גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם אוניברסיטאות אמריקאיות מפתחות נכונות לשאת ולתת על החרמת ישראל?

לפי שעה רק קומץ של אוניברסיטאות ומכללות הציעו למפגינים האנטי־ישראלים להתפנות תמורת חשיפת אחזקותיהן ומשא ומתן על משיכת השקעות ● אבל ביניהן נמצאות לפחות שתי ענקיות, עם תיקים של 20 מיליארד דולר ● עצם נכונותן הפרגמטית לשקול זאת צריכה לעורר חשש

הפגנה פרו־פלסטינית בבראון. לחץ הסטודנטים הניב פרי / צילום: Reuters, Anibal Martel
הפגנה פרו־פלסטינית בבראון. לחץ הסטודנטים הניב פרי / צילום: Reuters, Anibal Martel

סך כל אחזקותיהם של מוסדות ההשכלה הגבוהה בארה"ב מוערך ב־850 מיליארד דולר. בראש הרשימה עומדת הרווארד עם 50 מיליארד, סמוך לתחתית אפשר למצוא קמפוסים קטנים עם כמה עשרות מיליונים.

דוח חדש: "העולם עד לגל הגרוע של תקריות אנטישמיות מאז מלחמת העולם"
כך אנשי מסחר בטורקיה ובישראל פועלים לעקוף את החרם

אבל מקמפוס לקמפוס, בלי קשר לגודל ולעושר, סטודנטים פרו־פלסטיניים תובעים מן האוניברסיטאות למשוך את כל השקעותיהן מישראל ומחברות "המרוויחות מג'נוסייד". הנהלות וחברי נאמנים מכווצים את מצחם, ומתפללים שהסערה הזו תשכך בקרוב. אבל היא אינה שוככת.

הדרישה למשיכת השקעות, 'דייבסטמנט' באנגלית, היא הסיבה המוצהרת להשתלטותם של רדיקלים על חלקים של קמפוסים, ועל נסיונותיהם לכבוש בניינים ולהצר את תנועותיהם של מי שאינם עומדים בקריטריונים הפוליטיים והרעיוניים.

לחצים ציבוריים ופוליטיים מנוגדים מעמידים את האוניברסיטאות בין הפטיש לסדן. הגדולות שביניהן מינו צוותי משא־ומתן מקצועיים, כדי להניח את דעת הרדיקלים ולשכנע אותם לפרק את אוהליהם.

הן יודעות עד כמה פגום הוא ההיגיון המנחה את הסטודנטים, זה האומר ש"שכר הלימוד שלנו לא יממן" אוניברסיטה הדוחה את סדר יומם. כמובן, שכר הלימוד שלהם אינו מממן שום אוניברסיטה, אלא לכל היותר באופן חלקי (17% באוניברסיטאות ציבוריות; 27% באוניברסיטאות ציבוריות שלא לרווח). השקעות ותרומות ענק מיחידים הן המממנות, והנדבנים אינם נוחים להתפעל ממהפכה אלימה המתנהלת בחסות כספם.

דבקות מובהקת בפשרות

מספר קטן של אוניברסיטאות גדולות החליטו לפתוח תהליך של דיווחים והתייעצויות על עתיד אחזקותיהן. אפשר למצוא ביניהן את נורת'ווסטרן בשיקגו (21 אלף סטודנטים; אחזקות של 13.7 מיליארד דולר) ואת בראון בפרובידנס, בצפון החוף המזרחי של ארה"ב (כמעט 11 אלף סטודנטים; אחזקות של 6.6 מיליארד דולר); ואת אוניברסיטת קליפורניה בריברסייד (כמעט 23 אלף סטודנטים; חלק ממערכת של עשרה קמפוסים, שאחזקותיהם מוערכות בכמעט 18 מיליארד דולר).

נכונותן של האוניברסיטאות להסביר ולשאת ולתת אין פירושה שהן עומדות לקבל עליהן את כללי ה־BDS, הארגון המטיף זה 20 שנה לפירוק ישראל באמצעות החרמת כלכלתה. אבל הנכונות הזו מדאיגה כשלעצמה, לאו דווקא מפני שהיא "כניעה", כפי שהגיבו מייד ארגונים יהודיים, אלא מפני שהיא משקפת שינוי פילוסופי אפשרי.

האמריקאים הם מאמינים מובהקים בפשרות מעשיות. רקיעת רגל אינה תכונה מאפיינת של יחסים עסקיים, או של יחסי מעביד ועובד. חברות שוכרות נושאים־ונותנים מקצועיים, כדי ליישב סכסוכים. האוניברסיטאות, לפחות בעיני עצמן, אינן "נכנעות לטרור", הן רק נושאות ונותנות על סיום של פשרה. השאלה היא איזה סוג של פשרה. האם תיתכן פשרה הכרוכה, לפחות במשתמע, בהעמדת קיומה של ישראל בספק?

רוב האוניברסיטאות עדיין מסרבות ללכת בדרך הזאת, אבל ההסכמה הרחבה מתחילה להיסדק. בקליפורניה למשל, מערכת האוניברסיטאות בבעלות המדינה התנגדה תחילה פה אחד ל'דייבסטמנט', או לחרם אקדמי על ישראל. נראה שהקמפוס של ריברסייד פרש, ובחר דרך עצמאית.

תיקי ההשקעות של האוניברסיטאות מעולם לא הצטיינו בדרגה ניכרת של שקיפות. קשה לעמוד על טיבם המדויק או על מה שמנחה את מנהליהם. אבל חיטוט לא מעמיק של ה'וושינגטון פוסט' מראה שלאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס יש אחזקות לא גדולות בתעשיות צבאיות, מלאות או חלקיות, שלאחדות מהן יש משרדים בישראל.

מלחמות דרום קליפורניה

מעניין להתבונן באוניברסיטאות קטנות, אלה הנקראות באמריקה "קולג'ים", שהם לא בדיוק מכללות במובן הישראלי. העיר קליירמונט בקליפורניה משופעת בקטנים. אחד הוא פומונה (Pomona), עם קצת פחות מ־1,700 סטודנטים. שני הוא פיצר (Pitzer), עם קצת יותר מ־1,200 סטודנטים. שניהם היו חממות של פעילות רדיקלית נגד ישראל בחודשים האחרונים. הסטודנטים של פומונה הצביעו עוד בחודש פברואר לדרוש מן ההנהלה לגלות כל השקעה שקרן האוניברסיטה השקיעה בתעשיית הנשק. דוק: לא בתעשיית הנשק הישראלית, אלא בכל תעשיית נשק, כולל כמובן האמריקאית.

פומונה היא קטנת היקף, אבל תיק ההשקעות שלה מוערך ב־2.8 מיליארד דולר, מה שמעמיד אותה בין עשר האוניברסיטאות העשירות באמריקה, יחסית למספר תלמידיה. תיק ההשקעות של פיצר, לעומת זאת, הוא כמעט מיקרוסקופי, והוערך בשנה שעברה ב־168 מיליון דולר. אבל אין כל הבדל בדרגות המיליטנטיות של קהילות הסטודנטים בשני הקולג'ים האלה.

הנהלת פומונה אומרת, שהיא מוכנה להיפגש עם המוחים, ולספק להם מידע על מדיניות ההשקעות של הקרן. אבל היא תתקשה לפרט את השקעותיה על פי קני־המידה שהרדיקלים דורשים.

הנהלת פיצר נפגשה ביום ו' ל"שיחה קונסטרוקטיבית", בלשונה, עם שלושה סטודנטים ועם נציג של הסגל, והסכימה לגלות עד סוף החודש הבא אם אמנם יש לה השקעות בתעשיות נשק. במהלך הקיץ, חבר הנאמנים של פיצר יגבש מסגרת לדיווחים שוטפים על אחזקות, והם יתחילו ב־30 בספטמבר.

שתי קבוצות, סטודנטים 'למען צדק בפלסטין' ו'קול יהודי לטובת שלום', דחו את הודעת ההנהלה. הם האשימו את נשיא הקולג' בהתנהלות "בלתי דמוקרטית" מפני שדחה את דרישתם לחרם אקדמי על ישראל. "כל זמן שפיצר לא תקבל את הדרישות, הסטודנטים יוסיפו להסלים את מאבקם", הודיעו המיליטנטים.

יו"ר חבר הנאמנים של פיצר כתב, כי כל החלטה על משיכת השקעות "חייבת להיות נדירה", והיא אפשרית "אך ורק על יסוד תמימות דעים מצד כל מרכיבי הקולג'. איננו מאמינים שנקיטת עמדה בשאלות גיאופוליטיות מעוררות-מחלוקת מיטיבה לשרת את האינטרסים של הקולג'".

אכן, הזמנה לצרות צרורות בקולג' הקטן הזה, הנמצא בערך בחצי הדרך מלוס אנג'לס לסן ברנרדינו, בדרום קליפורניה.

מתקשים להתארגן

בינתיים מתברר לפחות דבר אחד: ידידי ישראל מתקשים להתארגן. התנפלות אלימה של פרו־ישראלים על מתנגדיהם בקמפוס לוס אנג'לס של אוניברסיטת קליפורניה לא הועילה כלל לעניינה של ישראל. וידאו של ההתנפלות מקשה מאוד להבחין בין רעים לטובים.

בזמנים כאלה, תומכי ישראל, בייחוד יהודים, נהגו לערוך הפגנות ענק בניו יורק ובוושינגטון, מול מרכז האו"ם ובפארק הגדול בין הבית הלבן לגבעת הקפיטול.

דפדוף בעיתונים ישנים מזכיר את הקלות שבה הפגנות כאלה אורגנו. הנה גזיר עיתון בן 50 שנה, נובמבר 1974, תחת הכותרת "100 אלף הפגינו בניו יורק נגד ארגוני המחבלים". נחום ברנע התחיל את דיווחו על ההפגנה בעיתון 'דבר' במילים "לדברי המארגנים, זו היתה ההפגנה הגדולה ביותר שהתקיימה אי פעם בניו יורק". והוא המשיך, "באותה עת התקיימה מצידו השני של בניין האו"ם הפגנה פרו־פלשתינאית בהשתתפות חמישה אנשים ובחורה אחת עליהם שמרו 40 שוטרים".

המשוואה לא בדיוק התהפכה, אבל היא בוודאי התרחקה מרחק גדול מאוד מימי הזוהר ההם של התאספות ושל השמעת קול. אני נזכר בהפגנה היהודית הגדולה ביותר בתולדות וושינגטון, ב־1987, למען יהודי ברית המועצות. השתתפו בה לפחות 200 אלף בני אדם. הנה כי כן סיבה לדאגה וגם סיבה להרהורים.

עוד כתבות

ספינות במיצרי הורמוז (ארכיון) / צילום: ap, Jon Gambrell

פתוחים או סגורים? האירוע שמבלבל את פלטפורמת פולימרקט

הימורים של כ-5 מיליון דולר הצטברו בפלטפורמת הימורים, המבוססת על חוכמת ההמונים ולעיתים גם על מידע פנים, בשאלה מתי איראן תסגור את מיצרי הורמוז ● עם זאת, התברר שלשאלה יש יותר מתשובה אפשרית אחת, והרוחות בפולימרקט סוערות

כותרות העיתונים בעולם

פרטים חדשים נחשפים: כך גילתה ארה"ב היכן נמצא חמינאי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ה-CIA עדכן במיקומו של חמינאי וישראל שינה תזמון ותקפה, המתקפה האיראנית על מדינות המפרץ גורמת לשיבושים באלפי טיסות והמדינה המפתיעה שהתקיימה בה עצרת תמיכה בחמינאי • כותרות העיתונים בעולם

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

האם העליות בבורסה מוגזמות? / צילום: Shutterstock

"קונים על עיוור": המומחים שמעריכים - האם העליות בבורסה מוגזמות

פתיחת שבוע המסחר בעולם כשברקע המלחמה באיראן זעזעה את הבורסות ברחבי העולם, אך בתל אביב בניגוד למגמה נרשמו עליות חדות במיוחד ● מומחים מנתחים את הקפיצה הגבוהה היום בבורסה

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ בפגישתם בבית הלבן בנובמבר / צילום: ap, Mark Schiefelbein

המדינה המפתיעה שתמכה בתקיפה באיראן והסכסוך שיכול להגיע לקיצו

"סעודיה שוקלת צעדיה מחדש לאחר המתקפה האיראנית", אומר לגלובס מומחה למפרץ הערבי ● מה מנחה את ריאד, איך משפיע המשבר מול איחוד האמירויות ולמה יורש העצר הסעודי מעדיף שהמשטר יפול?

פטריק דרהי / צילום: Reuters, Daniel Pier

רשות התחרות נגד פטריק דרהי: הצעד שמרחיק את רכישת רשת 13

לגלובס נודע כי ברשת 13 פנו לרשות התחרות בבקשה לקבל אישור להזרמת ביניים של מימון ע"י פטריק דרהי עד לקבלת האישורים הרגולטוריים הנדרשים, אך הרשות דחתה את הבקשה ● בתוך כך, גם הרשות השנייה מעמידה קשיים בפני העסקה, ובינתיים קבוצת ההיייטקיסטים בראשות אסף רפפורט משפרת את הצעתה

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

מועדים חדשים בארקיע, והיעדים של אל על: איך אפשר לחזור לישראל?

בחברות התעופה הישראליות נערכים לקראת מבצעי חילוץ ישראלים מחו"ל לנתב"ג ● על פי ההערכות, מדובר בלמעלה מ-100 אלף ישראלים שיזדקקו לחילוץ ● באל על ובישראייר נערכים קודם כל לחילוץ לקוחות החברה ללא עלות ● בארקיע מפרסמים מועדים חדשים לטיסות חילוץ

בנקים בישראל

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

סקטורים בבורסה שעשויים להרוויח מהלחימה ומה יקרה למניות הנדל''ן / צילום: Shutterstock

המניות שעלו במאות אחוזים בחסות המלחמה, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

למרות שתמונת המערכה הצבאית טרם התבהרה, מנהלי ההשקעות מסמנים מרוויחים ומפסידים פוטנציאליים ● בצד החיובי: מניות התעשיות הביטחוניות, רשתות מזון וחברות אנרגיה ● עלולות להיפגע: רשתות מלונות, מרכזי מסחר ומניות התעופה ● ומה התחזית למניות הבנייה?

קיבלתם סמס מפיקוד העורף? תיזהרו - מדובר בקישור זדוני

מערך הסייבר הלאומי מזהיר מהודעות SMS המתחזות לפיקוד העורף ומכילות קישורים זדוניים. הקישורים מפנים להורדת אפליקציות מזיקות שעלולות לאפשר גישה למידע אישי ● המערך ממליץ: לא ללחוץ על קישורים, לעדכן אפליקציות רק דרך Google Play ו-App Store, ולבדוק עדכונים רק בערוצים הרשמיים של פיקוד העורף ● במקרה של פעילות חשודה ניתן לפנות למוקד 119

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התרעה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

עליות בבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

אופוריה בבורסה: מדד נפט וגז מזנק בכ-8%, הדולר נחלש בכ-1.5% מול השקל

מדד ת"א 35 מזנק בכ-4% ● מדד הביטוח מוביל את העליות ומתחזק במעל 8% ● בעולם: ירידות חדות באירופה ובחוזים בוול סטריט ● המשקיעים בורחים לנכסי חוף מבטחים - מחירי הנפט והזהב מזנקים ● הדולר מתחזק בעולם, אך נחלש מול השקל ● מיטב: שוק האג"ח בעולם עבר לתפקד כמגן מפני עלייה בסיכון ● סיגמא-קלאריטי: יש מקום רב לאופטימיות ביום שאחרי ● מחר לא יתקיים מסחר בת"א

עשן מיתמר מעל טהרן לאחר התקיפה הישראלית, אתמול / צילום: ap, Vahid Salemi

"עידן של זהב כלכלי": רוצים לדעת למה הבורסה קופצת? תקראו את הכתבה הזו

בעוד שקשה לחזות אם המלחמה באיראן תסמן פרק ביטחוני חדש, בשוק ההון כבר מנסים לשרטט את המפה הכלכלית של היום שאחרי ● לצד העמקת הגירעון והחשש מעיכוב בהורדת הריבית, בבתי ההשקעות מעריכים כי ישראל עשויה לצעוד לקראת "עידן זהב": עם ירידה משמעותית בפרמיית הסיכון, שער שקל־דולר שחותר לקידומת 2 והסתערות של משקיעים זרים ● גלובס צולל לתחזיות המומחים והשאלות הפתוחות

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המבצע באיראן יפגוש את השווקים: מה צפוי היום במסחר?

המבצע הצבאי נגד איראן יעמוד במרכז תשומת לבם של המשקיעים ● הכלכלנים מעריכים: הבורסה תחווה תנודתיות בטווח הזמן הקצר, ותזכה לזריקת עידוד בטווח היותר ארוך ● המערכה מול איראן תופסת את וול סטריט בנקודה רגישה במיוחד ● וגם: תנועת הספינות במיצרי הורמוז נחתכה בחדות, ומה עלול לקרות למחיר הנפט? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

פעילי חיזבאללה / צילום: ap, Hussein Malla

למה חיזבאללה הצטרפו למערכה, אבל החות'ים לא?

למרות המהלומות שספג בשנה האחרונה ומאמצי השיקום הרבים, חיזבאללה בחר להצטרף למערכה הנוכחית ● לפי פרשנים, ההחלטה לא נובעת משיקולים צבאיים אלא מעיקרון דתי שמחייב נאמנות מלאה למשטר האיראני ● ולמה החות'ים לא הצטרפו למערכה?

קיר סטארמר, רה''מ בריטניה, ועמנואל מקרון, נשיא צרפת / צילום: Kin Cheung, Tschaen Eric/Pool/ABACA

אירופה פוחדת להיכנס למלחמה, ומתרכזת במסרים פייסניים ובחילוץ אזרחים

מדינות אירופה הבליגו על התקפות איראניות על כוחותיהם הפרושים במפרץ ובמזרח התיכון ● הן קראו ל"הרגעת הרוחות" על ידי "כל הצדדים" ואף שיגרו שורת מסרים מתונים המנסים להבהיר לאיראן כי לא יתערבו ● אם לא תשתנה, ההשלכות של מדיניות הפייסנות האירופית עשויות להיות רחבות

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● כל מה שקרה השבוע בתעשיות הביטחוניות עוד לפני שפרצה מלחמה

עשן בטהרן לאחר התקיפה המשולבת של ישראל וארה''ב / צילום: AP

"אנשים ברחוב מחייכים זה לזה": איך העם האיראני מגיב למלחמה

הפעולה הצבאית של ארה"ב וישראל עוררה בהלה למזון, מים ומחסה ● חלק מאזרחי איראן מודאגים, אך רובם התעודדו מן הדיווח על מותו של מנהיג המדינה: "אני בוכה משמחה. עוד דיקטטור איננו"

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שר האוצר: "עלות המלחמה עד כה נאמדת בכ-9 מיליארד שקל"

סטמוריץ' ציין כי הגירעון צפוי לעמוד על יותר מ-3.9%, גבוה מהיעד לשנה ● כמו כן, פונו עד כה מבתיהם 350 בני אדם ל-240 חדרים בבתי המלון, ועד שעות הבוקר הוגשו כבר 1,000 תביעות