גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ענקיות הקרוזים העולמיות התאהבו בישראל, ואז הגיעה המלחמה

שנת 2024 הייתה אמורה להמשיך את השגשוג בענף הקרוזים, אולם מאז פרצה המלחמה עזבו החברות הבינלאומיות את ישראל ● מנו ספנות, היחידה שתפליג הקיץ, מבטיחה שלא תעלה מחירים ● מומחים: "גם אם התיירות תחזור לשגרה, ייקח לענף שנה לפחות להתאושש"

ספינת קרוזים בנמל חיפה, ספטמבר 2023 / צילום: Shutterstock
ספינת קרוזים בנמל חיפה, ספטמבר 2023 / צילום: Shutterstock

כמו בעולם, גם בישראל הרגישו בשנים האחרונות שגשוג בענף הקרוזים. בעולם נרשם שנה שעברה שיא חדש של הפלגות. לפי דוח CLIA, שעוסק במצב ענף הקרוזים ופורסם בחודש שעבר, מספר ההפלגות ברחבי העולם צנח ב־2020, שנת הקורונה, מכ־29 אלף הפלגות לכ־5,000 הפלגות בלבד. עם זאת, ב־2023 עלה המספר והגיע לכ־30 אלף הפלגות ברחבי העולם.

בישראל, שנת 2024 הייתה אמורה להיות שנת השיא בענף הקרוזים, לאחר שנתיים מוצלחות במיוחד שבהן כ־200 אלף ישראלים ותיירים יצאו לחופשת הפלגה. אולם המלחמה שפרצה באוקטובר האחרון גרמה לשיבושים שהחזירו את שוק הקרוזים בישראל כמה שנים אחורה. 

מבנגקוק ועד טורנטו: אפשרויות הטיסה מצטמצמות במיוחד לשורה של יעדים
הטיפים והטריקים: איך לקנות ביטוח נסיעות לחו"ל?

מנו ספנות: הביקוש להפלגות נותר יציב

העלייה הדרמטית בהיקף הביקוש של הישראלים להפליג הגיעה בשלהי תקופת הקורונה, בשנת 2021, שנחשבה לשנה גרועה בשוק העולמי. חברות הקרוזים הבינלאומיות הביעו אז אמון בקהל הישראלי המחוסן והציבו לראשונה את ספינותיהן בנמל חיפה. "הכניסה של החברות הבינלאומיות לשוק הישראלי שינתה את כללי המשחק", אומר זוהר רום, מנהל תחום הקרוזים בנמל חיפה. "זה יצר טרנד חזק, והישראלים כמו הישראלים מגיבים לטרנדים מהר".

בשנה האחרונה ההפלגות הסדירות בישראל היו בעיקר של חברות הקרוזים מנו ספנות ו־MSC, כשלעתים גם רויאל קריביאן, NCL וחברות קרוז קטנות יותר הגיעו לנמלי חיפה ואשדוד. בסך-הכול, ב־2023 הגיעו לנמל חיפה כ־30 חברות קרוזים, כשמתוכן 10 העלו והורידו נוסעים (כלומר התחילו וסיימו את ההפלגה בחיפה). אולם עם פרוץ המלחמה ביטלו מיד חברות השייט הבינלאומיות את פעילותן בארץ. שבועיים לאחר מכן הצטרפה אליהן גם חברת מנו ספנות הישראלית. ובכל זאת, שנת 2023 נרשמה כשנת שיא בענף המקומי.

כעת החברות הבינלאומיות לא צפויות לחזור ולהפליג בארץ לפני 2025. החברה היחידה שתחזור לפעול בארץ בקרוב היא מנו ספנות, שתשוב להפליג כבר בסוף החודש הקרוב. בחברה הישראלית משדרים כעת עסקים כרגיל. חרף הביטולים, הסרת טורקיה ממפת ההפלגות ודחיית פתיחת העונה הנוכחית (שנפתחת בדרך־כלל כבר בפסח), בחברה טוענים כי הביקוש להפלגות נותר יציב. "הביקושים לא שונים משנה שעברה, הקהל הישראלי מחפש את סוג החופשה באוניות הקרוז, והיו הרבה פניות לגבי תאריך פתיחת העונה", נמסר מהחברה.

לפי מנו ספנות, למרות עליית מחירי הדלק, המזון ושאר מרכיבי הנופש באונייה, מחירי ההפלגות השנה יישארו דומים לשנה שעברה. החברה אף סיפקה דוגמאות לפיהן הפלגה של ארבעה לילות בתחילת יוני 2023 עלתה החל מ־399 אירו, מחיר זהה להפלגה שתתקיים בתחילת יוני הקרוב. מנתונים נוספים שמסרה החברה עולה כי הפלגת 11 לילות באוקטובר 2023 נמכרה החל מ־1,217 אירו, בעוד שהפלגה של 11 לילות באוקטובר הקרוב מתומחרת ב־1,294 אירו - הבדל זעום. זאת בשונה מחברות התעופה הישראליות למשל, שהציגו עליית מחירים דרמטית מאז המלחמה.

כיום, האלטרנטיבה עבור ישראלים המעוניינים לשוט בחברה בינלאומית היא לטוס לאיי יוון, רומא או ברצלונה, ומשם להפליג לאן שירצו, אך הטיסה מייקרת משמעותית את החופשה.

למה ענף הקרוזים בישראל לא מתאושש?

חברות התעופה הבינלאומיות חוזרות בהדרגה לישראל, חלקן אף מגבירות את תדירות הטיסות (כגון אתיופיאן איירליינס, פליי דובאי ו־AZAL) ומגלות גמישות יחסית בכל הנוגע לפעילותן בנתב"ג. לעומתן, כאמור, חברות הקרוזים הבינלאומיות לא ממהרות לחזור, וזאת על אף שישראל נחשבת לאחת מ־3 היעדים המשתלמים ביותר עבור חברות הקרוזים, שמרוויחות מסיורי החוף - מוקד הכנסה מרכזי עבורן.

"דווקא בגלל שמערך התחבורה הציבורית בישראל לא טוב, בין 75%-70% מהנוסעים לוקחים סיור מטעם האונייה, מה שמאפשר להם לקחת נוסעים במחירים אטרקטיביים יותר לעומת מדינות אחרות", מסביר רום.

"בשונה מענף התעופה, קרוז הוא נופש בפני עצמו - הוא היעד. לכן הרגישות היא הרבה יותר גדולה", מוסיף רום. "גם התכנון של לוח הזמנים של האוניות מתבצע בין שנתיים לשנתיים וחצי קדימה, לכן אנחנו עם העיניים לשנת 2025. בנוסף, גם לחברות הקרוזים הגדולות ביותר יש לכל היותר 20 אוניות, לחברות ממוצעות יש בין 10-15, וזה משפיע על היכולת להסיט ספינה מיעד ליעד. כמובן שגם המלחמה משפיעה. תיירים חוששים להגיע, ולחברה לא משתלם להגיע בלעדיהם".

גורמים בענף הקרוזים מעידים כי הפעם האחרונה שחלו שיבושים בענף המקומי בסדר גודל משמעותי בעקבות המצב הביטחוני הייתה במלחמת לבנון השנייה, אז חיפה הייתה תחת איום. באותה עת הועברו האוניות לנמל אשדוד כפתרון, אולם היום לא רק נמל חיפה נמצא תחת איום.

איל אטיאס, מנכ"ל MSC Cruises ישראל, מסביר כי "חברות הביטוח פחות אוהבות לבטח אונייה שמגיעה לאזור מלחמה. במבצעים קודמים זה לא היה משמעותי כמו היום, כיוון שהם היו קצרים יותר, וההשפעה שלהם לא הייתה כל־כך רחבה. הענף הזה פועל בכמעט 98% תפוסה, וזה דורש תכנון רב מראש. גם גמישות ההזזה של ציוד נמוכה".

רום מוסיף כי אחת הבעיות בתפקוד הענף המקומי היא התשתיות של נמל חיפה. "בישראל מעולם לא נבנה טרמינל קרוזים מודרני, אלא לקחו טרמינלים ישנים והמירו אותם. אם רוצים לשרת אוניות בסדר גודל גדול יותר, צריך להתאים את התשתיות ולייצר טרמינל מודרני וחדש. כיום אנחנו מתכננים טרמינל חדש שמתוכנן להיפתח ב־2027, זה עשוי להיות גיים צ'יינג'ר משמעותי. בתשתיות הקיימות לא יכולנו להגיע להרבה יותר נוסעים, ולחברות הבינלאומיות אין הרבה אופציות במזרח הים התיכון", הוא אומר.

בענף התיירות מודאגים מהמצב

תיירים לא חוששים להגיע לישראל רק דרך הים. הערכת הנזק של התיירות הנכנסת בשנת 2024 עומדת על אובדן הכנסות של כ־7 מיליארד שקל לקופת המדינה. רק בשבוע שעבר פנתה לשכת התיירות הנכנסת ל־25 ראשי רשויות בבקשה לתמיכה מיידית מול משרד האוצר ולבניית תוכנית והקצאת תקציב להצלת הענף.

בעקבות המלחמה נגרם נזק עצום לתעשיית התיירות: תנועת התיירות לישראל נעצרה לגמרי, וכתוצאה מכך כ־25 אלף מקומות עבודה נמצאות בסכנה, בעיקר בפריפריה. התוצאה מאיימת על כ־60 אלף משפחות בישראל המסתמכות על הכנסות מענף התיירות הנכנסת.

יוסי פתאל, מנכ"ל לשכת התיירות הנכנסת, אומר כי "משרד האוצר מתחמק ואינו מציג תוכנית להקצאת תקציב מינימלי להישרדותה של התיירות הנכנסת לישראל, ובכך גורם נזק לכלכלת המדינה, לענף התיירות ולכל העסקים התלויים בו למחייתם".

לדברי פתאל, ענף הקרוזים נמצא בבעיה משמעותית, היות שפעילות חברות הקרוז הזרות מושפעת ממצב התיירות הנכנסת. "גם אם התיירות הנכנסת תחזור לשגרה, לקרוזים ייקח שנה או שנה וחצי לפחות להתאושש. תהליך השיקום יהיה ארוך מאוד, יהיו חברות קרוזים משמעותיות וגדולות שפשוט לא יחזרו לארץ למרות הביקוש הגבוה. ברגע שמורידים אותנו מהמפה ומתחילים לבנות מסלולים אחרים, המשמעות היא שמוכרים אותם שנתיים קדימה. זה לא כמו מבצעים קודמים שהיו, שמיד אחרי זה חזרו לשגרה".

עוד כתבות

ברק עילם, גיא ברנשטיין, צבי אלון / צילומים: שלומי יוסף, יח''צ, טיגו

כך הגיבה מניית נייס בוול סטריט לעזיבה של המנכ"ל

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● מג'יק נסחרה בסוף השבוע במחיר הנמוך בכ-48% מהשיא בעקבות הדוחות ● נייס צללה על רקע עזיבת המנכ"ל ● וטיגו נפלה בחדות לאחר פרסום הדוחות למרות שפרסמה תחזית חיובית

ירון מורגנשטרן, מנכ''ל גלאסבוקס / צילום: יח''צ

אחרי הפסד של 60% למשקיעים: גלאסבוקס נמכרת בחצי מיליארד שקל

גלאסבוקס, הפועלת בתחום ניתוח נתונים באינטרנט, תימכר לקרן השקעות, זאת לאחר נפילה חדה במניה ולאחר שדחתה מספר פעמים את יעדי ההכנסות החוזרות שלה ופיטרה כ-20% מכוח-האדם ● בחברה שתהפוך לפרטית, בונים על תחום ה-AI כמנוע לעתיד

מרכז הסחר המקוון של דואר ישראל / צילום: שחר פליישמן

אכזבה למדינה: קבוצת מילגם זכתה במכרז להפרטת הדואר בתמורה ל-461 מיליון שקל בלבד

קבוצת מילגם-הפניקס-ליימן שליסל זכתה במכרז על הדואר, ותשלם סכום נמוך משמעותית מהערכת השווי שקיבל הדואר בעבר ועמד על מעל 1.5 מיליארד שקל ● קבוצת דלק ישראל-רמי לוי התמודדה מולה במכרז ● שתי ההצעות היו נמוכות בתחילה מהממוצע של הערכת השווי שהוכנו לצורך המכרז. לבסוף התוצאה הזוכה הייתה גבוהה יותר

מנכ''לית קו אימפקט, נוא ג'השאן־בטשון / צילום: תמר מצפי

"מי שרוצה לשלב את החברה הערבית צריך לעבוד בזה"

בכנס פוטנציאל החברה הערבית של גלובס, נוא ג'השאן־בטשון, מנכ"לית קו אימפקט, שוחחה על האתגרים בשילוב החברה הערבית בשוק העבודה ישראלי ● ג'השאן־בטשון: "חברות עסקיות שהן גשר בין החברה היהודית לערבית אמנם סבלו מטראומה גדולה בעקבות המלחמה, אבל הצליחו להחזיק את זה"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: (AP (Vincent Thian ,Armando Franca ,Steve Helber

"השוק מתפוצץ": 8 מניות מומלצות בזמנים של מלחמה

מסוקים, סימולטורים ומערכות תקשורת: בבנק ההשקעות מורגן סטנלי הצביעו לאחרונה על 8 מניות של יצרניות ביטחוניות בחו"ל שצפויות ליהנות מהעלייה בביקושים בעקבות חוסר היציבות הגאו-פוליטית ● בבית ההשקעות הורייזן טוענים כי המלחמה באוקראינה משפיעה על הביקושים בשוק הביטחוני יותר מאשר המערכה בעזה: "מדינות באירופה מגדילות את תקציבי הביטחון בגלל האיום הרוסי"

מפעל המלט נשר. ''אין קשר בין רמות האבק לפעילות המפעל'' / צילום: תמר מצפי

אחרי פחות משנה: מנכ"ל נשר מפעלי מלט מסיים את תפקידו

מנכ"ל נשר מפעלי מלט, יובל לזרוב, מסיים את תפקידו בחברה אחרי כהונה בת פחות משנה ● באוגוסט האחרון הוציא המשרד להגנת הסביבה צו מינהלי לחברה, המורה על מניעה או צמצום של זיהום אוויר לפי סעיף 45 בחוק אוויר נקי

חסאן טואפרה, ראש הרשות לפיתוח חברתי כלכלי במגזר המיעוטים / צילום: תמר מצפי

"במסגרת תוכנית החומש לחברה הערבית, אנחנו משקיעים קודם כל בחינוך. הפערים מצטמצמים"

חסאן טואפרה, ראש הרשות לפיתוח כלכלי בחברה הערבית, התייחס בכנס גלובס לאתגרים באוכלוסייה זו ולחשיבותה ● לדבריו, ברקע יישום תוכנית החומש הייעודית, החברה הערבית חוותה שינוי משמעותי: "רוב התלמידים לא היו זכאים לבגרות. היום יש 20% סטודנטים לתואר ראשון"

ווסימוזי מדונסלה (מימין), נציג דרום אפריקה בדיון בהאג / צילום: Reuters, Yves Herman

המשטר בדרום אפריקה פותח מערכה לשלילת ההכרה בזכות הקיום של ישראל

עיון באוצר המילים והדימויים של נציגי המשטר הדרום אפריקאי בבית הדין בהאג מראה כי הם מתרחקים במהירות משאלת עזה ועוברים אל שאלת הלגיטימיות של קיום ישראל ● אפשר להגיד שהיחסים עם משטר ה–ANC במדינה הגיעו אל סוף הדרך

פרויקט נופי אילן באבו גוש / צילום: viewpoint

השכונה החדשה באבו גוש: בכמה נמכר פנטהאוז עם שישה חדרים?

בפרויקט מגורים שנבנה בשכונה המערבית החדשה באבו גוש נמכר פנטהאוז בן 6 חדרים בשטח 174 מ"ר ב־3.8 מיליון שקל ● בשנים האחרונות חלה עלייה בהתחלות הבנייה ביישוב המדורג באשכול 3 מתוך 10 בדירוג החברתי כלכלי של הלמ"ס • הרוכשת היא תושבת פסגת זאב

נתיבות. בעיגול: מירי רגב / צילום: דייגו מיטלמן, מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט)

בלי תוכנית, ללא תקציב ובניגוד לדעת אנשי מקצוע: רגב מקדמת עוד תחנת רכבת בנתיבות

במשרד התחבורה בוחנים הקמת תחנה בעיר הדרומית במרחק 5 ק"מ בלבד מזו הקיימת ● גורמי המקצוע מתנגדים בגלל תחזית נוסעים נמוכה ופגיעה בציבור שזמן נסיעתו למרכז מתארך ● השבוע נחשף בגלובס שגם במוסד רוצים רכבת ישירות למטה הארגון בניגוד לתוכניות המטרו

יו''ר המחנה הממלכתי, בני גנץ / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

גנץ באולטימטום לנתניהו: "תוכנית פעולה חדשה עד ה-8.6 או שנפרוש מהממשלה"

יו"ר המחנה הממלכתי תקף את רה"מ בהצהרה ואמר: "בתקופה האחרונה דבר מה השתבש. החלטות חיוניות לא התקבלו. מעשים מנהיגותיים הנדרשים כדי להבטיח ניצחון לא נעשו" • ראש האופוזיציה לפיד: "גנץ צריך להודיע הערב שהוא פורש מהממשלה האיומה בתולדות המדינה, שהוא לא יסייע עוד לנתניהו להישאר בשלטון, ושהוא קורא לבחירות"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בממשלה מפקפקים בסיכוי של סמוטריץ' להטיל מכס של 100% על טורקיה

הצעד שמבקש לקדם סמוטריץ' דורש אישור של הממשלה כולה, וההערכות הן ששני מוקדי ההתנגדות המרכזיים עשויים להיות בלשכת ראש הממשלה ואצל שר הכלכלה ● גורמים במגזר העסקי מפעילים על הממשלה לחץ לסגת מהרעיון, שעלול לגרור עליות מחירים שיתגלגלו לכיס של הצרכן הישראלי

בנייה ברמת גן / צילום: פביו טרופה

התוכנית של רמת גן במקום תמ"א 38: עד 10 קומות ברחובות המסחריים

תוכנית מחליפה לתמ"א 38 שגיבשה העירייה בראשות כרמל שאמה הכהן, מספקת פתרון ביניים בין הגישה המרחיבה שנקטו ראשי העיר הקודמים, לבין הגישה הקמצנית שנקט כרמל שאמה הכהן, שזכתה לביקורת מצד בית המשפט

ד''ר ענאיה בנא, מנכ''לית ומייסדת עמותת אל־ביאדר / צילום: תמר מצפי

"בעלי הקרקע הפרטית בחברה הערבית מחכים שיזמים יבואו"

בכנס פוטנציאל החברה הערבית של גלובס, ד"ר ענאיה בנא, מנכ"לית משותפת ומייסדת עמותת אל־ביאדר, דיברה על הפערים בין החברה הערבית לחברה הכללית בתחום הדיור ● בנא: "85% מהדור הצעיר בתוך היישובים הערביים הוא מחוסר פתרונות דיור"

מערכות הגנה אוויריות בתרגיל פולני. ורשה חתמה על הסכמי רכש בעשרות מיליארדים / צילום: Reuters, Kacper Pempel

עם הסכמים בעשרות מיליארדים: המדינה שמתכננת להקים את הכוח הצבאי הגדול ביותר באירופה

פולין מתכננת להכפיל את מספר החיילים שלה והיא אף הזמינה את מדינות נאט"ו לאחסן נשק גרעיני בשטחה ● בנוסף לכך חתמה ורשה על הסכמי רכש צבאי בעשרות מיליארדי דולרים בשאיפה לבנות את הצבא הגדול באירופה ● צעדים אלו מסמנים את המתיחות באירופה מאז פלישת רוסיה לאוקראינה: "צריך להבין שהתחיל עידן חדש - העידן שלפני המלחמה"

גידול קקאו בשמורה בניגריה. הבצורת הקשה זה 20 שנה / צילום: Associated Press, Sunday Alamba

לשלם הון או להסתפק בתחליף זול? העתיד המריר של תעשיית השוקולד

גל התייקרויות הקקאו, על רקע היבול העגום במערב אפריקה, אולי התחלף בירידות חריפות - אך המחסור צפוי להימשך, והמומחים לא מעריכים שהמחירים ישובו לקדמותם ● בינתיים יצרניות הממתקים הגדולות כבר מקטינות אריזות, משנות מתכונים ומשלבות יותר תוספות בחטיפים

הפגנה פרו-פלסטינית באוניברסיטת גנט בבלגיה / צילום: Reuters, JAMES ARTHUR GEKIERE

"קיבלנו כבר עשרות פניות": הפתרון של הטכניון לאנטישמיות בקמפוסים בחו"ל

הטכניון מזמין חוקרים מחו"ל להצטרף למוסד הלימוד, והנשיא מגלה כי "קיבלנו כבר עשרות פניות" ● בתוך כך, מועצת האקדמיה הלאומית למדעים מזהירה מפגיעה במעמד המחקר הישראלי, וקוראת לתקצוב מוגבר כתשובה לחרמות

סניף של ביטוח לאומי בבאר שבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

המשבר בביטוח לאומי: "צריך בעיקר להעלות מסים ואת גיל הפרישה"

לראשונה ההכנסות של ביטוח לאומי נמוכות מההוצאות על קצבאות, ודוח שפרסם מזהיר: מועד הקריסה הוקדם ב-8 שנים, לשנת 2036 ● אלא שמומחים סבורים כי הסוגיה פחות חמורה ממה שעושים ממנה: "שאנשים יפסיקו לעבוד מתי שבא להם"

אלונה בר און, מו''לית גלובס / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און: "לתקשורת יש תפקיד בקישור בין מגזרים"

בפתח כנס פוטנציאל החברה הערבית של גלובס, התייחסה מו"לית העיתון לתפקידה של התקשורת בתקופה זו ועל השאיפה לסקר את כל חלקי החברה בעיתון ● בר און: "מטרת העיתונות לספק גיוון, לא להבליט את מי שהכי קיצוני או רק את מי שדומה לי"

צבי סוכות, הציונות הדתית / צילום: יאיר דב

כמה המתיחות מול הבית הלבן תקדימית, ומה העבר מלמד על חומרת המצב כעת?

העימות עם ממשל ביידן על הכניסה לרפיח העלה את שאלת היחסים עם ידידתנו הגדולה ● ההיסטוריה מלמדת שהיו התנגשויות אינטרסים בין ישראל לארה"ב מאז שנות החמישים - אבל האופן בו האמריקאים הגיבו לחציית קווים ישראלית השתנה בהתאם לסכנה הקיומית לישראל