וולבו EX30 TWIN MOTOR / צילום: יח''צ
הניטרליות המסורתית ארוכת-השנים של שבדיה נשברה השנה המסורת בשתי חזיתות; היא הצטרפה לנאט"ו, ובמקביל וולבו השיקה את ה-EX30.
● בלעדי | חסכונית וזולה: המכונית שעשויה לטלטל את השוק תגיע בקרוב לישראל
● בלעדי | יבואנית טויוטה בישראל: צפויים חוסרים בדגמי הרכב הפופולריים
החשמלית הקטנה הזו, שמיוצרת בסין, ניצבת במרכזה של מלחמת סחר סוערת בין אירופה וארה"ב ובין סין. האירופים והאמריקאים מתייחסים אליה בתור "סוס טרויאני". כלומר מכונית של מותג אירופי, בבעלות ענקית סינית (גילי), שנשענת על עלויות הייצור הנמוכות של סין כדי להשיג תמחור אגרסיבי ולכבוש את השווקים מ"המקומיים".
באירופה הצליחה ה-EX30 למכור מעל 15 אלף יחידות תוך חודשים בודדים מההשקה. בארה"ב היא תושק בקיץ, אבל היא כבר מחוללת סערה בשל מחיר התחלתי של 35 אלף דולר, כ-8,000 דולר פחות מטסלה Y.
בשוק הישראלי היא צריכה להתמודד עם פלח שוק רווי, שלפחות שתיים מהמתחרות הבולטות בו, זיקר X וסמארט 1, חולקות איתה פלטפורמה ומכללי הנעה דומים.
עיצוב חיצוני
הקלף החזק של המכונית הוא מותג פרימיום אירופי סולידי, שחביב מאוד על המעמד הבורגני המקומי, והעיצוב עושה לא מעט מאמצים לחזק את השיוך למותג. זו מכונית קצרה, 4.23 מ' בלבד, אבל היא רחבה ודי גבוהה, ויש לה קווים "שבדיים" רבועים ומוצקים. החרטום יורד מטה בקו אנכי ויש גם צמד פנסי חזית צרים ומפוצלים, על פי המסורת של וולבו.
גם הפרופיל משדר רושם חסון בזכות עמוד גג אחורי רחב, שמשות צד צרות יחסית וידיות דלתות בולטות בעיצוב מסורתי, שמנוגד לטרנד הידיות החשמליות הסמויות של הסינים. רק עיצוב החלק האחורי חסר הרמוניה, בשל פנסים קטנים ושמשה אחורית צרה.
פנים הרכב
הרושם הראשוני בתא הנוסעים הוא, שמהנדסי וולבו לקחו את הנושא הסביבתי קצת רחוק מדי. החומרים הארוגים ודיפוני הפלסטיק שמכסים את הדלתות, הקונסול המרכזי והמושבים, עשויים מחומרים דוגמת פוליאסטר ממוחזר ממסגרות של חלונות, סיבי בד, שנותרו כעודפים של תעשיית הג'ינסים וכך הלאה. זה ודאי ישמח פעילים סביבתיים, אבל פחות את מי שמצפים למרקמים עדינים ויוקרתיים למגע.
התא לוקח לקיצוניות גם את האסתטיקה הסקנדינבית המינימליסטית, ומציג סביבה "סטרילית" עם קווים ישרים, צורות גיאומטריות פשוטות ומערך פיקוד נטול מתגים וכפתורים כלשהם, למעט כמה מתגים כמעט נסתרים על ההגה. אפילו מתגי הפעלת החלונות מוזערו, והועברו למשענת היד המרכזית. הפריט המכני היחיד, שמפאר את התא, הן ידיות כרום גדולות לפתיחת הדלתות, שמפוסלות ממתכת קרירה. מנגד, איכות הייצור גבוהה מאוד, כפי שניתן לצפות מוולבו, ובידוד הרעשים במהירויות גבוהות מצוין.
בשם המינימליזם ויתרו המעצבים גם על לוח המחוונים הדיגיטלי המקובל, וכל המידע ופונקציות התפעול מרוכזים במסך 12.3 אינץ' אנכי ודקיק, שממוקם מימין לנהג. לנהגי טסלה לא תהיה בעיה עם הסידור הזה, אבל לקוחות מבוגרים ושמרנים - ולוולבו יש לא מעט כאלה - ייאלצו לעבור תקופת הסתגלות. האם באמת חייבים להסתיר את מפשיר השמשות ובקרת מראות הצד בתת-תפריטים סמויים?
למרבה המזל, מערכת ההפעלה הייעודית לרכב של גוגל היא אחת המתקדמות והידידותיות ביותר שבהן נתקלנו עד היום, והתגובה מיידית.
למרות הממדים הקומפקטיים התא מרגיש די מרווח. מרחב הרגליים והראש מאחור אולי לא נדיב כמו בזיקר X ובסמארט 1, אבל שימושי בהחלט עבור מבוגרים בגודל ממוצע.
כצפוי, תא המטען מספק את המינימום ההכרחי עם נפח של 318 ליטר. המתחרות הקוריאניות, וחלק מהמתחרות הסיניות, מציעות נפח שימושי יותר עבור משפחות עם אורח חיים פעיל.
מנוע וטווח נסיעה
ה-EX30 מוצעת בישראל גם בגרסאות חד-מנועיות שיש להן הספק מכובד של 272 כ"ס. אולם למבחן שלנו התייצבה הגרסה הבכירה עם שני מנועים בהספק משולב של 428 כ"ס ומומנט של 54 קג"מ. אלה נתונים רציניים מאוד למכונית קומפקטית, וגם נתון התאוצה נשמע דמיוני כמעט: אפס ל-100 קמ"ש ב-3.6 שניות. להשוואה, קצת יותר מהיר מפרארי "אנזו", בנטלי GT וכו', שעולות יותר מ-2 מיליון שקל.
בנהיגה רגועה קשה מאוד לדעת איפה מסתתרים כל כוחות הסוס האלה. המכונית מתנהלת לה בעצלתיים בכבישים עירוניים, עם תגובת דוושה די רדומה וצבירת מהירות חלקה ותרבותית. אולם בעיטה רצינית יותר לדוושת התאוצה, או הפעלת המצב הספורטיבי, שחבוי בתת-תפריט כמעט נסתר במסך המרכזי, פותחות את דלתות האורווה לרווחה ומשחררות את הסוסים.
התאוצות אכן מסעירות, והמכונית מתעופפת לעבר האופק כמו טיל בליסטי. אבל החובה הציבורית מאלצת אותנו להמליץ למי שאינם מורגלים בתאוצות כאלה, להפגין שיקול דעת. מצד שני אין דבר יותר משעשע מלעמוד ברמזור עם הקובייה השבדית האנונימית, לצד מכוניות ספורט רועשת ומוחצנת, ולראות כיצד היא נעלמת במראה האחורית עם התחלפות הרמזור לירוק.
לגרסה החזקה סוללה של 69 קילוואט, שאמורה לספק עד 450 ק"מ. זה נתון די שמרני, ובמזג אוויר מתון נראה שטווח של כ-400 ק"מ הוא ריאלי. מנגד, בקיץ הישראלי, עם מזגן במלוא העוצמה וגג זכוכית שפועל כמו סולריום, נראה שאפשר לצפות לכ-300-350 ק"מ לכל היותר. הטעינה תומכת בקצב מכובד של 153 קילוואט.
על הכביש
ה-EX30 אומנם מיוצרת בסין, אבל כל ההנדסה והפיתוח שלה בוצעו בשבדיה, וזה מורגש מאוד בתחום הדינמי. ההיגוי במצב ברירת המחדל אומנם די קליל ומנותק, אבל במצב ספורט ההיזון החוזר משתפר, והתחושה הופכת להיות "אירופית". אחיזת הכביש טובה מאוד, נטיית הגוף בפניות מהירות מזערית, ובניגוד להרבה חשמליות כבדות המתלים משחררים מעט מאוד תנודות גוף מיותרות. גם נוחות הנסיעה טובה מאד, עם נטרול מעודן ובוגר של מהמורות גדולות, תופעה שאינה רווחת בכלי רכב קומפקטיים וכבדים. אומנם בקרת משיכה די אגרסיבית אינה מאפשרת להשתעשע עם הרכב בסחיפות כוח, אבל זו בהחלט שלדה שראויה לביצועים.
מחיר
מחיר גרסת הבסיס של EX30 חד-מנועית מתחיל בכ-180 אלף שקל ומחיר גרסת הביצועים הדו-מנועית מתחיל ב-234 אלף שקל, ומגיע עד 240 אלף. סמארט בראבוס המקבילה עולה 240 אלף שקל, ואילו זיקר X עם אותה מערכת הנעה עולה 35 אלף שקל פחות, אבל סביר להניח שהמחיר לא משקף עדיין את עליית המס.
כך או כך, ה-EX30 היא מכונית פנאי חשמלית מוצלחת, חזקה וראויה בהחלט למסורת ולמוניטין של המותג.
חלק מהמתחרות
סמארט בראבוס
240 אלף שקל, למכונית מרווחת עם תא נוסעים איכותי ומאובזר היטב והתנהגות חדה. שני מנועים מאיצים את הרכב ל־100 בפחות מ־4 שניות והטווח עומד עד 400 ק"מ
סרס 5 דו־מנועי
240 אלף שקל לגרסת שני מנועים בהספק משולב של 576 כ"ס ותאוצה ל־100 ב־4.2 שניות. הרכב גדול משמעותית מהוולבו ויש לו תא נוסעים מפואר וטווח של 483 ק"מ
