גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

טנקי Leopard 2 במפעל נשק גרמני. ''מוכנות מיידית'' / צילום: Associated Press, FABIAN BIMMER

בתוך כשנתיים בלבד עברה המציאות הביטחונית הגלובלית טלטלה מהותית ששלחה את רוב מדינות העולם למסע התחמשות ורכש צבאי גלובלי. כטב"מים מתפוצצים על מטרות ממטולה, דרך אוקראינה ועד לספינות סוחר מול חופי תימן, טילים בליסטיים משוגרים לעבר אילת או קייב, וטילי שיוט משוגרים ברחבי הים השחור או הים האדום. כשב"מים עושים שמות בחיל הים הרוסי ופעולות חבלה בתשתיות הגז משנות כלכלות שלמות. המציאות הביטחונית החדשה - המלחמה של רוסיה באוקראינה, המתח באינדו־פסיפי מול סין, התקפות ארגוני החסות של איראן במזרח התיכון ובחצי האי־ערב - שמה קץ לעשורים של שלום, ופתחה פתח לעידן חדש של התחמשות צבאית.

● שוקלים לרכוש מכונית חשמלית? את האזהרה הזו אתם חייבים לשמוע
● לשלם הון או להסתפק בתחליף זול? העתיד המריר של תעשיית השוקולד
● פורטפוליו | הילד שמכר קרח בנתניה הוא היום מנהל בכיר בחברה הלוהטת בעולם. כך הוא עשה זאת

הנתונים העדכניים מסייעים לשקף עד כמה. בשנת 2023, למשל, נרשם זינוק של כ־7% בהוצאה הביטחונית הגלובלית, לפי מכון המחקר השוודי SIPRI, המנטר באופן קבוע את תחום הסחר הגלובלי בנשק והביטחון. זו העלייה החדה ביותר שמדד המכון השבדי מאז 2009, והיא נרשמה לראשונה בכל האזורים בעולם. עסקאות נשק בשווי של כמעט 2.5 טריליון דולר נחתמו בשנה שעברה, שיא של העשורים האחרונים. והיד עוד נטויה.

באירופה מזהירים כעת גלויות מפני עימות מול רוסיה בטווח של שנתיים עד חמש שנים, ומדברים על הצורך להיות "מוכנים למלחמה". בטייוואן חוששים מכיבוש האי בידי כוחות סיניים, מהלך שישפיע על האזור כולו. איראן ממשיכה להתקדם לנשק אטומי. קצב התקדמות הטכנולוגיה יוצר איומים ביטחוניים חדשים במהירות רבה ואת הצורך להתמודד איתם. מערכות להגנה אווירית הפכו לצורך ביטחוני קיומי. קווי ייצור חדשים לטנקים ולנגמ"שים נפתחו במדינות שזנחו מזמן את ההוצאות הצבאיות. עסקאות למכירת מטוסי קרב במיליארדי דולרים נחתמות בן לילה. 2.3% מהתמ"ג הגלובלי כעת מוקדשים לנשק ולביטחון.

גלובס מציג את סיפוריהן של כמה מדינות שהודיעו באחרונה על הגדלה משמעותית של תקציב הביטחון שלהן, את מפת האיומים עליהן ואת הדגשים השונים שלהן במהלך בניית הארסנל הצבאי המחודש.

התוכנית הפולנית: להפוך לכוח הצבאי הגדול ביותר באירופה

המלחמה באוקראינה גרמה לשינוי כיוון בכל המדינות שגובלות ברוסיה כיום, או שיכולות לגלות אותה כשכנה אם תשתלט על אוקראינה. המדינות הבלטיות, הונגריה ורומניה, כולן העלו תקציבי ביטחון בחדות. אבל מי שהגדילה לעשות יותר מכולן בשנתיים האחרונות היא פולין, שמנהיגיה מדברים כבר כעת על הרצון הגלוי להפוך לכוח הצבאי הגדול ביותר באירופה.

בשנתיים האחרונות חתמה ורשה על הסכמי רכש צבאי בעשרות מיליארדים, מהלך שהקפיץ אותה לראש דירוג ההוצאה הביטחונית כחלק מהתמ"ג של כל החברות בארגון נאט"ו, כולל אפילו ארה"ב. לא פחות מ־4% מהתמ"ג הפולני מוקדשים כעת להתעצמות צבאית. למעשה, לפי נתוני SIPRI, פולין כמעט שילשה את ההוצאה הצבאית שלה בתוך עשור בלבד. "פולין הגדילה בשנה האחרונה את ההוצאה הצבאית שלה יותר מכל מדינה אירופית", נכתב. כדי לעשות זאת המדינה משתמשת במנגנונים חוץ־תקציביים המאפשרים אישורים מהירים לעסקאות עתק. לפי הדיווחים, למרות חילופי השלטון בשנה האחרונה, והעובדה כי הממשלה החדשה שינתה כיוון מבחינת חוק ומשפט, אין כוונה לצמצם את ההוצאה הצבאית.

"העידן שלפני המלחמה"

רשימת הקניות של פולין ארוכה, והפכה אותה בין היתר ליקירת האמריקאים: מאות טנקי מערכה מסוג אברמס, עשרות מטוסי F-35 ב־5 מיליארד דולר, מסוקי תקיפה מסוג אפאצ'י ועוד כלי טיס. היא כוללת גם רכש של כ־800 תותחים מדרום קוריאה וכאלף טנקי "פנתר שחור" מתוצרת המדינה. היא גם רכשה ב־10 מיליארד אירו כמעט 500 משגרי HIMARS מתקדמים מארה"ב.

אלא שהמדינה אינה מסתפקת בכך, והנשיא אנדז'יי דודה הזמין באופן רשמי את מדינות נאט"ו "לאחסן" נשק גרעיני בתחומה. כך עושה ארה"ב, למשל, בבסיסים שלה בגרמניה ובטורקיה. פולין מקווה כי הדבר יאפשר לה לקבל "עורף אסטרטגי". מוסקבה אמרה בעבר כי צעד כזה יהיה שקול להכרזת מלחמה בשל הקרבה לגבולותיה.

השאיפה של פולין לבנות בזריזות את הצבא הגדול ביותר באירופה בעלת היתכנות, העריך ארגון GlobalFirePower, המדרג את צבאות העולם לפי עוצמתם. כעת הצבא החזק ביותר הוא זה הבריטי, מה שנובע בעיקר מסדר הכוחות שלו (כמעט 200 אלף חיילים, כמעט 100 כלי שיט כולל נושאות מטוסים ומאות כלי טיס). אחריו בתור ניצבת צרפת, שבמדד זה מככבת בעזרת משחתות וצי גדול של מסוקים. לאיטליה, הרביעית בתור, יש יותר מ־400 מסוקים ושתי נושאות מטוסים. פולין מכוונת לזנק מהמקום החמישי למקום הראשון ולעשות זאת בעיקר בהכפלת מספר החיילים המשרתים בצבא לכ־300 אלף בתוך כעשור. ראש הממשלה דונלד טוסק אמר כי הציבור במדינה ואירופה כולה צריך "להבין שהתחיל עידן חדש - העידן שלפני המלחמה".

טילים ארוכי טווח וצוללות מונעות גרעין: אוסטרליה נערכת לאיום הסיני

ההתעצמות הצבאית אינה שמורה רק לאירופה. אחת המדינות שהודיעו על הגדלה משמעותית של ההוצאות הביטחוניות שלהן בחודש האחרון היא אוסטרליה, שאולי רחוקה מאיראן ומרוסיה, אבל קרובה לחברה נוספת בציר האנטי־מערבי ההולך ומתגבש - סין. האוסטרלים הטילו פצצה גיאו־פוליטית כשהכריזו לפני כשלוש שנים כי הם נוטשים עסקה בשווי עשרות מיליארדים לרכש צוללות מתוצרת צרפת. במקום זאת הם חברו לברית אסטרטגית אמריקאית־בריטית בשם AUKUS להפעלה ופיתוח של צוללות מונעות אטומית. ארה"ב מייצרת רק צוללות כאלה, והחבירה לשתי המעצמות הצבאיות אמורה לשלוח מסר ברור לסינים בנוגע למיקום של האוסטרלים במשחק העולמי.

אבל אוסטרליה לא מסתפקת בזה. בחודש שעבר הודיע שר ההגנה על מדיניות הביטחון החדשה של המדינה (National Defence Strategy), שעיקרה הוא הרתעה כלפי חוץ. האוסטרלים מכנים זאת Strategy of Denial, כלומר היכולת למנוע מהאויב לבצע או לרצות לבצע פעולות עוינות. "אוסטרליה תבנה צבא גדול יותר שיתמקד בחצר האחורית שלה, כולל השקעה רבה בטילים ארוכי טווח נגד מטרות ימיות", הכריז שר הביטחון. הסכומים אסטרונומיים: מדובר בהשקעה כוללת של כ־330 מיליארד דולר אוסטרלי (216 מיליארד דולר) בעשור הקרוב, וההכרזה בחודש שעבר כוללת תוספת של 50 מיליארד דולר למטרה זו.

מכיוון שהאיום על אוסטרליה הוא בהכרח מכיוון הים המקיף את היבשת, חלק גדול מההשקעה הצבאית שלה הוא במערכות טילים נגד ספינות, כולל טילים בליסטיים וטילים ארוכי טווח, מערכות איתור וגילוי תת־ימיות וכן צי עצום, כולל כאמור צוללות המונעות בגרעין. "המרחב האינדו־פסיפי הוא מקום המחיה שלנו, ואנחנו רוצים אותו חופשי וריבוני, חופשי מכפייה והגמוניה", אמר ראש הממשלה אנתוני אלבנז. אוסטרליה גם הודיעה כי תרכוש מאות טילי שיוט מסוג טומהוק מהאמריקאים.

בינתיים מרגיעים את הרוחות

במסגרת תפיסת הביטחון החדשה הצבא האוסטרלי יוכל להכות במטרות רחוקות עוד לפני שהן מהוות איום, יותר מ־500 ק"מ לעומת הטווח שהוגדר כעת, 40 ק"מ. "אוסטרליה תהפוך לעצמאית יותר, לבטוחה יותר ולמוכנה יותר לאיומים בשנים הקרובות", אמר אלבנז. הכוונות הגלויות של סין להשתלט על טייוואן, האימונים רחבי ההיקף של כוחות הצבא, האוויר והים שלה ואפילו הדמיה של השתלטות על ארמון הנשיאות הטייוואני, כולם מדליקים נורות אזהרה בבירה קנברה. מהלך כזה יהיה שקולה לניסיון ההשתלטות של רוסיה על אוקראינה, ואוסטרליה מעוניינת להיות מעל רמת המוכנות הנמוכה למלחמה של מדינות אירופה.

ההוצאה הכבדה כעת מתוכננת להשתלם החל מ־2030, אז רוב הספינות שאוסטרליה הזמינה והצוללות החדשות שהיא מפתחת עם ארה"ב ובריטניה ייכנסו לפעולה. במקביל, אגב, הודיעה המדינה על השקעה בתוכניות ניסיוניות לכטב"מ בשם GhostBat ולמקבילה ימית בשם GhostShark, צוללת בלתי מאוישת שמפותחת במאות מיליוני דולרים.

בינתיים, עד שהצבא יהיה מוכן, האוסטרלים מנסים להרגיע את הרוחות. בניגוד לנאט"ו, שהוסיפה את סין לרשימת היריבים הרשמית שלה (אפילו עוד לפני המלחמה באוקראינה), האוסטרלים נמנעו מכך עד כה. הם משחקים כעת משחק דיפלומטי ונמנעים מלהגדיר את סין כאיום הדורש התעצמות צבאית. "אבל אנחנו לא מדברים על קנדה", אמר ראש האופוזיציה, כשהתייחס גם הוא לסוגיית ההתחמשות וההתעצמות.