צילומים: מרים אלסטר - פלאש 90, חיים צח - לע''מ, AP; עיבוד: טלי בוגדנובסקי
לרועי סלומון יש היסטוריה של הסתבכויות עם החוק. גניבה, איומים, הצתה ותגרה במקום ציבורי הן רשימה חלקית של עבירות שבהן הורשע, בחלק מהמקרים בגילים צעירים. הוא גם ריצה עונש מאסר. אופיין הלא קל של העבירות והחזרתיות שלהן הביאו לדחיית בקשות שהגיש בעבר לקצר את תקופת המחיקה של הרישום הפלילי שלו, נגזרת משמעותית של עולם החנינות.
● שאלות ותשובות | הפסיקה שמטלטלת את מוסד "הידועים בציבור": ההשלכות והמשמעות
● מהפך: רשות המסים דרשה 1.5 מיליון שקל מאיש עסקים, ובסוף תשלם לו פיצוי
ב־7 באוקטובר, כשהרישום הפלילי עוד מלווה אותו, ואין כל צפי לשינוי ביחס לכך, הוא ירד לבארי, שימש שם ראש צוות של זק"א וסייע בטיפול בגופות הנרצחים. הבקשה שהגיש לאחר מכן התקבלה. מחלקת החנינות במשרד המשפטים בראשותה של עו"ד לימור גולדנברג־חדד נתנה המלצה חד־משמעית בעניינו לנשיא המדינה יצחק הרצוג. "בעת שעסקינן במידת החסד והרחמים, יש לתת כעת משקל של ממש לזכויותיו הרבות והראויות לציון של רועי, ובכך גם לבטא מסר של מחויבות והערכה על פועלו ותרומתו המשמעותית ורבת־השנים למדינה ולחברה", נכתב.
רועי סלומון הוא אחד מבין 49 אנשים שקיבלו הקלות בקנסות, קיצור של משך מאסר או של תקופת הרישום הפלילי שלהם בעקבות מעורבותם באירועי ה־7 באוקטובר ובמלחמה שנפתחה בעקבותיה. אדם אחר זכה למחיקת רישום פלילי בעבירות אלימות וסמים לאחר שסייע בפינוי פצועים וגופות ממתחם מסיבת הנובה. אחרת זכתה להקלה בעונש של קנס ועבודות שירות, לאחר שבן זוגה לשעבר ואבי שלושת ילדיה נרצח במסיבת הנובה. במשרד המשפטים סברו ביחס אליה כי נוכח מצבה הכלכלי והרפואי ובעיקר נוכח העובדה שהיא הדמות ההורית היחידה שנותרה לילדיה, הנתונים מטבע הדברים במשבר, נראה כי תתקשה לעמוד בעונשי הקנס ועבודות השירות שהוטלו עליה.
"סיפורים אנושיים יוצאי דופן"
המקרים האלה אינם מקריים. הם חלק ממדיניות ברורה של שר המשפטים יריב לוין ונשיא המדינה יצחק הרצוג מאז החלה המלחמה, שבמסגרתה נבחנות הקלות למי שנפגעו ממנה במיוחד או תרמו בה באופן משמעותי.
אין זו הפעם הראשונה שניתנות חנינות בזמן מלחמה או לרגל אירועים לאומיים. בשנת ה־75 למדינה למשל הוכרזה בבית הנשיא גם כן מדיניות חנינות ייעודית. אז אוכלוסיית היעד הייתה בני 75 ומעלה, נכי צה"ל, הלומי קרב ומי שתרם תרומה ייחודית לביטחון המדינה. כן ניתן משקל מיוחד לתהליכי שיקום של בגירים־צעירים (בני 19־21).
"ימים קשים אלה מצדיקים ואף מחייבים את הפעלת סמכות החנינה בצורה נרחבת, אך לא גורפת, בדגש על מי שתרם או תורם בהווה תרומה משמעותית לביטחון המדינה", אומרת עו"ד גולדנברג־חדד.
נתוני משרד המשפטים מתארים גידול של 200% במספר בקשות החנינה שהוגשו ביחס לרבעון המקביל אשתקד. מבין 92 הבקשות שהוגשו עם קשר הדוק למלחמה, כ־53% נענו בחיוב. באף אחת מהן לא דובר בעבירות מין, בהתאם למדיניות שנקבעה בנושא.
"במסגרת הטיפול בבקשות אלה, במחלקת חנינות במשרד המשפטים, עובדי המחלקה נחשפים לסיפורים אנושיים יוצאי דופן, של חיילי הסדיר והמילואים, שיש להם רישום פלילי אולם עברו תהליכי שיקום יוצאי דופן", הוסיפה גולדנברג־חדד. "תהליכים אלה, ולצידם הלחימה העצימה והממושכת, החזירו להם את האמונה בעצמם, בחברה וביכולת שלהם להיות משהו חיובי בתוכה".
"ההליך הפלילי עוסק גם בשאלה איזה אדם אתה"
חנינה היא בעצם שם כולל לשורה של הקלות - בעונשי מאסר, קנסות, עבודות שירות ורישומים פליליים, שהסמכות להעניק אותן מסורה לנשיא המדינה. בהתאם לכך, הבקשה מוגשת לו, ולפני שהוא מכריע בה, מוגשות לו חוות־דעת מטעם מחלקת חנינות במשרד המשפטים, אם מדובר באזרח, או מטעם הפרקליטות הצבאית, אם מדובר בחייל.
חוות־הדעת ניתנות לאחר בחינה של נסיבות אישיות, תהליך שיקומי, משך הזמן שחלף מאז ביצוע העבירה ועוד שורה של גורמים, ולאחר מכן מגובשת חוות־דעת של היועצת המשפטית של בית הנשיא. אם הנשיא מחליט להעניק חנינה - הוא חותם על "כתב הקלה", וכדי שזו תיכנס לתוקף בהמשך לכך, שר המשפטים או שר הביטחון מוסיפים חתימה משלהם.
לפעמים מתקבלות החלטות גורפות לגבי הענקת חנינות - למשל בכל הנוגע למחיקה של רישומים פליליים. זה קרה עם צרכני קנאביס, וזה קרה עם שורדות זנות, בעקבות החוק להפללת לקוחות. זה גם קרה עם אוכלוסיות מסוימות, למשל בכל הנוגע ליוצאי אתיופיה, כשבשנת 2022 התקבלה החלטה למחוק באופן גורף רישומים פליליים של בני העדה שנשפטו בעבר בגין עבירות של הפרת הסדר הציבורי, ולא נגזר בעניינם עונש של מאסר בפועל. הפעם המלחמה השפיעה ברמת המאקרו - כלומר החנינה הוענקה בגללה הקלה כללית באופן הבחינה, אבל כל מקרה נבחן לגופו וכלל הרבה מקום לשיקול־דעת.
והרבה מקום לשיקול־דעת הוא גם הרבה מקום לחשש. באקדמיה מושמעת לא פעם ביקורת על חנינות באופן כללי, וחשש מהפתח שהדבר מייצר - פתח לשרירות ולאפליה, גם אם לא מכוונת. חנינה היא ממד שקורה מחוץ למשפט, גם בכוונה, על־מנת שהמשפט לא "יתלכלך" במה שלכאורה לא אמור להיות חלק ממנו.
"אנחנו מאוד רגילים לחשוב על ההליך המשפטי בעיניים ליברליות ומודרניות של עיקרון שלטון החוק, שמקדם את הסדר הציבורי ושוויון בפני החוק, ומאפשר להתמודד עם ההטיות שיש לנו", אומר ד"ר עדיאל זימרן, חבר סגל במרכז האקדמי פרס המלמד גם באוניברסיטה העברית, החוקר בין היתר חנינות. "אבל כשחושבים על זה לעומק, ההליך הפלילי עוסק באנשים, בסובייקטים. נכון שאנחנו רגילים לחשוב על סולם עונשי בהתאם לחומרת העבירה - אבל בסוף ההליך עוסק גם בשאלה איזה אדם אתה".
זימרן מסביר כי ההבנה הזו היא דבר שקשה להודות בו, מאחר שהמחשבה הזו מחזירה אותנו לימי הביניים, שם חיפשו "נפש טהורה" או "כפרה דתית". "המשפט הפלילי המודרני בורח מהמקומות האלה ומנסה לייצר משהו יותר אחיד, תמטי ושוויוני, אבל כשאני פועל רק בהתאם לחוק באופן עיוור, אני מפספס לפעמים דברים שהאינטואיציות המאוד בסיסיות שלנו בני האדם מורות לפעמים אחרת".
לדבריו, "אפשר להסתכל על חנינה בשתי דרכים: האחת - משהו שקורה 'מעל החוק'. טיפול במצבים שבהם הגולם קם על יוצרו. אנחנו לא רוצים שהחוק יהיה עיוור, אז אנחנו מאפשרים לו לא להגיע לתוצאה שלא רצינו בה. השנייה - במובן מסוים 'מתחת לחוק' - קצת כמו חבר מושבעים, חיבור לסנטימנט של הציבור. הנשיא במקרה הזה הוא הסנסור של הציבור, שמוודא שלא נתנתק מהכיוון האסוציאטיבי ומהסנטימנט של הציבור". ובמובנים רבים, הוא מסביר, הגישה הזו מתכתבת עם הגישה המכונה "אתיקה של דאגה". פורמליסטית פחות, יותר מחוברת לנסיבות הקונקרטיות של המקרה.
ובכל זאת קיים חשש להטיה. בתקופה שבה ניתנות חנינות על סמך תרומה למאמץ מלחמתי למשל, ברור שישנן אוכלוסיות שמראש קשה להן יותר להיכנס פנימה. לגמול אולי אין מענה מלא, אך בכל הנוגע להרתעה או למניעה, מחקר שנערך במשרד המשפטים דווקא מביא איתו דווקא תובנות מעודדות. בעוד ששיעור הרצדיביזם (חזרה על התנהגות עבריינית) בעולם עומד על 35%־37% למי שהורשע, שיעור החזרה לפשע של מי שקיבלו חנינה עומד על 6% בלבד.