גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"חוק מסוכן שאין לאשרו": ארגוני סביבה ומחקר נגד חוק חבל התקומה

שורה של ארגונים הגישו הסתייגויות לחוק, וכולם מתנגדים לוועדת התכנון האזורית שאמורה לקום עבור החבל: "מגרש משחקים לממשלה" ● חדשות הנדל"ן

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: תמונה פרטית
קיבוץ בארי ההרוס / צילום: תמונה פרטית

לפני כחודש הופץ תזכיר חוק שיקום ופיתוח חבל התקומה, חודשיים לאחר שאמור היה להתפרסם. תזכיר החוק הופץ ונותר פתוח להערות הציבור עד אתמול (ג'), ובאתר החקיקה הממשלתי זכה ליותר מ־360 תגובות והערות. לא מעט גופים הגישו במסגרת זו את הערותיהם על החוק המתגבש, והם מזהירים מפני פגיעה בחבל דווקא בעצם אישורו של החוק החדש, שאמור להיטיב עם החבל ולסייע בשיקומו.

ראיון | "בעוד שנה נהיה בקטסטרופה": התחזית הקשה של יגאל דמרי 
דירת ארבעה חדרים נמכרה ב-1.3 מיליון שקל. בכמה יקפוץ השווי לאחר תמ"א? 

ארגוני סביבה ומחקר רבים הגישו הסתייגויות, ועיקר התנגדותם היא סביב כינונה של ועדת התכנון המיוחדת - אחד הסעיפים המרכזיים והמשמעותיים ביותר בחוק החדש.

"מנגנון תכנוני חדש, בלתי ראוי בלשון המעטה"

ברשות הטבע והגנים אומרים בהתייחסות להקמת הוועדה המיוחדת כי לוועדה מוקנות סמכויות מרחיקות לכת, וכי "לצד זאת אין כל אפשרות להגיש ערר על החלטותיה בקשר לתוכניות שבסמכותה, דבר שימנע בחינה מחדש של החלטותיה ויפגע בעקרון היסוד של שיתוף הציבור בהליכי התכנון". ברשות דורשים כי התחום הגיאוגרפי שבו יחולו סמכויות הוועדה יכלול אך ורק שטחים הנחוצים לפיתוח היישובים, ולהוסיף להרכב הוועדה נציג של הרשות.

מוסד שמואל נאמן, מוסד מחקר בכיר בטכניון, הגיש הסתייגות נוקבת עוד יותר לתזכיר החוק, ובה הוא מציין כי "החוק המוצע, ובפרט הפרק השישי שבו (פרק התכנון והבנייה - י.נ), הוא חוק מסוכן ואין לאשרו בתכולתו הנוכחית. הצעת החוק הופכת את האזור ל'מגרש המשחקים' של הממשלה, שבו תוכל לעשות כרצונה".

במוסד נאמן חוששים גם שהצעת החוק תהיה תקדים ותשוכפל לאזורים אחרים בארץ, וסבורים שרבים מהכלים כבר קיימים. הם גם מתריעים מכך שלא מצאו בהצעת החוק מסמך הערכת השפעות רגולציה (RIA) ה"חיוני לצורך קבלת החלטה אם יש צורך בהצעת חוק מסוימת המגיעה לשולחן הכנסת ואם יש חלופות אחרות". הם מציעים למחוק כליל את הפרק השישי, ולחלופין "לשנות את הרכב הוועדה כך שיהיה בה רוב לנציגי האזור ולאנשי מקצוע, ולא לנציגים פוליטיים".

בחברה להגנת הטבע טוענים כי "הרכב הוועדה האזורית מוטה פיתוח ואף נותן יתרון מובנה לנציגי הממשלה, על חשבון נציגי השלטון המקומי ונציגי הציבור. ניסיון העבר מלמד כי כאשר הממשלה מבקשת לקדם פיתוח במהירות, היא מקימה ועדות תכנון מצומצמות, עוקפות הליכי תכנון מוסדרים, בעלות סמכויות מוגברות, שלא לומר דורסניות, שהרכב חבריהן הינו מוטה פיתוח באופן מובהק ויש בהן ייצוג אזרחי וסביבתי מוחלש מאד".

בחברה להגנת הטבע דורשים כי אם תוקם הוועדה, היא צריכה להיות בעלת סמכויות מקבילות לסמכויות הניתנות לוועדות מחוזיות, לכל היותר. עוד מבקשים שם כי המשרד להגנת הסביבה ייתן פתרונות לפינוי פסולת, שרשות הטבע והגנים תקדם שמורות טבע וגנים לאומיים באזור, וכן הוספת סעיף לפיו כל בנייה חדשה תחויב במערכת פוטו וולטאית ליצירת חשמל, וכי כל קווי החשמל יוטמנו באדמה.

בארגון אדם טבע ודין מגדירים את הוועדה כ"מנגנון תכנוני חדש, בלתי ראוי בלשון המעטה, שעלול להביא לתוצאה בלתי רצויה בעליל ולבכייה לדורות". לדבריהם, אין צורך בהקמת ועדה אזורית ייעודית ואת המשאבים שתוכננו להעביר לה - יש לתת לוועדה המחוזית דרום, המכירה את הצרכים.

בארגון לא בוחלים במילים קשות: "הצעת החוק נדמית כאילו באה לשרת את עמדתם של מי שרוצים בהחלשת מערך התכנון המקצועי של מדינת ישראל, ובמקומו לפתח גופים שעורכים 'כאילו' תכנון, בעוד שהם מושפעים ומקדמים תכנון שלא פעם הוא פוליטי ומושפע מלחצים נקודתיים. מדינת ישראל קטנה מדי מכדי שהתכנון הפיזי שלה ייקבע שלא על סמך ראיה תכנונית רחבה, כזו הרואה את המרחב כולו וצופה גם פני עתיד".

גם הם דורשים כי נציגי הממשלה בוועדה ייקבעו מראש, כי למשרד להגנת הסביבה תהיה נציגות חובה, וכי יינתן מקום לנציגים של ארגוני סביבה וחברה, והאקדמיה. לטענתם, בוועדה שיש לה סמכויות כמו למועצה הארצית, מן הראוי שיינתן ייצוג דומה לנציגים סביבתיים.

"טעם לפגם מבחינת תכנון אזורי מרחבי רב ממדי"

גם איגוד המתכננים הגיש הסתייגות נרחבת לתזכיר החוק. אנשיו טוענים כי "ברוב הישובים הכפריים והעירוניים באזור האסון קיים תכנון עדכני מתארי ומקומי, מלאי מספק של דיור, שטחי תעסוקה ומנגנוני פיתוח כלכלי ותשתיות - לכן נראה על פניו שיצירת מוסד חדש לתכנון אינו נדרש ומהווה בזבוז משאבי כוח אדם וכסף. המלצתנו היא לבצע את כל הליכי התכנון במסגרת הוועדה המחוזית דרום".

באיגוד חוששים כי בוועדה החדשה יאושרו תוכניות בניגוד לדעתה של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה הנגב המערבי, "באופן שייצר חוסר התאמה תכנוני מקומי, חוסר יכולת להתמודד עם הפיתוח המוצע ופגיעה באינטרסים מקומיים".

עוד טוענים באיגוד כי "הצעת החוק מתמקדת גאוגרפית במרחב צר, בטווח של 7 ק"מ, ויש בו טעם לפגם מבחינה של תכנון אזורי מרחבי רב־ממדי. לעמדתנו המקצועית, לא ניתן לייצר תכנון מושכל בהסתכלות צרה. שיקולים נקודתיים עלולים לפגוע בתכנון ראוי ומיטיב לכלל האוכלוסיות שבמרחב, לגרום לבזבוז משאבים וליצירת תחרות ואפליה פוגעניים לטווח ארוך ועוד".

קרן קיימת לישראל ציינה כי תזכיר החוק מתעלם מהסביבה שעליה הוא חל, עובדה אשר יכולה "להביא את ההפך מהכוונות לשמן נועד החוק, לפגוע במרקם הקיים ובמשאבים הטבעיים והסביבתיים המעניקים לאזור זה את הייחודיות שלו. בין היתר ישנו חשש לפגיעה ביערות הנגב המערבי, ברכסי הכורכר, בקרקעות הלס ובחולות".

בקק"ל טוענים כי הסמכויות הניתנות לוועדת התכנון המיוחדת "יוצרות מצב בלתי סביר, בכך שהן מאפשרות לסטות מתוכניות מאושרות, מחוזיות וארציות, דבר שלא רק יהווה פגיעה חמורה ביסודות מערך התכנון בישראל, אלא גם ישאב תקציב ומשאבים רבים שלא לצורך". בקק"ל דורשים עוד לציין בחוק את הצורך בהוספת שטחי יער בחבל התקומה, ולהכין תוכנית אסטרטגית לכלל השטחים הפתוחים בחבל תקומה, בשיתוף קק"ל ושאר הארגונים הירוקים.

עוד כתבות

אנדרו סטנטון ודמותו של וול-E. ''נתיב אחר לגמרי בכביש המהיר'' / צילום: Reuters, Martin Klimek

יוצר "וול-E" של פיקסאר ראה שחורות בנוגע לעבודה בעתיד, וצדק

לבמאי והתסריטאי-המשותף אנדרו סטנטון היה חזון של עולם דיסטופי, שנראה כעת נבואי באופן מטריד ● בראיון כעת הוא אומר שבעיניו הבינה המלאכותית לא תמחק את היוצרים: "המגע האנושי צריך תמיד להיות מעורב איכשהו"

רופי תורפ. כל קו עלילה מטופל באופן אמין / צילום: ליינה אמברון

"מרגו צריכה כסף": כמה חופש באמת נשאר לאישה כשהגוף הופך למטבע

הרומן "מרגו צריכה כסף" מאת רופי תורפ שואל בחדות ובהומור מה מותר ומה אסור לאישה לעשות עם הגוף שלה ● במרכז העלילה אם חד־הורית צעירה שמוצאת חבל הצלה כלכלי במכירת תמונות עירום ב"אונליפאנס" ● ה"רעים" אינם גברים בודדים אלא הממסד הרפובליקאי האמריקאי - ואם נרצה, גם אמריקה של טראמפ

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

מגמה מעורבת בת"א; מדד הבנקים נופל בכ-1.2%

ת"א 35 יורד בכ-0.1% ות"א 90 עולה ב-0.2% ● מדד הבנקים יורד לאחר שהצוות הבין משרדי לבחינת הטלת מס מיוחד על הבנקים פרסם את הדוח הסופי ובו המליץ על הטלת מיסוי ● ארית דיווחה שרשף בדרך להשלמת גיוס פרטי של כ-550 מיליון שקל, לפי שווי מוערך של כ-3.75 מיליארד שקל ● ריטיילורס נופלת לאחר שנייקי פרסמה דוחות מאכזבים ● וגם: האם תחזיות בתי ההשקעות לשנת 2025 התממשו, ומה עשוי להפוך להזדמנות בשנה החדשה?

דוגמאות להונאות פיננסים ברשתות / צילום: צילומי מסך

ההונאות העדכניות ברשת: איך לא ליפול בפח

בחודשים האחרונים עולים בישראל יותר ויותר קמפיינים אגרסיביים עם המלצות על מניות, שנראים אמינים בין היתר הודות לשימוש בדמויות פיננסיות מוכרות ו–AI ● הכירו את הסכנות החדשות והמשוכללות, ואת הכלים להתגוננות

אביגדור קפלן / צילום: יונתן בלום

"אנחנו עם של בכיינים. רבים ממי שעוזבים היום, יחזרו": אביגדור קפלן מציג את הפתרונות לבעיות הכי בוערות בישראל

האיש שניהל את גופי הבריאות והביטוח מהגדולים במשק, החליט לחזור להיות סטודנט כדי להתמודד עם פצצה מתקתקת של החברה הישראלית: משבר הביטוח הסיעודי ● בראיון מיוחד הוא מנתח את הזינוק בעלויות המערכת ומציע רפורמה שתאחד את כלל תקציבי הטיפול תחת קורת גג אחת ● וגם: איך להישאר חיוני בגיל השלישי וכמה חשובה המלחמה בבדידות

תחנת הכוח הפרטית דוראד, זרוע פעילות האנרגיה של קבוצת לוזון / צילום: יגאל גורן

משחק הכיסאות בשוק החשמל: דוראד חוזרת למרוץ ולוחצת את המתחרות לפינה

לאחר שנים של סכסוכים יצריים, משיכת התביעות של אדלטק סוללת את הדרך להקמת תחנת הכוח "דוראד 2" ● מול מגבלות הרגולציה ולוח הזמנים הצפוף של רשות החשמל, חזרת התחנה למגרש מגבירה את הלחץ על המתחרות — ועשויה להכריע מי מהן תישאר מחוץ לרשת

מה צפוי למשכירי הדירות / צילום: Shutterstock

באוצר מנסים שוב להטיל חובת דיווח על שכירות: מה צפוי למשכירי הדירות?

התוכנית של משרד האוצר להקים רשם שכירויות ולחייב את כל משכירי הדירות במדינה לדווח על כך, חזרה שוב לטיוטת חוק ההסדרים ● איך זה יעבוד ועל מי זה יחול ● גלובס עושה סדר

בנייה חדשה / צילום: Shutterstock

83 אלף דירות מחכות לקונים - וזו הסיבה שהיזמים ממשיכים לבנות

נתוני הלמ"ס מצביעים על כך שמלאי הדירות הלא מכורות בישראל הכפיל עצמו בתוך חמש שנים ועומד על שיא היסטורי ● תל אביב מובילה ברשימה, ואחריה ירושלים ובת ים ● מהן הסיבות שהיזמים לא מפסיקים לבנות, ואיפה ייקח 7 שנים להיפטר מהמלאי?

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

מה קבע בית המשפט כש־7 ילדים ורעיה נשארו מחוץ לצוואת האב

בית המשפט דחה תביעת עורך דין לפיצויים בעקבות הפסקת ייצוג ● העליון קבע כי ניתן להותיר בידי המדינה כספים שנתפסו מנאשם בשוחד לצורכי חילוט עתידי ● צוואה שנישלה רעיה ו־7 ילדים בוטלה בשל מעורבות והשפעה בלתי הוגנת של היורש ● 3 פסקי דין בשבוע 

הילה ויסברג ודין שמואל אלמס בשיחה עם שרית זהבי / צילום: רמי זרנגר

החוקרת שסבורה: חיזבאללה מתכונן לסיבוב הבא, ואיראן שולטת בכל צעד

שיחה עם שרית זהבי, נשיאת מרכז עלמא להנגשת מידע על הזירה הצפונית ● על היכולות הצבאיות והכלכליות של חיזבאללה, השליטה והמעורבות של איראן והגישה של נשיא סוריה ● היום שאחרי במזרח התיכון, כתבה רביעית בסדרה

כלי טיס חשמלי של AIR / צילום: באדיבות חברת AIR

הסוף לשיירות? הסטארט-אפ הישראלי שמטיס 250 ק"ג אספקה ללוחמים

אירונאוטיקס חתמה על הסכם שיתוף‏־פעולה עם התאגיד הביטחוני ההונגרי ● הסטארט־אפ הישראלי שמוביל בפיתוח כלי טיס חשמליים מתקדמים ● החברה שמאפשרת להטמיע בטנקים מערכות שיגור של כטב"מים מתאבדים ● ופיקוד החלל האמריקאי מחזק את מערך ההגנה בנמל התעופה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

פיבי גייטס / צילום: Reuters, Anthony Behar

לא רק "הבת של": פיבי גייטס גייסה 30 מיליון דולר לסטארט־אפ האופנה שלה

הרעיון נולד במעונות סטנפורד, מחוויה לא־מוצלחת של קניות אונליין ("רכשתי שמלה ב־500 דולר, אח"כ גיליתי אתר שמוכר אותה ב־150 דולר") ● כעת, בגיל 23, גייטס מנהלת עסק בשווי 180 מיליון דולר ומושכת משקיעים מהשורה הראשונה ● עם זאת, היא מודה: "לא הייתי יכולה לגדול בתנאים האלה אלמלא ההורים שלי"

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

אחרי ביטול ההנפקה: רשף גייסה 550 מיליון שקל לפי שווי של 3.75 מיליארד שקל

לאחר שנסוגה מכוונתה להנפיק את חברת הבת, יצרנית המרעומים ארית תעשיות בדרך להשלים גיוס פרטי לפי שווי נמוך יותר ● למוסדיים ניתנו אופציות לרכישת מניות נוספות אשר עשויות להביא את היקף הגיוס הכולל לעד 900 מיליון שקל

משקיע מודאג בבורסת ניו־יורק, האם הבועה בדרך? / צילום: Shutterstock

ההשוואות המטרידות בין טירוף הבינה המלאכותית לבין בועת הדוט־קום

אנליסטים שוריים מתכחשים לאפשרות שמתפתחת כיום בועת AI בדומה לבועת הדוט־קום בשנות ה־90 ● הדמיון אכן קיים, ובדיוק כמו אז - משקיעים מקווים כי הטכנולוגיה החדשה תספק צמיחה ורווחים גבוהים מהרגיל ● ובכל זאת, יש גם כמה הבדלים מהותיים

חנות הדגל של ספורה בשאנז אליזה. ''אומרים שמבקרים בה יותר מבאייפל'' / צילום: Shutterstock

3,400 חנויות ו־18.5 מיליארד דולר בשנה: כך הפכה רשת הביוטי היוקרתית לגדולה בעולם

ספורה היא רשת היופי היוקרתית הגדולה בעולם: 3,400 חנויות, בלעדיות על מאות מותגים והכנסות של 18.5 מיליארד דולר בשנה ● התעשייה בצומת דרכים, והחברה מבית LVMH מתחזקת צבא משפיעניות, אך גם מאמינה שהעתיד טמון בסניפים ● הצצה נדירה לאסטרטגיה שצפויה לשמר את ההצלחה

מימין: אריאל כהן, אייל פסו וניקש ארורה / צילום: נאבן, יח''צ, מולי גולדברג

הסכם הענק של פאלו אלטו, והמניה הישראלית שצנחה ב-90% מתחילת השנה

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● המשקיעים סיימו שבוע תנודתי שהסתיים בצורה חיובית הודות לנתוני אינפלציה מפתיעים ● הצניחה במניית גאוזי נמשכה גם השבוע והיא נסחרת ברמות שפל ● מניית נאבן הצליחה לתקן את הירידות מהשבוע החולף אך עדיין נסחרת הרבה מתחת למחיר בהנפקה ● וגם: עסקת הענק של ענקית הסייבר עם גוגל

יוסי אבו / צילום: ענבל מרמרי

רגע אחרי שהממשלה אישרה את עסקת הענק למצרים - ניו מד רוצה לתת למנכ"ל עוד 8 מיליון שקל

המחזיקה הגדולה במאגר לוויתן, ניו-מד אנרג'י של קבוצת דלק, רוצה להעניק למנכ"ל החברה יוסי אבו אופציות בהיקף של 8.1 מיליון שקל, כשהמנה הראשונה היא כבר "בתוך הכסף" ● כזכור, ניו מד כבר ביצעה "אובר רולינג" פעמיים בשנים האחרונות כדי לאשר לאבו תגמול למרות התנגדות אסיפת בעלי המניות

גיל שי / צילום: עומר הכהן

בגיל 14 הוא כבר כתב קוד. היום הוא אחרי שני אקזיטים ומנהל מאות מיליוני דולרים

"בכיתה ד' עברנו לברוקלין. אבא חשב שיהיה שם טוב יותר כלכלית, אבל נאבק לשרוד במכירת מקלטי רדיו בדוכנים. גרנו בשכונה לא טובה. גנבו ממני כסף באיומי סכין וקראו לי 'יהודי מלוכלך' בבית הספר" ● שיחה קצרה עם גיל שי, שותף-מנהל בקרן מירון קפיטל

בודקים את המיתוס. נס פך השמן / צילום: Shutterstock

החשמונאים לא שמעו על פך שמן שהספיק לשמונה ימים

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: כולנו שרים את "כד קטן", אך למעשה הוא הפך לחלק מסיפורי החג רק כעבור מאות שנים

מאירה ברנע-גולדברג וכראמל / צילום: ליה יפה

הסופרת שהקימה מפעל של מיליונים: "בתעשייה כועסים, אבל אני לא מתנצלת"

עם יותר מחצי מיליון עותקים, חמש עונות בטלוויזיה, 300 אלף צופים בהצגות ושלל מרצ'נדייז - המותג כראמל הוא לא רק סדרת ספרים, אלא מפעל קמעונאי שהכניס עד כה יותר מ־10 מיליון שקל ● מאירה ברנע־גולדברג, שעומדת מאחורי התופעה, מסבירה: "סופרים מזלזלים במי שעושה מאמצים. אבל אני לא יכולה להיות חולת שחפת בעליית גג, לכתוב ספר ולזכות בפרס נובל"