גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פסק דין תקדימי של העליון מצמצם את הגדרת הידועים בציבור

בית המשפט העליון דן בשאלה מתי זוג ייחשב לידוע בציבור לצורך זכאות לתשלום פיצוי בעקבות מוות בתאונה ● השופטים: הכוונה להינשא אינה מהווה אינדיקציה לרצון הזוג להחיל זכויות לפני הנישואים

שופטת בית המשפט העליון יעל וילנר. קיבלה את ערעור חברת הביטוח / צילום: שלומי יוסף (עיבוד תמונה)
שופטת בית המשפט העליון יעל וילנר. קיבלה את ערעור חברת הביטוח / צילום: שלומי יוסף (עיבוד תמונה)

בית המשפט העליון קיבל ביום שני ערעור שהגישה חברת שלמה ביטוח, וצמצם בכך את ההכרה בידועים בציבור בישראל. כיום אין הגדרה בחוק לידועים בציבור, והפסיקה עיצבה את הכללים.

ההגדרה אם בני זוג נחשבים לפי המשפט "ידועים בציבור" היא בעלת חשיבות רבה, מאחר שהיא משליכה על הזכויות ועל החובות ביניהם וכלפי צדדים שלישיים. אין מינימום של מגורים יחד, ואין מבחנים אובייקטיביים מוגדרים.

בית הדין משרטט את הגבול: מתי מותר לפטר עובד בגלל פרסומים ברשת חברתית
התפקיד החדש של נשיאת העליון לשעבר אסתר חיות
העליון קבע: כך יתחלק מעתה הרכוש של ידועים בציבור

המקרה הנוכחי עסק בתביעה לפיצויים שהגיש אדם שבת זוגו נהרגה בתאונת דרכים קטלנית. הוא ביקש לקבל פיצויים מחברת הביטוח לפי חוק פיצויים לתאונות דרכים כתלוי. לשם כך נדרש בית המשפט לבחון האם בני הזוג היו ידועים בציבור.

בני הזוג חיו יחד במשך שנה וחצי בדירה שכורה. הם החליטו להתחתן בנישואים אזרחיים מחוץ לישראל, והמועד נקבע למאי 2017, אך במרץ באותה שנה נהרגה האישה בתאונה.

הורי המנוחה ובן הזוג תבעו את חברת הביטוח. בן הזוג טען כי היה תלוי במנוחה כלכלית, ולכן הוא זכאי לפיצויים למרות שאינו מוטב בפוליסה. בית משפט השלום קבע כי ניתן לראות בקשר בין בני הזוג כידועים בציבור, ולכן בן הזוג זכאי לפיצוי. חברת הביטוח הגישה ערעור למחוזי, שנדחה, והמשיכה והגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.

השופטת יעל וילנר, שאליה הצטרפו השופטים יצחק עמית ודוד מינץ, קיבלה את הערעור וקבעה כי בני הזוג לא היו ידועים בציבור, ולכן הגבר אינו זכאי לפיצוי. ככלל, הפסיקה קובעת כי בני זוג יוכרו כידועים בציבור אם התכוונו לקיים מערכת יחסים בעלת השלכות משפטיות, הכוללת זכויות וחובות הנובעות מדיני הנישואים.

ההחלטה להינשא אינה מהווה אינדיקציה

נקבע כי לא ניתן לראות בכוונת בני הזוג להינשא בעתיד אינדיקציה לרצונם להחיל על מערכת יחסיהם כבר במועד התאונה את החובות המשפטיות הנובעות מנישואים. עוד נקבע כי לא מן נמנע שיש בכוונה זו אף להעיד על כך שבני הזוג לא התכוונו להחיל חובות כאמור באותו מועד.

השופטת וילנר לא הבחינה בין כוונה להינשא בנישואים אזרחיים לבין כוונה להינשא בנישואים לפי הדין הדתי. "ההצהרה על הכוונה להינשא אינה מהווה, כשלעצמה, את 'קו התפר' על ציר הזמן בין היותם חברים לבין היותם ידועים בציבור", קבעה וילנר.

היא הוסיפה כי אפשר גם לראות בכוונה להינשא כ"הסכמה מכללא" לכך שההשלכות הנובעות מסטטוס הנישואים יחולו רק לאחר מועד הנישואים. לכן, נקבע כי במועד התאונה בני הזוג לא התכוונו להחיל על מערכת יחסיהם את ההשלכות האזרחית כלכליות הנובעות מנישואים.

המחוקק לא קבע את הזמן הנדרש כדי שהזוג יוכר כידועים בציבור. וילנר ציינה כי בתזכיר חוק הירושה שטרם חוקק צוין פרק זמן של שלוש שנים כמקים חזקת בני זוג.

השופטת מדגישה כי ייתכנו מקרים שבהם בני הזוג יתגוררו יחד תקופה קצרה יותר ויוכרו כידועים בציבור, אך הדבר תלוי ראיות ממשיות המעידות על כוונתם: למשל חשבון בנק משותף, רישום של כתובת המגורים באופן רשמי, ילדים משותפים או טקס פורמלי למיסוד הקשר.

בית המשפט סבר כי לא היו ראיות לכך שהשניים ניהלו משטר רכושי משותף. לא היה להם חשבון בנק משותף, והייתה ביניהם הפרדה רכושית. בן הזוג לא היה מוטב בפוליסת הביטוח של המנוחה, אלא רק הוריה. כתובת המגורים הרשמית של המנוחה הייתה בית הוריה, והרכב שלה היה רשום על שמה בלבד.

"התשתית להכרה בבני הזוג כידועים בציבור היא דלה וחסרה ומבוססת בעיקרו של דבר על מגורים משותפים במשך כשנה וחצי. משתקופה זו עומדת לבדה, אין די בה כדי לקבוע כי בני הזוג התכוונו להחיל על מערכת היחסים ביניהם חובות וזכויות משל היו נשואים", קבעה וילנר.

בני הזוג היו "מנועי חיתון", מאחר שהמנוחה יהודייה, ובן הזוג אינו יהודי. במקרים אלה בתי המשפט נוהגים להפחית את הרף הראייתי בבחינה מדוע בחרו הצדדים שלא להינשא. במקרה הנוכחי קובעים השופטים כי העובדה שבני הזוג היו "מנועי חיתון" לא מצדיקה להנמיך את הרף הראייתי, מאחר שהם יכלו למסד את הקשר בנישואים אזרחיים, ואכן התכוונו לכך. כלומר, לא מתקיים קשר סיבתי בין היותם "מנועי חיתון" לפי הדין הדתי ובין העובדה שלא נישאו.

 

פסק הדין נגד המגמה להרחיב את ההגדרה

פרופ' שחר ליפשיץ, מומחה לדיני משפחה וירושה באוניברסיטת בר-אילן ויועץ במחלקת לקוחות פרטיים והעברות בין-דוריות במשרד פישר (FBC), שמאמריו מצוטטים בפסק הדין, אומר כי "פסק הדין ניצב כנגד המגמה של בתי המשפט להרחיב את הגדרת ידועים בציבור, תוך דרישה לפרק זמן משמעותי של חיים יחדיו ואינדיקציות חיצוניות כגון חשבון בנק".

פרופ' ליפשיץ מזכיר כי בעבר הוכרו בני זוג גם לאחר תקופת חיים קצרצרה, וגם כאשר לא התגוררו יחד, ולא היה להם חשבון בנק משותף.

ליפשיץ המליץ על הגדרה ברורה יותר בחוק הירושה (שטרם נחקק), אבל הוא מדגיש כי "דווקא במקרה הספציפי, בנסיבות המיוחדות של חוק סוציאלי העוסק בפיצוי מי שבן זוגו נפגע מתאונת דרכים, בני זוג שחיו יחד שנה וחצי, ובמיוחד לאור הכוונה המוכחת להינשא בעוד שלושה חודשים - התוצאה של פסק הדין פוגעת מדי בבן הזוג שנותר בחיים. במבט צופה פני עתיד, בני זוג יצטרכו לשקול לעגן באופן משפטי את יחסיהם בהסכם משפטי מחייב, שכן אחרת ימצאו את עצמם חשופים ללא הגנה".

"פסק הדין מקדש את המוסד הזוגי", אומר עו"ד אוהד הופמן ממשרד הופמן & פרידנברג, המתמחה בענייני משפחה וירושה. לדבריו, בית המשפט מבהיר כי כוונה להינשא אינה מעניקה בהכרח זכויות רכושיות. "קשר שכזה ייבחן על-פי הנסיבות של כל מקרה, ולאו דווקא על-פי כוונה או היעדר כוונה להינשא". לדבריו, "בית המשפט שומר על יציבות דרישות הסף להכרה במערכת זוגית שכזו".

עוד כתבות

עמוס לוזון / צילום: איל יצהר

קבוצת לוזון "מזהירה": הרווח הנקי יזנק עד 160% ברבעון הראשון

הקבוצה מציינת כי בעקבות שיפור משמעותי של פעילות הבנייה למגורים שלה בפולין, היא צפויה להציג עליה בהכנסות וברווחים עם סיכום הרבעון הראשון ● בנוסף מציינת כי היא חזרה לקדם את הקמת תחנת הכח "דוראד 2" על רקע החלטות הממשלה לאחרונה

בנייה ברמת גן / צילום: פביו טרופה

התוכנית של רמת גן במקום תמ"א 38: עד 10 קומות ברחובות המסחריים

תוכנית מחליפה לתמ"א 38 שגיבשה העירייה בראשות כרמל שאמה הכהן, מספקת פתרון ביניים בין הגישה המרחיבה שנקטו ראשי העיר הקודמים, לבין הגישה הקמצנית שנקט כרמל שאמה הכהן, שזכתה לביקורת מצד בית המשפט

ד''ר ענאיה בנא, מנכ''לית ומייסדת עמותת אל־ביאדר / צילום: תמר מצפי

"בעלי הקרקע הפרטית בחברה הערבית מחכים שיזמים יבואו"

בכנס פוטנציאל החברה הערבית של גלובס, ד"ר ענאיה בנא, מנכ"לית משותפת ומייסדת עמותת אל־ביאדר, דיברה על הפערים בין החברה הערבית לחברה הכללית בתחום הדיור ● בנא: "85% מהדור הצעיר בתוך היישובים הערביים הוא מחוסר פתרונות דיור"

סניף של ביטוח לאומי בבאר שבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

המשבר בביטוח לאומי: "צריך בעיקר להעלות מסים ואת גיל הפרישה"

לראשונה ההכנסות של ביטוח לאומי נמוכות מההוצאות על קצבאות, ודוח שפרסם מזהיר: מועד הקריסה הוקדם ב-8 שנים, לשנת 2036 ● אלא שמומחים סבורים כי הסוגיה פחות חמורה ממה שעושים ממנה: "שאנשים יפסיקו לעבוד מתי שבא להם"

טיילור סוויפט. השפעה של 330 מיליון דולר על ה־NFL / צילום: ap, Lewis Joly

השיעור הכלכלי שחברות המדיה יכולות ללמוד מטיילור סוויפט

שוק המדיה חווה האטה שתחייב את שלושת מנועי הצמיחה הגדולים שלו - רשתות חברתיות, חברות סטרימינג וחברות גיימינג - לשנות אסטרטגיה ולשתף פעולה ביניהם, כך עולה מדוח חדש של פירמת הייעוץ דלויט ● הסיפור של סוויפט ובן הזוג כוכב ה־NFL מוכיח עד כמה מהלך כזה יכול להיות רווחי

אלונה בר און, מו''לית גלובס / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און: "לתקשורת יש תפקיד בקישור בין מגזרים"

בפתח כנס פוטנציאל החברה הערבית של גלובס, התייחסה מו"לית העיתון לתפקידה של התקשורת בתקופה זו ועל השאיפה לסקר את כל חלקי החברה בעיתון ● בר און: "מטרת העיתונות לספק גיוון, לא להבליט את מי שהכי קיצוני או רק את מי שדומה לי"

חדשות הביומד / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: Shutterstock

"האייל הזומבי": מחקר חדש מוכיח כי המחלה לא מסוכנת לבני אדם

OpenDNA חתמה על הסכם שיווק עם מקסון, והמנכ"ל סוגר מעגל ● מחקר חדש בארה"ב: "תסמונת האייל הזומבי" לא מסוכנת כרגע לבני אדם ● השבוע בביומד 

גידול קקאו בשמורה בניגריה. הבצורת הקשה זה 20 שנה / צילום: Associated Press, Sunday Alamba

לשלם הון או להסתפק בתחליף זול? העתיד המריר של תעשיית השוקולד

גל התייקרויות הקקאו, על רקע היבול העגום במערב אפריקה, אולי התחלף בירידות חריפות - אך המחסור צפוי להימשך, והמומחים לא מעריכים שהמחירים ישובו לקדמותם ● בינתיים יצרניות הממתקים הגדולות כבר מקטינות אריזות, משנות מתכונים ומשלבות יותר תוספות בחטיפים

דואר ישראל - שירות מיון ארצי / צילום: איל יצהר

למה המדינה הסכימה למכור את הדואר בשליש מהשווי שבו העריכה אותו?

לאחר תחרות בין שני מתמודדים בלבד, קבוצת מילגם זכתה במכרז על דואר ישראל במחיר המהווה שליש מזה שבו הוערכה החברה הממשלתית בעבר ● הזוכה מתכוונת להתמקד בשוק הבנקאות ● וגם: המשפחה שעומדת מאחורי חברת מילגם

אילן ברקן (מימין) ואליאב בן עטר, מייסדי ''כוחנו באחדותנו'' / צילום: תמונה פרטית

החילוני והחב"דניק שערכו אירועים ל־20 אלף חיילים מאז פרוץ המלחמה

אילן ברקן ואליאב בן עטר הפעילו "סיירת מחסומים" ששימחה חיילים, ומאז ה־7 באוקטובר עברו לקיים אירועים בבסיסים ● עכשיו הם מתקשים לגייס תרומות: "לעשות 'על האש' ל־100 איש עולה 5,000 שקל, והעם התעייף" ● ישראל מתגייסת

בחינות הסמכה של לשכת עורכי הדין / צילום: רוני שיצר

בצל המלחמה: רק 16% מעבר בבחינות לשכת עורכי הדין

מספר הניגשים עמד על 770 בלבד, מאחר שמדובר במועד משלים שנערך בשל המלחמה ● האוניברסיטאות מובילות את טבלאות העוברים, כאשר מבין כלל הניגשים, המוסד האקדמי המוביל הוא האוניברסיטה העברית

הפגנה פרו-פלסטינית באוניברסיטת גנט בבלגיה / צילום: Reuters, JAMES ARTHUR GEKIERE

"קיבלנו כבר עשרות פניות": הפתרון של הטכניון לאנטישמיות בקמפוסים בחו"ל

הטכניון מזמין חוקרים מחו"ל להצטרף למוסד הלימוד, והנשיא מגלה כי "קיבלנו כבר עשרות פניות" ● בתוך כך, מועצת האקדמיה הלאומית למדעים מזהירה מפגיעה במעמד המחקר הישראלי, וקוראת לתקצוב מוגבר כתשובה לחרמות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בממשלה מפקפקים בסיכוי של סמוטריץ' להטיל מכס של 100% על טורקיה

הצעד שמבקש לקדם סמוטריץ' דורש אישור של הממשלה כולה, וההערכות הן ששני מוקדי ההתנגדות המרכזיים עשויים להיות בלשכת ראש הממשלה ואצל שר הכלכלה ● גורמים במגזר העסקי מפעילים על הממשלה לחץ לסגת מהרעיון, שעלול לגרור עליות מחירים שיתגלגלו לכיס של הצרכן הישראלי

הרכבת הקלה, הקו האדום / צילום: יוסי כהן

הזרים חוששים, והחברות הישראליות בדרך להשתלט על הרכבת הקלה

הוועדה לצמצום הריכוזיות המליצה לאפשר את השתתפותן של אלקטרה ושפיר במכרז ההפעלה של הקווים הירוק והסגול של הרכבת הקלה ● מנגד, חברות בינלאומיות חוששות לגשת למכרז על רקע אי הוודאות הביטחונית והכלכלית בישראל

מנכ''לית קו אימפקט, נוא ג'השאן־בטשון / צילום: תמר מצפי

"מי שרוצה לשלב את החברה הערבית צריך לעבוד בזה"

בכנס פוטנציאל החברה הערבית של גלובס, נוא ג'השאן־בטשון, מנכ"לית קו אימפקט, שוחחה על האתגרים בשילוב החברה הערבית בשוק העבודה ישראלי ● ג'השאן־בטשון: "חברות עסקיות שהן גשר בין החברה היהודית לערבית אמנם סבלו מטראומה גדולה בעקבות המלחמה, אבל הצליחו להחזיק את זה"

מפעל המלט נשר. ''אין קשר בין רמות האבק לפעילות המפעל'' / צילום: תמר מצפי

אחרי פחות משנה: מנכ"ל נשר מפעלי מלט מסיים את תפקידו

מנכ"ל נשר מפעלי מלט, יובל לזרוב, מסיים את תפקידו בחברה אחרי כהונה בת פחות משנה ● באוגוסט האחרון הוציא המשרד להגנת הסביבה צו מינהלי לחברה, המורה על מניעה או צמצום של זיהום אוויר לפי סעיף 45 בחוק אוויר נקי

אפריל האדום של הפנסיה וההשתלמות / צילום: Shutterstock

אחרי שנה בצמרת, בית ההשקעות שמוצא את עצמו בתחתית טבלת התשואות לפנסיה

הירידות בשוקי ההון בעולם הובילו את המסלולים הכלליים לירידות של כ-1.5% ואת מסלולי המניות לירידות חדות יותר של כ-3% • אלטשולר שחם, מור ומנורה מבטחים בלטו לטובה כשמנגד אנליסט עם ירידות חדות • מה עשו המסלולים שעוקבים אחרי ה-S&P 500?

ירון מורגנשטרן, מנכ''ל גלאסבוקס / צילום: יח''צ

אחרי הפסד של 60% למשקיעים: גלאסבוקס נמכרת בחצי מיליארד שקל

גלאסבוקס, הפועלת בתחום ניתוח נתונים באינטרנט, תימכר לקרן השקעות, זאת לאחר נפילה חדה במניה ולאחר שדחתה מספר פעמים את יעדי ההכנסות החוזרות שלה ופיטרה כ-20% מכוח-האדם ● בחברה שתהפוך לפרטית, בונים על תחום ה-AI כמנוע לעתיד

יו''ר המחנה הממלכתי, בני גנץ / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

גנץ באולטימטום לנתניהו: "תוכנית פעולה חדשה עד ה-8.6 או שנפרוש מהממשלה"

יו"ר המחנה הממלכתי תקף את רה"מ בהצהרה ואמר: "בתקופה האחרונה דבר מה השתבש. החלטות חיוניות לא התקבלו. מעשים מנהיגותיים הנדרשים כדי להבטיח ניצחון לא נעשו" • ראש האופוזיציה לפיד: "גנץ צריך להודיע הערב שהוא פורש מהממשלה האיומה בתולדות המדינה, שהוא לא יסייע עוד לנתניהו להישאר בשלטון, ושהוא קורא לבחירות"

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

הזכויות בקרקע בנווה צדק הוכרעו בלי כל היורשים. מה קבע ביהמ"ש?

ביהמ"ש העליון פסק כי קרקע בנווה צדק תירשם על שם בנו של בעל קרקע שהלך לעולמו - אך הדיון הוסתר מצאצאים נוספים שלו ● אישה ביקשה להרות מזרעו של בן זוגה המנוח, אך משפחתו הציבה בפניה תנאי לפיו עליה לוותר על זכויות ממוניות ● אדם ערך הסכם להחלפת קרקעות עם המדינה, אך קיבל פחות משליש מהשטח שהתחייבה לו