נתב''ג. חברות התעופה הבינלאומיות מהססות לשוב לפעילות / צילום: Reuters, Nir Keidar
רוב חברות התעופה הבינלאומיות כבר הספיקו לחדש את פעילותן בישראל, אך דווקא החברות שמפעילות בשגרה טיסות ליעדים רחוקים - עדיין מהססות לשוב ולפעול בארץ.
יונייטד איירליינס הודיעה השבוע על הארכה נוספת של השהיית הטיסות היומיות שהפעילה לניו יורק. ההשהיה, שהייתה אמורה להיגמר ב-2 במאי, תחול לפי שעה עד 9 במאי. ויונייטד לא לבד: חברת הלואו קוסט איזי ג'ט השהתה את פעילותה בישראל עד סוף אוקטובר, אייר קנדה החליטה על ביטול הטיסות לישראל עד תחילת יולי, חברת התעופה ההודית אייר אינדיה הסירה את הטיסות לישראל ממערכת ההזמנות שלה עד אמצע מאי, ווויזאייר תבטל חלק ניכר מטיסותיה לישראל, לאחר שחזרה לפעילות בארץ רק לפני חודשיים.
● הכירו את חברת התעופה שרוצה להטיס אתכם במקום אלה שברחו
● חברת תעופה נוספת החליטה לעכב את החזרה לישראל
● המחירים והרווחים: באל על חשבו שהמלחמה תפגע בעסקים. ואז הכול התהפך ובגדול
● התחזית הפסימית של יו"ר אל על למחירי הטיסות: "הביקושים גדלו וההיצע מוגבל"
השהיית הפעילות של יונייטד, אייר קנדה ואייר אינדיה משפיעה באופן מוגבל, כך נדמה, מכיוון שכאמור רוב חברות התעופה כבר חידשו פעילות בישראל. אולם הדבר משפיע משמעותית על האפשרות של ישראלים לטוס ישירות ליעדים רחוקים, היות שהחברות הללו מפעילות בשגרה טיסות לטורונטו, ניו דלהי, וניו יורק.
נכון להיום, נוסעים המעוניינים לטוס ישירות ליעדים בצפון אמריקה יוכלו לטוס עם אל על בלבד, ונוסעים המעוניינים לטוס להודו ייאלצו לטוס עם קונקשן אחד במקרה הטוב. בנוגע ליעדים רחוקים נוספים, האפשרויות מצומצמות למדי.
לדברי יוסי פישר, מומחה לתיירות ותעופה, "ניתן לטוס ישירות ליעדים רחוקים בעיקר עם חברות התעופה הישראליות. היוצאת מן הכלל היא האינאן איירליינס, שמפעילה טיסות ישירות מסין לתל אביב".
לפני המלחמה, מזכיר פישר, ניתן היה לטוס ליעדים רחוקים עם מגוון חברות. טיסות למזרח התאפשרו בעיקר עם קתאי פסיפיק, קוריאן איירליינס ואייר אינדיה - שהפעילה טיסות גם תוך כדי המלחמה ותחזור בקרוב. לגבי אייר קנדה ויונייטד, פישר מציין כי על אף שהן נותנות אלטרנטיבה בצפון אמריקה, אל על היא עדיין סוג של מונופול על טיסות ישירות באזור: "גם כשיונייטד פועלת, תדירות הטיסות שלה נמוכה בהרבה. תאילנד לעומת זאת הייתה ונותרה קו בלעדי לאל על".
מה קורה ביעדים האקזוטיים?
לקראת עונת השיא המתקרבת בענף התיירות, חלה עלייה בביקוש לטיסות ישירות ליעדים אקזוטיים, חלקם מוגדרים כיעדים רחוקים, וחלקם כיעדים בטווח בינוני. טלי יטיב, מנכ"לית ובעלי ספיריט הפקות עולם, מעריכה כי על אף הביקוש הגובר, הסיכוי שחברות בינלאומיות נוספות יפעילו טיסות ישירות לא גדל. "החברות שמפעילות טיסות ישירות לסרי לנקה, זנזיבר וטנזניה הן ארקיע ואל על. לסיישל ולמאוריציוס יש את אייר סיישל. לעומת זאת, לקאריביים אנשים ימשיכו לנסוע דרך אירופה וארה"ב", היא אומרת.
"עד שהתמונה הפוליטית לא תתבהר, לא ייקחו סיכונים לפתוח יעדים רחוקים חדשים. חברות מעדיפות להישאר עם מה שהקהל כבר מכיר. חוץ מאייר סיישל, שאין לה הרבה מטוסים, אני לא רואה פוטנציאל להגברת טיסות ישירות לישראל וממנה", מעריכה יטיב, ומזכירה גם שלא כל חברה גם עומדת בסטנדרטים של דרישות הביטחון בישראל. "אייר קניה רצתה להתחיל פעילות בישראל, ולא אישרו אותה. חברות אפריקאיות לרוב לא יכולות", היא אומרת.
האם יחזרו הטיסות הישירות?
חברות רבות הפעילו טיסות ישירות ליעדים רחוקים בעבר, אך מאז שפרצה המלחמה הן מתמודדות עם אתגרים שמעודדים אותן להשהות פעילות בישראל. לדברי פישר, אחד החסמים המשמעותיים ביותר בהחזרת חברות התעופה הוא ההכרזה של ישראל על עצמה כמדינה במצב מלחמה. "זה שם חברות בינלאומיות בבעיה מאוד קשה לטוס לכאן. כשמדובר בטיסות ארוכות, צוותי אוויר צריכים להישאר בארץ, והם לא רוצים. גם הביטוח על המטוסים שנשארים על הקרקע לאורך זמן בעלות גבוהה מאוד. לכן, חברות תעופה שמפעילות טיסות ארוכות נאלצות לבטל את הקווים הישירים".
כפי שמסבירה יטיב, למרות הסברה הרווחת שחברות תעופה מבטלות טיסות לישראל ממניעים אנטי-ישראליים, "אף חברה לא עושה לנו טובה, הכול זה עניין כלכלי. ברגע שהתפעול מתחיל להיות מסובך, והביטוח לא מכסה שהות בארץ - הם דוחים את החזרה".
חברות התעופה המקומיות נהנות מהמצב
בינתיים, חברות התעופה הישראליות מנצלות את המצב. אל על פרסמה בסוף פברואר את התוצאות הכספיות שלה לשנת 2023, מהן עלה עד כמה היא הצליחה, בזמן מלחמה, לשפר את הרווחיות שלה ברבעון האחרון של השנה. בסיכום השנה שחלפה, הכנסות אל על צמחו ב-26% לרמת שיא של 2.5 מיליארד דולר, על רקע הביקושים הגבוהים לטיסות ועל רקע מחסור בגורמי יצור בתחום התעופה (מטוסים). כתוצאה מכך הרווח הנקי עלה בשנה שעברה ב-3.5% ל-112.6 מיליון דולר, אך לחברה עדיין יש גירעון בהון העצמי בהיקף של מעל ל-180 מיליון דולר. מניית אל על עלתה בכ-35% מתחילת השנה, כאשר שווי השוק של החברה עומד כיום על כ-2 מיליארד שקל.
על רקע עליית מחירי הטיסות בחברה, שנותרה כאמור לבדה בלא מעט קווים פעילים, רשות התחרות פתחה לפני כחודש בבדיקה מינהלית מול אל על, אם כי לא כזו שבמסגרתה מפעילה הרשות את הסמכויות הפליליות שלה. ברשות גם אישרו כי הם שלחו מכתב לאל על בנושא כבר בתחילת המלחמה, אולם לא נראה שזה עצר את המגמה במחירי הטיסות.
באל על עצמה טוענים כי פעלו לאורך כל המלחמה באופן אקטיבי להורדת מחירי הטיסות. בעוד שבאופן רגיל תמחור הטיסות פועל בהתאם למערכות אוטומטיות מונחות בינה מלאכותית, נטען כי בשל המלחמה התערבה החברה במערכות באופן אקטיבי על-מנת להפחית את מחירי הטיסות ולמנוע מהם להאמיר חרף הביקוש הגבוה.
אל על אינה המרוויחה הבלעדית מהמצב. פרט אליה, גם ארקיע למשל מפעילה טיסה ישירה לקולומבו, בירת סרי לנקה.
לדברי פישר, "חברות בינלאומיות שרוצות להחזיר קו לישראל מבינות שזה שווה-ערך להחזרת טיסה לכיוון אחד. מכיוון שאין תיירים שרוצים להגיע לישראל, אין סיבה להפעיל קווים בתפוסה חלקית, והחברה עלולה להפסיד כסף. חברות התעופה הישראליות בנויות בעיקר על נוסעים ישראליים, בעוד שהחברות הבינלאומיות בנויות גם על תנועה של תיירות נכנסת".