גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פחות זה יותר: "פרודוקטיביות איטית" בעבודה

יש לנו גישה שגויה לפרודוקטיביות בעבודה, אומר פרופ' קאל ניופורט. אבל איך נגיד את זה לבוס?

פרודוקטיביות איטית / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי
פרודוקטיביות איטית / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

אתם כל כך עסוקים. אתם מנהלים שיחות ב'סלאק' (Slack), במיילים ובפגישות זום בלתי פוסקות - לפעמים הכל במקביל. האם אתם באמת עובדים? קאל ניופורט לא חושב כך. "שום דבר מזה לא חשוב", אומר הפרופסור למדעי המחשב באוניברסיטת ג'ורג'טאון, ופעיל נלהב למען מיקוד בעידן של הסחות דעת.

הומור חצוף ואותנטי: סדרת הילדים שכבשה דווקא את ההורים
חשיפה: יצוא הנפט לישראל דרך טורקיה נמשך למרות החרם. אלו הסיבות
ראיון | המנהלת הבכירה שמאמינה: אנחנו צריכים להתכונן לתרחיש עלטה מקומי

ניופורט, בן 41, אומר שאנחנו יכולים להשיג יותר על ידי הסרת עומס היתר. את הפתרון שלו הוא מכנה "פרודוקטיביות איטית" - דרך לבעלי הישגים גבוהים לומר "כן" לפחות דברים, לעשות אותם טוב יותר ואפילו לנוח במינונים מבוקרים. איכות ברמה הגבוהה ביותר היא המטרה, ופעילות תזזיתית היא האויב. הדרך הזאת, הוא אמר לי, היא מה שיכול להציל את העבודה שלנו מבינה מלאכותית ומפיטורים, ואפילו לשמח את בעלי המניות.

היו לי שאלות. אחרי הכל, רבים מאיתנו רוצים פתרון למניעת שחיקה ולשמירה על המעמד הגבוה שלנו, וזו לא הפעם הראשונה שאנחנו שומעים הבטחות על כך שאנחנו יכולים לזכות בכל הקופה. תומכי שבוע העבודה בן ארבעת הימים מבטיחים שנוכל לוותר על יום עבודה שלם רק על ידי עבודה יעילה יותר. תומכי העבודה מרחוק מתעקשים שמדובר ב־win־win למעסיקים ולעובדים. חלומות מעטים מפתים יותר מהרעיון של להשאיר מאחור את תרבות העיסוק האינטנסיבי ועדיין להנות מהתגמולים שהיא אמורה לספק.

ניופורט מבין שסירוב למשימות כדי לשמור על הפרודוקטיביות שלנו יכול להיות מסובך. הוא מכיר בכך שליזמים יש יותר חופש, אבל אומר שגם אלו מאיתנו שיש להם מנהלים יכולים לגרום לזה לעבוד. אולי אפילו נבין שיש לנו יותר השפעה וערך למעסיקים שלנו. "כדאי לנסות את זה", הוא ממליץ, ומספק כמה טיפים.

העומס הניהולי

לדברי ניופורט, הדרך הנוכחית שבה אנחנו עובדים גורמת לבעיה גדולה לכלכלה. עובדים הפכו לפחות רווחיים לחברה ובכל זאת מרגישים יותר לחץ. הנתונים של מיקרוסופט מראים שרבים מאיתנו מבלים כשני ימי עבודה בשבוע רק על פגישות ואימיילים.

טעות אחת שאנחנו עושים, אומר ניופורט, היא לקחת על עצמנו יותר מדי פרויקטים, ואז להסתבך בעומס הניהולי שכל אחד מהם דורש. העבודה הופכת לשרשרת של פגישות תכנון, כשאנחנו מחכים למישהו ממחלקה אחרת שייתן לנו אישור להתחיל לעבוד.

ניופורט ממליץ להתמקד בכמה פרויקטים מרכזיים ולהכניס את השאר לרשימת המתנה על סמך חשיבותם. הוא ממליץ להפוך את הרשימה הזו לגלויה לכולם. "כאשר עומסי עבודה מוסתרים, זה כאילו אנשים פשוט זורקים משימות, וזה הופך להיות מסוכן לדחות אותם", מסביר ניופורט. אם מישהו מגיע אליך עם עוד עבודה - בקש ממנו לשקול היכן זה צריך להיכנס ברשימה שלך, הוא אומר.

כאשר אתם אומרים כן למשהו, תכפילו את לוחות הזמן המשוערים שהגדרתם להשלמת פרויקט. התוצאה היא כמה זמן ייקח לכם בפועל לעשות אותו טוב, הוא אומר, וממליץ לנסות את מה שהוא מכנה אסטרטגיית "אחת בשבילך, אחת בשבילי". כלומר - בכל פעם שאתם מזמינים פגישה של שעה, הקציבו שעה נוספת לעבודה עצמאית.

לאלו מאיתנו שתמיד אומרים כן לעבודה, הגישה של ניופורט עלולה להרגיש מאתגרת. הפילוסופיה שלו מדגישה את היותנו פתוחים ובטוחים בעצמנו. במקום - "תן לי לראות כמה מהר אני יכול לעשות את זה", נסו - "הבקשה הזו תיקח שש שעות. תהיה לי הפניות הזו בעוד שלושה שבועות".

גישה זו יכולה להיות בניגוד לנורמה בחברות מסוימות. המפתח, הוא אומר, הוא איך אתם מתקשרים את זה. לעולם אל תגרמו לזה להיראות כאילו משימות עבודה הן נטל שאתם לא אמורים להתמודד איתו. במקום זאת, הדגישו שאתם שואפים לעזור ככל האפשר לצוות ולחברה. שמרו על גישה חיובית והיצמדו ללוחות הזמנים שאתם מסכימים להם. כך תצטיירו כאנשים מאורגנים. אנחנו חושבים שבוסים רוצים מישהו שתמיד זמין, אומר ניופורט. אבל מה שבוסים באמת רוצים זה לדעת שפרויקט שהם מסרו לכם יתבצע.

כמו כן, לפי ניופורט, לנטוש את העבודה בשקט ולצמיתות זה לא רעיון טוב, אבל זה בסדר לעשות את זה "בקטנות". אל תרגישו אשמים, הוא מוסיף. אתם עובדים לפי מערכת חדשה ומשופרת. זה לא טבעי לעבוד במהירות הגבוהה ביותר כל יום ללא הפסקות או שינויים.

בחרו זמן - נניח חודש יולי - להאט. אל תתנדבו לעבודה נוספת. קחו על עצמכם פרויקט קל יותר. הוא גם ממליץ לצאת לסרט בקולנוע במהלך יום העבודה אחת לחודש. תגידו שזו פגישה אישית, ותיהנו מתחושת השליטה והיצירתיות שזה מביא.

אתם לא צריכים לצאת בהצהרות, הוא מוסיף, או לנסות לשנות את כל תרבות החברה. במקום זאת, צרו לעצמכם שינוי שקט.

חוקי המשחק

הקאץ' הוא שאתם צריכים להצטיין בהיבטים החיוניים של העבודה, וחייבים לבצע משימות משמעותיות. הרעיון הוא להפוך לעובדים מרוצים ופרודוקטיביים יותר. "אין מנוס מזה", אומר ניופורט.

הדבר הזה מפחיד הרבה אנשים. הם הפכו מיומנים בלהיות זמינים תמיד ולהכין סדר יום של פגישות אינסופיות. לקיחת פרויקט גדול הוא לרוב מאתגר יותר, ואין שום בטחון שתצליחו. בין אם זה מפחיד או לא, עבודה אמיתית הופכת להיות עניין חיוני.

בינה מלאכותית משתלטת על משימות שגרתיות בעבודותינו. מנהלים מזהים ומבטלים פרויקטים ותפקידים מיותרים, מסביר ניופורט. אף בוס לא רוצה להישאר עם צוות של אנשים שהם מצטיינים במתן מענה למיילים.

שליטה במיומנות בעלת ערך שמה אתכם בעמדה של כוח. ניופורט מספר על אנשים שעוזבים משרות ארגוניות מסורתיות ובוחרים לעבוד מאיפה שהם רוצים, עובדים בקבלנות וגובים מחירים גבוהים. ככל שתצמצמו במשימות לא חשובות ותנצלו את הזמן הזה כדי לשפר את מה שכן חשוב, כך תהיה לכם יותר גמישות.

"שוק העבודה לא מתחשב ברצון שלכם לעבוד בקצב איטי יותר", אומר ניופורט. "אם אתם רוצים יותר גמישות בלוח הזמנים שלכם, אתם צריכים לספק משהו בעל ערך בתמורה. אם תבינו את חוקי המשחק האלה, תוכלו להשיג גם הצלחה וגם שקט נפשי.

עוד כתבות

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

עשרה סנט הפכו למיליון דולר: שישה חשבונות בפולימרקט ידעו בדיוק מתי להמר על מלחמה

חשבונות חדשים בפלטפורמת החיזוי פולימרקט רכשו חוזים במחיר של כעשרה סנט זמן קצר לפני הדיווחים הראשונים על פיצוצים בטהרן ● במקביל, היקף המסחר הכולל בחוזים שעסקו באפשרות של תקיפה חצה 529 מיליון דולר ועורר מחדש חששות לשימוש במידע פנים

עתליה שמלצר ז''ל, נשיאת קבוצת שלמה / צילום: עזרא לוי

עתליה שמלצר, בעלת השליטה בקבוצת שלמה, הלכה לעולמה

שמלצר כיהנה כנשיאת ובעלת השליטה של קבוצת שלמה, אחת מקבוצות האחזקות הפרטיות הבולטות והמשפיעות בישראל ● לאחר פטירתו של מייסד הקבוצה, שלמה שמלצר ז"ל, הובילה את הקבוצה והיוותה דמות מפתח בה

 

אזור הפגיעה בגוש דן / צילום: מד''א

הרוגה ו-20 פצועים בפגיעה ישירה בת"א

אחד נפצע קשה, היתר בינוני וקל ● גופת המנהיג העליון אותרה בין ההריסות. התיעוד הוצג לנתניהו ● טראמפ אישר שחמינאי חוסל ● אזעקות רבות לשטח ישראל משעות הבוקר • משמרות המהפכה תקפו עם כטב"מים וטילים בסיסים אמריקאיים במזרח התיכון; בדובאי, כוויית ובחריין נרשמו פגיעות ישירות • חיל האוויר ביצע את מטס התקיפה הגדול ביותר אי-פעם • עדכונים שוטפים

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● כל מה שקרה השבוע בתעשיות הביטחוניות עוד לפני שפרצה מלחמה

אזור פגיעת הטיל האיראני בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

הסיוע המיידי למפונים במלחמה עם איראן: 500 שקל בלבד

משרדי ראש הממשלה, האוצר והפנים הודיעו כי אושר מתווה פיצוי מיידי למי שבתיהם נפגעו במהלך המבצע כך שאינם ראויים למגורים: 500 שקל לתושב ו-1,500 שקל לרשות המקומית ● המתווה דומה לזה שאושר במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד 7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר אמש בעקבות ההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שלישי ● עם זאת, חברות התעופה החלו להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

פגיעה של טיל איראני בבניין בתל אביב / צילום: כב''ה

הבית שלכם נפגע במלחמה? זה הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות

אנשים שביתם נפגע בעם כלביא נותנים טיפים לנפגעים החדשים ● מה כדאי לדעת לפני שמטפלים בבית שנפגע מטיל איראני ומה אומרים המומחים? ● גלובס עושה סדר

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

שדרות / צילום: Shutterstock

העיר בה לא נשמעה אפילו אזעקה אחת במערכה הנוכחית מול איראן

לפי נתוני אזעקות שנאספו מאז פתיחת המערכה, שדרות לא חוותה ולו התרעה אחת, בעוד שבגוש דן ובצפון נרשמו עשרות אזעקות בתוך יום וחצי בלבד ● כך נראית מפת ההתראות במערכה מול איראן

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ בפגישתם בבית הלבן בנובמבר / צילום: ap, Mark Schiefelbein

המדינה המפתיעה שתמכה בתקיפה באיראן והסכסוך שיכול להגיע לקיצו

"סעודיה שוקלת צעדיה מחדש לאחר המתקפה האיראנית", אומר לגלובס מומחה למפרץ הערבי ● מה מנחה את ריאד, איך משפיע המשבר מול איחוד האמירויות ולמה יורש העצר הסעודי מעדיף שהמשטר יפול?

בנקים בישראל

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: ap, Kin Cheung

הבריטים מחוץ למלחמה: רה"מ קיבל ייעוץ שהיא מנוגדת לחוק הבינ"ל

הלייבור "גאים לא להיות מעורבים בתקיפה לא-חוקית", דווח בבריטניה, בעוד שר ההגנה אמר בראיון כי טילים שוגרו מאיראן לעבר קפריסין, אך לא בטוח שכוונו לאי ● ביקורת ב"טלגרף" השמרני: "המשטר האכזרי ביותר בעולם נמצא לפני קריסה - ולבריטניה אין שום חלק בכך"

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

מערכת ynet (ארכיון) / צילום: דור מלכה

יואב זיתון הוא איש התקשורת שנעצר בחשד שביצע מעשה סדום בקטין בן 15

זיתון, הכתב הצבאי של ynet, נעצר בשבוע שעבר ● מחקירת המשטרה התברר כי הוא הכיר את הקורבן באפליקציית היכרויות, וזה סיפר לו על גילו הצעיר ● הקטין סיפר למשטרה כי זיתון הפיל אותו על הקרקע ואנס אותו באלימות קשה

המומחים מסבירים - כך חיסול חמינאי ישנה את המציאות / צילום: Shutterstock

"תם עידן באיראן": המומחים מעריכים - כך המשטר האיראני יקרוס

החיסול ההיסטורי של המנהיג העליון עלי חמינאי דוחף את איראן לצומת של הכרעות ● מי יהיה היורש, איך מדיניות החוץ האיראנית תשתנה - ומה יקרה למנגנון הדיכוי הפנימי? ● המומחים מנתחים את ההתפתחויות ומעריכים: בלי השינויים האלה, המשטר האיראני יקרוס ● גלובס עושה סדר

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ אסר שימוש בקלוד, אך הוא כיכב במתקפה על איראן

שעות לאחר שהנשיא הורה להפסיק את ההתקשרויות עם החברה ולהגדירה כסיכון בשרשרת האספקה, נעשה שימוש במודל קלוד בתקיפה באיראן ● במקביל חתמה OpenAI על הסכם חדש עם הפנטגון, בצל ביטול החוזים עם אנתרופיק

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המבצע באיראן יפגוש את השווקים: מה צפוי מחר במסחר?

המבצע הצבאי נגד איראן יעמוד במרכז תשומת לבם של המשקיעים ● הכלכלנים מעריכים: הבורסה תחווה תנודתיות בטווח הזמן הקצר, ותזכה לזריקת עידוד בטווח היותר ארוך ● המערכה מול איראן תופסת את וול סטריט בנקודה רגישה במיוחד ● וגם: תנועת הספינות במיצרי הורמוז נחתכה בחדות, ומה עלול לקרות למחיר הנפט? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר