גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בעיכוב של עשרות שנים, המדינה תפריט קרנות השתלמות של מאה אלף עובדים

ועדת השרים להפרטה תדון בשבועות הקרובים במכירת החזקות המדינה בשבע קרנות השתלמות, מלבד אלו של המורים והשופטים ● לפי ההצעה, המניות יעברו לידי ההסתדרות, כשהיקף הנכסים הוא כ־8.4 מיליארד שקל ● המטרה: הפחתת הנטל על המדינה ● מה צפוי לחוסכים? ● גלובס עושה סדר

ינקי קוינט, מנהל רמ''י ומ''מ מנהל רשות החברות הממשלתיות / צילום: שלומי יוסף
ינקי קוינט, מנהל רמ''י ומ''מ מנהל רשות החברות הממשלתיות / צילום: שלומי יוסף

לא פחות משלושה עשורים ניסתה המדינה להיפטר מהחזקותיה בקרנות ההשתלמות, ללא הצלחה. אולם לאחרונה, כך נודע לגלובס, חלה התקדמות משמעותית בנושא, כאשר בשבועיים הקרובים צפויה להתכנס ועדת השרים לענייני הפרטה במטרה לדון במכירת כל החזקות המדינה בשבע קרנות השתלמות ממשלתיות. בשלב זה לא צפויות לעלות התנגדויות להצעה, ולכן הסיכוי שתעבור גבוה.

כצעד משלים להורדת הדירוג של ישראל: S&P הורידה דירוג לבנקים לאומי והפועלים
עסקת הענק של משרד הביטחון בתחום השריון

לפי הצעת ההפרטה, שהוכנה ברשות החברות הממשלתיות, מניות המדינה בקרנות יועברו כמקשה אחת, בפטור ממכרז, לידי הסתדרות העובדים. קרנות אלה מנהלות היקף נכסים בסך כ־8.4 מיליארד שקל עבור כ־98 אלף עמיתים, נכון לנתוני סוף שנת 2023.

מהן הסיבות למהלך, ומהן המשמעויות עבור ציבור החוסכים ועבור המדינה? גלובס עושה סדר.

אילו קרנות יופרטו?

הגדולה שבהן היא קרן ההשתלמות לעובדי המדינה, בה מנוהלים כספים של 46 אלף עמיתים. נוספות לה קרנות לעובדים סוציאליים, משפטנים, אקדמאים במדעי הרוח, הנדסאים, ביוכימאים ורוקחים. כל אחת מקרנות ההשתלמות האלו בנויה כיום כחברה ממשלתית נפרדת. המניות שלהן מוחזקות היסטורית בשותפות של 50%־50% בין המדינה להסתדרות.

עם זאת, הצעת ההפרטה אינה מקיפה את כל החברות הממשלתיות האמונות על קרנות השתלמות. בבעלות המדינה יישארו קרנות ההשתלמות של השופטים, המורים והעובדים בגני ילדים.

מה הסיבה להפרטת הקרנות?

בניגוד להפרטות בולטות אחרות, דוגמת נמל חיפה או דואר ישראל, הפעם המטרה המרכזית אינה תועלת כלכלית למדינה או שיפור התחרות במשק. כאן הרציונל מבחינת רשות החברות הממשלתיות, שמקדמת את המהלך, הוא קודם כל היפטרות מהחזקות מיותרות של המדינה ומתחומי אחריות שהמדינה אינה מעוניינת להימצא בהם.

ניתן למצוא לכך טעמים של שיפור היעילות וחיסכון בירוקרטי. למשל, יתייתר הצורך של המדינה באיוש 37 משרות דירקטורים לקרנות. רק תשע מהן מאוישות כרגע ונרשמת סחבת במינוי דירקטורים חדשים. בשתיים מהקרנות - של האקדמאים והרוקחים - אין ולו דירקטור מכהן אחד מטעם המדינה כדי להשגיח שכספי העובדים מנוהלים היטב. בארבע מהן אין קוורום לקבלת החלטות.

בכמה כסף יימכרו הקרנות, ומה יקבלו הלקוחות?

חברות הקרנות מוגדרות בחוק כגופים ללא מטרות רווח. ככאלה, בעלי המניות בהן לא אמורים להרוויח כתוצאה מהמכירה. כלומר, לקופת האוצר לא צפוי להיכנס שקל. בנוסח הצעת ההפרטה שתעלה לוועדת השרים בקרוב נכתב כי "תמורת המכירה, ככל שתהיה, תועבר לעמיתי החברות בהתאם להסדרים שיסוכמו בין המדינה לבין הרוכש".

האם זה אומר שמאה אלף ישראלים המחזיקים בקרנות ההשתלמות עומדים לזכות במענקי הפרטה? צר לנו לאכזב, אבל בשורה גדולה לחוסכים אינה נשקפת באופק. לחברות יוזמנו הערכות שווי, אבל הסברה כרגע במדינה היא שהשווי הכספי נמוך עד אפסי. זאת, בעיקר בגלל שתישאר ההגבלה על הקרנות, לפעול שלא כדי להשיא רווח למחזיקי המניות.

האם לעמיתים בקרנות יש סיבה לדאגה?

לקוחות הקרנות לא אמורים להרגיש שינוי משמעותי ברמת הניהול השוטף, לפחות בעתיד הקרוב. שהרי בפועל, לא המדינה ולא ההסתדרות מנהלות את ההשקעות בעצמן. לכל אחת מהקרנות יש מנהלי תפעול ומנהלי השקעות מהשוק העסקי. למשל, בנק לאומי משמש כמנהל תפעול בקרנות לעובדי המדינה, האקדמאים והעובדים הסוציאליים, ומלם מטפלים בקרנות המשפטנים, הביוכימאים וההנדסאים. בין מנהלי ההשקעות ניתן למצוא את מיטב, אינפיניטי, אי.בי.אי, ילין לפידות ואקסלנס.

אם קיים חשש, הוא נוגע כנראה לשאלה מי ייקח אחריות באירועי משבר תיאורטיים לאחר ההפרטה. תחת הכותרת "סיכון וחשיפה מיותרים למדינה", מובא בהצעת ההפרטה ציטוט מדוח מבקר המדינה משנת 2015, בו "נקבע שההחזקה בקרנות יוצרת למדינה סיכון וחשיפה מיותרים, שכן עמיתי הקרנות עשויים לפתח ציפיות ולהסתמך על כך שבעת משבר יהיה אפשר להיפרע מ'הכיס העמוק' של המדינה".

נקודה נוספת שחשוב לשים לב אליה נוגעת לממשל התאגידי. הדרישות הרגולטוריות הקיימות כיום מהקרנות הענפיות הן מרוככות ולא עומדות בקו אחד עם קופות ההשתלמות החיצוניות של המוסדיים. ההקלות מצד רשות שוק ההון התקבלו בעבר בשל מעורבות של ההסתדרות בחקיקת הקרנות. על כן, קריטי להבטיח שכל מעבר יכלול הגנה על כספי הציבור.

בהתאם, לפי מתווה ההפרטה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' יביא לאישור ועדת הכספים של הכנסת תיקון לתקנות, "כך שניתן יהיה להבטיח שיפור בממשל התאגידי של החברות לאחר הפרטתן". כך נקבע, בין השאר, שלפחות רבע מחברי הדירקטוריון יהיו חיצוניים, ושניים מהם לפחות יהיו בעלי מומחיות חשבונאית ופיננסית. עוד נכתב כי "דירקטור אחד לפחות יהיה בעל מומחיות בניהול השקעות או בניהול סיכונים; בשני שליש מהדירקטורים לפחות תתקיים כשירות מקצועית; רוב חברי ועדת הביקורת יהיו דירקטורים חיצוניים; וכל הדירקטורים יהיו קבועים ולא ימונה להם חליף".

למה המדינה מוכרת את הקרנות להסתדרות?

בעבר ניסו במדינה אפשרות להפרטה מסחרית של ממש: להכניס לקרנות שותפים עסקיים, לאפשר להם להרוויח מהפעילות ולהזרים את כספי המכירה לתקציב המדינה. הסנונית הראשונה הייתה ב־2007, אז התקבלה ההחלטה למכור את השליטה על קרן ההשתלמות למהנדסים מידי המדינה וההסתדרות. תמורת 24 מיליוני שקלים זכתה מנורה מבטחים במכרז שפורסם ל־60% מההחזקות בקרן, על 25 אלף עמיתיה - במסגרת שינוי תקנון הקרן מגוף ענפי לגוף עסקי.

אולם, אותה מכירה הביאה להגשת תביעה ייצוגית מטעם המהנדסים שתקבולי ההשתלמות שלהם מופקדים לקרן. הם דרשו לקבל את תמורת המכירה, זכו לרוח גבית מהממונה על שוק ההון, ובהסדר פשרה שקיבל תוקף של פסק דין, נאלצה המדינה להיענות לבקשת נציגי העמיתים. חוסר היכולת להרוויח כסף ממכירת הקרנות, כתוצאה מאותו תקדים משפטי, מתואר בהצעת ההפרטה כ"היעדר אינטרס כלכלי להחזקה של המדינה בחברות".

עמדת רשות שוק ההון, כפי שמובאת בטיוטת ההפרטה, היא שעדיין אפשר למכור את הקרנות לגוף עסקי, כל עוד התמורה מחולקת לעמיתים. זאת, "בכפוף לשינוי בתקנון ההתאגדות של החברות, שמשמעותו הפיכת החברות לחברות שמנהלות קרנות ההשתלמות שאינן ענפיות על כל המשתמע מכך". אלא מה, שלשם כך נדרשת הסכמת ההסתדרות - שכיום מתנגדת.

למעשה, התנגדות ההסתדרות להכנסת שותף עסקי, הביאה לכך שארגון העובדים הוא בפועל הרוכש הפוטנציאלי היחידי לקרנות. כפי שמפורט בעמדת רשות שוק ההון: "בנסיבות הקיימות לאור נוסח מסמכי ההתאגדות של החברות ובשים לב לכך שנמסר לרשות שוק ההון על ידי רשות החברות הממשלתיות כי ההסתדרות מתנגדת לצירוף שותף שהוא גורם עסקי, נראה כי בפועל לא ניתן למכור את החזקות המדינה בחברות אלא לגורם שהוא ללא כוונת רווח".

במסמך שהכינה רשות החברות מתוארת מציאות לפיה ממילא ההסתדרות היא בעלת הבית האמיתית של הקרנות. אף שהחברות נשלטות על ידי המדינה, הרי שניהולן דה פקטו נעשה על ידי ההסתדרות הכללית, זאת בשל זכות מינוי מנכ"ל החברות על ידי ההסתדרות הכללית ובשל הקושי המעשי של המדינה באיוש חברי הדירקטוריונים מטעמה, ובכלל זה משרת יו"ר דירקטוריון החברות, לעומת מינוי מלוא מכסת הדירקטורים מטעם ההסתדרות הכללית, וכן בשל "אחידות הדעות" והדומיננטיות של חברי הדירקטוריון מטעם ההסתדרות הכללית בחברות".

מה התהליך הנדרש להפרטה?

ראשית תעלה ההצעה לוועדת השרים להפרטה, שאמורה להתכנס בתוך שבועיים. בהמשך הדרך נדרשים עוד אישורים בוועדת הכספים ובממשלה.

לפי העמדות המובאות בהצעה, לא נצפית כרגע התנגדות משמעותית למהלך. מבנה הבעלות בכל הקרנות המועמדות להפרטה הוא ששר העבודה, כיום יואב בן־צור (ש"ס), מחזיק במניית ההכרעה, המקנה לו את המילה האחרונה במקרים של דעות שקולות בדירקטוריון או בהנהלה. הוא גם אחראי על מינויי דירקטורים לקרנות.

בנוסח הצעת ההפרטה שתעלה לוועדת השרים בקרוב, נכתב כי השר בן־צור "אינו מתנגד להצעה". עמדה דומה מובאת בדברים בשם שר האוצר. רשות התחרות הודיעה כי "לא נדרשת היוועצות עמה", והדירקטוריונים בחברות שדנו בהפרטה הודיעו על תמיכה.

למה ההפרטה לא התבצעה עד היום?

כאשר מדברים על מריחת זמן בביצוע תוכניות ממשלתיות מתכוונים לסיפור של הפרטת קרנות ההשתלמות. הן נוסדו לאורך השנים 1967־1980, בתקופה שבה המדינה הייתה ריכוזית יותר במשק, טרום גל ההפרטות הגדול שבא לקראת סוף שנות ה־80. בשנות ה־90 התגבשה ברשות החברות המסקנה כי אין מקום להמשך מעורבותה של המדינה בניהול קרנות ההשתלמות. מאז חלפו שלושים שנה, נכתבו לפחות שני דוחות מבקר המדינה בנושא, והתקיימו לא מעט ניסיונות שווא להתניע את הנושא. אחד הניסיונות הקודמים היה של יעקב (ינקי) קוינט, מי שניהל את רשות החברות עד לפני ארבע שנים, וחזר אליה בתחילת השנה כממלא מקום. מתחת לרדאר, הוא התחיל לגלגל מחדש את תוכנית ההפרטה, כאשר נראה שהפעם הסיכויים של המדינה לחסל את החזקותיה בקרנות גבוהים יותר.

עוד כתבות

בית חולים שיבא, תל השומר / צילום: תמר מצפי

מקום 7 בעולם: בית החולים הישראלי שמככב ברשימה היוקרתית

המרכז הרפואי שיבא עלה שלב נוסף בדירוג הבינלאומי של Newsweek, ומתמקם לצד מוסדות מובילים בעולם ● לרשימה נכנסו חמישה בתי חולים ישראליים, ביניהם גם איכילוב והדסה עין כרם שעלו בדירוג מאז השנה שעברה, בעוד בילינסון ירד למקום נמוך יותר

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים ל-2 החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא ועמית גל את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: עופר חג'יוב, שלומי יוסף

סערת הפטור ממע"מ: איגוד לשכות המסחר עתר נגד הצו החדש של סמוטריץ'

שר האוצר סמוטריץ' הכריז אמש על צו חדש שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-130 דולר, לאחר שהצו הקודם בגובה 150 דולר בוטל ע"י הכנסת ● איגוד לשכות המסחר, שעתר נגד הצו הקודם ונדחה, פנה הבוקר שוב לבג"ץ בבקשה לצו מניעה: "זה לא ויכוח על 20 דולר לכאן או לכאן - זו שאלה עקרונית של כיבוד הכרעת הכנסת"

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

ג'נסן הואנג בראיון לאחר פרסום דוחות אנבידיה: "השווקים טעו"

שעות ספורות לאחר שאנבידיה היכתה פעם נוספת את תחזיות השוק ופרסמה דוחות כספיים מצוינים וצפי מכירות אופטימי, מנכ"ל החברה, ג'נסן הואנג, שוחח עם אנליסטים והתראיין לרשת CNBC ● על החששות מהיווצרות בועה בשוק שבבי ה-AI, והבטחתו כי הביקוש רק יגבר ככל שהכלים יהיו חכמים יותר

דוד לרון / צילום: ישראל שם טוב

מנכ"ל דואר ישראל דוד לרון פורש אחרי 4 שנים

דוד לרון, שמונה בשנת 2022 ע"י דירקטוריון החברה לתפקיד המנכ"ל, הודיע על פרישתו ● טרם ברור מי יחליף אותו, ולרון מתכנן להמשיך ולכהן כמנכ"ל בחודשים הקרובים עד שיימצא לו מחליף

נטל המס על הציבור הגיע ב-2025 לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022

דוח הכלכלן הראשי: "נטל המס עלה שוב בצורה משמעותית ב-2025"

נתוני האוצר מצביעים על קפיצה של כמעט 2% תוצר בנטל המס על הציבור, לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022 - זאת בעיקר בשל העלאות המסים שנועדו לממן את המלחמה ● באוצר מזהירים מפני שחרור הרסן התקציבי: "גידול מהיר בגביית המס עשוי להיות זמני"

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עוד 5,000 שקל בשנה: העובדים שיגדל להם בקרוב הנטו

במשרד האוצר מקדמים בחוק ההסדרים את ריווח מדרגות המס - שנועד להגדיל את שכר הנטו למעמד הביניים ● דיונים שנערכו בוועדת הכספים חשפו מי ייהנה מההטבה ● במסגרת הרפורמה יתווספו עד 5,000 שקל בשנה לשכר, אולם היא צפויה להעמיק את הגירעון

סטיב וויטקוף, השליח האמריקאי למזרח התיכון / צילום: ap, Evelyn Hockstein

וויטקוף: ממשל טראמפ דורש שכל הסכם גרעין עתידי עם איראן יהיה בתוקף ללא הגבלת זמן

באיראן מדווחים כי שר החוץ עראקצ'י בדרך לז'נווה • טראמפ התייחס בנאום "מצב האומה" לאיראן, והבהיר: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני" • הוא טען כי הטילים האיראניים יכולים לפגוע במדינות אירופה, וכי המשטר מנסה לשקם את תוכנית הגרעין • באיראן הגיבו: "הדברים שאמר - שקר אחד גדול" • בינתיים, הכוננות במזרח התיכון נמשכת • עדכונים שוטפים 

שמן זית / צילום: דרור מרמור

מהפך: המוצר שמחירו צנח ב-35% והסיבות

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, הרוויחה חברת התעופה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ–2024 ● הבונוס לכל טייס: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה ע"י ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

הישראלית שצללה בכ-50% במסחר בוול סטריט

חברת הטכנולוגיה לעולם היופי אודיטי טק נפלה במסחר בוול סטריט לשפל לאחר שסיפקה תחזית חלשה ● בחברה מייחסים את התחזית לאתגר בו היא נתקלה מול שותף הפרסום שלה, שהוביל לגידול בעלויות, ומעריכים כי הסוגיה תיפתר ● אורן הולצמן, מנכ"ל החברה: "זיהינו רק לאחרונה את שורש הבעיה, לוקח זמן להתאושש"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במאבק מול הנגיד, סמוטריץ' הבטיח הורדות מסים. מה קרה בפועל?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא מרוצה מההתנהלות של בנק ישראל, אבל מה עם החלק שלו במשוואה? ● האם הורדות המסים שהוא הבטיח אכן קרו? ● המשרוקית של גלובס

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

המאבק על הפטור ממע"מ ביבוא אישי: גם הצו החדש יבוטל?

הצו החדש שמרחיב את הפטור ממע”מ ביבוא אישי ל־130 דולר נחתם ונכנס לתוקף מיידית, לאחר שהצו הקודם נפסל בכנסת ● איגוד לשכות המסחר דורש להקפיאו - והכרעה משפטית עשויה להחזיר את התקרה ל־75 דולר ● מי המרוויחים מהמהלך, והאם גם הצו הזה בדרך לביטול?

מייסדי Guidde, דן סחר ויואב ענב / צילום: Moses Pini Siluk

המניה יורדת? מאנדיי משקיעה בחברה ישראלית שמאמנת סוכני AI על פעולות אנושיות

חברת התוכנה הישראלית מאנדיי הצטרפה כמשקיעה במסגרת סיבוב בן 50 מיליון דולר שמגייס הסטארט-אפ הישראלי Guidde בהובלת קרן הצמיחה האמריקאית PSG ● מדובר במהלך מסקרן עבור מאנדיי, שספגה ירידה של קרוב למחצית ממחיר המניה שלה מאז תחילת השנה בשל החשש מאפקט הבינה המלאכותית

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

יום המסחר צפוי להיפתח במגמה מעורבת ● יום תנודתי בתל אביב הסתיים בירידות, בהובלת מניות הנדל"ן ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א ● וול סטריט ננעלה אתמול בעליות, בעוד המשקיעים ממשיכים לשקול את השפעות ה-AI על השווקים ● דוחות אנבידיה ניפצו שוב את תחזיות האנליסטים ● וגם: הבורסה באסיה שהפכה לאחת המובילות בעולם בשנת 2026 ● גלובס עושה סדר לקראת יום המסחר

איל וולדמן וג'נסן הואנג / צילום: איל יצהר, רויטרס

דוחות אנבידיה חושפים: החברה הישראלית שמייצרת 40 מיליארד דולר בשנה

ענקית השבבים שוב הצליחה להכות את תחזיות השוק, ובדרך גם חשפה פרטים חדשים על הפעילות בישראל ● מספר העובדים גדל, היקף המס המשולם האמיר ומעל הכל בלטה פעילות חטיבת התקשורת שמבוססת על רכישת מלאנוקס שהציגה שיעור צמיחה של 263%