גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החוקרת הישראלית שמפרקת את המיתוסים על אבי הקפיטליזם

שיחה עם ד"ר רוני הירש, מומחית לתיאוריה פוליטית והיסטוריה של מחשבה כלכלית ● על הגותו של אדם סמית, שוק חופשי ושחיתות פוליטית ● האזינו 

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר רוני הירש / צילום: יח"צ
הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר רוני הירש / צילום: יח"צ

ד"ר רוני הירש, נפגשנו לראשונה ימים ספורים לפני 7 באוקטובר לשיחה שנועדה לנתץ מיתוסים על הפילוסוף הסקוטי אדם סמית, אבי הקפיטליזם, שכן ב־2023 ציינו 300 שנים להיוולדו. לנוכח המצב השיחה ההיא נדחתה, וכעת בפגישה נוספת ניגע בנושא זה אבל לא רק. תסבירי איך המחקר האקדמי שלך קשור באדם סמית.
"הדרך שלי לאדם סמית הייתה מעט עקלקלה. התחלתי את הדוקטורט מיד אחרי המשבר הכלכלי של 2008, והחלטתי לכתוב על הקשר בין סיכון ורווח, בהתייחס למערכת הפיננסית העכשווית. חשבתי שזה משהו חדש, אבל בעצת המנחה שלי הלכתי לבדוק מה היה קודם, וגיליתי שגם הכלכלנים הקלאסיים עסקו בנושא, אפילו לפני 200 שנה ויותר. אדם סמית בלט במיוחד. הוא כתב על הנושא באופן שהפך להיות מאוד מקובל ונפוץ. למה יש רווחים? כי יש סיכונים, ומישהו צריך לקחת אותם".

ראיון | "הרופאים אמרו שאאבד את המוח, את התודעה, שזה וירוס שלא שורדים"
WSJ | האופוזיציה הרוסית מפוזרת בגלות מאז מות נבלני. כך היא משפיעה מבחוץ

רובנו מכירים את אדם סמית דרך המושג "היד הנעלמה" שמופיע בספריו ומסמל את השוק החופשי. ב־100 השנים האחרונות כלכלנים רבים מחסידי השוק החופשי, כמו מילטון פרידמן, סיפרו שהושפעו מרעיונותיו. אבל למעשה, כפי שאת גורסת, רבים מהם בכלל לא פורשו כהלכה.
"מי שקורא את אדם סמית כאחד שהיה לו אכפת רק מ'לשחרר את השוק', במובן של לשחרר את השוק מהמדינה, עושה לו עוול. חמור מזה, הוא פשוט מפספס את התרומה הגדולה של אדם סמית למה שאנחנו קוראים היום מדע הכלכלה, ובכלל למדעי החברה ומדעי האדם. המוטיבציה שלו הייתה לייצר מערכת יותר צודקת, והמילה 'מערכת' כאן חשובה. לתוך המערכת הגדולה הוא הכניס אלמנט מאוד חשוב של חופש, ולכן אנשים הוקסמו כל כך מהכתבים שלו. אבל צריך לדייק: לפי אדם סמית אין חופש בלי תחרות, אז אל תיתנו לאף אחד להגיד לכם שקיים דבר כזה שוק חופשי ללא תחרות, כי זו פשוט סתירה. שוק ריכוזי הוא לא שוק חופשי".

מה שבטוח, אדם סמית לא היה ליברטריאן.
"נכון, כי תפיסת החופש שלו הייתה הרבה יותר רחבה. לליברטריאנים מאוד חשוב להרחיק התערבות פטרנליסטית-ממשלתית מתחומים שהם מגדירים פרטיים או חברתיים, כלומר מהספרה האישית של החיים. אדם סמית דיבר על שוק חופשי מנקודת מבט פוזיטיבית. לא רק במובן של 'אל תיכנסו לי לעניינים', אלא גם במובן זה שלא יהיו בשוק שחקנים פרטיים שיצברו יותר מדי כוח. כי לדבריו, כשזה קורה, אז נשלל החופש שלי כמעט או אפילו יותר מאשר במצב שבו הממשלה מכתיבה לי מה לעשות.

"דוגמה לכך מהמציאות העכשווית היא חברות הביג-טק שפוגעות בפרטיות שלנו. נוסף על כך, עסקים קטנים נעשו תלויים בהן. לא הייתה בזירה הזאת מספיק רגולציה, ולכן חברה פרטית יכולה לשלול מעסקים קטנים את החירויות שלהם. זו נקודה שבעיניי הלכה לאיבוד בתפיסה הליברטריאנית של שוק חופשי".

בספרו הראשון של סמית מ־1759, "תיאוריה של הרגש המוסרי", הוא עסק בנושאים כמו אמפתיה. כעבור 17 שנה כתב את "עושר האומות", שהקנה לו את תהילתו ככלכלן. יש קשר בין הספרים?
"בשניהם הוא דיבר על התפקיד של המערכת הכלכלית בעיצוב של האישיות, התכונות והאופי של האנשים. ב'תיאוריה של הרגש המוסרי' הוא כותב למשל: 'הנטייה להעריץ, וכמעט לסגוד, לעשירים ולבעלי עוצמה, ולהזניח אנשים עניים, היא הסיבה הגדולה ביותר לשחיתות רגשותינו המוסריים'.

"ב'עושר האומות', כתב כך: 'אף חברה לא יכולה לפרוח ולהיות שמחה, בעוד שחלק גדול מהחברים בה עניים ואומללים'. סמית הונע מתפיסה של צדק. הוא התעניין באופן שבו ראוי לדאוג לגורמים היצרניים בחברה, שבעיניו היו האנשים העובדים. הוא חשב שרווחים גבוהים משחיתים מידות ומייצרים עצלנות וחנופה.

"יש ויכוח ישן בשאלה אם שני הספרים עומדים בסתירה זה לזה, כי באחד לכאורה עסק במוסר ובשני באינטרס אישי. אני שייכת למחנה שאומר - אין סתירה כזו. מבחינתי, 'עושר האומות' הוא ספר של הנאורות. הוא ספר שבו סמית מדבר ומתאר ממשל תקין ואת האופן שבו אפשר לייצר מערכת שתוכל להיטיב עם כל האנשים".

"האמין שצריך להפריט חינוך"

סמית היה חשדן מאוד כלפי תאגידים ובעלי הון, במיוחד בסיטואציות שבהן "עוסקים באותו ענף נפגשים יחד", כי אז רוב הסיכויים הם שהשיחה תיהפך ל"קנוניה נגד הציבור או מזימה להעלאת מחירים" - כפי שכתב ב"עושר האומות". בקיצור, הוא חשש מפני תיאום מחירים.
"לכן סמית אומר: תרחיקו את האנשים שמרוויחים מהיכולת לחוקק חוקים, כי הם תמיד יחוקקו בעד עצמם. באותה הנשימה הוא היה נגד איגודי עובדים. אנחנו רואים פה את ההתחלה של החשיבה הליברלית שאומרת - אנחנו רוצים מדינה חזקה ורוצים פרטים חזקים, ומה שאנחנו לא אוהבים זו מדינה בתוך מדינה".

אם סמית היה חי היום, איך לדעתך הוא היה מתייחס למוסד כמו רשות התחרות?
"אני רואה באדם סמית כלכלן של תחרות, ולכן סביר להניח שהוא היה רואה לחיוב רשות שכל תפקידה הוא לזהות צווארי בקבוק וחסמים לתחרות וכן לזהות התנהגות מונופוליסטית ולפעול נגדה. חוקי תחרות נועדו לזהות ולפעול נגד גופים שלא רק שהם חזקים, הם גם מנצלים את כוחם כדי לדכא תחרות".

אם לחזור לציטוט הקודם בדבר קנוניה שעלולה לצמוח מתוך מפגש של בעלי עסקים, הרי שבהמשכו אומר סמית: "אי אפשר למנוע פגישות כאלה בשום חוק בר־אכיפה… בעוד שהחוק אינו יכול למנוע מפגשים, הוא חייב שלא לעשות דבר על מנת להקל קיום מפגשים כאלה". אם כך, אולי הוא לא היה פרו־רגולציה?
"סמית אומר את אותם הדברים גם בקשר למכסים, קרטלים ומונופולים (לא רצה שיהיו כאלה - ה"ו); או כפי שנהוג לנסח זאת היום, הוא אומר Don't. במקרה הספציפי החוק אולי לא יכול לאסור על אותם עוסקים להיפגש אבל גם לא צריך לעזור להם לעשות זאת. לתפיסתי, כן מדובר במהלך של רגולציה, כי זכויות היתר של הקבוצה הזאת בחברה למעשה מאותגרות. בספר הוא מדבר על כך שלא יהיו אפשרויות חוקיות לתיאום בין מעסיקים".

באילו עוד אופנים סמית חשב לחיוב על רגולציה במערכת הכלכלית?
"הוא האמין במיסוי וסבר שיש כל מיני תפקידים לממשלה במימון פרויקטים שהם לא רווחיים כמו תשתיות, ביטחון ושיטור. סמית רצה להסיר חוקים שהם חסם לתחרות. אבל חוקים שמעודדים תחרות, שמנטרלים את הכוח של המעבידים ויכולים לחזק את מעמד העובדים ולהעלות את שכרם, היו חוקים טובים בעיניו.

"אגב, הוא גם האמין שחינוך צריך להיות פרטי, כי זה יגרום למרצים להיות טובים יותר. הוא חשב שצריך לשלם לכל מרצה בהתאם למידת העניין שהוא מעורר בסטודנטים, אבל את זה נשים בצד. סמית כנראה היה מרצה כריזמטי ומאוד מוכשר, ולכן ייתכן שבמקרה זה דיבר לפחות במידה מסוימת מהפוזיציה".

מהו עושר, לפי אדם סמית?
"עושר, לתפיסתו, הוא הדברים שאנחנו צריכים עבור קיומנו. קודם כול מזון, מלבוש ומחסה. אבל את 'עושר האומה' הוא מגדיר באופן הרבה יותר רחב, גם כמה שמקנה לנו הנאה ואף תרבות והשכלה - להבדיל מפשוט 'כסף וזהב'. כך המרקנליסטים, שהיו הפרדיגמה הכלכלית השלטת בתקופתו, ראו עושר. סמית התווכח איתם".

"ללא מונופולים ותאגידים"

הזכרנו קודם את "היד הנעלמה", מושג שמופיע שלוש פעמים בספריו של סמית. מה אנחנו לא מבינים לגביו?
"שהוא לא מכשיר כל שחיתות מידות. 'היד הנעלמה' אכן מסמנת שיש מקום מרכזי לאינטרס של כל פרט, ושכל פרט ירדוף אחר רצונותיו ושאיפותיו. אבל הדבר הזה הוא מוגבל והוא צריך להתרחש בסביבה של תחרות. אין מונופולים, אין תאגידים. לטענת סמית, כדי ש'היד הנעלמה' תעבוד כהלכה, נדרשים מוסדות מתוקנים וחוקים מתוקנים. לכן, להגיד שהיד הנעלמה מחליפה את כל הדברים האלה זה אי־הבנה מאוד גדול.

"הקסם של הביטוי הוא ברצון שלנו שיהיה איזשהו מכניזם שהוא יותר חכם מאיתנו, והתוצאה האוטומטית שלו היא צדק. קריאת הכתבים של אדם סמית ושל אחרים שהתמודדו עם הרעיונות האלה אחריו מאלצת אותנו להבין שצדק הוא מלאכה יותר מורכבת והמכונה לא יכולה לספק אותה".

מה עוד רבים לא יודעים על סמית?
"הוא שנא בעלי קרקעות. אולי אני מגזימה במילה 'שנא', אבל הם היו בעיניו ה־בעיה הכלכלית. מדוע? כי אנשים אלה חיים ומרוויחים משכר דירה מבלי שהשקיעו - לא דאגה ולא עבודה. הם פשוט יושבים על הקרקעות ונהנים מהרנטה. הם היו בעיניו האנשים הכי בזויים".

איך לדעתך הוא היה מנתח אירועים כלכליים מחודשי המלחמה? למשל, בתחום התעופה אל על מתחזקת כי כמה מחברות התעופה הזרות הפסיקו לבינתיים לטוס לישראל והמחירים מזנקים. כעת אפילו מתנהלת בדיקה של רשות התחרות סביב השאלה אם אל על בהיותה מונופול, ולו לתקופה במהלך המלחמה, ניצלה את כוחה באופן בעייתי מול הצרכנים.
"אל על הפכה דה פקטו למונופול, לפחות לתקופה מסוימת, כי חברות תעופה זרות לא רצו להגיע לכאן. זו חברה פרטית, אך עם מעמד של חברה לאומית, שהרי המדינה תמכה בה כלכלית בכל מיני דרכים. אז ייתכן שסמית היה אומר - תלאימו את אל על".

להלאים?
"הוא טען שצריך להלאים תשתיות לאומיות. אל על דווקא רווחית, אך אם חלילה תיפתח חזית שנייה משמעותית בצפון - היא תיפגע מאוד. כך שאני משערת שהוא היה אומר להלאים, אבל כמובן שצריך לשאול אותו".

עוד כתבות

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

הלהיט החדש בוול סטריט, והאם הוא באמת יחליף את מניות ה-AI?

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

פאנלים סולאריים מעל שדה חקלאי / צילום: אמיר טרקל

האיום החדש על שדות סולאריים חקלאיים עוד לפני שהוקמו

בדיון בכנסת התגלה שהקמת פאנלים סולאריים מעל שטחים חקלאיים יגרור חיוב בהיטל השבחה, מכיוון שבוטלה הדרישה בהליך תכנוני חדש לשדות ● משרדי הממשלה חלוקים, והחקלאים חושבים מחדש אם הפרויקט משתלם

ספינה של צים / צילום: Lior Patel/jצים

הקלה בשביתה בעקבות מכירת צים: ועד העובדים עובר לעיצומים

יו"ר ועד עובדי צים, אורן כספי, אמר לגלובס כי המנכ"ל אלי גליקמן קיבל מהרוכשת הפג-לויד את המנדט לנהל מו"מ עם העובדים: "לא רצינו למוטט את החברה – זו לא המטרה שלנו" ● בוועד פרסמו הבהרה ולפיה בחברת "צים החדשה" שתהיה בבעלות קרן פימי ייקלטו קרוב ל-100 עובדים - "גם הם ללא כל ביטחון תעסוקתי אמיתי"

מימין: יוסף עליאש, ריצ'י האנטר, דני בן רעי / צילום: דרור סיתהכל

גרין לנטרן רוכשת מחצית מקפה גן סיפור לפי שווי של כ־150 מיליון שקל

קרן גרין לנטרן של ריצ’י האנטר נכנסת כשותפה ברשת בתי הקפה של ברנרדו בלכוביץ’; העסקה מצטרפת לגל עסקאות גדולות בענף המסעדנות

אוריאל קנורוביץ, מייסד שותף ומנכ''ל Nimble / צילום: Nimble

בשווי של 400 מיליון דולר: החברה שמאמנת את המודלים הגדולים בעולם

החברה הישראלית-אמריקאית נימבל מאמנת כמה ממודלי השפה הבולטים בעולם ומסייעת להם לשפר את הדרך שבה הם אוצרים מידע מהרשת ● היום היא נחשפת לראשונה, בהודעה על גיוס סבב הון מאוחר יחסית בהיקף של 47 מיליון דולר ● "אין הרבה חברות בישראל שעושות AI אמיתי", אומר המנכ"ל אוריאל קנורוביץ, "אנחנו ממציאים את החיפוש לעסקים מחדש"

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

הדוח האפוקליפטי שהפחיד את המשקיעים בוול סטריט

דוח ויראלי של חברת המחקר Citrini Research הצית גל ירידות חריג בוול סטריט והעמיק את חשש המשקיעים כי האצה חדה בהתפתחות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית עלולה לערער את השוק

חוששים מהשתלטות הימין? לגארד ונשיא צרפת מקרון / צילום: ap, Francois Walschaerts

"צעד פוליטי מכוער": דיווח על פרישה של כריסטין לגארד מעורר סערה באירופה

דיווח על פרישה מוקדמת של הנגידה כריסטין לגארד מעורר סערה, בשל הערכות שהתזמון נועד לאפשר לעמנואל מקרון להשפיע על מינוי היורש לפני הבחירות בצרפת ● המהלך מציף שאלות לגבי עצמאות הבנק המרכזי, בעוד המועמדים לתפקיד חלוקים לגבי סוגיית החוב המשותף

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ׳ חתם על צו חדש: פטור ממע״מ עד 130 דולר בייבוא אישי

סמוטריץ' חתם על הצו לאחר פקיעתו של הצו הקודם שכלל פטור לחבילות עד 150 דולר בעקבות פסילתו על ידי הצבעה בכנסת אמש ● הכניסה לתוקף: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות שנלחמת באזרחי ישראל - לנצח"

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן ארצה ● לפי הבקשה לייצוגית, רווחי אל על זינקו בזמן המלחמה מ־0.9% מהעלות ל־13.3% מהעלות

לורד פיטר מנדלסון / צילום: ap, Ben Birchall

פרשת אפשטיין בבריטניה מסתעפת: גם השגריר לשעבר בארה"ב נעצר

לורד פיטר מנדלסון, לשעבר שגריר בריטניה בארה"ב, נעצר בחשד שהדליף לג'פרי אפשטיין פרטים על המדיניות הכלכלית של בריטניה ● פיטר מנדלסון הוא אחת הדמויות הבכירות ביותר במפלגת הלייבור ● במסגרת חקירת הפרשה, בשבוע שעבר נעצר בממלכה הנסיך לשעבר אנדרו

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ההערכה בישראל: תקיפה אמריקנית באיראן - בלתי נמנעת

הבית הלבן: "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אבל טראמפ מוכן גם להשתמש בכוח קטלני", שר ההגנה האיראני: לא מחפשים מלחמה ● דיווח: ארה"ב תוכל לתקוף באיראן רק 5-4 ימים ברצף; טהראן מאיימת: "תיזהרו מטעות בחישוב". דיווח: ישראל איימה על לבנון - "נתקוף בעוצמה אם חיזבאללה יתערב", שר החוץ הלבנוני התריע: "חוששים מתקיפות ישראליות, שואפים לפעול דיפלומטית"● דיווחים שוטפים

אפי מלכין, הממונה על השכר באוצר / צילום: דוברות משרד האוצר

הבשורה שיקבלו בקרוב 700 אלף עובדים

לראשונה מאז הקורונה: משרד האוצר מסדיר את העבודה מהבית במגזר הציבורי ● לגלובס נודע כי הפיילוט הופך לקבוע ומתרחב ● המתווה ליום עבודה אחד בשבוע מהבית, שמגבש הממונה על השכר, יחול על המגזר הציבורי הרחב שכולל כ-700 אלף עובדים

בניינים בראשון לציון / צילום: Shutterstock

המכרז המדובר בראשל"צ נסגר: שווקו שטחים ב-1.4 מיליארד שקל

לאחר התמודדות של שחקניות מרכזיות בענף, נסגר המכרז לשטח הבסיס המתפנה בראשון לציון ● מדובר במהלך פתיחה לפרויקט שיכלול כ־10,000 יחידות דיור חדשות בדרום העיר

טדי שגיא / צילום: יונתן בלום

טדי שגיא חוזר לבורסה בת"א: אולטרייד מיחזור הנפיקה לפי שווי של 300 מיליון שקל

חברת מיחזור האלקטרוניקה של טדי שגיא ועודד רייכמן גייסה 150 מיליון שקל בהנפקה ראשונית, ומניות החברה יחלו להיסחר בת"א בימים הקרובים ● כספי הגיוס ישמשו לפריעת הלוואה מבנק ולהקמה ובנייה של מפעלי מיחזור

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

האסון בבית הזיקוק באשדוד: נעצר חשוד בעבירת רצח באדישות

לאחר מותן של שתי עובדות בית הזיקוק באשדוד ממחסור בחמצן, המשטרה עצרה שותף בחברה המספקת בלוני חמצן בחשד לרצח באדישות ● מנהל הבטיחות במשרד העבודה הזהיר משימוש במכלי החברה, אך כ-15 אלף מהם עדיין נמצאים בשוק

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

הזמר במסכה / צילום: צילום מסך מאתר קשת

המדד שקובע אפקטיביות בפרסום: "הזמר במסכה" וליגת העל במקום הראשון

ניתוח של מאות קמפיינים שעלו בטלוויזיה ב-2025, והתרומה שלהם לחיפושי מותג, שיחות נכנסות, המרות ומכירות, הוביל את חברת אנימו ליצור את מדד אפקטיביות הפרסום ● החלק הראשון לא מתחשב בתקציב שהושקע אלא רק בביצועים, והחלק השני משקלל אותו לתוך הנוסחה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: דוברות שר האוצר

מכה לסמוטריץ': הכנסת ביטלה את הצו להרחבת הפטור ממע"מ

רק 25 ח"כים הצביעו בעד הצו של שר האוצר סמוטריץ' הפוטר צרכנים ממע"מ ביבוא אישי עד לסכום של 150 דולר ● 59 ח"כים התנגדו, לאחר שראש הממשלה נתניהו החליט על חופש הצבעה לקואליציה