הרחפנים הוכיחו את עצמם במלחמה: עכשיו החברה מגייסת 150 מיליון שקל

יצרנית רחפני התקיפה והמודיעין הישראלית אקסטנד מגייסת מיליונים בסבב גיוס שלישי (סבב B), זאת לאחר שהרחפנים שפיתחה הוכיחו את יכולתם במסגרת לוחמה בשטח עירוני סבוך בקרב יחידות צה"ל במלחמת "חרבות ברזל" • בין המשקיעים החדשים - כלל-טק, קרן השקעות הטכנולוגיה של לן בלווטניק

בכירי XTEND / צילום: כדיה לוי
בכירי XTEND / צילום: כדיה לוי

יצרנית רחפני התקיפה והמודיעין הישראלית אקסטנד (XTEND) מגייסת 40 מיליון דולר - קרוב ל-150 מיליון שקל - בסבב גיוס שלישי (סבב B), זאת לאחר שהרחפנים שפיתחה הוכיחו את יכולתם במסגרת לוחמה בשטח עירוני סבוך בקרב יחידות צה"ל במלחמת "חרבות ברזל". 

כך התמלאו שורות הצבא ברחפנים וברובוטים מתוצרת חברות ישראליות קטנות
וויז מציגה את הגיוס הגדול של חברה ישראלית אי-פעם

החברה אינה חושפת את שוויה בעקבות הגיוס, אך לפי מקורות בענף, עולה כי היא העלתה את שוויה ל-110 מיליון דולר. בחודש שעבר נבחרה אקסטנד על-ידי קרוב ל-70 משקיעים לרשימת 10 הסטארט-אפים המבטיחים בישראל של גלובס.

המייחד את הרחפנים של אקסטנד הוא ממשק השליטה האינטואיטיבי לשימוש, המבוסס על ג'ויסטיק ומשקפי מציאות המעבירים בשידור חי את נקודת המבט של הרחפן, תכונה ההופכת אותם לקלים לשימוש על-ידי חיילים המורגלים במשחקי מחשב. גם ממשק הניהוג מבדל את אקסטנד מהמתחרים: במקום לתמרן במרחב כדי להגיע ליעד מסוים, סימן ההיכר של רחפני אקסטנד הוא נקודה קטנה על המסך המאפשרת לטייס לכוון אליה - כאשר הרחפן עצמו טס אוטונומית לאן שהוא מתבקש, תוך שהוא משתחל מבעד למבנים, מנהרות או נושא משקלים. יתרון נוסף הוא המודולריות של הרחפנים של אקסטנד ביכולתם לעבוד עם מספר מערכות הפעלה במקביל, לטוס גם ללא קליטת GPS ולהתחבר לסיבים אופטיים. 

בין המשקיעים החדשים - כלל-טק, קרן השקעות הטכנולוגיה של לן בלווטניק, בעלי כלל תעשיות. כלל-טק משקיעה בחברות הייטק גדולות כגון ורביט, פאפאיה גלובל, ואייאר, לייטריקס ויוטפו - ורשמה עד כה אקזיטים בחברות כמו איירון סורס ודיינמיק יילד.

בלווטניק זכה לביקורת בישראל מוקדם יותר השנה כשעמד לצידו של הבמאי ג'ונתן גלייזר שנשא נאום נגד ישראל בטקס האוסקר, ובדבריו אמר כי "אנחנו עומדים כאן כאנשים המסרבים לכך שישתמשו ביהדות שלהם ובשואה שלהם לשם כיבוש שיפגע בכל-כך הרבה אנשים חפים מפשע, בין אם אלה הקורבנות של ה-7 באוקטובר או המתקפה המתמשכת בעזה". כעת נראה כי בלווטניק, שגם הפיק את הסרט "אזור עניין" של גלייזר, מוביל באמצעות כלל-טק השקעה בחברת רחפנים התקפיים המשמשים את צה"ל ואת צבא ארה"ב.

לסיבוב הגיוס החדש הצטרף כמוביל גוף פיננסי יפני גדול שסירב להזדהות בשמו, והשתתפו בו גם המשקיעים הקיימים בחברה, בהם קרן צ'רטרד - חברת ההשקעות היפנית-סינגפורית של הישראלי אייל אגמוני. 

מסייעים גם בהצלת חיי לוחמים

הרחפנים של אקסטנד הפכו לפופולריים במיוחד בידי כוחות הצבא במלחמה בעזה, שם מסייעים ארבעה סוגים של רחפנים מתוצרתה במשימות שונות כמו הטלת רימונים, סריקת מנהרות או התרסקות לסיכול מחבלים. הרחפנים של אקסטנד מסייעים גם בהצלת חיי חיילים וכלבים לוחמים: לא פעם נשלח הדגם הקטן של החברה קדימה כדי לפתוח דלתות של מחסות חשודים או לסייר במבנים, והוא סופג את האש עבורם.

אקסטנד עובדת לפי מודל של שימוש כפול (Dual Use), כלומר פיתוח מוצר בעל התאמה לשוק הביטחוני והשוק האזרחי, על-מנת להגדיל את נתח השוק שלה. בשוק האזרחי היא משרתת חברות גז ונפט שעושות שימוש ברחפניה לבדיקת תשתיות. חברות נפט וגז כמו בריטיש פטרוליום ויונדאי מרימים לאוויר את הרחפנים הישראליים סביב המתקנים והצינורות באסדות ובמפעלים על-מנת לגלות תקלות אפשרויות וקורוזיה בצנרת.

את הניסיון שרכשה אקסטנד במלחמה בעזה ובשלל פעילויות ביטחוניות ואזרחיות, היא לוקחת לשלב הבא: בחברה מפתחים כעת מה שהיא מכנה כ"מערכת הפעלה לרובוטים" -ומחברת חומרה שמספקת רחפנים מתאבדים, היא רוצה להיות חברת התוכנה שתעמוד מאחורי מגוון רובוטים צבאיים ואזרחים, תסייע להם לתקשר זה עם זה ולפעול בצוות או בנחילים גדולים. מערכת ההפעלה שלה, המבוססת על לינוקס, שואבת השראה מהדרך שבה השתלטה אנדרואיד על נתח נרחב משוק הטלפונים החכמים, המיוצרים על-ידי מגוון חברות. בנוסף שוקלים בחברה להקים פס ייצור בישראל על-מנת להדביק את פערי הביקוש במערכת הביטחון ובצבאות מערביים נוספים.

"לפני המלחמה היה קשה לגייס כסף, ופתאום הכול נפתח", אומר אביב שפירא, מנכ"ל החברה ומייסדיה. "החלטנו לחכות עם הגיוס בזמן המלחמה, וכמות ההזמנות שלנו גדלה מאוד - כבר לא מדובר בעסקאות של ניסוי וטעיה אלא בהזמנה שיכולה לכלול בין 1,000 ל-5,000 רחפנים בו-זמנית. הסבב יאפשר לנו להתפתח בכיוונים רבים כמו הקמת שותפות עם חברות אלקטרוניקה יפניות, פיתוח מערכת ההפעלה שלנו והקמת מערך ייצור".

שפירא אף מכנה את הסיבוב כ"אחרון לפני הנפקה", ולדבריו החברה עשויה לשקול בעתיד יציאה לשוק הציבורי ביפן או בנאסד"ק.