גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ענקיות הקרוזים העולמיות התאהבו בישראל, ואז הגיעה המלחמה

שנת 2024 הייתה אמורה להמשיך את השגשוג בענף הקרוזים, אולם מאז פרצה המלחמה עזבו החברות הבינלאומיות את ישראל ● מנו ספנות, היחידה שתפליג הקיץ, מבטיחה שלא תעלה מחירים ● מומחים: "גם אם התיירות תחזור לשגרה, ייקח לענף שנה לפחות להתאושש"

ספינת קרוזים בנמל חיפה, ספטמבר 2023 / צילום: Shutterstock
ספינת קרוזים בנמל חיפה, ספטמבר 2023 / צילום: Shutterstock

כמו בעולם, גם בישראל הרגישו בשנים האחרונות שגשוג בענף הקרוזים. בעולם נרשם שנה שעברה שיא חדש של הפלגות. לפי דוח CLIA, שעוסק במצב ענף הקרוזים ופורסם בחודש שעבר, מספר ההפלגות ברחבי העולם צנח ב־2020, שנת הקורונה, מכ־29 אלף הפלגות לכ־5,000 הפלגות בלבד. עם זאת, ב־2023 עלה המספר והגיע לכ־30 אלף הפלגות ברחבי העולם.

בישראל, שנת 2024 הייתה אמורה להיות שנת השיא בענף הקרוזים, לאחר שנתיים מוצלחות במיוחד שבהן כ־200 אלף ישראלים ותיירים יצאו לחופשת הפלגה. אולם המלחמה שפרצה באוקטובר האחרון גרמה לשיבושים שהחזירו את שוק הקרוזים בישראל כמה שנים אחורה.

מבנגקוק ועד טורנטו: אפשרויות הטיסה מצטמצמות במיוחד לשורה של יעדים
הטיפים והטריקים: איך לקנות ביטוח נסיעות לחו"ל?

מנו ספנות: הביקוש להפלגות נותר יציב

העלייה הדרמטית בהיקף הביקוש של הישראלים להפליג הגיעה בשלהי תקופת הקורונה, בשנת 2021, שנחשבה לשנה גרועה בשוק העולמי. חברות הקרוזים הבינלאומיות הביעו אז אמון בקהל הישראלי המחוסן והציבו לראשונה את ספינותיהן בנמל חיפה. "הכניסה של החברות הבינלאומיות לשוק הישראלי שינתה את כללי המשחק", אומר זוהר רום, מנהל תחום הקרוזים בנמל חיפה. "זה יצר טרנד חזק, והישראלים כמו הישראלים מגיבים לטרנדים מהר".

בשנה האחרונה ההפלגות הסדירות בישראל היו בעיקר של חברות הקרוזים מנו ספנות ו־MSC, כשלעתים גם רויאל קריביאן, NCL וחברות קרוז קטנות יותר הגיעו לנמלי חיפה ואשדוד. בסך-הכול, ב־2023 הגיעו לנמל חיפה כ־30 חברות קרוזים, כשמתוכן 10 העלו והורידו נוסעים (כלומר התחילו וסיימו את ההפלגה בחיפה). אולם עם פרוץ המלחמה ביטלו מיד חברות השייט הבינלאומיות את פעילותן בארץ. שבועיים לאחר מכן הצטרפה אליהן גם חברת מנו ספנות הישראלית. ובכל זאת, שנת 2023 נרשמה כשנת שיא בענף המקומי.

כעת החברות הבינלאומיות לא צפויות לחזור ולהפליג בארץ לפני 2025. החברה היחידה שתחזור לפעול בארץ בקרוב היא מנו ספנות, שתשוב להפליג כבר בסוף החודש הקרוב. בחברה הישראלית משדרים כעת עסקים כרגיל. חרף הביטולים, הסרת טורקיה ממפת ההפלגות ודחיית פתיחת העונה הנוכחית (שנפתחת בדרך־כלל כבר בפסח), בחברה טוענים כי הביקוש להפלגות נותר יציב. "הביקושים לא שונים משנה שעברה, הקהל הישראלי מחפש את סוג החופשה באוניות הקרוז, והיו הרבה פניות לגבי תאריך פתיחת העונה", נמסר מהחברה.

לפי מנו ספנות, למרות עליית מחירי הדלק, המזון ושאר מרכיבי הנופש באונייה, מחירי ההפלגות השנה יישארו דומים לשנה שעברה. החברה אף סיפקה דוגמאות לפיהן הפלגה של ארבעה לילות בתחילת יוני 2023 עלתה החל מ־399 אירו, מחיר זהה להפלגה שתתקיים בתחילת יוני הקרוב. מנתונים נוספים שמסרה החברה עולה כי הפלגת 11 לילות באוקטובר 2023 נמכרה החל מ־1,217 אירו, בעוד שהפלגה של 11 לילות באוקטובר הקרוב מתומחרת ב־1,294 אירו - הבדל זעום. זאת בשונה מחברות התעופה הישראליות למשל, שהציגו עליית מחירים דרמטית מאז המלחמה.

כיום, האלטרנטיבה עבור ישראלים המעוניינים לשוט בחברה בינלאומית היא לטוס לאיי יוון, רומא או ברצלונה, ומשם להפליג לאן שירצו, אך הטיסה מייקרת משמעותית את החופשה.

למה ענף הקרוזים בישראל לא מתאושש?

חברות התעופה הבינלאומיות חוזרות בהדרגה לישראל, חלקן אף מגבירות את תדירות הטיסות (כגון אתיופיאן איירליינס, פליי דובאי ו־AZAL) ומגלות גמישות יחסית בכל הנוגע לפעילותן בנתב"ג. לעומתן, כאמור, חברות הקרוזים הבינלאומיות לא ממהרות לחזור, וזאת על אף שישראל נחשבת לאחת מ־3 היעדים המשתלמים ביותר עבור חברות הקרוזים, שמרוויחות מסיורי החוף - מוקד הכנסה מרכזי עבורן.

"דווקא בגלל שמערך התחבורה הציבורית בישראל לא טוב, בין 75%-70% מהנוסעים לוקחים סיור מטעם האונייה, מה שמאפשר להם לקחת נוסעים במחירים אטרקטיביים יותר לעומת מדינות אחרות", מסביר רום.

"בשונה מענף התעופה, קרוז הוא נופש בפני עצמו - הוא היעד. לכן הרגישות היא הרבה יותר גדולה", מוסיף רום. "גם התכנון של לוח הזמנים של האוניות מתבצע בין שנתיים לשנתיים וחצי קדימה, לכן אנחנו עם העיניים לשנת 2025. בנוסף, גם לחברות הקרוזים הגדולות ביותר יש לכל היותר 20 אוניות, לחברות ממוצעות יש בין 10-15, וזה משפיע על היכולת להסיט ספינה מיעד ליעד. כמובן שגם המלחמה משפיעה. תיירים חוששים להגיע, ולחברה לא משתלם להגיע בלעדיהם".

גורמים בענף הקרוזים מעידים כי הפעם האחרונה שחלו שיבושים בענף המקומי בסדר גודל משמעותי בעקבות המצב הביטחוני הייתה במלחמת לבנון השנייה, אז חיפה הייתה תחת איום. באותה עת הועברו האוניות לנמל אשדוד כפתרון, אולם היום לא רק נמל חיפה נמצא תחת איום.

איל אטיאס, מנכ"ל MSC Cruises ישראל, מסביר כי "חברות הביטוח פחות אוהבות לבטח אונייה שמגיעה לאזור מלחמה. במבצעים קודמים זה לא היה משמעותי כמו היום, כיוון שהם היו קצרים יותר, וההשפעה שלהם לא הייתה כל־כך רחבה. הענף הזה פועל בכמעט 98% תפוסה, וזה דורש תכנון רב מראש. גם גמישות ההזזה של ציוד נמוכה".

רום מוסיף כי אחת הבעיות בתפקוד הענף המקומי היא התשתיות של נמל חיפה. "בישראל מעולם לא נבנה טרמינל קרוזים מודרני, אלא לקחו טרמינלים ישנים והמירו אותם. אם רוצים לשרת אוניות בסדר גודל גדול יותר, צריך להתאים את התשתיות ולייצר טרמינל מודרני וחדש. כיום אנחנו מתכננים טרמינל חדש שמתוכנן להיפתח ב־2027, זה עשוי להיות גיים צ'יינג'ר משמעותי. בתשתיות הקיימות לא יכולנו להגיע להרבה יותר נוסעים, ולחברות הבינלאומיות אין הרבה אופציות במזרח הים התיכון", הוא אומר.

בענף התיירות מודאגים מהמצב

תיירים לא חוששים להגיע לישראל רק דרך הים. הערכת הנזק של התיירות הנכנסת בשנת 2024 עומדת על אובדן הכנסות של כ־7 מיליארד שקל לקופת המדינה. רק בשבוע שעבר פנתה לשכת התיירות הנכנסת ל־25 ראשי רשויות בבקשה לתמיכה מיידית מול משרד האוצר ולבניית תוכנית והקצאת תקציב להצלת הענף.

בעקבות המלחמה נגרם נזק עצום לתעשיית התיירות: תנועת התיירות לישראל נעצרה לגמרי, וכתוצאה מכך כ־25 אלף מקומות עבודה נמצאות בסכנה, בעיקר בפריפריה. התוצאה מאיימת על כ־60 אלף משפחות בישראל המסתמכות על הכנסות מענף התיירות הנכנסת.

יוסי פתאל, מנכ"ל לשכת התיירות הנכנסת, אומר כי "משרד האוצר מתחמק ואינו מציג תוכנית להקצאת תקציב מינימלי להישרדותה של התיירות הנכנסת לישראל, ובכך גורם נזק לכלכלת המדינה, לענף התיירות ולכל העסקים התלויים בו למחייתם".

לדברי פתאל, ענף הקרוזים נמצא בבעיה משמעותית, היות שפעילות חברות הקרוז הזרות מושפעת ממצב התיירות הנכנסת. "גם אם התיירות הנכנסת תחזור לשגרה, לקרוזים ייקח שנה או שנה וחצי לפחות להתאושש. תהליך השיקום יהיה ארוך מאוד, יהיו חברות קרוזים משמעותיות וגדולות שפשוט לא יחזרו לארץ למרות הביקוש הגבוה. ברגע שמורידים אותנו מהמפה ומתחילים לבנות מסלולים אחרים, המשמעות היא שמוכרים אותם שנתיים קדימה. זה לא כמו מבצעים קודמים שהיו, שמיד אחרי זה חזרו לשגרה".

עוד כתבות

המוצרים החדשים של אפל / צילום: אפל

אפל חושפת את הדור הבא של המקבוקים לצד מעבדים חדשים – ויש חיבור לישראל

במוצרים החדשים שהשיקה אפל היום ישנם כמה רכיבים מרכזיים בהם השבבים M5 Pro, M5 Max ו-N1, שפותחו על ידי צוותי הסיליקון בישראל ● כל מה שצריך לדעת על המקבוקים והמעבדים החדשים של אפל

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מי זכאי לפיצויים ואילו מסלולים כבר נפתחו? עשינו סדר

בשלושת הימים הראשונים של המבצע הוגש מספר נמוך יחסית של תביעות לרשות המסים ● מי זכאי לפיצוי, מהו ה"מסלול המהיר" ומה אם הדירה השכורה נפגעה? ● גלובס עושה סדר

כלי רכב חדשים בנמל המפרץ / צילום: יח''צ

ההודעה של רשות הספנות שעלולה להוביל לעיכובים כבדים במסירות רכבים

רשות הספנות והנמלים הורתה לנמלים במפרץ חיפה ואשדוד שלא לאכסן כלי רכב חדשים נוספים ולפנות אותם תוך 3 ימים ● המשמעות: אוניות להובלת רכב יופנו לנמלים זרים ועלולים להיווצר עיכובים משמעותיים במסירות כלי הרכב

עסקים שנפגעו בעקבות הנפילה בקרית אונו / צילום: פרטי

המלחמה תוכר ככוח עליון? האותיות הקטנות בחוזים שכדאי להכיר

מחירי הנפט מטפסים, השמיים נסגרים והמשק שוב בפלונטר חוזי ● אחרי שהשנה האחרונה סדקה את המוסכמה לפיה מלחמה אינה "כוח עליון", המומחים מסבירים מתי ניתן להשתמש בטיעון זה ● מי זכאי להשבה כספית על ביטולים וכיצד הפכה חובת תום הלב למגן האחרון של החוזים?

עשן מיתמר מעל אזור תעשיית הנפט בפוג'יירה שבאיחוד האמירויות / צילום: Reuters, REUTERS

מדינות המפרץ פועלות נגד הזמן במאמץ להדוף את המתקפות של איראן

יש בידי מדינות המפרץ מספר מוגבל של מיירטים להגנה אווירית, לעומת מספר כמעט בלתי מוגבל של כטב"מים איראניים ● המלחמה בין רוסיה לאוקראינה הוכיחה שכטב"מים מסוגלים לגרום נזק קטסטרופלי למתקני אנרגיה דליקים כמו בתי זיקוק, תחנות שאיבה ומסופי נפט

ג'יימי דיימון, מנכ''ל ג'יי.פי מורגן / צילום: ap, Seth Wenig

הוא בדרך כלל נביא זעם, אבל דווקא ביחס להשלכות המלחמה הוא אופטימי

מנכ"ל ג'יי. פי. מורגן, בנק ההשקעות הגדול בעולם, אמר בראיון ל-CNBC כי הוא אופטימי לגבי האפשרות שהמבצע הצבאי נגד איראן יוביל לשלום במזרח התיכון ● לצד זאת, ג'יימי דיימון הזהיר כי "ישנה אדישות רבה בשווקים" וסימן התפרצות מחודשת של האינפלציה בארה"ב כסיכון מרכזי

נוחי דנקנר / צילום: תמר מצפי

ביהמ"ש ידון בהתנגדות להסדר החוב החדש של נוחי דנקנר עם הבנקים

אחרי שבעל השליטה לשעבר באי.די.בי סיכם עם שישה בנקים כי יעביר להם 5 מיליון שקל, התובע הייצוגי בפרשת "הנפקת החברים" טוען כי היה על דנקנר להעביר 7% מהסכום לטובת התובעים ● דנקנר: "טענות מופרכות שיגרמו לי נזקים עצומים"

תערוכת טכנולוגיה באמירויות, כר פורה לחוות שרתים / צילום: Shutterstock

ביש המזל של אמזון והשאלה: האם חוות השרתים יירדו מתחת לקרקע

ענקיות האינטרנט הימרו על הכסף הגדול של המפרציות והקימו שורת חוות שרתים באזור ● האם פגיעת הכטב"מ תביא אותן לחשב מסלול מחדש ולצאת משם, מהו הנזק שנגרם, האם הדאטה סנטרים יעברו אל מתחת לקרקע ומי המרוויחים והמפסידים מהאירוע ● גלובס עושה סדר

אנשים במקלט בעת התקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

לא נתנו לכם להיכנס למקלט? מדובר בעבירה פלילית

סירבו להכניס אתכם למקלט בזמן אזעקה? מעבר לאי הנעימות, יש לכך גם השלכות משפטיות ● מה קובע החוק, מה הדין לגבי חיות מחמד ואיך נכון לפעול בזמן אמת? ● גלובס עושה סדר

דוכן של אחת החברות הישראליות בביתן הישראלי ב-MWC / צילום: תמונה פרטית

עם מתנדבים ותחת אבטחה: כך מציגים הישראלים בתערוכת הסלולר בברצלונה

על רקע הלחימה, רק 15 מתוך 25 החברות שתכננו להשתתף הגיעו לביתן הישראלי בתערוכת MSC בברצלונה, שפועל תחת אבטחה מתוגברת ● במקביל, נוצר גל יוזמות תמיכה: סיוע למשפחות מילואימניקים, פרויקט משותף של בנק לאומי ומלון פתאל למען האוכלוסיה המבוגרת והטבות חריגות מחברות הסלולר בארץ ובחו”ל ● אירועים ומינויים

האחים צחי (מימין) ועידו חג'ג' / צילום: יח''צ - שי תמיר

התביעה נגד האחים חג'ג': העליון אישר לחתוך בחצי את שכר הטרחה לעורכי הדין

אחרי שהמחוזי אישר פשרה בתביעה על ניצול הזדמנות עסקית, העליון צידד בהחלטה להפחית את שכר עורכי הדין של התובע בתיק למיליון שקל ● השופט גרוסקופף קבע כי חוות דעת כלכלית צריכה להיות מטעם מומחה שמינה ביהמ"ש, ולא מטעם בעלי עניין

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

תרחיש יום הדין של הכלכלה: מיצרי הורמוז נסגרים, מחיר הנפט מזנק

איום של משמרות המהפכה על חופש השיט בעורק הימי המרכזי של מדינות המפרץ מזניק את מחירי הנפט: ברנט קופץ ב-9% לכ-80 דולר ● אנליסטים מזהירים מתרחיש שידחוף את המחיר מעל 100 דולר לחבית

מיצרי הורמוז / עיבוד: Shutterstock

"להורמוז אין חלופה": מה המשמעות של הצעד הדרמטי של איראן, ואיך תגיב ארה"ב

"להכרזה על סגירת מיצרי הורמוז יש יותר משמעות תודעתית מכל דבר אחר", כך אומר פרופ' יהושע קרסנה, מנהל הפורום לשת"פ אזורי במרכז דיין באוניברסיטת ת"א ● עוד מציין קרסנה, כי אם החסימה תימשך לאורך זמן, תהיה לה השפעה חמורה על השווקים "מחירי הנפט יזנקו, אולי אפילו ל-100 דולר"

טראמפ בבית הלבן, השבוע / צילום: Reuters, Kyle Mazza

טראמפ פתח במלחמה עם איראן. עכשיו הוא חושב איך לסיים אותה

בין הקדנציה הראשונה לשניה, טראמפ עבר ממדיניות אי התערבות ללכידת מדורו בוונצואלה והפצצה באיראן ● מומחים מסבירים על הלך הרוח בארה"ב לתקיפה, הצורך של טראמפ להוכיח אמינות וגם: תאריך הסיום שהגדיר טראמפ כדי להרגיע את הביקורת

רקטת אקסטרא של אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

חלקן איבדו עשרות אחוזים, עכשיו המניות הללו קופצות בחסות המלחמה

"שאגת הארי" החזיר לקדמת הבמה את המניות הביטחוניות שזינקו בחדות ביום המסחר הראשון לפרוץ המלחמה עם איראן ● אבל לצד השמות המוכרים, קפצו גם שורה של מניות ישראליות בתחום שנסחרות בוול סטריט. עבור חלקן מדובר בהפוגה קלה מירידות של עשרות אחוזים

מיצרי הורמז / צילום: ap, Kamran Jebreili

מי הכי יפסיד מסגירת הורמוז, ולמה ישראל דווקא תפסיד פחות

האזור שיושפע בצורה הקיצונית ביותר מסגירת מצרי הורמוז הוא מזרח אסיה: מתוך 19.2 מיליון חביות נפט שיוצאות מהורמוז בכל יום, 16 מיליון מגיעות לאסיה ● מבחינת סין, הנפט שעובר דרך הורמוז הוא כחצי מכלל הנפט שהיא מייבאת

מיכלית גז נוזלי (LNG) בנמל קטאר / צילום: ap

בשל חסימת מיצרי הורמוז והמתקפות של איראן: קטאר עוצרת ייצור גז, דשנים וכימיקלים

על פי סוכנות הידיעות הקטארית, חברת האנרגיה הלאומית QatarEnergy הודיעה שהיא עוצרת את הייצור של חלק מהכימיקלים והמוצרים התעשייתיים המיוצרים במדינה ● קטאר היא יצואנית הגז השלישית בגודלה בעולם אחרי ארה"ב ורוסיה

מטה אמזון / צילום: Shutterstock

העדיפו את המפרציות על פני ישראל ומשלמות את המחיר

מדינות המפרץ הפכו בשנים האחרונות ליעד מועדף לחוות השרתים של ענקיות הטכנולוגיה בזכות אנרגיה זולה והטבות מס, בזמן שהאטרקטיביות של ישראל ירדה בשל המלחמה ● כעת, המתקפות על האמירויות, בחריין וסעודיה חושפות את הסיכון הביטחוני באזור, כאשר אמזון מדווחת על פגיעה בשירותי הענן

פרסומים כוזבים / צילום: צילום מסך מרשת אקס, 02.23.26

האיראנים משקרים, והעולם מהדהד את זה

מאז תחילת מבצע "שאגת הארי", את הרשתות החברתיות שוטפים פרסומים כוזבים שמבקשים להאדיר את הישגי איראן ● אחד מהם אפילו הגיע אלינו ● המשרוקית של גלובס 

תקיפה משותפת לארה''ב וישראל בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

המרוץ נגד השעון: ארה"ב מנסה להכריע את איראן לפני שתיגמר התחמושת

בפנטגון חוששים שקצב השימוש בתחמושת גבוה מיכולת הייצור ● בעוד ארה"ב וישראל מנסות לשתק את מערכי הטילים של טהרן, המחסור במיירטי THAAD וחץ 3 מעמיד את המזה"ת בסיכון ● האם המלאים המיועדים להרתעת סין וצפון קוריאה ייפתחו לטובת המערכה באיראן?