סמוטריץ' מקשיח עמדות מול ארדואן בשעה שבמכס הישראלי מעודדים יבוא מטורקיה דרך מסלולים עוקפים

על רקע המתיחות הגוברת ביחסים בין ישראל לטורקיה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הודיע הערב (חמישי) על העלאת מכסים דרסטית על ייבוא מוצרים וסחורות מטורקיה. ההחלטה, שתובא לאישור הממשלה, קובעת מכס של 100% ממחירו של כל מוצר המיובא מטורקיה, בנוסף למכסים הקיימים.

● הפרצה שמאפשרת להוביל סחורות מטורקיה לישראל 
● למרות הפסקת המסחר: ישראל החזירה דיפלומטים לשגרירות באנקרה 

הצעד מגיע בתגובה להתבטאויות נשיא טורקיה, רג'יפ טאיפ ארדואן, שהורה על עצירת הייצוא הטורקי לישראל. או במילים אחרות: אם טורקיה לא מסכימה לייצא לישראל, אז ישראל לא רוצה לייבא מטורקיה. סמוטריץ' הגדיר זאת כ"תשובה ציונית הולמת" ואמר כי "יש לנו כלכלה חזקה שלא צריכה טובות ממי שנלחם נגדה".

במשרד האוצר שואפים להפחית את התלות ביבוא מטורקיה

ישראל וטורקיה חתומות על הסכם לכינון אזור סחר חופשי, אך לפי החלטת שר האוצר, כל הטבות המכס הנובעות מההסכם יבוטלו. ההחלטה מתוכננת להיות תקפה כהוראת שעה עד לתום כהונתו של ארדואן. במשרד האוצר שואפים לגוון את מקורות הייבוא, על מנת להפחית את התלות ביבוא מטורקיה. סקר של התאחדות התעשיינים מצביע על חלופות אפשריות כמו סין, מזרח אירופה, יוון, גרמניה ועוד.

יחד עם זאת, לגלובס נודע כי שעות לפני הודעת סמוטריץ', בכנס של איגוד לשכות המסחר שנערך בהשתתפות יבואנים מטורקיה, המכס סיפרו כי הם עומדים לצאת באופן מיידי עם מסמך אסדרה שינכה מעלויות השילוח המחויבות במכס את העלויות הנוספות שינבעו משימוש בשילוח דרך מדינה שלישית.

אותו מסמך, שיגדיר כיצד מסמכי השילוח אמורים להיראות וכן את התנאים האחרים שיתבקשו על מנת לקבל את הפטור, נובע מכך שכבר תקופה ארוכה שיבואנים ישראלים משתמשים ביעדים שלישיים עבור הבאת סחורות מטורקיה. בתחילה, עם ההודעה הטורקית על הגבלת יצוא של 54 פריטים, סחורות הובאו לישראל, למשל, דרך סלובניה, אך עם התרחבות הצעדים האנטי־ישראליים של ארדואן לכדי אמברגו מלא, התרחבה המגמה ליעדים נוספים - בהם בולגריה, יוון ואפילו מצרים.

יתרה מכך, השבוע פורסם בגלובס כי כבר לאחר ההנחיות הראשוניות לאיסור סחר עם ישראל, הותר למכס הטורקי לאפשר יציאת סחורות, אם מקבל הסחורה רשום בשטחי הרשות הפלסטינית - להם אין נמל ומשתמשים בנמלים בישראל. במסגרת הנוהל, יש להשיג אישור מכס מראש והיתרים של רשויות רלוונטיות בטורקיה, ובדרך זו אפשר להשתמש בכל אחד מהנמלים הרבים במדינה: החל מאיסטנבול במערב ועד איסקנדרון במזרח.

את המסמכים הללו מעבירים לחברות הספנות, וכך אלו מאפשרות לטעון את הסחורות בנמלי טורקיה בקווים לישראל - גם אם אלו ישירים. "על הנייר", את הסחורה אי אפשר לספק ללקוח ישראלי, ותהליך השחרור צריך להתבצע על שמו של המקבל הפלסטיני, אבל השורה התחתונה היא שאין חברות שילוח פלסטיניות. אותם יבואנים, למשל, מרמאללה, נדרשים באופן קבוע להשתמש בחברות ישראליות - כך שמעורבות ישראלית בתהליך היא כורח המציאות.

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר בעקבות החלטת שר האוצר: "אדוני שר האוצר, קיבלנו בתדהמה את הצעת ההחלטה שלך מיום 16/5 בעניין הטלת 100% מכס על מוצרים מטורקיה. לצערנו החלטה זו אשר מונעת מכעס ונקמה אינה משקפת את הלך הרוח במגזר העסקי. עם סיסמאות של כבוד לאומי לא הולכים למכולת ולא נלחמים ביוקר המחייה. מי שהצהיר בעבר שטובת הציבור והנטל שעל כיסו עומדים לנגד עיניו מוטב שיתנהל מאחורי הקלעים בדיסקרטיות ובאפקטיביות. לא כך מנהלים משברים ולא כך פותרים סיכסוכים. יש לנו מספיק חזיתות להילחם בהן, הנח לנו לנהל את המאבק בחזית העסקית".