אילוסטרציה: shutterstock
"ענף הבנייה מקבל עוד ועוד מכות - ולא בטוח שהגב שלנו יוכל לעמוד בהן יותר". כך אומר לגלובס עמית גוטליב, יו"ר ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז, בהתייחסו ל"מכה" האחרונה שניחתה על הענף: החרם שנקטה טורקיה נגד ישראל - תחילה באיסור יצוא של 54 פריטים לישראל, רבים מהם חומרי גלם לענף הבנייה, ולאחרונה באיסור גורף של יצוא אל נמלי חיפה ואשדוד.
● השלכות החרם הטורקי כבר כאן: אלה המוצרים שמתייקרים
● משלוח הרכב שיצא מטורקיה בדקה ה-90, ומה החלופות שבוחנים היבואנים
● טורקיה מפסיקה את המסחר עם ישראל: מה המשמעויות ואילו ענפים יפגעו?
ענף הבנייה נשען בשנים האחרונות על היבוא מטורקיה, בנוגע לסחורות מסוימות בצורה כמעט בלעדית, כך שחרם כזה הוא בעל פוטנציאל להשפעה רבה. בייחוד מאחר שהענף התמודד עוד קודם לכן עם מציאות מאתגרת - הן בעקבות העלאות הריבית הרצופות לאורך 2022 ו־2023 ובייחוד עם איסור הכניסה של פועלים פלסטינים לישראל.
רק הסנונית הראשונה?
ההשפעה הישירה של חרם סחר בהיקפים משמעותיים כל כך כמו זה שנקטה טורקיה נגד ישראל היא, לרוב, עליית מחירים - ומתברר שזו כבר החלה. בידי גלובס שלוש הודעות רשמיות של חברות המספקות חומרי גלם לענף הבנייה (בין היתר), אשר נשלחו בעת האחרונה ומבשרות על עלייה משמעותית במחירים.
חברת רב בריח, לדוגמה, הודיעה לפני ימים אחדים על העלאת מחירים של 8% בכמה ממוצריה, בין היתר על רקע הצעדים שנקטה טורקיה: "חוסר היציבות הכלכלית העולמית ואפקט מלחמת 'חרבות ברזל' בישראל ובאזור, הגבלות המסחר מול טורקיה, עליית מחירי הדולר ועליית מחירי ההובלות ומחירי הסחורות, הביאו לעליות משמעותיות במחירי חומרי הגלם בארץ ובעולם", נכתב בהודעה מצד החברה שנשלחה לכלל לקוחותיה. "לאור האמור לעיל הוחלט כי אנו, קבוצת רב בריח, נספוג חלק גדול מהעליות המדוברות, אך במקביל אנו נאלצים לעדכן על עליות מחירים".
רשת כנען סנטר הודיעה כי "עקב החרם הטורקי יועלו מחירי בידוד צמר זכוכית בשיעור של כ־20%". גם במקרה של רב בריח וגם במקרה של כנען סנטר, ההעלאה היא מיידית ונכנסה לתוקף, למעשה, מתחילת החודש הנוכחי. גם קבוצת נוימן הודיעה בחודש האחרון על העלאת מחירים במוצרי הברזל. "כתוצאה משינויים בשוק הפלדה הישראלי אנו נאלצים להעלות את מחירי הברזל לסוגיו ב־9% לטון". מקורות שונים מספרים כי גם חברות אחרות, בתחומים נוספים, כבר העלו מעשית מחירים, גם אם לא הודיעו על כך עדיין באופן רשמי.
אחמד עמלה, מנכ"ל ובעלי חברת הבנייה ניצני מבשרת מציין כי ספק הברזל הישיר שאיתו הוא עובד הודיע לו בימים האחרונים ממש על עלייה של כ־13% במחיר הברזל - מ־2,300 שקל לטון ל־2,600 שקל לטון. לדבריו, זו לא ההשפעה היחידה בעקבות החרם: "הרבה מהספקים שאנחנו עובדים איתם, ושעמדנו לחתום איתם על הסכמי רכישה חוזרים - נגרים, ספקי קרמיקה ועוד - עצרו את המשא ומתן איתנו והודיעו שלא ימשיכו אותו עד שיבינו מה באמת קורה בשוק".
לדברי גוטליב אנו צפויים לשמוע בקרוב על עליית מחירים מצד חברות וספקים נוספים. "ברגע שחברה גדולה אחת 'אוזרת אומץ' ומודיעה על העלאת מחירים, כל החברות שולחות הודעות דומות בעקבותיה. זה כמו דומינו ראלי".
פתרון לטווח קצר
לחרם מצד טורקיה יש פתרונות מיידיים: כבר לפני כחודש, בעקבות חסימת היצוא של 54 פריטים מטורקיה לישראל, החלו היבואנים לחפש נתיבי יבוא עוקפים של סחורות טורקיות - כפי שפרסמנו כאן בגלובס. בדרך כלל מדובר ביבוא באמצעות מדינה שלישית או ספק המשמש "צלע שלישית" בין היצואן הטורקי ליבואן הישראלי. אך הפתרון הזה אינו פתרון לטווח ארוך - וגם הוא משליך על מחירי הסחורות.
"אין כרגע אונייה שיכולה לצאת מטורקיה ולהגיע ישירות לישראל, והמוח היהודי צריך למצוא לזה פתרון", אומר עו"ד דוד אזולאי, בעלי קבוצת דוד אזולאי. "לכן נראה בזמן הקרוב הקמה של 'תחנות מעבר' במדינה שלישית שבה הסחורה תצטרך לעבור, ושם תוחלף הניירת של האונייה כדי שתוכל להיכנס לישראל. זה כבר התחיל לקרות, גם בירדן אפשר למצוא תחנות מעבר כאלו, אבל בכל מקרה המשמעות היא התייקרות של עשרות אחוזים במחירי הסחורות שיְיובאו בדרך הזו".
לדברי עו"ד אזולאי, מרבית הפגיעה צפויה באספקת מוצרי האבן, הזכוכית והבטון - שהובאו לישראל כמעט באופן בלעדי מטורקיה. פגיעה צפויה גם ביבוא מוצרי ברזל, אם כי בצורה משמעותית פחות, שכן לישראל ישנן אלטרנטיבות זמינות מבחינה זו כבר כעת. "השלטונות הטורקיים ממש עוקבים בעצמם אחרי משלוחים ה'חשודים' שיגיעו לישראל. זה יוצר בעיות, שכן בזכוכית למשל האלטרנטיבה המיידית היא סין - אך זמני האספקה משם התארכו משמעותית בשל פגיעת החות'ים בנתיב הסחר דרך תעלת סואץ. כל מהלך כזה יוביל לעליית מחירים נוספת, עד שהשוק ילמד איך להתמודד עם המצב החדש".
"מגדל קלפים שמתמוטט"
הפגיעה בענף הבנייה נערמת על גבי הקשיים איתם התמודד עוד לפני שהוטל החרם. "אנחנו סוחבים משבר גדול מ־7 באוקטובר", מסביר גוטליב. "המדינה בחרה להישען על סחר עם מדינה שאינה אוהדת אותנו זה שנים, ולא עשתה דבר למציאת אלטרנטיבה. הפעם זו לא פגיעה רק בענף המגורים אלא גם בתשתיות: עבודות רכבת, בניית מוסדות ציבור, גשרים וכדומה יתייקרו ואף ייפסקו לתקופה, והציבור ישלם על כך מחיר. אני לא רואה כיצד חלק מחברות הבנייה יוכלו להתמודד עם ההתייקרויות, ומעריך כי נראה כאן קריסה של חברות ביצוע".
"אנחנו מייצרים פחות מ־35% מהברזל הנצרך בישראל, פחות מ־40% מהמלט שאנחנו צורכים", מוסיף עמלה. "היינו תלויים בעובדים הפלסטינים, תלויים בספקים הטורקים - ועכשיו זה כמו מגדל קלפים שמתמוטט. שבעה חודשים כל הממשלה הגדולה לא יכלה להתארגן ולהציע אלטרנטיבות? זו המכה האחרונה מבחינתנו, ואם אנחנו נקרוס גם הבנקים יקרסו. לא יהיו קבלנים, לא יהיו יזמים, וייקח למדינה 20 שנה לבנות את הענף הזה מחדש".
"אני לא אוהב לומר שהענף בקריסה", אומר עו"ד אזולאי, "אבל אין ספק שיש פה תהליכים גדולים עם השפעות שאנחנו עדיין לא רואים - ודאי אם המצב הזה לא יהיה זמני".