מעבר הגבול בין רוסיה לנארווה, אסטוניה, סגור לכניסת רכבים / צילום: Reuters, Mihkel Maripuu
מועצת העיר נארווה ממוקמת רק כמה צעדים ממעבר הגבול עם רוסיה, בכיכר הקרויה על שם הקיסר הרוסי פיוטר הגדול. כמעט כולם כאן, בעיר השלישית בגודלה באסטוניה, דוברים רוסית כשפת אם, ואחד מכל שלושה תושבים מחזיק באזרחות רוסית ולא אסטונית.
● המדינה המפתיעה שבמו"מ מתקדם לרכישת מערכת הגנה אווירית מרפאל
● הגרמנים נסוגו, החות'ים השתכללו: כוח המשימה האירופי בים האדום מקרטע
עוד ב-1993, לפני שהצטרפה המדינה הבלטית לאיחוד האירופי ולארגון האמנה הצפון-אטלנטית, ארגנו חברי מועצת נארווה הנתמכים על־ידי מוסקבה משאל עם על "אוטונומיה" אזורית, כינוי ליישור קו עם רוסיה. התושבים תמכו בהצעה, עם אחוז הצבעה של 54%, אך אסטוניה דחתה את ההצבעה כאיום חמור על עצמאותה ושלמותה הטריטוריאלית.
הלהט הבדלני הזה התפוגג לעת עתה, לפחות על פני השטח, אך הסכנה מרוסיה לא נעלמה. גשר הגבול מעל נהר נארווה, שפעם היה שוקק, סגור לכלי רכב מאז פברואר - אחת התוצאות של היחסים המתדרדרים במהירות בין שתי המדינות. פירמידות בטון נגד טנקים ניצבות לאורך התוואי בו נהגו המקומיים לנסוע באופן שגרתי, כדי למלא דלק רוסי זול יותר. במעבר הגבול האסטוני להולכי רגל, תלויות מודעות המבקשות מהאנשים הנכנסים מרוסיה לשתף מידע על איומים ביטחוניים על המדינה האסטונית.
חודשים לאחר הפלישה לאוקראינה ב-2022, תיאר נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בפומבי את נארווה, עיר המונה 53,000 איש, כאדמה רוסית היסטורית. מאז, ממשלתו הוציאה צו מעצר לראש ממשלת אסטוניה, קאיה קאלאס, בגין הוראות ממשלתה להסיר אנדרטאות לחיילים סובייטים. היא המנהיגה הזרה היחידה שידוע לגביה כי היא נמצאת ברשימת המבוקשים של הקרמלין.
מעטים צופים שרוסיה תפגע צבאית באסטוניה בעתיד המיידי. עם זאת, ממשלות ארה"ב ואירופה מודאגות יותר ויותר מכך שפוטין מתכנן לבחון את נחישות המערב על־ידי קריאת תיגר על חברות נאט"ו, ובמיוחד על שלוש המדינות הבלטיות שנשלטו ממוסקבה - אם יצליח לסיים את המלחמה באוקראינה באופן שיהיה נוח עבורו.
"אנחנו יודעים שרוסיה אגרסיבית. היא כמו רוצח: יש לה הכוונה והאמצעים, היא רק זקוקה להזדמנות", אמר תומס ג'רמלביצ'יוס, ראש תחום הלימודים במרכז הבין־לאומי להגנה ולביטחון, צוות חשיבה בבירת אסטוניה, טאלין.
חשש כזה היה הסיבה העיקרית לכך שיו"ר בית הנבחרים האמריקני, מייק ג'ונסון, למרות התנגדות בקרב רפובליקנים אחרים, הצליח להעביר את חבילת הסיוע של 60 מיליארד דולר לאוקראינה. "ולדימיר פוטין ימשיך לצעוד דרך אירופה אם יורשה לו", אמר ג'ונסון, והסביר את תמיכתו במימון, אשר, לאחר אישור הסנאט, אושר בחוק על־ידי הנשיא ביידן בשבוע שעבר.
כשפוטין השווה את עצמו לפיוטר הגדול
פוטין ביטל את האזהרות על מתקפה רוסית אפשרית על חברות נאט"ו כדוגמת אסטוניה כ"שטויות גמורות". בתחילת 2022, השתמש הקרמלין בשפה דומה כדי ללגלג על אזהרות אמריקניות לפיהן רוסיה מתכננת לפלוש לאוקראינה.
"האיומים אינם פוטנציאליים או תיאורטיים", אמר יונתן וסביוב, מזכ"ל משרד החוץ של אסטוניה. "רוסיה לא הסתירה מהן מטרותיה במלחמה הזו. המטרות הן לשלוט בכל אוקראינה ולעצב מחדש את ארכיטקטורת הביטחון האירופית, על־ידי יצירת מעין אזור ביטחון בגבולותיה המערביים, ותוך כדי כך, להרוס את נאט"ו והאיחוד האירופי כארגוני ביטחון יעילים".
מהשקעות בצבא ועד למאמצים דיפלומטיים ומודיעיניים, אומרים גורמים אסטוניים - וגורמים בלטים אחרים - שהם פועלים כדי לעמוד באתגר המתקרב. "אנחנו לא הבאים בתור, כי אנחנו תמיד מתכוננים להימנע מלהיות הבאים", אמר אלוף אילמר תם, מפקד ליגת ההגנה האסטונית. זהו כוח צבאי למחצה המיועד לתגבר את הצבא הסדיר במקרה של מלחמה, אשר האיץ את הגיוס ואת רמות המוכנות שלו מאז הפלישה לאוקראינה. "זו לא רק תגובה לרוסיה, אלא הכנה הגיונית למה שאנחנו צריכים לעשות בכל מקרה".
בפני עצמה, אסטוניה, ביתם של 1.4 מיליון איש בלבד - כמעט שליש מהם דוברי רוסית - אינה יריבה שקולה לצבא הרוסי. "אם תהיה כאן מלחמה, זה לא יהיה כמו באוקראינה, כי אנחנו מדינה זעירה כל כך. כל האוכלוסייה שלנו קטנה יותר מהצבא הרוסי", אמר ראש עיריית נארווה, יאן טוטס. "נאט"ו תצטרך להגן עלינו".
חילות קרקע של חברות נאט"ו אחרות, לרבות ארה"ב, נפרסו במדינות הבלטיות מאז 2017, ותוגברו לאחר הפלישה לאוקראינה. הם מונים כ-5,000 אנשי שירות בסך הכול, והם מעטים מכדי להתנגד למתקפה צבאית בקנה מידה מלא.
מקומות כמו נארווה והסביבה הכפרית של מזרח אסטוניה הם בין היעדים הברורים ביותר לגישוש מצד הרוסים, וכך גם "מסדרון סוולקי" (Suwalki Corridor) בין פולין וליטא, כמו גם האזורים דוברי הרוסית במזרח לטביה, אומרים גורמים במערב.
כשפוטין השווה את עצמו לפיוטר הגדול ביוני 2022, באומרו ששני השליטים חתרו להחזיר אדמות רוסיות היסטוריות, הוא הזכיר במיוחד את נארווה, המקום שבו התקיימו שני קרבות גדולים בין רוסיה לשוודיה בתחילת המאה ה-18. באוטוביוגרפיה שלו, הוא גם טען שאביו נמסר לנאצים על־ידי כפריים אסטונים, במהלך מלחמת העולם השנייה.
רוסיה כבר החלה לבצע פעולות התקפיות נגד אסטוניה
עליית הקולות הקוראים להתבדלות בארה"ב, לרבות דבריו של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ כי יזמין את רוסיה לפלוש לבעלות ברית אירופיות שאינן משלמות מספיק עבור הגנת נאט"ו, כבר שחקה את כוח ההרתעה של הברית, הזהיר אנטון הופרייטר, ראש הוועדה לענייני האיחוד האירופי בבית הנבחרים הפדרלי של גרמניה.
"אני חושש שבגלל איתותים לא ברורים מן המערב, אנחנו עלולים להטעות את פוטין ולגרום לו לחשוב שהוא יכול לתקוף בלי תוצאה קשה מדי", אמר הופרייטר. "נגיד שהיה תוקף את נארווה ואומר למחרת שהיא עכשיו חלק מרוסיה ותחת מטריה גרעינית רוסית, מה תעשה עכשיו?".
אסטוניה כבר ספגה סדרה של התקפות סייבר רוסיות, במטרה לשתק את התשתית שלה. שיבוש ה-GPS על־ידי רוסיה בימים האחרונים, גרם לשתי טיסות פינאייר להפסיק את הנחיתה בנמל התעופה של טארטו ולהסתובב. החברה הפינית אמרה ביום שני כי היא עוצרת את השירותים לטארטו.
כמה מן ההתקפות החמורות ביותר היו בעקבות אירועים פוליטיים, כמו ההחלטה של אסטוניה להסיר את אנדרטאות המלחמה הסובייטיות, או כשהפרלמנט האסטוני הכריז על רוסיה כמדינת טרור בסוף 2022, אמר גרט אווארט, מנהל המרכז הלאומי לאבטחת סייבר באסטוניה.
"התקפות סייבר הן חלק מארגז הכלים הדיפלומטי של הקרמלין", אמר. "הם רוצים לשלוח איתות חזק על כך שביכולתם לשבש, ולהראות שהחברות המערביות אינן מסוגלות לשמור על האנשים שלהן שלמים ובטוחים".
שירות הביון הפנימי של אסטוניה אמר בפברואר כי עצר 10 אנשים שגויסו על־ידי מוסקבה כדי לעורר תסיסה ברמה נמוכה, כולל התקפות על מכוניות של שר הפנים הנוכחי ושל עיתונאי בולט. הם לא סיפקו פרטים נוספים.
"הם כבר עשו את הצעד הבא, לא רק מתקפות סייבר אלא גם מתקפה פיזית", אמר שר ההגנה האסטוני, האנו פבקור.
בנוגע לאיום צבאי קונבנציונלי יותר, העריך פבקור שיידרשו לרוסיה שנתיים או שלוש לבנות מחדש את כוחותיה כדי לאתגר ברצינות את נאט"ו. "בחודשים הקרובים, בעתיד הנראה לעין, כל עוד המלחמה באוקראינה נמשכת, אני לא רואה שפוטין מוכן לפתוח חזית שנייה", אמר. "זה יהיה קטסטרופלי עבורו".
פבקור קטע לזמן קצר ראיון, כי שוב היה צורך ליירט מטוסי קרב רוסיים שטסו לתוך המרחב האווירי של אסטוניה.
"אסטוניה כל כך קטנה, מכה אחת והיא תיעלם"
אסטוניה ולטביה, בניגוד לליטא, לא העניקו אזרחות אוטומטית לכל תושביהן כשהשיבו את העצמאות על כנה ב-1991. הדבר הותיר מאות אלפי דוברי רוסית שהגיעו משאר ברית המועצות לאחר מלחמת העולם השנייה, ואת צאצאיהם, עם בחירה בין להישאר "לא אזרחים" (noncitizens) חסרי מדינה, לבחור בדרכונים רוסיים, או לעבור בחינות שפה כדי לזכות באזרחות.
תושבים ללא קשר לאזרחות יכולים להצביע בבחירות המקומיות - זכות שממשלת אסטוניה פועלת כעת לבטל עבור בעלי אזרחות רוסית ובלארוסית, לצד מעבר מחינוך בשפה הרוסית לאסטונית בערים כמו נארווה.
שלא כמו בשנות ה־90, כאשר הפוליטיקה הפרו־רוסית הבדלנית היוותה איום רציני, שגשוגה של אסטוניה כחברה באיחוד האירופי הופך כל תסיסה לבלתי־רצויה, אפילו בעיני התושבים התומכים בפוטין ביותר, אמרה קאטרי ראיק, שכיהנה כראש עיריית נארווה עד ספטמבר האחרון, והיא שרת פנים לשעבר.
אמנם המודיעין הרוסי יכול למצוא "איזה חסר־בית שמבלה את זמנו בשתיית בירה, ולתמרן אותו באמצעות פייסבוק וטיקטוק", אך המאגר של משתפי פעולה פוטנציאליים כאלה הוא קטן, אמרה. "אין כאן גיס חמישי", אמרה ראיק. "אנשים לא מטומטמים, והם יודעים איפה החיים טובים יותר, כאן או ברוסיה".
ובכל זאת, יותר משלושה עשורים מאז העצמאות, אזרחי אסטוניה מהווים פחות ממחצית מאוכלוסיית נארווה. בעוד שגילויים פומביים של לאומיות רוסית, כמו סרטי סנט ג'ורג' בשחור וכתום, או תמיכה בפלישה לאוקראינה, הם אסורים באסטוניה, האהדה של רבים בעיר נתונה בבירור לפוטין.
"בנארווה יש מדינה בתוך מדינה, אם כי מעטים מוכנים להודות בכך", אמרה מריה סמורז'בסקיה-סמירנובה, מנהלת מוזיאון נארווה. המוזיאון הוקע ברשתות החברתיות המקומיות ועל־ידי כמה מחברי מועצת העיר, בגלל תערוכה שהשוותה את ההרס של נארווה ההיסטורית על־ידי חיילים סובייטים ב-1944, להשטחת ערי אוקראינה על־ידי רוסיה בשנתיים האחרונות.
כמעט אף אחד מן האוכלוסייה האסטונית המקורית של נארווה חזר להריסות העיר לאחר מלחמת העולם השנייה, ובמקומה הוקמה עיר חדשה של בנייני דירות סובייטים על־ידי מתיישבים מרוסיה.
"כשהחלה בנייתה של מדינה אסטונית עצמאית, לאנשים בנארווה הייתה זווית ראייה אחרת: רוסים תמיד חיו כאן, למה אנחנו צריכים ללמוד אסטונית, הגבול עם רוסיה פתוח ונמצא ממש כאן, למה אנחנו בכלל צריכים לטרוח?", אמרה סמורז'בסקיה-סמירנובה.
פליט אוקראיני שעבר לנארווה לאחר הפלישה אמר שהוא קבע לעצמו כלל לא לדון בפוליטיקה עם המקומיים, מכיוון שכה רבים מהם תומכים בפוטין. אף שאסטוניה חסמה את ערוצי הטלוויזיה הרוסיים ברשת הכבלים שלה, הקרבה לרוסיה פירושה שגופי השידור הרוסיים - והתעמולה שלהם - נגישים בקלות לתושבים המקומיים. מעט מאוד מקומיים מוכנים להתראיין, משום שתמיכה גלויה בפוטין עלולה להפר את החוק האסטוני, ואילו ביקורת על המשטר הרוסי עלולה ליצור בעיות מעבר לגבול.
נאדז'דה שיבלו, בת 60, שהגיעה לנארווה מסיביר כשהייתה בת 20, ועדיין יש לה קרובי משפחה רבים ברוסיה, אמרה שהיא סובלת כעת מסיוטים על מלחמה קרובה.
"האנשים שלנו אומרים כל הזמן שפוטין יבוא לכאן. אני לא חושבת כך. אבל אם יקרה משהו, אם תהיה פרובוקציה מהצד האסטוני, כמובן שהוא לא ישתוק, תהיה תגובה", אמרה כשחזרה ברגל ממסע קניות לרוסיה. "למען האמת, אני מאוד לא רגועה. אסטוניה כל כך קטנה, מכה אחת והיא תיעלם".