גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רכיב ההשקעה שנמצא בשיא: איפה רוב הישראלים שמים את הכסף

מה קרה במגמות ההשקעה של הציבור בשני העשורים האחרונים, האם התהפוכות בשווקים הפיננסיים או לחלופין אירועים מקומיים השפיעו על העדפותיו ושינו את טעמו ● ומה גורם בעיקר למשקיעים לחפש הזדמנויות בשוקי חו"ל

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי
אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

הכותבים הם יו"ר ומשנה למנהל השקעות ראשי גמל ופנסיה במיטב ניירות ערך.

בכתבה שפרסמנו ב־28.2.24 בחנו את השינויים שחלו בהשקעות הגופים המוסדיים לטווח ארוך. בינתיים, עם פרסום הנתונים השנתיים של בנק ישראל ל־2023 לגבי תיק הנכסים של הציבור (יחידים ותאגידים), אנו בוחנים את מגמות ההשקעה של הציבור בשני העשורים האחרונים: האם השתנו טעמיו עקב התהפוכות שהתרחשו בשווקים הפיננסיים?

בלעדי | מע"מ מעל 18%, ועוד מסים: הבור בתקציב מעמיק ובאוצר בוחנים צעדים דרסטיים 
שאלת השבוע | תל אביב 125 מול S&P 500: איזה מדד יציג תשואה עודפת השנה? 
הבכיר שחושף באופן נדיר את הסודות על איך משקיעים את הפנסיה שלכם  
ניתוח | הקאמבק של הקרנות הכספיות: המשקיעים חוזרים לטרנד שמרוויח מהריבית 

שני סוגי ניהול נוהגים בשוק: תיק נכסים המנוהל בידי הציבור באופן ישיר, וניהול על ידי הגופים המוסדיים עבור הציבור. נכון לסוף שנת 2023 כ־53% מסך הנכסים מנוהלים בידי הגופים המוסדיים (קופות גמל, קרנות השתלמות, קרנות פנסיה, ביטוחי חיים וקרנות נאמנות) וכ־47% מסך הנכסים על ידי הציבור במישרין. מדובר בשינוי גדול מהמצב לפני 20 שנים, אז הגופים המוסדיים ניהלו "רק" 39% מהנכסים והציבור באופן ישיר ניהל כ־61% מהנכסים.

בראייה היסטורית, תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור גדל דרמטית ב־20 שנים האחרונות. אם לפני כ-20 שנה, בדצמבר 2003 היקפו היה כ־1.3 טריליון שקל, כיום תיק זה נאמד בכ־5.4 טריליון שקל, גידול של כ־315%.

כאמור, הציבור מנהל באופן ישיר כיום כ־47% מהנכסים הפיננסים הללו, בסכום אדיר של כ־2.6 טריליון שקל. כאשר בוחנים באילו אפיקים בוחר הציבור להשקיע כספים אלה עולה נתון מפתיע לפיו חלק נכבד מאוד מהנכסים, ברמה של כ־70%, נמצאים במזומן ובפיקדונות. יתר הנכסים המנוהלים על ידו ישירות מושקעים במניות ואג"ח (בארץ ובחו"ל).

נבחן את המגמות העיקריות של השינויים בטעמי הציבור בשני העשורים האחרונים באפיקים המרכזיים: מזומן ופיקדונות, איגרות חוב ממשלתיות, איגרות חוב קונצרניות ומניות.

מזומן ופיקדונות
לטובת הנזילות בעת משבר

חלק נכבד מתוך נכסי הציבור נמצא במזומן ובפיקדונות, וב־20 השנים האחרונות רכיב זה מהווה בממוצע כ־56% מסך הנכסים. כיום רכיב זה נמצא בהחזקה ברמות שיא של כ־68%. חשיפה זו מובנת כשהריבית ברמה גבוהה כפי שקורה כיום, אולם לא תמיד המצב היה כך. בשנים עברו, כאשר ריבית בנק ישראל הייתה כמעט אפסית (בעיקר בשנים 2022-2014), הציבור לא רק שלא קיבל כל תמורה, אלא הכסף שלו אף נשחק לנוכח האינפלציה.

חלק מההסבר נעוץ בעובדה שהציבור מעוניין בהחזקה בנכסים סולידיים וחושש מהפסד בהשקעה בשוקי ההון. נראה שהציבור לא מעוניין לקחת סיכון ומעדיף לשמור את הכסף נזיל. סיבה נוספת היא חוסר מודעות לאלטרנטיבות הקיימות, אם זה בשל חוסר מודעות צרכנית, היעדר חינוך פיננסי או אפילו בעצלנות. זה מסביר למשל את הקפיצה שחלה במשבר הפיננסי בשנת 2008, מכ־44% ב־2007 לרמה של כ־55% ב־2008, כשבשל החשש מהמשבר הציבור העדיף להחזיק את כספו במזומן כשהוא נגיש לו. גם בתקופת הקורונה (החל מ־2020) בעת שהמדינה הזרימה לציבור כספים רבים (מענקים, דמי אבטלה, חל"ת וכו'), העדיף הציבור לשמור אותם במזומן ולא להשקיע, או לצרוך. עם זאת, יש לזכור שחלק מהכספים שנמצאים בפיקדונות הם לא נכסי יחידים אלא נכסי תאגידים שזקוקים להם בפעילותם השוטפת.

מצד אחד, ההחזקה הגבוהה במזומן ובפיקדונות מעידה על רמות נזילות גבוהות ועל חוסן כלכלי, אך מהצד השני חלק מהכספים האלה שוכבים בבנק ב'עובר ושב' ואינם צוברים ריבית, או מקבלים ריבית נמוכה יחסית בפיקדונות. זה היטיב בעיקר עם הבנקים שנהנו ממרווח אשראי גבוה יותר, (שילמו ריבית נמוכה בגין אותו פיקדון ובמקביל הלוו בריבית גבוהה בהרבה ללקוחות אחרים).

נכון לסוף 2023 קרנות ההשתלמות החזיקו כ־12.8% במזומן ובפיקדונות, וקרנות הפנסיה כ־10.8% מהנכסים - נמוך בהרבה מהחזקות הציבור.

אג"ח ממשלתיות סחירות
ההחזקה הקטנה זה 20 שנה

ההחזקה של הציבור באפיק זה ב־20 השנים האחרונות היוותה כ־5.5% מסך הנכסים בממוצע. אולם כשבוחנים את הרכיב הזה בכל שנה בנפרד, הרי שבסוף שנת 2003 האג"ח הממשלתיות הסחירות היוו כ־6.6% מסך הנכסים של הציבור, והגיעו לרמות שיא של 8.8% בשנת 2008. זה נבע גם באופן אוטומטי מירידה חזקה באפיקים האחרים במשבר הפיננסי, כשהציבור רץ לחוף מבטחים. מאז נתון זה נמצא במגמת ירידה ברורה: בשנת 2015 החשיפה לאפיק זה הייתה ברמה של כ־5.7%, וכיום היא ברמתה הנמוכה זה 20 שנה, כ־0.8% בלבד.

בהקשר של האג"ח הממשלתי הסחיר, נציין שמרבית הפעילות במכשיר זה מבוצעת על ידי הגופים המוסדיים שמנהלים עבור הציבור את הכספים. המוסדיים עצמם מחזיקים באג"ח ממשלתיות סחירות בממוצע בכ־21% בקרנות השתלמות וב־5% בפנסיה המקיפה. בנוסף, יש גם פעילות ערה של משקיעים זרים.

אג"ח קונצרניות בישראל
תמונת ראי לאפיק הממשלתי

כאן אנו מזהים תמונת ראי למה שהתרחש בהחזקה באג"ח הממשלתיות. ב־20 השנים האחרונות רכיב זה מהווה בממוצע כ־4.3% מהנכסים. בשנת 2003 הוא היווה כ־1.2% בלבד מהסך, הגיע לשיאו בשנת 2010 עם כ־6.4% מהנכסים, וכיום מהווה כ־3.3% מסך הנכסים. בין הגורמים לגידול בהחזקה ניתן לציין את התפתחות השוק הקונצרני בישראל בכלל, ואת הרצון של המשקיעים לקבל תשואה עודפת על פני אג"ח ממשלתיות, גם במחיר תוספת סיכון.

מניות בארץ
שיעור דומה למשבר 2008

ההחזקה הממוצעת של הציבור ב־20 השנים האחרונות במניות בארץ עומדת על כ־21%. המנעד נע בין רמה של כ־15% (ב־2008) לכ־30% (2007) בממוצע, ועד לרמה הנוכחית של כ־16%. מעניין להבחין בתמהיל שבין ההחזקות בישראל להחזקות בחו"ל. בבנק ישראל לא מפרסמים בנפרד את החזקות הציבור באופן ישיר במניות בחו"ל. כלל החזקות הציבור (כולל החזקת המוסדיים) במניות בארץ בממוצע ב־20 השנים האחרונות היה כ־16% ובחו"ל כ־7%. ניתוח כלל ההחזקות משקף את הגידול במגמה של יציאה להשקעות במניות בחו"ל, זאת במיוחד על רקע האי ודאות השוררת בישראל וכפועל יוצא מכך ביצועי החסר של הבורסה המקומית לעומת השווקים בחו"ל, שהביאו לרמות נמוכות היסטורית בהחזקת הציבור במניות בישראל לרמה של כ־13% ומנגד לרמה של כ־11% במניות בחו"ל.

גם לחוזק או לחולשה של השקל ביחס למטבעות בעולם קיימת כמובן השפעה על רכיב זה, וכן לגידול בנכסים של הציבור ומנגד קוטנה של הבורסה המקומית ביחס לסכומים הללו, שדוחף ליציאת הכספים לחו"ל.

צריך לציין, שהנתונים לגבי החזקות הציבור במניות בישראל עשויים להטעות במובן הזה שלא בהכרח מדובר בהשקעות הציבור במובן המובהק, שכן בנתונים אלה כלולה גם קבוצה לא גדולה מאוד של בעלי עניין שמחזיקים במניות שליטה בחברות.

השקעות בחו"ל
היפוך ניכר במגמה ב־2023

כולל במניות, אג"ח וקרנות השקעה. בהיבט זה, בנק ישראל מציג במאוחד את השקעות הציבור במניות ובאג"ח בחו"ל, כולל בקרנות השקעה. בממוצע ב־20 האחרונות הציבור החזיק בכ־11% מן הנכסים בחו"ל. המנעד בהחזקה נע בין כ־9% לרמה של כ־14%. כיום ההחזקה נמצאת ברמה של כ־11%, כלומר, סביב הממוצע. בהשקעה בחו"ל צריך להביא בחשבון כי התשואה המתקבלת היא מט"חית, ואם רוצים ל"גייר" את התשואה זה כרוך בעלות גידור שנתית שבין 1%-2%, תלוי במטבע.

מגמה שראוי לשים לב אליה היא שמאז 2005, מועד שיא החשיפה, חלה באופן עקבי מגמה של ירידה בהחזקה עד רמה של 9% בשנת 2022. אולם בשנת 2023 התהפכה המגמה, והציבור העביר השקעות לחו"ל כאשר ההחזקה הגיעה לרמה של 11.4% (חזרה לרמות שהיו רק בשנת 2015).
הדבר נובע להערכתנו מהסיכונים שהתפתחו בארץ ובראשם הרפורמה המשפטית שקודמה ומלחמת "חרבות ברזל". כמו כן ישנה עלייה "פסיבית" ברכיב חו"ל הנובעת מעליית השווקים באופן כללי.

אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק

עוד כתבות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: (AP (Vincent Thian ,Armando Franca ,Steve Helber

"השוק מתפוצץ": 8 מניות מומלצות בזמנים של מלחמה

מסוקים, סימולטורים ומערכות תקשורת: בבנק ההשקעות מורגן סטנלי הצביעו לאחרונה על 8 מניות של יצרניות ביטחוניות בחו"ל שצפויות ליהנות מהעלייה בביקושים בעקבות חוסר היציבות הגאו-פוליטית ● בבית ההשקעות הורייזן טוענים כי המלחמה באוקראינה משפיעה על הביקושים בשוק הביטחוני יותר מאשר המערכה בעזה: "מדינות באירופה מגדילות את תקציבי הביטחון בגלל האיום הרוסי"

שי ויל / איור: גיל ג'יבלי

מתחת לרדאר: הכירו את המשפחה שתשלוט בדואר ישראל

משפחת ויל העדיפה להתנהל מתחת לרדאר התקשורתי והציבורי, למרות שהחברות שבשליטתה אחראיות למותגים ישראליים מאוד מוכרים ● קבוצה בהובלת המשפחה זכתה במכרז על דואר ישראל, ותשלם סכום נמוך משמעותית מהערכת השווי שלה

הפגנה בתל אביב / צילום: Reuters, Mostafa Alkharouf

ימי השיבושים חוזרים היום עם פתיחת מושב הקיץ של הכנסת: "להחזיר את המנדט לעם"

המחאה נגד הממשלה תוציא לפועל שיירות רכבים הנוסעות במהירות אטית מהצפון, מהדרום ומהמרכז ● בין מובילי ההפגנה, יהיו משפחות נרצחים וחטופים, והיא צפויה להמשיך בערב למעון ראש הממשלה ברחוב עזה בירושלים

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

"החשב יפקח": היועמ"שית מבקשת מבג"ץ לדחות את העתירה בעניין מימון מעונות רה"מ

לעמדת גלי בהרב־מיארה, אין מקום להתערב בהחלטת ועדת הכספים לממן את שני מעונות ראש הממשלה, גם לנוכח הפרשנות שיש לתת לה והן בשל האישור הנדרש של החשב, בנוסף לזה של מנכ"ל משרד רה"מ

מנכ''ל חברת נייס ברק עילם / צילום: שלומי יוסף

המנכ"ל עזב והמניה נפלה: האם זה הזמן להשקיע בנייס?

בתוך יומיים לאחר הודעת הפרישה של המנכ"ל ברק עילם, איבדה מניית הטכנולוגיה הישראלית כ־15% ● האנליסטים הופתעו ובג'פריס הפחיתו את מחיר היעד למניה בכ־18% ● באופנהיימר מזהים הזדמנות השקעה "לאור מובילותה של נייס בענן ו־AI"

אבי לוי, מנכ''ל דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

רווחי בנק דיסקונט ירדו ב-17% ברבעון; שיפור ניכר בהוצאות בגין הפסדי אשראי

הירידה ברווח הנקי מוסברת על ידי הבנק בשינוי בעליית המדד ומצמצום פער הריבית ● הכנסות הבנק ירדו ב-5% ● דירקטוריון הבנק החליט על חלוקת דיבידנד בשיעור של 30%, בסך של 315 מיליון שקל

אילן ברקן (מימין) ואליאב בן עטר, מייסדי ''כוחנו באחדותנו'' / צילום: תמונה פרטית

החילוני והחב"דניק שערכו אירועים ל־20 אלף חיילים מאז פרוץ המלחמה

אילן ברקן ואליאב בן עטר הפעילו "סיירת מחסומים" ששימחה חיילים, ומאז ה־7 באוקטובר עברו לקיים אירועים בבסיסים ● עכשיו הם מתקשים לגייס תרומות: "לעשות 'על האש' ל־100 איש עולה 5,000 שקל, והעם התעייף" ● ישראל מתגייסת

נתיבות. בעיגול: מירי רגב / צילום: דייגו מיטלמן, מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט)

בלי תוכנית, ללא תקציב ובניגוד לדעת אנשי מקצוע: רגב מקדמת עוד תחנת רכבת בנתיבות

במשרד התחבורה בוחנים הקמת תחנה בעיר הדרומית במרחק 5 ק"מ בלבד מזו הקיימת ● גורמי המקצוע מתנגדים בגלל תחזית נוסעים נמוכה ופגיעה בציבור שזמן נסיעתו למרכז מתארך ● השבוע נחשף בגלובס שגם במוסד רוצים רכבת ישירות למטה הארגון בניגוד לתוכניות המטרו

חדשות הביומד / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: Shutterstock

"האייל הזומבי": מחקר חדש מוכיח כי המחלה לא מסוכנת לבני אדם

OpenDNA חתמה על הסכם שיווק עם מקסון, והמנכ"ל סוגר מעגל ● מחקר חדש בארה"ב: "תסמונת האייל הזומבי" לא מסוכנת כרגע לבני אדם ● השבוע בביומד 

ווסימוזי מדונסלה (מימין), נציג דרום אפריקה בדיון בהאג / צילום: Reuters, Yves Herman

המשטר בדרום אפריקה פותח מערכה לשלילת ההכרה בזכות הקיום של ישראל

עיון באוצר המילים והדימויים של נציגי המשטר הדרום אפריקאי בבית הדין בהאג מראה כי הם מתרחקים במהירות משאלת עזה ועוברים אל שאלת הלגיטימיות של קיום ישראל ● אפשר להגיד שהיחסים עם משטר ה–ANC במדינה הגיעו אל סוף הדרך

טיילור סוויפט. השפעה של 330 מיליון דולר על ה־NFL / צילום: ap, Lewis Joly

השיעור הכלכלי שחברות המדיה יכולות ללמוד מטיילור סוויפט

שוק המדיה חווה האטה שתחייב את שלושת מנועי הצמיחה הגדולים שלו - רשתות חברתיות, חברות סטרימינג וחברות גיימינג - לשנות אסטרטגיה ולשתף פעולה ביניהם, כך עולה מדוח חדש של פירמת הייעוץ דלויט ● הסיפור של סוויפט ובן הזוג כוכב ה־NFL מוכיח עד כמה מהלך כזה יכול להיות רווחי

הרכבת הקלה, הקו האדום / צילום: יוסי כהן

הזרים חוששים, והחברות הישראליות בדרך להשתלט על הרכבת הקלה

הוועדה לצמצום הריכוזיות המליצה לאפשר את השתתפותן של אלקטרה ושפיר במכרז ההפעלה של הקווים הירוק והסגול של הרכבת הקלה ● מנגד, חברות בינלאומיות חוששות לגשת למכרז על רקע אי הוודאות הביטחונית והכלכלית בישראל

בניין עיריית תל אביב־יפו / צילום: Shutterstock

חשד לשחיתות בהיקף מאות מיליוני שקלים, במעורבות משפחות פשע: עובדים בעיריית ת"א נעצרו

13 חשודים, בהם עובדי אגף התברואה בעירייה, נעצרו בחשד לעבירות שחיתות ציבורית, הלבנת הון וקיזוז חשבוניות פיקטיביות ● מהחקירה עולה כי עובדים בחברות ניקיון המספקות שירותים לעירייה פעלו להטיית מכרזים, תוך מתן שוחד וטובות הנאה לעובדי אגף התברואה ולמקורביהם

מנכ''לית קו אימפקט, נוא ג'השאן־בטשון / צילום: תמר מצפי

"מי שרוצה לשלב את החברה הערבית צריך לעבוד בזה"

בכנס פוטנציאל החברה הערבית של גלובס, נוא ג'השאן־בטשון, מנכ"לית קו אימפקט, שוחחה על האתגרים בשילוב החברה הערבית בשוק העבודה ישראלי ● ג'השאן־בטשון: "חברות עסקיות שהן גשר בין החברה היהודית לערבית אמנם סבלו מטראומה גדולה בעקבות המלחמה, אבל הצליחו להחזיק את זה"

הפגנה פרו-פלסטינית באוניברסיטת גנט בבלגיה / צילום: Reuters, JAMES ARTHUR GEKIERE

"קיבלנו כבר עשרות פניות": הפתרון של הטכניון לאנטישמיות בקמפוסים בחו"ל

הטכניון מזמין חוקרים מחו"ל להצטרף למוסד הלימוד, והנשיא מגלה כי "קיבלנו כבר עשרות פניות" ● בתוך כך, מועצת האקדמיה הלאומית למדעים מזהירה מפגיעה במעמד המחקר הישראלי, וקוראת לתקצוב מוגבר כתשובה לחרמות

עמוס לוזון / צילום: איל יצהר

קבוצת לוזון "מזהירה": הרווח הנקי יזנק עד 160% ברבעון הראשון

הקבוצה מציינת כי בעקבות שיפור משמעותי של פעילות הבנייה למגורים שלה בפולין, היא צפויה להציג עליה בהכנסות וברווחים עם סיכום הרבעון הראשון ● בנוסף מציינת כי היא חזרה לקדם את הקמת תחנת הכח "דוראד 2" על רקע החלטות הממשלה לאחרונה

"חיזבאללה ספג מכות קשות": בלבנון מעריכים שהחזית בצפון לא תתרחב

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: כלי תקשורת מסביב לעולם סיקרו את השבת גופותיהם של ארבעה חטופים, בלבנון מעריכים שהמלחמה בצפון לא תסלים בשל עייפות בשני הצדדים ומה צפוי ביחסים בין ישראל וארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם 

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ההבטחה של רה"מ אחרי הישיבה הסוערת עם ראשי רשויות בצפון

שר הביטחון בביקור בבסיס יחידה 8200: "אנחנו יודעים בהרבה מאוד מקרים איך האויב חושב ואיך האויב נערך" • נתניהו נפגש עם ראשי רשויות בצפון, סירב להסביר איך יחזרו התושבים לבתיהם - אבל הבטיח: "הצפון ישגשג" • במקביל, הירי ליישובי הצפון לא נפסק • הותר לפרסום: מ"פ בצנחנים מת מפצעיו לאחר שנפצע קשה בהתיקלות עם מחבלים ברצועה • כל העדכונים מכל החזיתות

אלונה בר און, מו''לית גלובס / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און: "לתקשורת יש תפקיד בקישור בין מגזרים"

בפתח כנס פוטנציאל החברה הערבית של גלובס, התייחסה מו"לית העיתון לתפקידה של התקשורת בתקופה זו ועל השאיפה לסקר את כל חלקי החברה בעיתון ● בר און: "מטרת העיתונות לספק גיוון, לא להבליט את מי שהכי קיצוני או רק את מי שדומה לי"

ברק עילם, גיא ברנשטיין, צבי אלון / צילומים: שלומי יוסף, יח''צ, טיגו

כך הגיבה מניית נייס בוול סטריט לעזיבה של המנכ"ל

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● מג'יק נסחרה בסוף השבוע במחיר הנמוך בכ-48% מהשיא בעקבות הדוחות ● נייס צללה על רקע עזיבת המנכ"ל ● וטיגו נפלה בחדות לאחר פרסום הדוחות למרות שפרסמה תחזית חיובית