גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מנכ"ל אלסטום בישראל לא חושב שצפויה בריחת משקיעים: "הפן הכלכלי קובע"

ערן כהן, מנכ"ל אלסטום ישראל, תאגיד התשתיות הצרפתי, מסביר כי פעילות החברות הזרות לא נפגעה, למרות המלחמה: "מה שמוביל זה האינטרס העסקי" ● בראיון לגלובס הוא מתייחס לראשונה לטענות על עיכוב בקו האדום ולעזיבת החברה הספרדית שבנתה את הרכבת הקלה בירושלים

ערן כהן, מנכ''ל אלסטום ישראל / צילום: אלסטום
ערן כהן, מנכ''ל אלסטום ישראל / צילום: אלסטום

"זאת הכלכלה, טמבל" - כך מסביר ערן כהן, מנכ"ל אלסטום בישראל, את הבחירה של חברות זרות להמשיך ולהתמודד על פרויקטים בישראל למרות המציאות הפוליטית והביטחונית. בראיון לגלובס הוא מתייחס לאתגרים המלווים את ההשקעה בתשתיות בראייה אירופית ומתייחס לראשונה לטענות לעיכובים בפתיחת הקו האדום בגוש דן בשל בעיות איתות במערכות אלסטום. 

שוב מפסיד ברכב החשמלי: עידן עופר מחק עשרות מיליוני שקלים במיזם עמדות טעינה
בלעדי | הזרים נרתעים, והמכרז להפעלת קווי הרכבת הקלה הבאים בסכנה

בשנים האחרונות השתלבה אלסטום בפרויקטי תשתית רבים בישראל: היא העומדת מאחורי מערכת האיתות של הקו האדום שנפתח בשנה שעברה בגוש דן, חתומה עם רכבת ישראל על רכש קרונות בהיקף של מיליארדי שקלים, והיא בין החברות שזכו בהקמת הקו הירוק בגוש דן וברכבת חיפה-נצרת. כהן החל את הקריירה שלו בתחום הרכבות בחברת בומברדייה שנרכשה על ידי אלסטום בשנת 2021 והוא מונה למנכ"ל החברה בישראל.

אתה נמצא הרבה באירופה, איך רואים שם את מצב השוק בישראל?
כהן: "לפני כמה שבועות הצגתי בשוויץ את פרופיל הסיכונים שלנו בישראל. בחנו את ההשפעה על הקו הירוק בגוש דן, למשל. אבל אני חייב להגיד שהמיקוד גם היום הוא על ה-IMAC, היוזמה לרכבת בין סעודיה לישראל כחלק משרשרת סחר עולמית. חשבנו איך אנחנו יכולים לסייע כחברה צרפתית לנשיא עמנואל מקרון, שהצהיר בעיתונות שאת ההזדמנות הזו הוא 'לא הולך לפספס' כמו שדרך המשי הסינית התפספסה. הוא הזכיר את החברות הצרפתיות שצריכות להיות ידה הארוכה של צרפת ביישום הפרויקט".

גם עכשיו אתה מאמין שזה יקרה?
"בספטמבר היינו שם. אוקטובר קרה, אבל בסוף האינטרס הכלכלי הוא הקובע. קלינטון אמר לבוש כשניצח אותו בסיבוב הראשון It's the economy, stupid. אז אני אומר שזה מה שקובע. הפן הכלכלי-עסקי הוא המוביל, גם בקידום הרכבת הזו וגם בהיבטים אחרים. תראה מה קרה מ-7 באוקטובר עד עכשיו: בסוף אוקטובר הרכבת אישרה רכש קרונות בעלות של 1.7 מיליארד אירו, בדצמבר ביצענו סגירה פיננסית לקו הירוק בגוש דן עם EIB, בנק אירופי שמורכב מנציגים של 27 מדינות ובפברואר הכריזו על הזוכים בפרויקט נופית, שאנחנו ביניהם. בנקים מסתכלים על סיכונים ואולי לוקח יותר זמן לחזור אליך, או שהתעריפים אחרים כי הסיכונים עולים להן יותר. מדובר בפרויקט הראשון שהבנק הזה מוביל מחוץ לאירופה והצלחנו לסגור איתם בדצמבר למרות המלחמה".

והיו גם בנקים אירופיים שברחו לכם ברגע האחרון.
"נכון. אתה אומר 'ברחו', לנו נאמר שהם בוחנים את המצב מחדש ויחזרו אלינו. אבל כבר היינו בעיכוב של חצי שנה עם הסגירה הפיננסית ולא רצינו לחכות. אם EIB היה נסוג זה היה עולה לנו 300־400 מיליון שקל, דלתא שמיוחסת לריביות, ואני לא חושב שמישהו היה שולף את הסכום הזה מהכיס. צרפת השמיעה את קולה בתהליך מול הבנק ואני חושב שהאינטרסים הכלכליים הובילו לסגירה הזו בזמן המלחמה. כשרואים בעולם התקדמות בפרויקטים, סוגרים אותם פיננסית וממשיכים ללחוץ על הגז. זה כבוד למדינה ושולח מסר חזק של יציבות כלפי חוץ".

הזול שיעלה ביוקר

חברות זרות עדיין נסוגות מישראל בתחום התשתיות, דבר שרואים גם במכרזי ההפעלה של הקווים הירוק והסגול וגם במקומות אחרים.

"הכי קל לי להגיד לך 'רק אנחנו היינו כאן ב-8 באוקטובר', אבל זה לא המצב", אומר כהן, "אם כי היו חברות ביטוח שלא נתנו כיסוי. לעמית שלי מספרד לא היה ביטוח עד לפני שבועיים והוא לא יכל להגיע לכאן. המדינה, שיודעת שיהיו עוד סבבים ביטחוניים, צריכה להמשיך ולפתח מערכות יחסים עם מי שמוכיח את עצמו גם בעת משבר קיצון".
החברה הספרדית COMSA פרשה לפני מספר חודשים מפרויקט הקו הכחול בירושלים שבו זכתה יחד עם החברות הישראליות דן ודניה סיבוס. כהן מסרב להתייחס להחלטתה אך אומר כי "חשוב להפיק לקחים מאירועים כאלה. כשהמדינה מגבשת את נוסחת הסיכונים וההערכה של מתמודד, חובה שיינתן משקל לניסיון שלו בישראל ומחוצה לה. חברה שאין לה פעילות בישראל או הפעילות קטנה, תתקשה יותר לעמוד בלחצים פוליטיים מבית. חברות שמגיעות ממדינות שהיחס שלהן אל ישראל מורכב, זהו נתון המייצר תוספת סיכון נוספת".

אם מדברים על גיאופוליטיקה, איך אתה רואה את התחרות מול הסינים? נראה שהם פחות זוכים במכרזים פה.
"הייתה תקופה שבאמת היה רצון קצת יותר חזק לאפשר כניסה של עוד ועוד חברות, גם מסין".

גם כי מפחדים מהאירופאים, שלא מספיק תחרותיים.
"אני כבר לא רואה הבדלים גדולים מבחינת פרופיל המחירים של הסינים. בסוף, אלו חברות כלכליות עסקיות שרוצות להרוויח. גם כשהסינים באים לישראל יש להם פרופיל עלויות דומה לשלנו. הבדלי המחירים לא תמיד משמעותיים, אבל רוצים לזכות במכרז ו'משתגעים' על המחיר. אם יש 95% העדפה למחיר במכרז, והמחיר הנמוך הוא זה שמנצח, תפגוש את העלויות בשלבי התחזוקה".

מעבר לפרויקטים שבהם מעורבת אלסטום, כהן רוצה להתמודד על מכרזי המטרו ומסמן מטרה: בניית קו אחד לפחות. בעבר מנכ"לי החברות אלסטום ואלקטרה כיוונו למכרזים אלו בהתמודדות משותפת, אך בעבודות על הקו הירוק, כך לפי גורמים בענף, מתגלעים חילוקי דעות וחוסר שביעות רצון. לכך מגיב כהן כי "אלקטרה היא שותפה אסטרטגית וטובה, יש שם אנשי מקצוע ואנחנו שמים את הפרויקט בראש סדר העדיפויות. האם הכול מושלם? לא. יש טינופים וריכולים מבחוץ, אבל אנחנו זכינו יחד גם בפרויקט נופית מה שמחזק את השותפות".

המוניטין בישראל נפגע

המוניטין של אלסטום בישראל נפגע כשלפני פתיחת הקו האדום בגוש דן התגלו בעיות שונות במערכת האיתות. כמה שנים קודם לכן, מכרז ההקמה של הקו פוצל לאחר שאלסטום הציעה סכום שהיה גבוה מאמדני המדינה. "אני מבסוט שהקו נפתח", מגיב כהן, "עובדי אלסטום ויתרו על חופשת הכריסמס והגיעו לישראל".

אם בגללי פרויקט לא היה נפתח בזמן גם אני הייתי מוותר על חופשה.
"אני חי את הפרויקט הזה ויודע שהוא נפתח הרבה בזכות אלסטום. החלק של אלסטום מהווה 2% מעלות הפרויקט, והוא היה רק בסוף כי אי אפשר לבחון את המערכות לפני שהן מוכנות. לא היינו אחראים על האינטגרציה והיה שם מגדל בבל של חברות. יכולנו לנסות הכול רק כשהקו היה מוכן, ולצערי שלב הבדיקות לוקח זמן. סנכרון האינטגרציה נעשה בצורה שלומיאלית, כולם ניסו לעשות הכול, אבל ברגע שבונים משהו שהיסודות שלו לא נכונים זה מסתבך".

אתה מדבר על הפירוק של מכרז שהיה בזמנו, כי אלסטום הציגה מחיר מופרך.
"היום הוא נראה מצחיק. המחיר של אלסטום היה הגיוני אבל היה מרווח לאמדנים. אני מסתכל עלינו, על המדינה, שעשתה פרויקט רכבת קלה ראשון בגוש דן וכתבנו ספר עם כל הטעויות האפשרויות שאפשר לעשות והפקנו לקחים".

נת"ע, משרדי הממשלה וחברת הבקרה אמרו שהבעיה הייתה במערכת האיתות. אז כולם טעו?
"האנשים שהיו שם הבינו ויודעים של מי הייתה התרומה בתפירה של המערכות. אם אלסטום לא הייתה שם לא ידוע מתי היה מגיע אישור ההפעלה. הגב שלנו רחב ועשינו ועדיין עושים הרבה דברים. אני רואה בזה משהו שישיא דיבידנדים בעתיד, הרבה ומעבר לתכולות שלנו. עם השלמת הפרויקטים בתל אביב, בירושלים ובצפון נזכה לחיות במדינה שבה מערכת התחבורה טובה יותר". 

עוד כתבות

בניין עיריית תל אביב־יפו / צילום: Shutterstock

חשד לשחיתות בהיקף מאות מיליוני שקלים, במעורבות משפחות פשע: עובדים בעיריית ת"א נעצרו

13 חשודים, בהם עובדי אגף התברואה בעיריית ת"א, נעצרו בחשד לעבירות שחיתות ציבורית, הלבנת הון וקיזוז חשבוניות פיקטיביות ● מהחקירה עולה כי עובדים בחברות ניקיון המספקות שירותים לעירייה פעלו להטיית מכרזים, תוך מתן שוחד וטובות הנאה לעובדי אגף התברואה ולמקורביהם

חנן מור / צילום: אייל טואג

אחרי חצי שנה: ביהמ"ש אישר את הסדר החוב בחנן מור

עיקרי הצעת ההסדר הם השלמת פרויקטים של בנייה, מכירה ואכלוס של מאות יחידות דיור, מה שיאפשר פירעון חובות לחלק מהנושים ● כחלק מההליך ידוללו חנן מור ושותפו מאור לאחוזים בודדים בחברה הציבורית ● ביהמ"ש: "המרת החוב להון תאפשר לקבוצה לצאת לדרך חדשה תחת מינוף מוקטן"

מוחמד מג'אדלה, אורי יוגב וד''ר סמיר מחאמיד בפאנל על תוכנית ''החומש־תקאדום'' / צילום: תמר מצפי

ראש עיריית אום אל־פחם: "כבר שנה וחצי שאני לא מקבל כסף לפרויקטים"

ראש עיריית אום אל־פחם סמיר מחאמיד, ויו"ר קרן אלומה ומנהל אגף התקציבים לשעבר אורי יוגב, שוחחו בכנס גלובס על תוכנית החומש לחברה הערבית ● "הממשלה לא מנהלת נכון סדרי עדיפויות"

רקפת רוסק עמינח / צילום: רון קדמי

התפקיד החדש של רקפת רוסק עמינח בחברת השבבים הישראלית

רוסק עמינח, מנכ"לית בנק לאומי לשעבר, מונתה ליו"ר סטארט-אפ השבבים היילו לאחר פטירתו של היו"ר הקודם והמשקיע הראשון בחברה, זהר זיסאפל ● במרץ האחרון הרחיבה היילו את סבב הגיוס שלה שהחל ב-2021 לפי שווי של 1.13 מיליארד דולר

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

הפתיעה אפילו את עצמה: דוחות טובים לוויקס


מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם • וויקס עקפה את הציפיות הן בהכנסות והן ברווח; מעדכנת את התחזיות כלפי מעלה • מדור חדש

אלונה בר און, מו''לית גלובס / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און: "לתקשורת יש תפקיד בקישור בין מגזרים"

בפתח כנס פוטנציאל החברה הערבית של גלובס, התייחסה מו"לית העיתון לתפקידה של התקשורת בתקופה זו ועל השאיפה לסקר את כל חלקי החברה בעיתון ● בר און: "מטרת העיתונות לספק גיוון, לא להבליט את מי שהכי קיצוני או רק את מי שדומה לי"

אילוסטרציה: Shutterstock

איך הפכו מניות השירותים לתחום שמדליק את השוק האמריקאי

מניות שירותי התשתיות - חשמל, גז ומים, שנחשבות שנים להשקעה אפרורית אך מניבת תשואה בטוחה - לוהטות מתחילת השנה ● זאת בעיקר על רקע הצורך האינסופי של יישומי הבינה המלאכותית בחשמל ● אולם כמו כל מגזר שהופך רותח, גם כאן אפשר להיכוות

נשיא איראן, אברהים ראיסי / צילום: ap, Vahid Salemi

איראן דיווחה רשמית: הנשיא ראיסי נהרג בהתרסקות מסוק

מסוקו של הנשיא התרסק אתמול בשעות הצהריים (שעון ישראל) ונותק הקשר עימו ● אחרי מספר דיווחים סותרים, הטלוויזיה הממלכתית באיראן דיווחה כי שברי המסוק אותרו וכי אין סימני חיים במקום, וכעת היא מדווחת רשמית על מותו ● באותו מסוק טס גם שר החוץ האיראני, חוסיין אמיר עבדוללהיאן, שנהרג אף הוא

נשיא איראן איברהים ראיסי שנהרג בתאונת מסוק / צילום: Reuters

"תזמון רגיש במיוחד": כך סיקרו בעולם את מותו של נשיא איראן

הידיעה על התרסקות המסוק בה נהרגו איברהים ראיסי ושר החוץ האיראני תפסה את הכותרות הראשיות במרבית אתרי החדשות הזרים ● "איראן נותרה ללא שניים ממקבלי ההחלטות החשובים ביותר שלה, במהלך זמנים מטלטלים", נכתב בניו יורק טיימס ● וגם: כך הגיבו מנהיגי העולם למות הנשיא האיראני

מנכ''לית קו אימפקט, נוא ג'השאן־בטשון / צילום: תמר מצפי

"מי שרוצה לשלב את החברה הערבית צריך לעבוד בזה"

בכנס פוטנציאל החברה הערבית של גלובס, נוא ג'השאן־בטשון, מנכ"לית קו אימפקט, שוחחה על האתגרים בשילוב החברה הערבית בשוק העבודה ישראלי ● ג'השאן־בטשון: "חברות עסקיות שהן גשר בין החברה היהודית לערבית אמנם סבלו מטראומה גדולה בעקבות המלחמה, אבל הצליחו להחזיק את זה"

חברות המזון הפרטיות. האם תהיה שקיפות? / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בג"ץ: נאפשר למדינה לדרוש מחברות מזון וטואלטיקה לחשוף מספרים סודיים

בג"ץ דן היום בעתירות שהגישו התאחדות התעשיינים ושורת חברות מסחריות נגד דרישת המפקח על המחירים לדרוש מהן נתונים כספיים ביחס לפעילותן ● הדיון נסב על השאלה האם למדינה יש סמכות לדרוש מהחברות את הנתונים הללו ביחס למוצרים שעליהם לא הוטל פיקוח ● השופטים הבהירו לחברות כי בכוונתם לדחות את העתירות

טרמינל 1, נתב''ג / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

החל מהשבוע הבא: טרמינל 1 חוזר לפעילות מלאה

טרמינל 1 בנתב"ג, שנסגר באוקטובר 2023, צפוי לחזור לפעילות בשבוע הבא ● עפ"י נתוני רשות שדות התעופה, צפויים לעבור בטרמינל כ-200 אלף נוסעים מדי חודש ● אלה החברות שיפעלו ממנו

המתקפה הישראלית ברפיח העירה את יצרני הפייקים בעולם

העולם דרוך לקראת פעולה צבאית רחבה ברפיח, והפייקים מופצים בהתאם ● המשרוקית של גלובס

מערכות הגנה אוויריות בתרגיל פולני. ורשה חתמה על הסכמי רכש בעשרות מיליארדים / צילום: Reuters, Kacper Pempel

עם הסכמים בעשרות מיליארדים: המדינה שמתכננת להקים את הכוח הצבאי הגדול ביותר באירופה

פולין מתכננת להכפיל את מספר החיילים שלה והיא אף הזמינה את מדינות נאט"ו לאחסן נשק גרעיני בשטחה ● בנוסף לכך חתמה ורשה על הסכמי רכש צבאי בעשרות מיליארדי דולרים בשאיפה לבנות את הצבא הגדול באירופה ● צעדים אלו מסמנים את המתיחות באירופה מאז פלישת רוסיה לאוקראינה: "צריך להבין שהתחיל עידן חדש - העידן שלפני המלחמה"

איך תיראה איראן ביום שאחרי, וסין שורפת את כל הגשרים עם ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: איך תיראה איראן אחרי מותו של ראיסי, היחסים של ישראל וסין במשבר וחמאס מתחזק ביהודה ושומרון ● כותרות העיתונים בעולם 

צעדת ''אחים לנשק'' במחלף שער הגיא / צילום: אביב אטלס

חסימות כבישים ומעצרים עם פתיחת מושב הקיץ של הכנסת: ימי השיבושים חוזרים

המחאה נגד הממשלה הוציאה לפועל שיירות רכבים הנוסעות במהירות איטית מהצפון, מהדרום ומהמרכז ● עימותים בין שוטרים למפגינים שניסו לחסום את כביש 1, 12 מוחים נעצרו ● בין מובילי ההפגנה ישנן משפחות נרצחים וחטופים, והיא צפויה להמשיך בערב למעון ראש הממשלה ברחוב עזה בירושלים

מוחמד מוחבר, צפוי להיות ממלא מקום הנשיא באיראן / צילום: Reuters, Pacific Press

מפעילות גרעינית ועד טילים בליסטיים: הכירו את הנשיא הזמני של איראן

כאשר נשיא מת או אינו כשיר למלא את תפקידו, החוק באיראן קובע כי ממלא מקומו יהיה הסגן הראשון ● עם מותו של איברהים ראיסי מונה סגנו הראשון מוחמד מוחבר ● בחירות לנשיאות יש לקיים תוך פרק זמן מקסימלי של 50 יום

רסול סעדה, מנכ''ל משותף אל־ביאדר לפיתוח כלכלי חברתי / צילום: תמר מצפי

רסול סעדה: כך עבר הפשע בישראל מגוש דן אל היישובים הערביים

בכנס הפוטנציאל של החברה הערבית של גלובס, סקר רסול סעדה, מנכ"ל משותף באל־ביאדר, את התפתחות הפשיעה בחברה הערבית, וציין: "מאז 2023 אנחנו באובדן מוחלט"

ווסימוזי מדונסלה (מימין), נציג דרום אפריקה בדיון בהאג / צילום: Reuters, Yves Herman

המשטר בדרום אפריקה פותח מערכה לשלילת ההכרה בזכות הקיום של ישראל

עיון באוצר המילים והדימויים של נציגי המשטר הדרום אפריקאי בבית הדין בהאג מראה כי הם מתרחקים במהירות משאלת עזה ועוברים אל שאלת הלגיטימיות של קיום ישראל ● אפשר להגיד שהיחסים עם משטר ה–ANC במדינה הגיעו אל סוף הדרך

דרור מרמור, גורי נדלר, רות שוורץ, ארז קמיניץ וענאיה בנא, בפאנל בנייה, דיור והתחדשות עירונית כמנוע צמיחה / צילום: תמר מצפי

בנייה עירונית במרכזי יישובים ערביים גדולים כמפתח לצמיחה

בכנס גלובס שוחחו בכירים בפאנל על האתגרים בתכנון ובנייה בחברה הערבית ● עוד נידונה השאלה: האם נכון להמשיך לבנות יישובים מגזריים? המשתתפים הסכימו כי הגיע הזמן לשינוי