להגדרות הציונים לחצו כאן
נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד
אחד האתגרים שעומדים בפני ישראל במלחמה הזו הוא האתגר ההומניטרי. לא מדובר רק בסיוע שהעולם דורש ממנה להכניס לרצועת עזה, אלא גם ההתנהלות מול הארגונים ההומניטריים הפועלים בה. הנושא עורר חמת זעם בעולם לאחר שצה"ל הרג בשגגה שבעה עובדים של ארגון המטבח המרכזי העולמי (WCK). אבל האם יכול להיות שהעניין קצת יצא מפרופורציות? זה מה שניסה לטעון ח"כ דני דנון: "אין מה לעשות, זו מלחמה", הוא אמר בקשת 12. "בשנה האחרונה נהרגו למעלה מ־140 עובדי סיוע במוקדי מחלוקת בעולם... במלחמה קורים אירועים טרגיים כאלו". האם כך?
● המשרוקית | האם מודי'ס הורידה את דירוג האשראי של ישראל בגלל המצב הגאופוליטי?
● המשרוקית | האם הרקע המקצועי של המפכ"ל המיועד של בן גביר חריג ביחס למקובל?
האו"ם מציג מידע בנושא בהסתמך על עבודתו של הארגון הלא ממשלתי Humanitarian Outcomes, שמפרסם נתונים בנושאים הומניטריים, כולל כמה עובדי סיוע הומניטרי נהרגו. מאגר המידע מפלח את הנתונים בנושא לפי סוג הארגון, האזור בו נהרגו העובדים והשנה בה הדבר קרה. ההגדרה של הארגון לעובדי סיוע היא "עובדים ואנשי צוות הקשורים לסוכנויות סיוע ללא מטרות רווח (לאומיות ובינלאומיות כאחד) המספקות סיוע חומרי וטכני בהקשרי סיוע הומניטרי". תחת ההגדרה נכללים ארגונים כמו הצלב והסהר האדום, סוכנויות האו"ם השונות וגם ה־WCK. אז מה אומרים הנתונים?
לכאורה, דנון המעיט לגבי השנה האחרונה. הנתונים בהם נקב דנון, 141, הם מ־2021. ב־2023 כבר נהרגו ברחבי העולם 264 עובדי סיוע. על פניו, כמובן, המספר העדכני מחזק את הטענה של דנון. אבל צריך לשים לב לדבר נוסף: מתוך אותם 264 עובדים שנהרגו ב־2023, 164 נהרגו ברצועה. יותר מכך, מתוך 88 עובדי סיוע שמצאו את מותם עד כה ב־2024, 70 נהרגו בעזה. זאת לעומת 2021 ו־2022, בהן לא נהרגו כלל עובדים בעזה. כלומר, אם דנון ניסה להמעיט מחומרת התופעה במלחמה הנוכחית, הרי שהיא אחראית למרביתה מאז שפרצה.
אבל גם את הסייג הזה יש לסייג. ראשית, אם עובדי ה־WCK הם עובדים בינלאומיים, הרי שרבים מעובדי הסיוע שנהרגו בעזה הם מקומיים. ב־2023, למעשה, כל עובדי הסיוע שנהרגו הם כאלה. שנית, בחלק מהמקרים מדובר בעובדי סוכנויות של האו"ם, כולל אונר"א. הסוכנות הזו, נזכיר, מואשמת על ידי ישראל בהשתתפות בפעולות טרור.
אבל הנתונים רק מספרים שמדובר בעובדים של סוכנויות האו"ם, אך לא יורדים לשאלה מאיזו סוכנות כל עובד. כפי שהסבירה לנו ד"ר מיכל חטואל רדושיצקי, חוקרת בכירה במיינד ישראל ומרצה בביה"ס למדע המדינה באוניברסיטת תל־אביב, בעזה עובדות גם סוכנויות או"ם שישראל מחשיבה ללגיטימיים, כמו יוניצ"ף וארגון הבריאות העולמי. "אי אפשר באמת לומר כמה עובדי סיוע נהרגו בעזה, באילו נסיבות, האם הם בעלי זיקה לחמאס, ובאיזה אופן. הדבר הזה מאוד אמורפי", היא הבהירה. מטעם דנון לא נמסרה תגובה.
בשורה התחתונה: דברי דנון חצי נכונים. ב־2023 נהרגו 264 עובדי סיוע הומניטרי ברחבי העולם. עם זאת, רובם נהרגו ברצועת עזה, ופילוח הנתונים לא מאפשר לדעת בשלב זה כמה מהם מקושרים לארגוני טרור.
תחקיר: אביה שקלאר־חמו
לבדיקה המלאה לחצו כאן
שם: דני דנון
מפלגה: הליכוד
פלטפורמה: קשת 12
ציטוט: "בשנה האחרונה נהרגו למעלה מ-140 עובדי סיוע במוקדי מחלוקת בעולם"
תאריך: 3.4.24
ציון: חצי נכון
לפני כחודש העולם סער בעקבות הרג שבעת עובדי ארגון המטבח העולמי המרכזי (WCK), במה שהתברר בתחקיר צה"ל כטעות בזיהוי שנבעה מהפרת פקודות והוראות פתיחה באש. אבל האם מדובר באירוע חריג בקנה מידה עולמי? ח"כ דני דנון מהליכוד ניסה לטעון שהסערה העולמית יצאה מפרופורציות. "אני רוצה לגבות את חייל צה"ל - גם אם יש טעויות", אמר בראיון לניב רסקין. "אין מה לעשות, זה מלחמה - בשנה האחרונה נהרגו למעלה מ-140 עובדי סיוע במוקדי מחלוקת בעולם (...) במלחמה קורים אירועים טרגיים כאלו". מבלי להיכנס לנסיבות ופרטי האירוע עצמו - האם הנתון בו נקב דנון מדויק?
חיפוש אחר נתונים רשמיים הוביל אותנו לאתר האו"ם, שם מתפרסמות מדי פעם ידיעות בנושא. אלא שלא מדובר בנתונים שנאספו באופן עצמאי. באתר נכתב כי האו"ם מסתמך על ארגון בשם Humanitarian Outcomes, גוף בלתי ממשלתי המספק שירותי מחקר ודאטה בנושאים הומניטריים. אחד מזרועות הארגון זהו מסד נתונים בשם AWSD - Aid Worker Security Database. מדובר במאגר מידע המפלח את עובדי הסיוע שנהרגו לפי איזורים, סוג ארגון ושנה. מסד הנתונים המדובר מגדיר עובדי סיוע כ"כעובדים ואנשי צוות הקשורים לסוכנויות סיוע ללא מטרות רווח (לאומיות ובינלאומיות כאחד) המספקות סיוע חומרי וטכני בהקשרי סיוע הומניטרי". כך, לפי מסד הנתונים, נכללים בהגדרה ארגונים כמו הצלב והסהר האדום, סוכנויות האו"ם השונות ועוד.
בחזרה לנתונים של דנון. לפי מסד AWSD, במהלך שנת 2023 נהרגו 264 עובדי סיוע בכלל מוקדי הסכסוך ברחבי העולם, ב-2022 נהרגו 118, וב-2021 - 141. כלומר, המספר בו נקב דנון נכון לשנת 2021, ומאז מספר עובדי הסיוע שנהרגו אף גדל והתעצם.
אלא שאם דנון רצה להמעיט באירועי עזה לעומת שאר העולם, השנה הנוכחית בהקשר זה אינה חיובית במיוחד. בעוד ב-2021, מתוך 140 עובדי הסיוע שנהרגו לא נמנה אף לו אחד בשטחי עזה (וכך גם ב-2022), ב-2023, מאז החלה המלחמה, מתוך 264 עובדי סיוע שהארגון ספר, 164 נהרגו בעזה. ב-2024 האחוזים אף גדלים - לפי המסד, מתוך 88 עובדי סיוע שנהרגו בעולם, 70 מצאו את מותם בעזה.
אלא שלכך יש להוסיף מספר סייגים. ראשית, חלק ניכר מעובדי הסיוע שנהרגו בעזה הם אזרחיים מקומיים, ולא אזרחים בינלאומיים כמו שאירע במקרה של WCK (ב-2023 למשל כלל עובדי הסיוע שנהרגו הם תושבי עזה). בנוסף, במקרים רבים מדובר בעובדי סיוע של סוכניות האו"ם השונות, ביניהן אונר"א. כך, מתוך 234 עובדי סיוע שנהרגו בעזה לפי מסד הנתונים - 181 נמנים עם סוכנויות האו"ם, כאשר לפי דיווחים, רובם, 173, עבדו עבור אונר"א. נזכיר כי בעבר חשף דובר צה"ל הקלטות המפלילות עובדי אונר"א שהשתתפו בטבח ה-7 באוקטובר, ואמר כי "על פי אינדיקציות מודיעיניות ניתן לקבוע כי יותר מ-450 מחבלי חמאס והג'יהאד האיסלאמי ברצועה מועסקים גם כעובדי אונר"א". גם שר הביטחון יואב גלנט אמר בתדרוך לכתבים זרים כי בידי ישראל מידע מודיעיני שלפיו יותר מ-30 מעובדי סוכנות הסעד של האו"ם לפליטים פלסטינים (אונר"א) השתתפו באופן פעיל במתקפת חמאס ב-7 באוקטובר, ולקחו חלק בחטיפות של אזרחים וחיילים.
עם זאת, כפי שמסבירה ד"ר מיכל חטואל רדושיצקי, חוקרת בכירה במיינד ישראל ומרצה מבאונ' ת"א, מלבד אונר"א, בעזה פועלים ארגוני סיוע נוספים של האו"ם אשר נחשבים לגיטיימים על ידי ישראל, ומתבססים גם הם על עובדים מקומיים - כמו למשל WHO -ארגון הבריאות העולמי ו-UNICEF,
קרן החירום הבין-לאומית של האו"ם לילדים. "הקו הרשמי של ישראל הוא נגד אונר"א, ולכן היא מעודד ארגונים אחרים לפעול שם כתחליף".
במסד הנתונים עצמו לא מופיע פילוח בין עובדי סוכניות האו"ם השונות, כך שהלכה למעשה, אומרת חטואלי, בשלב זה קשה להעריך כמה מתוך אותם 181 עובדים שנהרגו הם בעלי זיקה לארגון חמאס.
"כל ניסיון לכמת את הנתונים בצורה מדויקת, תוך כדי שמתנהלת המלחמה, לא יהיה רציני, בטח לא עכשיו. אי אפשר באמת לומר כמה נהרגו, באילו נסיבות, האם הם בעלי זיקה לחמאס, ובאיזה אופן. הדבר הזה מאוד אמורפי".
על רקע העמימות המאפיינת את יתר האירועים, התקרית בה נהרגו עובדי WCK מתבלטת במיוחד בהיותה פגיעה מובהקת בעובדי סיוע. מעבר לכך, מסבירה חטואלי כי לא מדובר "בארגון הומניטרי סטנדרטי, אלא בכזה שזכה לקונצנזוס, ושבראשו עומד אדם המקורב מאוד לביידן".
לסיכום, הנתון בו נקב דנון, ואותו ייחס לשנה הנוכחית, מתייחס לשנת 2021, אז לפי מסד הנתונים AWSD, עליו מתבסס האו"ם, נהרגו 141 עובדי סיוע במוקדי מחלוקות ברחבי העולם. בשנת 2023, נהרגו אף יותר עובדי סיוע, כ-264, אלא שחלק ניכר מהם לפי הארגון נהרגו בעזה. אם כי לפי מומחים קשה בשלב זה להעריך כמה מתוכם בעלי זיקה לחמאס ובאילו נסיבות הם נהרגו.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
