוסטרציה: גלובס, חומרים: Shutterstock
החוק שיאשר לסנן את הבוס אחרי העבודה / אילוסטרציה: גלובס, חומרים: Shutterstock

בקנדה מתכוונים לעגן בחוק התקציב לשנת 2024 את "הזכות להתנתק" - הזכות לסנן את הבוס אחרי שעות העבודה. המשמעות היא שזכותם של העובדים לא לבצע משימות הקשורות לעבודה מעבר לשעות במשרד.

הם בחרו לספוג קיצוץ בשכר - והם אומרים שהם מאושרים יותר 
המדינה בה נשים בתפקידי מנכ"ל מרוויחות כפול מגברים 

מדובר בחוק שיחול רק על כ-500 אלף מהעובדים הקנדיים, במגזרים ציבוריים כגון בנקאות ותחבורה. עו"ד מת'יו דמאו, שותף במחלקת דיני עבודה במשרדי פירמת עורכי הדין הגלובלית Dla Piper בטורונטו, מסביר כי "הרוב המכריע של העובדים בקנדה מועסקים על ידי תעשיות בפיקוח פרובינציאלי, וככאלה לא יושפעו מההכרזה בתקציב הפדרלי לשנת 2024".

למרות שההצעה תשפיע רק על חלק קטן מכוח העבודה הקנדי, הצעד הוא חלק ממגמה עולמית של מדינות שפועלות להסדרת חוקי עבודה בעידן העבודה מרחוק. ביולי האחרון יותר מ־30 מחוקקים באיחוד האירופי חתמו על אמנה במטרה לעגן בחוק זכויות של העובדים מהבית. "הזכות להתנתק" כבר נהוגה במספר מדינות ביבשת, אולם יש הבדלים באופי החקיקה ממדינה למדינה.

קנסות למעסיקים מפרים

לפי עו"ד דפנה שמואלביץ, המתמחה בדיני עבודה ומייצג מעסיקים גדולים, בצרפת, הראשונה לחוקק חוק זה, יש פרקי זמן מוגדרים שבהם המעסיק רשאי ליצור קשר עם העובד בענייני עבודה. חוקים דומים נחקקו גם באוסטרליה, ארגנטינה, בלגיה, קולומביה, יוון, מקסיקו, איטליה וספרד. בארה"ב יש ניסיון לחקיקה דומה בקליפורניה, כאשר הצעת החוק תאפשר לעובד להגיש תלונה על המעסיק אם יציג שלושה מקרים מתועדים של הפרת הזכות להתנתק, שעונשם קנס של 100 דולר לפחות.

בגרמניה, אומרת עו"ד שמואלביץ, חברות ענק החליטו מיוזמתן למנוע מעובד גישה לעבודה לאחר שעה מסוימת, ומפילות את השרת עד לתחילת יום העבודה הבא. המדינה האירופית שהלכה הכי רחוק עם המגבלות היא פורטוגל, בה המעסיק לא יכול ליצור קשר עם העובד אחרי השעה 17:00 והפרה מביאה לחיוב בקנסות משמעותיים.

במחוז אונטריו שבקנדה כבר קיימת חקיקה מחוזית דומה, שלפיה מעסיקים מחויבים לייצר מדיניות לעבודה מחוץ לשעות העבודה. "המחוז הזה הלך בעקבות חקיקה צרפתית שנעשתה לפני מספר שנים, כחלק ממהלך בינלאומי" מסביר עו"ד ישראל גדלוב, שותף במשרד גדעון רובין ושות'. "החקיקה שם מאפשרת למעסיק עם 25 עובדים ומעלה ליצור מדיניות ברורה בהיבט הזה. עובד שנקלט למקום עבודה כזה, צריך לקבל מהמעסיק מסמך ברור שבו מסבירים לו מתי אפשר ואסור ליצור איתו קשר, באילו סיטואציות, וגם מתי הוא מחויב לענות ומתי לא".

 

גם שרת האוצר הקנדית כריסטיה פרילנד התייחסה להצעת החקיקה של הזכות להתנתק, וציינה כי "יש להכיר בלחצים שכל הקנדים, אבל במיוחד הקנדים הצעירים, נתונים בהם". ואכן, חקיקת "הזכות להתנתק" מהווה חלק מסדרה של צעדים בתוכנית הפיסקלית הקנדית המיועדת לעובדי דור המילניום וה-Z - צעדים שצפויים לעלות 4.2 מיליון דולר.

לדברי עו"ד דמאו, לצעד זה קדמו הגברת הבדיקות ואמצעי האכיפה על מעסיקים בפיקוח פדרלי המשתמשים בקבלנים, פרילנסרים ו"עובדי חלטורה", וכן הדרכת משרות ומיומנויות לעובדי דור Z.

"המטרה של החוק החדש היא לאפשר עידוד הטמעה וייצוא בשוק העבודה הקנדי, לבסס כוח עבודה איתן ולחזק את הכלכלה הקנדית. בין היתר, למען הפחתת השחיקה של דור המילניום ודור ה-Z וכדי לאפשר הפרדה בין המרחב הפרטי לעבודה", מוסיף עו"ד גדלוב. לדבריו, ההטמעה של הזכות להתנתק אמנם לא תחול גם במגזר הפרטי, אך יש לה פוטנציאל להוביל את זה לסקטורים נוספים. למרות שהיא מיועדת כרגע רק למגזר הציבורי, הצעת החוק איננה שייכת לסוג מסוים של עובדים, אלא לכולם.

בישראל עדיין אין כיוון

בישראל הנושא עדיין לא נמצא גבוה בסדר העדיפויות של המחוקק. פרופ' מוחמד אסלי, מומחה לאפליות בשוק העבודה מהמכללה למנהל, מסביר כי "המעסיק בכלל, ונראה שהמעסיקים בישראל ביתר על המידה, דורשים זמינות מלאה מעבר לשעות העבודה הרשמיות. העבודה מהבית והטכנולוגיה החדשה מאפשרת להתכתב, לשלוח, לדבר, ולקיים שיחות ועידה בכל שעות היממה, ועל כן ניתן להניח שעובדים זמינים בכל שעות היממה. הציפייה הזו, הלכה למעשה, מאריכה את שבוע העבודה עוד יותר, מאיצה את תהליך שחיקת העובדים, ולבסוף פוגעת אנושות בפריון העבודה שלהם. לא פלא שבישראל אנו עובדים יותר ומייצרים פחות".

חוק שעות העבודה ומנוחה בישראל נחקק בשנת 1951, ולמרות שעבר תיקונים והסבות לא נראו בו שינויים משמעותיים והתאמות לעידן הדיגיטלי שבו אנו חיים. "מדובר בחוק ארכאי שהמטרה המוצהרת שלו הייתה להגדיר שעות עבודה ופנאי של עובדים, תוך שמירה על כבודם, בריאותם ורווחתם", מסביר עו"ד גדלוב. "אחת ההשלכות לאי ההתאמה לעידן שלנו היא ערבוב זמן עבודה וזמן מנוחה. המחוקק הישראלי עד היום לא נתן את דעתו בעניין, וארגוני העובדים לא דוחפים מספיק כדי לשנות את זה. הרבה פעמים הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה מקרינים למשק דפוס עבודה מסוים שראוי לצעוד לקראתו".

בשונה מקנדה, שם מנסים להתאים את חוקי העבודה לצרכי דור העובדים הצעיר, בארץ מסתכלים על כל דורות העובדים כמקשה אחת. לדברי עו"ד גדלוב, "ראוי שתהיה אבחנה בין הדורות". הוא מוסיף כי "המשרדים הנוגעים בדבר ערים להשלכות, ועדיין אין כיוון של המחוקק לייצר שיח עם ארגוני עובדים. לא ראינו תהליכי חקיקה שנועדו ליצור מדיניות מנחה אצל מעסיקים, לא במגזר הפרטי ולא בציבורי. כן יש הנחיות במגזר הציבורי על דיווחי שעות מעבר לשעות העבודה הרגילות, אבל אין הנחיה אופרטיבית שמנחה מנהלים שלא ליצור קשר עם העובדים שלהם אחר גמר שעות העבודה, ואין הנחיות באילו מצבים כן אפשר ליצור קשר".

עוד כתבות

מנהלי המשרד הממוזג גולדפרב גרוס זליגמן / צילום: דדי אליאס

מתקפת סייבר נגד פירמת עוה"ד מהגדולות במשק: מה היקף הנזק?

הפירמה הגדולה הותקפה על ידי האקרים ועודכנה על כך על ידי מערך הסייבר ● במשרד אישרו כי הועתק מידע והודיעו כי שכרו את חברת הסייבר סיגניה, מהמובילות בתחום ● החקירה מתנהלת ובין השאלות שנותרו פתוחות: מהו היקף המידע שנגנב וכיצד בוצעה התקיפה?

המטבעות הדיגיטליים זינקו בעקבות ציוץ / אילוסטרציה: shutterstock

20% בתוך 24 שעות: מה עומד מאחורי הזינוק של מטבעות הקריפטו?

שני אנליסטים בבלומברג העריכו שברשות לניירות ערך האמריקאית קרן סל מבוססת את'ריום תאושר השבוע, זאת בניגוד להערכות הקודמות ● בתגובה, המטבע קפץ בשיעור דו-ספרתי ומשך מעלה את יתר המטבעות ● עד כמה מדובר במהלך משמעותי מבחינת שוק הקריפטו, ולמה יש התנגדות לאישור הקרן? גלובס עושה סדר

שי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים / צילום: איל יצהר (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

רשות המסים יוצאת בנוהל גילוי מרצון לחשיפת העלמות מס, וזו ההזדמנות האחרונה

מדובר בנוהל גילוי מרצון האחרון שיפורסם – ומשכך ההזדמנות האחרונה של הישראלים שהסתירו הון לדווח על הונם ולקבל הקלות בקנסות והגנה מהליך פלילי ● הנוהל פונה במיוחד לקהילת הקריפטו, שעד כה התקשתה להכניס את רווחיה למערכת ההון המדווחת והממוסה ● בעקבות הנוהל, הציפייה היא לכניסתם של כ-2-3 מיליארד שקל לקופת המדינה

אילוסטרציה: Shutterstock

כך ניסתה בעלת דירה לעכב פרויקט תמ"א 38 בתל אביב

בעלת דירה ברחוב ויתקין בתל אביב סירבה לחתום על פרויקט הריסה ובנייה ונקטה שורת הליכים לעיכובו ● ביהמ"ש התערב

פרופ' ג'וזף כורש / צילום: יח''צ

חוקר ההזדקנות שמשוכנע: אנחנו מחפשים את הפתרונות במקום הלא נכון

פרופ' ג'וזף כורש, מחוקרי ההזדקנות המובילים, טוען שאנחנו כבר יודעים מה צריך לעשות כדי להאריך ימים, אבל לא מיישמים ● בראיון לקראת כנס Biomed 2024 שיתקיים השבוע, הוא מספר על התרופות החדשות שלא מדברים עליהן, אבל חשובות לא פחות מהתרופות נגד השמנה

ג'יימי דיימון, מנכ''ל ג'י.פי מורגן / צילום: Associated Press, Michel Euler

הפרישה קרובה מתמיד: מנכ"ל הבנק הגדול בארה"ב הפתיע את השווקים

"לוח הזמנים הוא כבר לא חמש שנים", הפתיע המנכ"ל הוותיק של ג'יי.פי מורגן ג'יימי דיימון את משתתפי פגישת המשקיעים השנתית ● דיימון צפוי להשאר בבנק כיו"ר ומחליפו יגיע ככל הנראה מתוך הבנק ● דיימון בן ה-68 מנהל את הבנק כ-20 שנה, ומניית הבנק השיאה בתקופתו 700%

רועי ורמוס, קרן נוקד קפיטל / צילום: שלומי יוסף

נוקד הפכה לבעלת עניין בשופרסל: שווי החזקותיה – 362 מיליון שקל

המניות נרכשו במחיר נמוך ב-3% מהמחיר שבו נסחרה שופרסל הבוקר ● בנוסף, הדיווח מגלה את היקף ההחזקות של רועי ורמוס ורעייתו טל בקרן הגידור

חברת BYD הסינית. מנעה מחוקרי נציבות האיחוד האירופי גישה למידע חיוני? / צילום: ap, Ng Han Guan

ארה"ב לא לבד: גם באירופה רוצים לחסום את כלי הרכב החשמליים מסין

תהליך הפוליטיזציה של תעשיית הרכב הוקצן לאחר שארה"ב הטילה מכסים על כלי רכב חשמליים וסוללות מסין - ואירופה סימנה שבכוונתה להצטרף למגמה ● בישראל, גובר החשש בשוק הרכב שהממשל האמריקאי יעצור בקרוב את המכירות והשת"פים מול הסינים

רכב ''ת'מיס'' מתוצרת מילרם רובוטיקס / צילום: Shutterstock

רוסיה רצתה רכב אוטונומי למלחמה. אז היא גנבה אותו לאוקראינה

רוסיה הציעה פרס כספי ללוחמים שישיגו את הרכב הצבאי "ת'מיס" שבו משתמשת יריבתה ● הכלי שנלכד בולט בתחום הבלתי מאויש במלחמה ומשמש בין השאר לטיפול במוקשים ואיסוף מודיעין

בצלאל מכליס, מנכ''ל אלביט / צילום: אסף שילה ישראל סאן

760 מיליון דולר: חוזה ענק לאלביט ממשרד הביטחון

החברה דיווחה היום לבורסה כי קיבלה מספר חוזים בהיקף מצטבר של כ-760 מיליון דולר ● בסוף שנת 2023 הגיע צבר ההזמנות של אלביט לשיא של 17.8 מיליארד דולר ● אלביט נסחרת בשווי שוק של 8.7 מיליארד דולר ובמחיר דומה לזה שבו נסחרה לפני פרוץ המלחמה

שיר פלד ורונה לי שמעון במיזם ''Thank you for your service, לוחמים למען לוחמים'' / צילום: שי יחזקאל

המיזם שבו לוחמים שסובלים מפוסט טראומה משמשים כמנטורים

המסתערבת הראשונה במג"ב, צנחן וקצינת מבצעים בגולני הם בין נפגעי פוסט הטראומה שמתגייסים כעת למען נפגעי מלחמת חרבות ברזל, במסגרת מיזם "לוחמים למען לוחמים"

רשות ניירות ערך / צילום: תמר מצפי

רשות ני"ע עורכת בירור מינהלי לגבי חברת נקסט ג'ן של הראל הרשטיק

הבירור נערך בחשד למספר אירועים שונים הקשורים לדוחות המיידיים של נקסט ג'ן בין השנים 2020-2023 ● החברה מנוהלת ע"י המנכ"ל והרוצח המורשע הראל הרשטיק והיו"ר וראש המטה לביטחון לאומי לשעבר יעקב עמידרור

דני חחיאשוילי, המפקח על הבנקים / צילום: שלומי יוסף

המפקח על הבנקים על חלוקת הדיבידנדים: "זו החלטה עסקית של כל בנק, הם עוד לא עשו השלמות על רבעונים קודמים"

דני חחיאשוילי אמר כי ההנחיה של בנק ישראל היתה שהבנקים יוודאו שיש להם מספיק הון כנגד הסיכונים ומספיק הון כדי לצמוח, ולכן לא נקבע עבורם שיעור דיבידנד מקסימלי ● על תחלופת המנכ"לים במערכת הבנקאית: "יכול להיות ששכר הבכירים יוצר עיוות, עדיין ישנם מספיק אנשים טובים שיתמודדו על התפקיד"

רבקה אלגריסי, מנהלת אגף ייעוץ ומחקר בבנק הפועלים / צילום: ענבל מרמרי

איך הופכים 15 אלף שקל למיליון: טיפ הזהב של מנהלת ההשקעות

העצה המרכזית של רבקה אלגריסי, מנהלת אגף ייעוץ ומחקר בבנק הפועלים, למשקיעים היא לא לעשות יותר מדי שינויים בתיק: "משקיע מצליח הוא כזה שיושב על מניה לאורך שנים" ● למה האינפלציה והריבית לדעתה דווקא תומכות בהמשך עליות בשווקים, ומה הסיכוי למשבר חוב

שי ג'ינפינג, נשיא סין, ומוחמד שיאע, ראש ממשלת עיראק / צילום: Reuters, משרד ממשלת עיראק

אף חברה אמריקאית לא זכתה: המכרז בעיראק שמוכיח - סין מהדקת אחיזה

עשר חברות סיניות זכו לאחרונה במיזמי חיפוש גז ונפט בעיראק, לעומת אפס חברות אמריקאיות, שבעבר דווקא זכו בחוזים ● הסיבות: אינטרסים של עיראק מול בייג'ינג ועיונות מושרשת לארה"ב

שר התקשורת שלמה קרעי / צילום: דוברות השר

שלמה קרעי חזר בו: "הוריתי לבטל את הפעולה ולהשיב את הציוד לסוכנות AP"

כוחות צה"ל חיסלו עשרות מחבלי חמאס וג'יהאד איסלאמי ברפיח ● שני לוחמים במילואים נפצעו קשה ברצועת עזה • צה"ל חיסל את מפקד מערך הרקטות והטילים בגזרת החוף בארגון הטרור חיזבאללה •  צה"ל פעל בג'נין, הכוחות הרסו את בית המחבל שביצע פיגוע ירי בחרמש ● ביידן: "מה שישראל עושה בעזה הוא לא רצח עם" • עדכונים בולטים

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט; מיקרוסופט חשפה מחשבי AI חדשים

הנאסד"ק עלה ב-0.6% ● רכישה משמעותית לסייברארק ● ריינאייר עקפה את ציפיות האנליסטים, הרווח השנתי זינק ב-9% ● פאלו אלטו תדווח היום לאחר הנעילה, צים תדווח מחר - מה צפוי בדוחות? ● מותו של נשיא אירן עלול להשפיע שוק הנפט • וויקס: הרווח הנקי זינק ב-50%, מעדכנת כלפי מעלה את התחזיות ● אופנהיימר: "החולשה במניית נייס היא הזדמנות השקעה אטרקטיבית"• יוליוס בר: "ביקוש אסייתי חזק דוחף את מחירי הזהב והכסף כלפי מעלה"

האנגר של התעשייה האווירית / צילום: התעשייה האווירית

מבקר המדינה: אירועי מעילות והונאות בתע"א לא שינו את סדרי העדיפויות של החברה

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בדק בין החודשים ינואר-יולי 2023 את פעילות התעשייה האווירית, מערך ניהול הסיכונים בחברה, ובעיקר ניהול סיכוני מעילות והונאות, לקוי ● מהדוח עולה כי מינואר 2019 ועד יוני 2023 אירעו בתע"א שלל אירועי מעילות והונאות, ובהם מקרים של דיווח שעות כוזב, גניבה וזיוף החזרי הוצאות

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

עליות קלות בנעילה בוול סטריט; טסלה קפצה ב-7%, צים ירדה ב-5%

הנאסד"ק עלה ב-0.3% ושוב שבר שיא ● מחירי הנפט נסחרו בירידות • ג'יימי דיימון, מנכ"ל ג'יי.פי. מורגן, רמז שפרישתו קרובה, "אבל עדיין יש לי את האנרגיה שתמיד היתה לי" • וגם, בגולדמן סאקס אומרים שהמושג "שבע המופלאות" צריך לצאת לגמלאות

שואיצ'ירו אירימאג'ירי. האיש שהציל את אנבידיה / איור: גיל ג'יבלי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בן 84 הציל את החברה שמלהיבה את וול סטריט. כך הוא עשה זאת

בראשית דרכה, אנבידיה התקשתה לשרוד ומוצריה נידונו לכישלון ● אלא שאז פנה המנכ"ל לאיש העסקים היפני שואיצ'ירו אירימאג'ירי, כדי לסייע לחברה הצעירה ● כך, באמצעות סיוע של 5 מיליון דולר בלבד, היא צמחה לשווי של כ־2 טריליון דולר והפכה לאחת המצליחות בעולם