מערכת ההגנה האווירית כיפת ברזל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg
האם רכש של מערכות נשק מישראל הוא לגיטימי מבחינה מוסרית בנקודת הזמן הנוכחית, על רקע המלחמה בעזה? זו השאלה המפלגת בשבועות האחרונים את המערכת הפוליטית ואת דעת הקהל בדנמרק, במה שעשוי להיות איתות מדאיג לתעשיות הביטחוניות הישראליות. בעוד מדינות רבות באירופה הטילו אמברגו זמני על מכירת נשק לישראל בשל המלחמה, העובדה כי הקואליציה הדנית מתלבטת בנוגע לרכש, למרות הצלחות מוכחות בשטח בחודשים האחרונים, מסמלת התפתחות חדשה.
● כמה עולה האבטחה למנכ"לים ישראלים בארה"ב?
● כותרות העיתונים בעולם | במצרים מעריכים: נתניהו יכול להכריז על ניצחון בימים הקרובים
● החברה הישראלית שתספק שמונה מלט"ים לצי הגרמני
בלב הדיון הדני עומד הצורך הביטחוני לרכוש מערכות הגנה אווירית, שעלה כעת במסגרת הדיונים השנתיים על תקציב הביטחון. כמו מדינות אירופיות אחרות, דנמרק פצחה במסע רכש וחימוש מסיבי בשנתיים האחרונות, בעקבות האיום הרוסי והמלחמה באוקראינה. תקציב הביטחון של המדינה הסקנדינבית זינק ב־108% בשנת התקציב האחרונה, לעומת המצב לפני עשור. כחלק ממסע רכש זה, החליטה דנמרק להקצות בין 19 ל־25 מיליארד קרונות (2.7־3.6 מיליארד דולר) בשנים הקרובות לתחום ההגנה האווירית.
ואולם, כשהנושא עלה לדיון בממשלה בשבועות האחרונים, שתי מפלגות החברות בקואליציה הכריזו על התנגדות גורפת לרכש מערכות הגנה אווירית מישראל בנקודת הזמן הנוכחית. הנימוקים, כפי שהובנו והוצגו על ידי התקשורת הדנית, נבעו בעיקר מהמלחמה בעזה ומהמצב הנוכחי ברצועה. זאת, למרות שפינלנד הודיעה כבר לפני חודשים על רכש מערכת "קלע דוד" מישראל, וגרמניה הודיעה על רכש מערכת "חץ 3". הרכש הפיני הוכרז בתום מכרז שבו התמודדו גם חברות אירופיות ואמריקאיות.
"שיקולים מבצעיים"
"אנחנו לא יכולים לחיות עם זה, ודנמרק לא תקנה מערכת הגנה אווירית מישראל, נקודה", אמרה דוברת החוץ והביטחון של מפלגת העם הסוציאליסטית (SF), החברה בממשלה. היא אמרה כי "אסור שקרונה אחת תוקצה לרכש נשק מישראל". גם נציגים בכירים מהמפלגה הסוציאל־ליברלית הדנית (RV), השותפה בקואליציה, אמרו כי הם מתנגדים לרכש מישראל. ההתנגדות עצמה עוררה סערה, ושורת דיונים קדחתניים במשרדי הביטחון ובין החברות בממשלה. התוצאה הייתה הסכם עמום שבו לא נאסר הרכש מישראל אבל הושם דגש משמעותי על כך שההחלטה בעניין תיקח בחשבון "שיקולים מבצעיים בנוגע לתאימות עם חברות אחרות בנאט"ו".
המשמעות המעשית של הניסוח, אמר הדובר לענייני ביטחון של המפלגה הסוציאל־ליברלית הדנית לעיתון הדני "יילנדס פוסט", היא ש"זה יהיה כמעט בלתי אפשרי" לרכוש מערכת ישראלית, בין אם מדובר ב"קלע דוד", ב"כיפת ברזל" או במערכת "ברק 8". מנגד, שר הביטחון הדני עצמו, ממפלגת "ונסטרה" השותפה לקואליציה, אמר לתקשורת כי "אין שום דבר המונע רכש מישראל" בתחום זה.
אל הדיון הציבורי הסוער בסוגיה הצטרפה בימים האחרונים אינגר סטויברג, פוליטיקאית מובילה מהאופוזיציה, שביקרה בישראל ובתעשייה האווירית וקראה לממשלה הדנית דווקא לבחור במערכת הישראלית בשל ביצועיה, והעובדה כי האלטרנטיבה האמריקאית - בעיקר מערכת "פטריוט" - יקרה יותר ויעילה פחות. "נראה כי גם אחרי שההסכם נחתם ואושר, עדיין אין הסכמה בין החברות בקואליציה אם לגיטימי לרכוש נשק מישראל או לא", כתב העיתון הדני "ברלינסקה" בסופ"ש.
מבחינה זו, עצם הפיכת נושא הרכש הצבאי מישראל לסוגיה ציבורית, והמעורבות הפוליטית הנצבעת לפי האידאולוגיה של המפלגות, מסמנת התפתחות חדשה עבור ישראל באירופה. אחרי שאיטליה, ספרד, בלגיה הולנד ומדינות נוספות עצרו יצוא נשק לישראל, בין אם באופן וולונטרי או בהוראת בית משפט, האפשרות כי היצוא הביטחוני הישראלי ניצב בפני שאלות מוסריות עשויה להשליך על עסקאות עתידיות.
"פרשת אלביט"
ההחלטה הדנית מתרחשת בין היתר על רקע העסקה הביטחונית הגדולה האחרונה שנחתמה בין דנמרק לישראל, בשווי כ־250 מיליון דולר, לרכש תותחים מתנייעים מדגם ATMOS, וכן משגרי רקטות מסוג PULS, המיוצרים על ידי "אלביט". העסקה קודמה בממשלה ובפרלמנט הדני על ידי שר ההגנה לשעבר, יאקוב אלמן־ינסן. לאחר מכן צצו האשמות לפיהן השר הטעה את בית הנבחרים, בין היתר כשאמר שההצעה הישראלית תקפה עד לסוף ינואר בלבד, וכי המחיר צפוי לעלות לאחר מכן. הוא גם טען כי הישראלים יוכלו לספק את המערכות לפני המתחרים. הפרשה הובילה להעברתו ממשרד ההגנה, ולחקירה פנימית שעדיין מתנהלת. דנמרק נימקה את הצורך במלחמה בין אוקראינה לרוסיה. התקשורת הדנית מכנה את האירוע "פרשת אלביט".
מומחים שהתראיינו לתקשורת הדנית אמרו כי בעוד מערכת הפטריוט האמריקאית אכן נמצאת בשימוש בקרב מדינות חברות אחרות בנאט"ו, הרי שפינלנד וגרמניה יעברו להשתמש במערכות ישראליות או ישראליות־אמריקאיות בעתיד, כך שהקריטריון לגבי תאימות לא יוכל לשמש כדי לפסול אותן. דנמרק גם הצטרפה ליוזמת "סקיי שילד" שמובילה גרמניה ואמורה לאפשר לה בעתיד גישה למערכת ה"חץ 3" שרכשה המדינה השכנה.