גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רכיב ההשקעה שנמצא בשיא: איפה רוב הישראלים שמים את הכסף

מה קרה במגמות ההשקעה של הציבור בשני העשורים האחרונים, האם התהפוכות בשווקים הפיננסיים או לחלופין אירועים מקומיים השפיעו על העדפותיו ושינו את טעמו ● ומה גורם בעיקר למשקיעים לחפש הזדמנויות בשוקי חו"ל

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי
אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

הכותבים הם יו"ר ומשנה למנהל השקעות ראשי גמל ופנסיה במיטב ניירות ערך.

בכתבה שפרסמנו ב־28.2.24 בחנו את השינויים שחלו בהשקעות הגופים המוסדיים לטווח ארוך. בינתיים, עם פרסום הנתונים השנתיים של בנק ישראל ל־2023 לגבי תיק הנכסים של הציבור (יחידים ותאגידים), אנו בוחנים את מגמות ההשקעה של הציבור בשני העשורים האחרונים: האם השתנו טעמיו עקב התהפוכות שהתרחשו בשווקים הפיננסיים?

בלעדי | מע"מ מעל 18%, ועוד מסים: הבור בתקציב מעמיק ובאוצר בוחנים צעדים דרסטיים
שאלת השבוע | תל אביב 125 מול S&P 500: איזה מדד יציג תשואה עודפת השנה?
הבכיר שחושף באופן נדיר את הסודות על איך משקיעים את הפנסיה שלכם
ניתוח | הקאמבק של הקרנות הכספיות: המשקיעים חוזרים לטרנד שמרוויח מהריבית

שני סוגי ניהול נוהגים בשוק: תיק נכסים המנוהל בידי הציבור באופן ישיר, וניהול על ידי הגופים המוסדיים עבור הציבור. נכון לסוף שנת 2023 כ־53% מסך הנכסים מנוהלים בידי הגופים המוסדיים (קופות גמל, קרנות השתלמות, קרנות פנסיה, ביטוחי חיים וקרנות נאמנות) וכ־47% מסך הנכסים על ידי הציבור במישרין. מדובר בשינוי גדול מהמצב לפני 20 שנים, אז הגופים המוסדיים ניהלו "רק" 39% מהנכסים והציבור באופן ישיר ניהל כ־61% מהנכסים.

בראייה היסטורית, תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור גדל דרמטית ב־20 שנים האחרונות. אם לפני כ-20 שנה, בדצמבר 2003 היקפו היה כ־1.3 טריליון שקל, כיום תיק זה נאמד בכ־5.4 טריליון שקל, גידול של כ־315%.

כאמור, הציבור מנהל באופן ישיר כיום כ־47% מהנכסים הפיננסים הללו, בסכום אדיר של כ־2.6 טריליון שקל. כאשר בוחנים באילו אפיקים בוחר הציבור להשקיע כספים אלה עולה נתון מפתיע לפיו חלק נכבד מאוד מהנכסים, ברמה של כ־70%, נמצאים במזומן ובפיקדונות. יתר הנכסים המנוהלים על ידו ישירות מושקעים במניות ואג"ח (בארץ ובחו"ל).

נבחן את המגמות העיקריות של השינויים בטעמי הציבור בשני העשורים האחרונים באפיקים המרכזיים: מזומן ופיקדונות, איגרות חוב ממשלתיות, איגרות חוב קונצרניות ומניות.

מזומן ופיקדונות
לטובת הנזילות בעת משבר

חלק נכבד מתוך נכסי הציבור נמצא במזומן ובפיקדונות, וב־20 השנים האחרונות רכיב זה מהווה בממוצע כ־56% מסך הנכסים. כיום רכיב זה נמצא בהחזקה ברמות שיא של כ־68%. חשיפה זו מובנת כשהריבית ברמה גבוהה כפי שקורה כיום, אולם לא תמיד המצב היה כך. בשנים עברו, כאשר ריבית בנק ישראל הייתה כמעט אפסית (בעיקר בשנים 2022-2014), הציבור לא רק שלא קיבל כל תמורה, אלא הכסף שלו אף נשחק לנוכח האינפלציה.

חלק מההסבר נעוץ בעובדה שהציבור מעוניין בהחזקה בנכסים סולידיים וחושש מהפסד בהשקעה בשוקי ההון. נראה שהציבור לא מעוניין לקחת סיכון ומעדיף לשמור את הכסף נזיל. סיבה נוספת היא חוסר מודעות לאלטרנטיבות הקיימות, אם זה בשל חוסר מודעות צרכנית, היעדר חינוך פיננסי או אפילו בעצלנות. זה מסביר למשל את הקפיצה שחלה במשבר הפיננסי בשנת 2008, מכ־44% ב־2007 לרמה של כ־55% ב־2008, כשבשל החשש מהמשבר הציבור העדיף להחזיק את כספו במזומן כשהוא נגיש לו. גם בתקופת הקורונה (החל מ־2020) בעת שהמדינה הזרימה לציבור כספים רבים (מענקים, דמי אבטלה, חל"ת וכו'), העדיף הציבור לשמור אותם במזומן ולא להשקיע, או לצרוך. עם זאת, יש לזכור שחלק מהכספים שנמצאים בפיקדונות הם לא נכסי יחידים אלא נכסי תאגידים שזקוקים להם בפעילותם השוטפת.

מצד אחד, ההחזקה הגבוהה במזומן ובפיקדונות מעידה על רמות נזילות גבוהות ועל חוסן כלכלי, אך מהצד השני חלק מהכספים האלה שוכבים בבנק ב'עובר ושב' ואינם צוברים ריבית, או מקבלים ריבית נמוכה יחסית בפיקדונות. זה היטיב בעיקר עם הבנקים שנהנו ממרווח אשראי גבוה יותר, (שילמו ריבית נמוכה בגין אותו פיקדון ובמקביל הלוו בריבית גבוהה בהרבה ללקוחות אחרים).

נכון לסוף 2023 קרנות ההשתלמות החזיקו כ־12.8% במזומן ובפיקדונות, וקרנות הפנסיה כ־10.8% מהנכסים - נמוך בהרבה מהחזקות הציבור.

אג"ח ממשלתיות סחירות
ההחזקה הקטנה זה 20 שנה

ההחזקה של הציבור באפיק זה ב־20 השנים האחרונות היוותה כ־5.5% מסך הנכסים בממוצע. אולם כשבוחנים את הרכיב הזה בכל שנה בנפרד, הרי שבסוף שנת 2003 האג"ח הממשלתיות הסחירות היוו כ־6.6% מסך הנכסים של הציבור, והגיעו לרמות שיא של 8.8% בשנת 2008. זה נבע גם באופן אוטומטי מירידה חזקה באפיקים האחרים במשבר הפיננסי, כשהציבור רץ לחוף מבטחים. מאז נתון זה נמצא במגמת ירידה ברורה: בשנת 2015 החשיפה לאפיק זה הייתה ברמה של כ־5.7%, וכיום היא ברמתה הנמוכה זה 20 שנה, כ־0.8% בלבד.

בהקשר של האג"ח הממשלתי הסחיר, נציין שמרבית הפעילות במכשיר זה מבוצעת על ידי הגופים המוסדיים שמנהלים עבור הציבור את הכספים. המוסדיים עצמם מחזיקים באג"ח ממשלתיות סחירות בממוצע בכ־21% בקרנות השתלמות וב־5% בפנסיה המקיפה. בנוסף, יש גם פעילות ערה של משקיעים זרים.

אג"ח קונצרניות בישראל
תמונת ראי לאפיק הממשלתי

כאן אנו מזהים תמונת ראי למה שהתרחש בהחזקה באג"ח הממשלתיות. ב־20 השנים האחרונות רכיב זה מהווה בממוצע כ־4.3% מהנכסים. בשנת 2003 הוא היווה כ־1.2% בלבד מהסך, הגיע לשיאו בשנת 2010 עם כ־6.4% מהנכסים, וכיום מהווה כ־3.3% מסך הנכסים. בין הגורמים לגידול בהחזקה ניתן לציין את התפתחות השוק הקונצרני בישראל בכלל, ואת הרצון של המשקיעים לקבל תשואה עודפת על פני אג"ח ממשלתיות, גם במחיר תוספת סיכון.

מניות בארץ
שיעור דומה למשבר 2008

ההחזקה הממוצעת של הציבור ב־20 השנים האחרונות במניות בארץ עומדת על כ־21%. המנעד נע בין רמה של כ־15% (ב־2008) לכ־30% (2007) בממוצע, ועד לרמה הנוכחית של כ־16%. מעניין להבחין בתמהיל שבין ההחזקות בישראל להחזקות בחו"ל. בבנק ישראל לא מפרסמים בנפרד את החזקות הציבור באופן ישיר במניות בחו"ל. כלל החזקות הציבור (כולל החזקת המוסדיים) במניות בארץ בממוצע ב־20 השנים האחרונות היה כ־16% ובחו"ל כ־7%. ניתוח כלל ההחזקות משקף את הגידול במגמה של יציאה להשקעות במניות בחו"ל, זאת במיוחד על רקע האי ודאות השוררת בישראל וכפועל יוצא מכך ביצועי החסר של הבורסה המקומית לעומת השווקים בחו"ל, שהביאו לרמות נמוכות היסטורית בהחזקת הציבור במניות בישראל לרמה של כ־13% ומנגד לרמה של כ־11% במניות בחו"ל.

גם לחוזק או לחולשה של השקל ביחס למטבעות בעולם קיימת כמובן השפעה על רכיב זה, וכן לגידול בנכסים של הציבור ומנגד קוטנה של הבורסה המקומית ביחס לסכומים הללו, שדוחף ליציאת הכספים לחו"ל.

צריך לציין, שהנתונים לגבי החזקות הציבור במניות בישראל עשויים להטעות במובן הזה שלא בהכרח מדובר בהשקעות הציבור במובן המובהק, שכן בנתונים אלה כלולה גם קבוצה לא גדולה מאוד של בעלי עניין שמחזיקים במניות שליטה בחברות.

השקעות בחו"ל
היפוך ניכר במגמה ב־2023

כולל במניות, אג"ח וקרנות השקעה. בהיבט זה, בנק ישראל מציג במאוחד את השקעות הציבור במניות ובאג"ח בחו"ל, כולל בקרנות השקעה. בממוצע ב־20 האחרונות הציבור החזיק בכ־11% מן הנכסים בחו"ל. המנעד בהחזקה נע בין כ־9% לרמה של כ־14%. כיום ההחזקה נמצאת ברמה של כ־11%, כלומר, סביב הממוצע. בהשקעה בחו"ל צריך להביא בחשבון כי התשואה המתקבלת היא מט"חית, ואם רוצים ל"גייר" את התשואה זה כרוך בעלות גידור שנתית שבין 1%-2%, תלוי במטבע.

מגמה שראוי לשים לב אליה היא שמאז 2005, מועד שיא החשיפה, חלה באופן עקבי מגמה של ירידה בהחזקה עד רמה של 9% בשנת 2022. אולם בשנת 2023 התהפכה המגמה, והציבור העביר השקעות לחו"ל כאשר ההחזקה הגיעה לרמה של 11.4% (חזרה לרמות שהיו רק בשנת 2015).
הדבר נובע להערכתנו מהסיכונים שהתפתחו בארץ ובראשם הרפורמה המשפטית שקודמה ומלחמת "חרבות ברזל". כמו כן ישנה עלייה "פסיבית" ברכיב חו"ל הנובעת מעליית השווקים באופן כללי.

אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק

עוד כתבות

עשן בבחריין לאחר התקיפות מאיראן / צילום: Reuters

כטב"מים בבחריין, טילים בקטאר: איראן תוקפת בסיסים אמריקאיים במפרץ

המתקפה האיראנית מתרחבת מעבר לישראל, כשדיווחים מבחריין, קטאר ואיחוד האמירויות מצביעים על תקיפות לעבר בסיסים אמריקאיים, יירוטים והנחיות חירום לתושבים ● לפי הערכות קודמות, עשרות בסיסים של ארה”ב הפרושים במזרח התיכון היו צפויים להפוך ליעד במקרה של הסלמה, והאיומים האיראניים למקד פגיעה ב"נקודות התורפה" האמריקאיות מתממשים כעת בשטח

יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר / צילום: יוסי זמיר

הבכיר לשעבר שבטוח: "אנחנו הכי קרובים להשבתת פעילות הממשלה מאי פעם"

כחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג גייס חוב חסר תקדים, התמודד עם הורדת הדירוג הראשונה של ישראל ונדרש לצנן את הוצאות הביטחון: "אמרתי - אל תאלצו אותי לבחור בין צה"ל לעמידה בתקציב" ● עכשיו הוא חושף את הפינות האפלות שדורשות פיקוח - ומתכנן את הטרק בנפאל

פעילות מערכות ההגנה האווירית במהלך מבצע עם כלביא / צילום: משרד הביטחון

הטילים האיראניים שמאיימים על ישראל, ומערכות ההגנה נגדם

איראן מאיימת בתגובה חריפה אחרי התקיפות הישראליות והאמריקאיות ● מהן מערכות ההגנה האווירית הישראליות, אילו טילים נמצאים בארסנל האיראני, ומה קורה אם האיומים מגיעים מכיוון הים? ● גלובס עושה סדר

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● תרחיש של פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה במגמה מעורבת; המניה שזינקה ב-88% מתחילת השנה

ת"א 35 ננעל בעלייה של 0.6%, ת"א 90 ירד ב-0.6% ומדד הבנקים עלה ב-1.4% ● הדולר מתחזק על רקע המתיחות בגזרת איראן ● מניית מגה אור בלטה בעליות והשלימה זינוק של 88% מתחילת השנה ● ואיך סיכמו המדדים את חודש פברואר?

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי: הסיכון שלה גדל, אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

חלק ממאגרי הגז ומתקנים בבזן הושבתו, תחנות הכוח עוברות לדלק חירום

בהנחיית שר האנרגיה הופסקה זמנית הפקת גז מחלק מהמאגרים, ומשק החשמל נשען כעת על דלקי חירום ופחם ● בבזן צופים עלייה בפליטות בעקבות הדממת מתקנים ● היחידות הפחמיות בחדרה עשויות לפעול ללא מגבלת שעות במצב חירום

קרן שחר / צילום: רונן אקרמן

קרן שחר מכרה השבוע סדרה לאפל: "היו רגעים שחשבתי שזה לא יקרה"

היא חולשת על זרוע קשת אינטרנשיונל, חתומה על עסקאות גדולות מול ענקיות המדיה הגלובליות ונבחרה לאחת הנשים המשפיעות בתעשיית הטלוויזיה העולמית ● בראיון ראשון בתפקיד מספרת קרן שחר על מכירת הסדרה "הבת" לאפל שנסגרה השבוע, על הקשיים כחברה ישראלית בזמן המלחמה, ועל התחרות הגדולה בזמן שהתעשייה העולמית בתקופת קיצוצים

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

שורת מדינות קראו לאזרחיה לעזוב את איראן, ולא להגיע לישראל

טראמפ: אני רוצה לעשות עסקה עם איראן, לא רוצה להשתמש בכוח צבאי אבל לפעמים חייבים ● אייר אינדיה מבטלת את הטיסות לישראל מיום ראשון למשך שבוע ● ארה"ב קוראת לעובדים לא חיוניים לעזוב את ישראל ● בתיאום מלא עם ארה"ב: דריכות שיא במערכת הביטחון ● משרד החוץ של קנדה: קוראים לאזרחינו לעזוב את איראן עכשיו כל עוד ניתן לעשות זאת בבטחה, בריטניה פינתה את עובדיה מאיראן ומבקשת מאזרחיה להימנע מנסיעות לישראל ● עדכונים שוטפים

בלי נופים, טיולים ואטרקציות: ברוכים הבאים לחופשות השינה / צילום: Shutterstock

עם 16 שעות שינה ובלי אטרקציות: הכירו את טרנד החופשות החדש

סוכריות גומי עם שמן קנאביס, כריות שזוכרות את מבנה הראש וגם מיטות שמנתחות את איכות השינה ● קבוצה הולכת וגדלה של נופשים חיפשה פתרון לעייפות - ופיתחה טרנד שהיא מכנה sleepcation ● תעשיית האירוח מציעה ועוד ועוד שדרוגים, אבל מומחים מזהירים: "זה אינו פתרון משמעותי לחוסר"

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

עשן מתנשא מעל מרכז העיר טהרן לאחר פיצוץ, הבוקר / צילום: Reuters, Anadolu

שעות לפני התקיפה: פלטפורמת ההימורים התחילה לגעוש

בזמן שמערכות המכ"ם התחממו, פלטפורמת "פולימרקט" כבר הראתה זינוק של 100% בהסתברות לעימות ● אחרי שהשוק "סגר את הפינה" על התקיפה האמריקאית הקרובה, השאלה הגורלית על עתיד המשטר ב-2027 נסחרת כעת ביותר מ־50%

ד''ר אנג'לה עירוני / צילום: דוברות אסותא / עופר חג'יוב

המיילדת שהפכה למנהלת בית חולים והפרשה שהסעירה את המדינה

"לאחר שאח שלי עבר תאונת פגע וברח, שאילצה אותו לעבור ניתוח ראש מסובך, נולד החלום שלי להיות אחות בטיפול נמרץ נוירוכירורגי. לא היה מקום בתל השומר, אז התחלתי בגינקולוגיה" ● שיחה קצרה עם ד"ר אנג'לה עירוני, מנהלת בית החולים אסותא ראשון לציון והמרכז הרפואי אסותא רעננה

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

סמטת דיאגון מתוך ''הארי פוטר'' באולפני הוורנר ברדרס / צילום: ap, Ross D. Franklin

מהפך דרמטי בארה"ב: בוורנר ברדרס מעדיפים את ההצעה המשופרת של פרמאונט, נטפליקס נסוגה

לאחר שחתמה עם נטפליקס בחודש דצמבר על עסקה שהוערכה בכ-83 מיליארד דולר, חברת וורנר ברדרס מסרה אמש כי הצעתה המשופרת של חברת פרמאונט בסך 111 מיליארד דולר "עדיפה" ● מנכ"לי נטפליקס בתגובה הלילה: "העסקה כבר אינה אטרקטיבית מבחינה כלכלית"

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

השכר נחשף: כמה הרוויח מנכ"ל נייס בשנת 2025?

חברת התוכנה נייס פרסמה הלילה את מסמך ה-20F שלה לשנת 2025 וחשפה את עלות שכרו של המנכ"ל שעמדה על 12.7 מיליון דולר, בעיקר באמצעות תגמול הוני ● וכמיטב המסורת של נייס, גם שאר בכירי החברה נהנו משכר גבוה

נתב''ג / צילום: Shutterstock

המרחב האווירי נסגר: מה לעשות אם יש לכם טיסה בקרוב?

בעקבות מתקפת המנע באיראן המרחב האווירי של ישראל נסגר ל-48 שעות ● נעצרו המראות ונחיתות ● נוסעים ישראלים שנתקעו בחו"ל מתבקשים ליצור קשר עם חברות התעופה שלהם