ג'ים סימונס / צילום: Reuters, Reuters
המשקיע האגדי ג'ים סימונס הלך לעולמו ביום שישי כשהוא בן 86. סימונס היה מתמטיקאי בכיר שנכנס לעולם ההשקעות בשנות ה־70 וכונה המשקיע הטוב בעולם. קרן הגידור שלו, רנסנס, הניבה תשואות פנומנליות לאורך השנים והחלה מהפכה בשיטות המסחר בוול סטריט. גלובס צולל לסיפורו של המשקיע היהודי המפורסם בעולם.
● המשפחות ששולטות בשוק ההון אך פועלות מתחת לרדאר, וההסתבכות
● המחקר שמגלה: למה רוב האנשים לא נהנים מ"תשואה משוגעת״
● פרשנות | הפד במלכוד: הריבית בארה"ב עלולה להחריב את הין היפני
ג'יימס (ג'ים) האריס סימונס, נולד בארה"ב בשנת 1938 למשפחה יהודית. אביו היה בעלים של מפעל לייצור נעלים במדינת מסצ'וסטס. הוא למד מתמטיקה במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) ובהמשך התקדם עד לקבלת דוקטורט במתמטיקה מהארווארד בסוף שנות השישים. "מתמטיקה היה הנושא היחיד שאהבתי", אמר סימונס בראיון בשנת 2015 לפודקאסט Numberphile. המחקר שלו התמקד בגאומטריה דיפרנציאלית ולאורך השנים הוא זכה להכרה על סיוע בקידום תיאוריית המיתרים בפיזיקה, שמנסה ליישב בין תורת היחסות הכללית (שעוסקת בקני מידה גדולים כמו כוכבים וגלקסיות) לבין תורת הקוונטים (שעוסקת בגורמים הקטנים ביותר הידועים למדע כמו חלקיקים).
לאחר תקופה קצרה בהוראה ב־MIT ובאוניברסיטת הרווארד, סימונס הצטרף למכון לניתוחי הגנה בפרינסטון, ניו ג'רזי, ועבד כמפצח צפנים עבור הסוכנות לביטחון לאומי של ארה"ב. לפי הקרן שהקים, סימונס פוטר מהמכון בשנת 1968 עקב התנגדותו למלחמת ויאטנם. בהמשך מונה לראש המחלקה למתמטיקה באוניברסיטת סטוני ברוק, ואז ביצע מעבר שנחשב בזמנו לחדשני והפך ממתמטיקאי בכיר זוכה פרסים למשקיע על.
"אין לי דעות על מניות, למחשב יש"
בשנת 1982 הקים סימונס רשמית את חברת המחקר "רנסנס" שתקים קרנות גידור שונות שיבקשו להכות את השווקים באמצעות מחקר אקדמי. הצעד של סימונס היה עד אז לחריג עבור מתמטיקאי בכיר, שכן וול סטריט הייתה מלאה בכלכלנים וסוחרים שניסו להשיג ביצועים עודפים באמצעות ניתוח פיננסי של ההשקעות שלהם. אבל סימונס קידם שיטה חדשה שתכונה בהמשך "מסחר כמותי" (Quantative Trading). מדובר בשיטה שעוסקת בניתוח מתמטיקה ומדעי של כמות עצומה של מידע.
"כשהסתכלתי על דפוסי המחירים, יכולתי לראות שיש משהו שאנחנו יכולים ללמוד כאן ושיש דרכים לחזות מחירים מתמטית וסטטיסטית", אמר סימונס בפודקאסט Numberphile. "בהדרגה בנינו מודלים, והדגמים השתפרו והשתפרו. לבסוף, הדגמים החליפו את הדברים הבסיסיים".
בניגוד לרוב המשקיעים שחקרו נתונים כמו מכירות ורווחים ושולי רווח כדי להעריך את שווי החברה, סימונס הסתמך לחלוטין על מערכת מסחר אוטומטית כדי לנצל את חוסר היעילות של השוק ודפוסי המסחר. "אין לי דעה על שום מניה", אמר סימונס בראיון ל־CNBC ב־2016. "למחשב יש את הדעות שלו ואנחנו עוקבים אחריהן באדיקות".
הקמתה של חברת מחקר שעוסקת בניתוח מתמטי ומדעי של כמות עצומה של מידע, מה שיכונה בהמשך מסחר כמותי (Quantative Trading), הייתה צעד פורץ דרך שסחף את השוק. כיום, לפי אומדן של ג'יי פי מורגן, קרנות מבוססות מסחר כמותי מהוות יותר מ־20% מכלל הנכסים בשוק המניות.
תשואה ממוצעת של 40% בשנה
רנסס של סימונס שמרה על חשאיות רבה לגבי שיטות החישוב וההשקעה שלה. גם היום הקרן סוחרת בשווקים הפיננסים תוך שימוש במודלים המתוחכמים שפיתחה. לפי הפרסום של העמותה שהקים סימונס בסוף השבוע הקרן נחשבת "לאחת מפירמות ההשקעות הרווחיות בהיסטוריה" והיא מנהלת (נכון לסוף 2023) נכסים ששווים כ־106 מיליארד דולר.
היות ומדובר בקרן גידור השקיפות של ביצועיה הייתה חלקית, אך לפי הדיווחים השונים, קרן מדליון שהקימה רנסנס בשנת 1988, השיגה תשואה שנתית ממוצעת של כ־40% (בניכוי עמלות) בין השנים 1988 עד ל־2023 והצליחה לעקוף בהתמדה את ביצועי מדד S&P 500. לפי דיווחים בכלי התקשורת האמריקנית, הקרן המדוברת נסגרה למשקיעים חיצוניים 5 שנים אחרי שנוסדה ב-1993. אך ביצועיה הפנומנליים נמשכו לאורך כל השנים.
כך למשל בין השנים 1988 ל-2018 רשמה קרן מדליון תשואה שנתית ממוצעת של 66%, אשר בסוף התקופה הצטברה לתשואה חלומית של כמעט 4 מיליון אחוזים למשקיעים. לשם השוואה, מדד S&P 500 הניב תשואה "צנועה" של 2,020% ומניית ברקשייר האת'אוויי של המשקיע האגדי וורן באפט רשמה תשואה מצטברת של יותר מ־10,000% באותה תקופה (19% בממוצע שנתי).
ניסיונות להתחקות אחר תורת ההשקעה של סימונס והקרן שלו נחשבים לקשים עד בלתי אפשריים. גם אם שיטות ההשקעה והחישוב שלה היו חשופות לציבור, כנראה שהיה נדרש ידע מתמטי אקדמי מתקדם כדי להבין אותן. רנסנס מעסיקה היום 300 עובדים, ולעובד הממוצע יש ותק של 13 שנה.
לפי פרסום באתר רנסנס, מידי יום נוספים למאגרים שלה 40 טרה־בייט של מידע, אותם מנתחים מעל ל־50 אלף מחשבים בקצב של 150 ג'יגה בייט לשנייה. מדובר בנפחים עצומים של מידע. לשם ההשוואה, ברוב המחשבים הביתיים יש שטח איחסון ל־1־2 טרה בייט.
"לא מנסה להסביר את השיטות למשקיעים"
סימונס מצידו עשה כל מאמץ כדי לפעול במעטה חשאיות לאורך השנים. הוא העניק ראיונות בודדים, לאו דווקא לכלי תקשורת מרכזיים. אחד הראיונות היה בשנת 2006 למגזין מדעי בשם סיד (SEED). שם הכתב תיאר את סימונס בתור "אלביס" של עולם קרנות הגידור. "הוא המלך, ואתה תמיד יודע מתי הוא עזב את הבניין", נכתב בראשית הראיון.
סימונס מציין שם כי תמיד התעניין במתמטיקה מגיל צעיר, והוא מודה כי היה רגע קצר שבו שקל להיות רב. "אבל למזלי זה בא והלך". כשנשאל כיצד הוא בחר אנשים לקרן הגידור שלו הוא הסביר כי מדובר באנשים שמסוגלים לבצע מחקר ברמה הגבוהה ביותר. "אנחנו לא גוף לימודי, אלא גוף מחקרי. אנחנו שוכרים אנשים שיבנו מודלים מתמטיים על השווקים שבהם אנחנו רוצים להשקיע".
סימונס הסביר באותו ראיון כי ברנסנס נעזרים במתמטיקאים, לצד פיזיקאים ומדענים נוספים. "זה קצת כמו אסטרונומיה", הוא ניסה לתאר את דרך העבודה שלהם. "אתה מסתכל על המון מידע שמגיע מהשמיים והוא די מלוכלך. (אז) אתה צריך לנקות אותו כדי להיפתר משכבות החיצוניות או מגורמים אחרים".
כשהמראיין שאל אותו האם הוא מנסה להסביר את תיאוריית צ'רן־סימונס, תאוריה מתמטית מתקדמת בתחום הגאומטריה, שככל הידוע סייעה לשמש כבסיס לחלק מעבודתה של רנסנס, השיב סימנוס: "כל הזמן, על ידי משקיעים פוטנציאלים". המראיין המשיך ושאל האם הוא מצליח להסביר חלק ממנה. "אף פעם. אני אפילו לא מנסה", ענה.
באותו ראיון סימונס הסביר את הסתייגותו מהתקשורת. "היה ציטוט נהדר מהספר 'חוות החיות' (ספרו המיתולוגי של ג'ורג' אורוול שלועג למשטר הקומוניסטי, ח"ש). המקור לכל החוכמה בספר הזה הוא החמור בנימין. הוא אומר באיזושהי נקודה: 'אלוהים נתן לי זנב כדי להרחיק את הזבובים. אבל הייתי מעדיף שלא יהיה לי זנב ולא יהיו לי זבובים.' זה מתאר את איך שאני מרגיש לגבי פרסום".
סימונס פרש מרנסנס בשנת 2010, אך נותר כמשקיע בקרנות הגידור שהקים. הוא הותיר מאחוריו את אשתו מרילין, שלושה ילדים, חמישה נכדים ונין. הונו מוערך על ידי מגזין פורבס בהיקף של 31.4 מיליארד דולר, מה שממקם אותו לקראת סוף העשירייה החמישית של האנשים העשירים בעולם. במהלך חייו תרמה קרן הצדקה שייסד סכום של 6 מיליארד דולר למטרות חברתיות שונות בארה"ב, בהן בתחומי המחקר האקדמי, הרפואה ועוד.