גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ראש אמ"ן לשעבר מסביר: למה חמאס מפחד מכניסה ישראלית לרפיח

אלוף (מיל') אהרן זאבי-פרקש סבור כי עיקר הלחימה נגד חמאס הסתיימה: "השמדת שלושה-ארבעה גדודים ברפיח לא תשנה" ● בשיחה עם גלובס הוא אומר שיש לדאוג שארגון הטרור לא יתחמש שוב: "רק אז נוכל לומר שהמלחמה שיפרה את המצב" ● וגם: מה דעתו על סערת המינויים בצה"ל

טנק ישראלי בצד העזתי של מעבר רפיח / צילום: דובר צה''ל
טנק ישראלי בצד העזתי של מעבר רפיח / צילום: דובר צה''ל

ביום ב', בהמשך להודעת חמאס כי היא מקבלת את תנאי הפסקת האש של קטאר ומצרים, הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו על המשך פעולה ברפיח "כדי להפעיל לחץ צבאי על חמאס במטרה לקדם את שחרור חטופינו ושאר מטרות המלחמה". במהלך הלילה השתלט צה"ל על הצד העזתי של מעבר רפיח.

כלב רובוטי ורחפנים: איך תיראה הפעולה שתחסום את "צינור החמצן של חמאס"?
עימותים אלימים גם באירופה: המחאה נגד ישראל מתרחבת לקמפוסים ביבשת
260 מיליון דולר: כל הפרטים על עסקת הנשק שארה״ב מעכבת לישראל

בראיון לגלובס מתייחס ראש אמ"ן לשעבר, האלוף (מיל') אהרן זאבי-פרקש, לצורך בפעולה כזו ובהשפעות הצפויות שלה.

מה לדעתך המטרה של מה שעושים עכשיו כרגע ברפיח והאם האם לדעתך זה יכול להתפתח למשהו יותר מעמיק?
"עיקר הלחימה נגד חמאס ברצועה הסתיימה. אפשר לבוא ולומר שהשגנו את המטרות שלנו, אלא שהבעיה שנוצרה היא המשך ההתחמשות של חמאס, ומידת היכולת שלנו לשלוט על מה שקורה אצלו כדי להימנע מלחזור לתקופה שהייתה לפני שבעה באוקטובר. לצורך העניין הזה הסוגיה כעת נוגעת לסגירת ציר פילדלפי כדי להבטיח שההברחות יופסקו.

"מובן שזה צריך להיעשות גם בתיאום עם מצרים, ובסופו של דבר אני חושב שיש אינטרס למצרים להגיע להסדר כזה. יכול להיות שזה עוד מחייב קצת הפעלת כוח, וזה מה שאנחנו רואים עכשיו. הפעולה הזו בעצם אומרת שישראל מתכוונת ברצינות, והיא לא מוכנה לתת לעזה לחזור למה שהיה לפני שבעה באוקטובר.

"כך שאני חושב שהמטרה של הצבא במקרה הזה היא להביא למצב שבו תהיה שליטה מבצעית על מה שקורה ברצועה, ולא ניתן יהיה לחמש מחדש את חמאס. לדעתי זה ניתן להשגה על ידי שליטה באזור פילדלפי. אני אישית מתייחס לרפיח בחשיבות משנית ולא בחשיבות עיקרית. השמדת השלושה או ארבעה גדודים ששם לא תשנה לנו את המצב".

"הפך לווקטור פוליטי"

במשך שלושה חודשים הדרג המדיני אומר שוב ושוב שעוד רגע נכנסים לרפיח. אחרי שזה כבר נאמר, אם לא ניכנס בעוצמה לרפיח האם זה לא יפגע קשות בהרתעה שלנו?
"אני לא זוכר מי אלה שהעלו לראשונה את הצורך האקוטי בכניסה לרפיח. אני באמת לא יודע איך זה הפך למשהו קריטי. יכול להיות שאפילו זה הפך כבר לווקטור פוליטי, כי מבחינה צבאית אין לזה שום משקל אסטרטגי. אתה לא חייב לשלוט על מה שקורה שם. מה שחשוב הוא להמשיך במאמץ הצבאי והמדיני ולהגיע להסדרה שבמסגרתה לא נותנים לחמאס להתחמש מחדש. אם הנושא הזה יושג אנחנו יכולים לזכות לכמה שנים טובות של שקט. אם לא, אז לא השגנו שום דבר. המאמץ צריך להיות ממוקד לכיוונים האלה".

אלוף (מיל') אהרן זאבי-פרקש, לשעבר ראש אמ''ן / צילום: איל יצהר

למה לדעתך חמאס הוציא פתאום הודעה על כאילו "הסכמה" לעסקה?
"אני חושב שכניסה לרפיח משמעותית מבחינת חמאס, כי בסופו של דבר זה יפגע בו בצורה די קשה, כאמור, במיוחד אם נצליח גם לסגור את ציר פילדלפי יחד עם המצרים. אם זה יקרה אז בעצם לאט לאט יתייבשו מקורותיו והוא לא יוכל להמשיך ולפעול".

זאבי פרקש מתייחס לאוכלוסייה העזתית, ואומר כי "יש ויכוח האם כל העזתים הם חמאס, או תומכי הארגון. אני חושב שזו שאלה שיכולה להיות חשובה, אבל אני אומר לך מתוך הסתכלות גם במדינות טוטליטריות וגם במדינות קומוניסטיות שבסופו של דבר רוב האוכלוסייה היא פסיבית, והיא תעשה את מה שזה ששולט, החזק, יורה לה. אני לא רואה מהפכה עזתית נגד חמאס בעזה. ישראל צריכה להשלים את המלאכה.

"יכול להיות שראש הממשלה חשב שאפשר לעשות את הדברים האלה בחודשיים-שלושה האחרונים בצורה מדינית, ולא להשתמש בכוח הצבאי. אני לא בטוח שלא היינו צריכים להשלים את המשימה בזמן הזה, אני לא בטוח שלא היינו צריכים לפעול בו-זמנית - אבל אלה שאלות להיסטוריה.

"אני חושב שמה שצריך לפעול להשיג כרגע הוא שעזה תהיה מפורזת, ולצורך כך צריך לשלוט בפילדלפי. אם נעשה את זה נוכל לבוא ולומר שהמלחמה הזאת אחרי שבעה באוקטובר שיפרה את המצב ואפשרה למדינת ישראל לחזור לחיים נורמלים".

"מטרה לא ריאלית"

אחרי שבעה באוקטובר המטרות שהוגדרו למלחמה היו החזרת החטופים והשמדת היכולות האזרחיות והצבאיות של חמאס. האם לדעתך המטרה השתנתה?
"אני אגיד לך את זה בצורה ישירה, ואפשר למצוא אמירות שלי חודש-חודשיים אחרי שהתחילה המלחמה. המטרה כפי שהוגדרה - מיטוט שלטון החמאס - אני חשבתי שזו מטרה שלא ניתן להשיגה. אני חשבתי שהיינו צריכים להיות צנועים, ואני מקווה שזה מה שאנחנו עושים כרגע.

"המטרה כפי שאני ראיתי אותה צריכה הייתה להיות פגיעה בתשתית הצבאית של חמאס ולמנוע ממנו את היכולת להשיג הישגים על ידי לחץ צבאי. מעבר לזה קשה להשיג. בלבנון חשבנו שנשנה את השלטון וזה לא עבד. אנחנו צריכים להתמקד בפירוק היכולות הצבאיות של חמאס וברגע שזה יושג לדאוג לכך שאנחנו מתחזקים את זה".

"הרצי השקיע מחשבה"

אתה אומר שצריך לסיים את האירוע הצבאי, להכריז על סיום המלחמה ולנהל מו"מ על בסיס חילופי אסירים, כדי לשחרר את החטופים. אבל חמאס דורש את הוצאת צה"ל מהרצועה. מותר לנו להסכים לזה?
"אם הם יקבלו את ציר פילדלפי המלחמה תהיה לשווא. המעשה הצבאי צריך להסתיים עכשיו במעשה מדיני, לנצל את ההישג הצבאי המדהים שהושג כדי להגיע למצב שאנחנו שולטים על מה שקורה בעזה ומנצלים את הרצון של העולם הערבי, ואולי של גופים אחרים, לשקם אותה.

"ואנחנו צריכים להתמקד בזירה הנוספת - לבנון. אם אפשר להרחיק את חיזבאללה מהגבול בצורה מדינית - מה טוב, אבל זה נראה לי קלוש".

מה דעתך על המינויים בצה"ל?
"על פי חוק לרמטכ"ל ולשר הביטחון יש פררוגטיבה ברורה למנות ולבנות את הקצונה בצבא. לא עולה על הדעת שמישהו אחר ימנה קצונה בכירה.

"אני מסתכל על הסבב הזה, את חלק מהקצינים אני מכיר. אלה מינויים טובים שהרצי הלוי עשה. אני בטוח שמתוך רצון להצעיד את הצבא קדימה. אותו דבר אני חושב גם לגבי המינוי של ראש אמ"ן החדש. אין לי ספק שהרצי השקיע בזה מחשבה.

"זה תפקיד מרכזי בין אלופי צה"ל ויש לו אחריות, גם להערכת המודיעין הלאומית וגם לבניית יכולות מודיעיניות ופיתוח מקורות. אסור לתת לפוליטיקאים להכניס ידיים לעניין הזה. זה יזהם את הצבא, יזהם את מערכת המינויים ויזהם את מערכת קבלת ההחלטות".

עוד כתבות

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המבצע באיראן יפגוש את השווקים: מה צפוי מחר במסחר?

המבצע הצבאי נגד איראן יעמוד במרכז תשומת לבם של המשקיעים ● הכלכלנים מעריכים: הבורסה תחווה תנודתיות בטווח הזמן הקצר, ותזכה לזריקת עידוד בטווח היותר ארוך ● המערכה מול איראן תופסת את וול סטריט בנקודה רגישה במיוחד ● וגם: תנועת הספינות במיצרי הורמוז נחתכה בחדות, ומה עלול לקרות למחיר הנפט? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ אסר שימוש בקלוד, אך הוא כיכב במתקפה על איראן

שעות לאחר שהנשיא הורה להפסיק את ההתקשרויות עם החברה ולהגדירה כסיכון בשרשרת האספקה, נעשה שימוש במודל קלוד בתקיפה באיראן ● במקביל חתמה OpenAI על הסכם חדש עם הפנטגון, בצל ביטול החוזים עם אנתרופיק

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

השמיים עדיין סגורים, כך תוכלו בכל זאת להיכנס ולצאת מישראל

עקב המצב, ארקיע תחל היום להפעיל טיסות לציבור הרחב חכורות בין טאבה לאתונה על מנת לאפשר כניסה ויציאה מישראל ● ישראייר נערכת להפעלת טיסות חילוץ המיועדות ללקוחותיה בלבד

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן במיצרי הורמוז / צילום: ap, Zachary Pearson

בזו אחר זו: חברות הספנות הגדולות עוצרות את הפעילות במיצרי הורמוז

חברות כמו מארסק והפג-לויד, כמו גם MSC ו-CMA CGM, הורו לספינותיהם להישאר במים בטוחים ולא להתקרב לאזור המלחמה הפעיל של המפרץ הפרסי ● עפ"י דיווחים, ישנן כרגע 170 ספינות שתקועות במפרץ ● כיצד יושפעו מחירי הנפט?

אזור נפילת טיל איראני במרכז הארץ / צילום: ap, Oded Balilty

רשות המסים פתחה מחדש את "המסלול המהיר" להגשת תביעות לנזק ישיר עד 30 אלף שקל

במסגרת מסלול זה ניתן לקבל אישור על תביעה ללא המתנה לשמאי, עד 7 ימים מהשלמת התביעה על כל פרטיה ● המסלול מיועד להגשת תביעות בגין נזק למבנה ותכולה בלבד בסכום שאינו עולה על 30 אלף שקל לניזוקים פרטיים או עסקיים

בנקים בישראל

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

מרכז ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג וקניוני עופר הודיעו לשוכרים: "לא נחייב שכר דירה כשסגור"

על רקע המלחמה מול איראן והגבלות פיקוד העורף, קבוצת ביג הודיעה לשוכרי המרכזים המסחריים כי בשלב זה לא תגבה עבור חודש מרץ את שכר הדירה הבסיסי ● עסקים חיוניים במרכזי ביג ימשיכו לפעול כרגיל ● בקניוני עופר לא ייגבו הוראות קבע לפחות עד 15 במרץ או התבהרות המצב

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: ap, Kin Cheung

הבריטים מחוץ למלחמה: רה"מ קיבל ייעוץ שהיא מנוגדת לחוק הבינ"ל

הלייבור "גאים לא להיות מעורבים בתקיפה לא-חוקית", דווח בבריטניה, בעוד שר ההגנה אמר בראיון כי טילים שוגרו מאיראן לעבר קפריסין, אך לא בטוח שכוונו לאי ● ביקורת ב"טלגרף" השמרני: "המשטר האכזרי ביותר בעולם נמצא לפני קריסה - ולבריטניה אין שום חלק בכך"

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

המניה שמחקה 60% משוויה ואלו שירוויחו מהמלחמה

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

חניה בתל אביב / צילום: Shutterstock, Adi Shpigel

בשיא המלחמה: הצעד של העיריות שיסייע לתושבים ולמבקרים

החל מהיום (א') תושבים ומבקרים בתל אביב יזכו לחניה חינם בכחול לבן - באמצעות האפליקציות פנגו וסלו ● גם בירושלים, בחיפה ובקריית אתא פתחו במהלך דומה: "מחויבותנו העליונה היא להקל על הנטל ולהעניק לתושבים שקט נפשי ככל הניתן", אמר ראש העיר

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שר האוצר: "עלות המלחמה עד כה נאמדת בכ-9 מיליארד שקל"

סטמוריץ' ציין כי הגירעון צפוי לעמוד על יותר מ-3.9%, גבוה מהיעד לשנה ● כמו כן, פונו עד כה מבתיהם 350 בני אדם ל-240 חדרים בבתי המלון, ועד שעות הבוקר הוגשו כבר 1,000 תביעות

טילים הערב בירושלים / צילום: Mahmoud Illean

שיגורים לרחבי הארץ; מצב החירום בעורף הוארך עד 12 במרץ

חיל האוויר השלים יותר מ-30 תקיפות נגד מערך הטילים הבליסטיים של המשטר האיראני ● שרי הממשלה מאשרים במשאל טלפוני את הארכת מצב החירום המיוחד בעורף לעוד 12 יום ● תשעה הרוגים ועשרות פצועים בפגיעה ישירה באזור בית שמש ● צה"ל בגל הפצצות בטהרן; נתניהו: "התקיפות רק יתגברו" ● כ-100 אלף משרתי מילואים גויסו ● "טראמפ: הטבענו 9 ספינות איראניות" ● עדכונים שוטפים

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד