גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם אוניברסיטאות אמריקאיות מפתחות נכונות לשאת ולתת על החרמת ישראל?

לפי שעה רק קומץ של אוניברסיטאות ומכללות הציעו למפגינים האנטי־ישראלים להתפנות תמורת חשיפת אחזקותיהן ומשא ומתן על משיכת השקעות ● אבל ביניהן נמצאות לפחות שתי ענקיות, עם תיקים של 20 מיליארד דולר ● עצם נכונותן הפרגמטית לשקול זאת צריכה לעורר חשש

הפגנה פרו־פלסטינית בבראון. לחץ הסטודנטים הניב פרי / צילום: Reuters, Anibal Martel
הפגנה פרו־פלסטינית בבראון. לחץ הסטודנטים הניב פרי / צילום: Reuters, Anibal Martel

סך כל אחזקותיהם של מוסדות ההשכלה הגבוהה בארה"ב מוערך ב־850 מיליארד דולר. בראש הרשימה עומדת הרווארד עם 50 מיליארד, סמוך לתחתית אפשר למצוא קמפוסים קטנים עם כמה עשרות מיליונים.

דוח חדש: "העולם עד לגל הגרוע של תקריות אנטישמיות מאז מלחמת העולם"
כך אנשי מסחר בטורקיה ובישראל פועלים לעקוף את החרם

אבל מקמפוס לקמפוס, בלי קשר לגודל ולעושר, סטודנטים פרו־פלסטיניים תובעים מן האוניברסיטאות למשוך את כל השקעותיהן מישראל ומחברות "המרוויחות מג'נוסייד". הנהלות וחברי נאמנים מכווצים את מצחם, ומתפללים שהסערה הזו תשכך בקרוב. אבל היא אינה שוככת.

הדרישה למשיכת השקעות, 'דייבסטמנט' באנגלית, היא הסיבה המוצהרת להשתלטותם של רדיקלים על חלקים של קמפוסים, ועל נסיונותיהם לכבוש בניינים ולהצר את תנועותיהם של מי שאינם עומדים בקריטריונים הפוליטיים והרעיוניים.

לחצים ציבוריים ופוליטיים מנוגדים מעמידים את האוניברסיטאות בין הפטיש לסדן. הגדולות שביניהן מינו צוותי משא־ומתן מקצועיים, כדי להניח את דעת הרדיקלים ולשכנע אותם לפרק את אוהליהם.

הן יודעות עד כמה פגום הוא ההיגיון המנחה את הסטודנטים, זה האומר ש"שכר הלימוד שלנו לא יממן" אוניברסיטה הדוחה את סדר יומם. כמובן, שכר הלימוד שלהם אינו מממן שום אוניברסיטה, אלא לכל היותר באופן חלקי (17% באוניברסיטאות ציבוריות; 27% באוניברסיטאות ציבוריות שלא לרווח). השקעות ותרומות ענק מיחידים הן המממנות, והנדבנים אינם נוחים להתפעל ממהפכה אלימה המתנהלת בחסות כספם.

דבקות מובהקת בפשרות

מספר קטן של אוניברסיטאות גדולות החליטו לפתוח תהליך של דיווחים והתייעצויות על עתיד אחזקותיהן. אפשר למצוא ביניהן את נורת'ווסטרן בשיקגו (21 אלף סטודנטים; אחזקות של 13.7 מיליארד דולר) ואת בראון בפרובידנס, בצפון החוף המזרחי של ארה"ב (כמעט 11 אלף סטודנטים; אחזקות של 6.6 מיליארד דולר); ואת אוניברסיטת קליפורניה בריברסייד (כמעט 23 אלף סטודנטים; חלק ממערכת של עשרה קמפוסים, שאחזקותיהם מוערכות בכמעט 18 מיליארד דולר).

נכונותן של האוניברסיטאות להסביר ולשאת ולתת אין פירושה שהן עומדות לקבל עליהן את כללי ה־BDS, הארגון המטיף זה 20 שנה לפירוק ישראל באמצעות החרמת כלכלתה. אבל הנכונות הזו מדאיגה כשלעצמה, לאו דווקא מפני שהיא "כניעה", כפי שהגיבו מייד ארגונים יהודיים, אלא מפני שהיא משקפת שינוי פילוסופי אפשרי.

האמריקאים הם מאמינים מובהקים בפשרות מעשיות. רקיעת רגל אינה תכונה מאפיינת של יחסים עסקיים, או של יחסי מעביד ועובד. חברות שוכרות נושאים־ונותנים מקצועיים, כדי ליישב סכסוכים. האוניברסיטאות, לפחות בעיני עצמן, אינן "נכנעות לטרור", הן רק נושאות ונותנות על סיום של פשרה. השאלה היא איזה סוג של פשרה. האם תיתכן פשרה הכרוכה, לפחות במשתמע, בהעמדת קיומה של ישראל בספק?

רוב האוניברסיטאות עדיין מסרבות ללכת בדרך הזאת, אבל ההסכמה הרחבה מתחילה להיסדק. בקליפורניה למשל, מערכת האוניברסיטאות בבעלות המדינה התנגדה תחילה פה אחד ל'דייבסטמנט', או לחרם אקדמי על ישראל. נראה שהקמפוס של ריברסייד פרש, ובחר דרך עצמאית.

תיקי ההשקעות של האוניברסיטאות מעולם לא הצטיינו בדרגה ניכרת של שקיפות. קשה לעמוד על טיבם המדויק או על מה שמנחה את מנהליהם. אבל חיטוט לא מעמיק של ה'וושינגטון פוסט' מראה שלאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס יש אחזקות לא גדולות בתעשיות צבאיות, מלאות או חלקיות, שלאחדות מהן יש משרדים בישראל.

מלחמות דרום קליפורניה

מעניין להתבונן באוניברסיטאות קטנות, אלה הנקראות באמריקה "קולג'ים", שהם לא בדיוק מכללות במובן הישראלי. העיר קליירמונט בקליפורניה משופעת בקטנים. אחד הוא פומונה (Pomona), עם קצת פחות מ־1,700 סטודנטים. שני הוא פיצר (Pitzer), עם קצת יותר מ־1,200 סטודנטים. שניהם היו חממות של פעילות רדיקלית נגד ישראל בחודשים האחרונים. הסטודנטים של פומונה הצביעו עוד בחודש פברואר לדרוש מן ההנהלה לגלות כל השקעה שקרן האוניברסיטה השקיעה בתעשיית הנשק. דוק: לא בתעשיית הנשק הישראלית, אלא בכל תעשיית נשק, כולל כמובן האמריקאית.

פומונה היא קטנת היקף, אבל תיק ההשקעות שלה מוערך ב־2.8 מיליארד דולר, מה שמעמיד אותה בין עשר האוניברסיטאות העשירות באמריקה, יחסית למספר תלמידיה. תיק ההשקעות של פיצר, לעומת זאת, הוא כמעט מיקרוסקופי, והוערך בשנה שעברה ב־168 מיליון דולר. אבל אין כל הבדל בדרגות המיליטנטיות של קהילות הסטודנטים בשני הקולג'ים האלה.

הנהלת פומונה אומרת, שהיא מוכנה להיפגש עם המוחים, ולספק להם מידע על מדיניות ההשקעות של הקרן. אבל היא תתקשה לפרט את השקעותיה על פי קני־המידה שהרדיקלים דורשים.

הנהלת פיצר נפגשה ביום ו' ל"שיחה קונסטרוקטיבית", בלשונה, עם שלושה סטודנטים ועם נציג של הסגל, והסכימה לגלות עד סוף החודש הבא אם אמנם יש לה השקעות בתעשיות נשק. במהלך הקיץ, חבר הנאמנים של פיצר יגבש מסגרת לדיווחים שוטפים על אחזקות, והם יתחילו ב־30 בספטמבר.

שתי קבוצות, סטודנטים 'למען צדק בפלסטין' ו'קול יהודי לטובת שלום', דחו את הודעת ההנהלה. הם האשימו את נשיא הקולג' בהתנהלות "בלתי דמוקרטית" מפני שדחה את דרישתם לחרם אקדמי על ישראל. "כל זמן שפיצר לא תקבל את הדרישות, הסטודנטים יוסיפו להסלים את מאבקם", הודיעו המיליטנטים.

יו"ר חבר הנאמנים של פיצר כתב, כי כל החלטה על משיכת השקעות "חייבת להיות נדירה", והיא אפשרית "אך ורק על יסוד תמימות דעים מצד כל מרכיבי הקולג'. איננו מאמינים שנקיטת עמדה בשאלות גיאופוליטיות מעוררות-מחלוקת מיטיבה לשרת את האינטרסים של הקולג'".

אכן, הזמנה לצרות צרורות בקולג' הקטן הזה, הנמצא בערך בחצי הדרך מלוס אנג'לס לסן ברנרדינו, בדרום קליפורניה.

מתקשים להתארגן

בינתיים מתברר לפחות דבר אחד: ידידי ישראל מתקשים להתארגן. התנפלות אלימה של פרו־ישראלים על מתנגדיהם בקמפוס לוס אנג'לס של אוניברסיטת קליפורניה לא הועילה כלל לעניינה של ישראל. וידאו של ההתנפלות מקשה מאוד להבחין בין רעים לטובים.

בזמנים כאלה, תומכי ישראל, בייחוד יהודים, נהגו לערוך הפגנות ענק בניו יורק ובוושינגטון, מול מרכז האו"ם ובפארק הגדול בין הבית הלבן לגבעת הקפיטול.

דפדוף בעיתונים ישנים מזכיר את הקלות שבה הפגנות כאלה אורגנו. הנה גזיר עיתון בן 50 שנה, נובמבר 1974, תחת הכותרת "100 אלף הפגינו בניו יורק נגד ארגוני המחבלים". נחום ברנע התחיל את דיווחו על ההפגנה בעיתון 'דבר' במילים "לדברי המארגנים, זו היתה ההפגנה הגדולה ביותר שהתקיימה אי פעם בניו יורק". והוא המשיך, "באותה עת התקיימה מצידו השני של בניין האו"ם הפגנה פרו־פלשתינאית בהשתתפות חמישה אנשים ובחורה אחת עליהם שמרו 40 שוטרים".

המשוואה לא בדיוק התהפכה, אבל היא בוודאי התרחקה מרחק גדול מאוד מימי הזוהר ההם של התאספות ושל השמעת קול. אני נזכר בהפגנה היהודית הגדולה ביותר בתולדות וושינגטון, ב־1987, למען יהודי ברית המועצות. השתתפו בה לפחות 200 אלף בני אדם. הנה כי כן סיבה לדאגה וגם סיבה להרהורים.

עוד כתבות

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

עלי חמינאי / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

בישראל גוברת ההערכה שחמינאי חוסל. איך ייבחר המחליף?

בישראל מעריכים שהמנהיג העליון של איראן חוסל • מה קורה כשצריך למנות לו מחליף, ואיך זה ישפיע על המבנה המסועף של משטר האייתוללות? • המשרוקית מסבירה

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

קיבלתם סמס מפיקוד העורף? תיזהרו - מדובר בקישור זדוני

מערך הסייבר הלאומי מזהיר מהודעות SMS המתחזות לפיקוד העורף ומכילות קישורים זדוניים. הקישורים מפנים להורדת אפליקציות מזיקות שעלולות לאפשר גישה למידע אישי ● המערך ממליץ: לא ללחוץ על קישורים, לעדכן אפליקציות רק דרך Google Play ו-App Store, ולבדוק עדכונים רק בערוצים הרשמיים של פיקוד העורף ● במקרה של פעילות חשודה ניתן לפנות למוקד 119

מרכז ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג וקניוני עופר הודיעו לשוכרים: "לא נחייב שכר דירה כשסגור"

על רקע המלחמה מול איראן והגבלות פיקוד העורף, קבוצת ביג הודיעה לשוכרי המרכזים המסחריים כי בשלב זה לא תגבה עבור חודש מרץ את שכר הדירה הבסיסי ● עסקים חיוניים במרכזי ביג ימשיכו לפעול כרגיל ● בקניוני עופר לא ייגבו הוראות קבע לפחות עד 15 במרץ או התבהרות המצב

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

"טרם חלה התקדמות": בית המשפט העליון מרים דגל בסוגיית גיוס החרדים

על אף שהדיון בוטל, בעקבות המצב הביטחוני, בית המשפט העליון הבהיר למדינה את החשיבות והנחיצות של פתרון סוגיית גיוס החרדים: "הצורך הולך וגובר" ● העליון אף מתח ביקורת על המדינה, בכך שאינה הציגה את התשתית העובדתית והמשפטית לגבי צעדי האכיפה ● מועד חדש ייקבע לדיון

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ אסר שימוש בקלוד, אך הוא כיכב במתקפה על איראן

שעות לאחר שהנשיא הורה להפסיק את ההתקשרויות עם החברה ולהגדירה כסיכון בשרשרת האספקה, נעשה שימוש במודל קלוד בתקיפה באיראן ● במקביל חתמה OpenAI על הסכם חדש עם הפנטגון, בצל ביטול החוזים עם אנתרופיק

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מתווה הפיצויים לעסקים מוכן, אבל האוצר לא ממהר להכריז עליו

מתווה הפיצויים לעסקים ולעובדים היה מוכן עוד לפני המלחמה, אך במשרד האוצר מתכוונים להמתין כשבוע, לפני שיוצאים בבשורה למשק ● במגזר העסקי קצת פחות סבלניים, ויו"ר נשיאות המגזר מוכן להמתין לכל היותר יומיים-שלושה

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: ap, Kin Cheung

הבריטים מחוץ למלחמה: רה"מ קיבל ייעוץ שהיא מנוגדת לחוק הבינ"ל

הלייבור "גאים לא להיות מעורבים בתקיפה לא-חוקית", דווח בבריטניה, בעוד שר ההגנה אמר בראיון כי טילים שוגרו מאיראן לעבר קפריסין, אך לא בטוח שכוונו לאי ● ביקורת ב"טלגרף" השמרני: "המשטר האכזרי ביותר בעולם נמצא לפני קריסה - ולבריטניה אין שום חלק בכך"

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

ביג פאשן גלילות / צילום: טלי בוגדנובסקי

קנס מלחמה: קונים ליד הבית ומשלמים עוד 30%. וגם: המוצר שהביקוש אליו זינק

כמו במערכה האיראנית הקודמת, גם הפעם ביג היו הראשונים להודיע על הקלות, מליסרון והכשרת היישוב הצטרפו, אך בעזריאלי טרם התקבלה החלטה ● ברשת הסטוק מדווחים על עלייה ברכישת מוצרים לבית, ובעולם הקולנוע והחשמל על ביקושים למסכי טלוויזיה קטנים

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שר האוצר: "עלות המלחמה עד כה נאמדת בכ-9 מיליארד שקל"

סטמוריץ' ציין כי הגירעון צפוי לעמוד על יותר מ-3.9%, גבוה מהיעד לשנה ● כמו כן, פונו עד כה מבתיהם 350 בני אדם ל-240 חדרים בבתי המלון, ועד שעות הבוקר הוגשו כבר 1,000 תביעות

אילוסטרציה: Shutterstock

בזמן ההפצצות: מתקפת הסייבר באפליקציית התפילות הפופולרית באיראן

במקביל לגל התקיפות, מיליוני איראנים קיבלו דרך אפליקציית תפילות מסרים המבטיחים חנינה לחיילים שיניחו את נשקם ● בישראל שומרים על עמימות, אך ההערכה היא כי מדובר במבצע מתוכנן היטב

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

אזור נפילת טיל איראני בגוש דן / צילום: מד''א

הישראלים נערכו למלחמה: הסתערות על ביטוחי התכולה של רשות המסים

מאז יום שישי בבוקר נרכשו יותר מ-5,800 פוליסות, המאפשרות לקבל מהמדינה כיסוי של למעלה ממיליון שקל לריהוט, מכשירי חשמל ובגדים מעבר לפיצוי שמשלם מס רכוש ותמורת פרמיה שנתית של 0.3% בלבד ● מתחילת השנה נרכשו כבר 20 אלף פוליסות כאלה

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"