אכזבה למדינה בהפרטה של דואר ישראל. קבוצת מילגם זכתה במכרז להפרטת הדואר, והמדינה תקבל תמורת מכירתו לידיים פרטיות סכום של 461 מיליון שקל. אם בעבר ניתנו הערכות של מעל ל-1.5 מיליארד שקל לדואר, כאשר בעת המכרז היו תקוות גדולות להעשיר את קופת המדינה בסכומים משמעותיים, התוצאה הסופית שהתקבלה נחשבת למצומקת באופן יחסי.
● הזרים חוששים, והחברות הישראליות בדרך להשתלט על הרכבת הקלה
● המשבר בביטוח לאומי: "צריך בעיקר להעלות מסים ואת גיל הפרישה"
בחמישי נודע כי שתי קבוצות הגישו הצעות לרכישת הדואר מידי המדינה: קבוצת מילגם-הפניקס-ליימן שליסל מצד אחד וקבוצת דלק ישראל עם רמי לוי מהצד השני. הבוקר (א') נפתחו המעטפות ואז התגלה כי שתי ההצעות היו נמוכות מהערכת השווי שהכינה עבור רשות החברות פירמת דלויט. ממוצע של הערכות השווי העדכני לדואר ישראל עמד על 355 מיליון שקל. כך שהסכומים הראשוניים שהיו סביב 300 מיליון שקל, לכל אחת מההצעות, היו נמוכים מהממוצע והובילו לפי תנאי המכרז לסבב התמחרות. התשלום הסופי של קבוצת מילגם קרוב להערכת השווי הגבוהה שקיבל הדואר (470 מיליון שקל) כחלק מהמכרז.
בשעות הצהריים הסתיימה ההתמחרות ומילגם זכתה לאחר ששיפרה את הצעתה באופן משמעותי אמנם, אך עדיין מדובר בסכום שהוא נמוך בהרבה ממה שקיוו ברשות החברות ובצמרת הפקידות הבכירה לקבל.
כאמור בראש הקבוצה הזוכה עומדת חברת מילגם (51.7%), ששייכת למשפחת ויל, עוסקת במתן שירותים לגופים מוניציפליים, בהם תאגידי מים וגופים ממשלתיים. היא גובה כיום עבור הממשלה 6 מיליארד שקל מאזרחי המדינה ופועלת ב-160 רשויות מקומיות. ביחד עם מילגם נמצאת חברת הביטוח הפניקס (כאשר הפניקס ביטוח תרכוש 21.1% והפניקס גמל 13.2%), ונתח נוסף יוחזק בידי יבואנית הממתקים (כמו לואקר, הרשי'ס ומנטוס) ליימן שליסל (15%).
הקבוצה השנייה, קבוצת דלק ישראל וטייקון הקמעונאות רמי לוי הפסידה כאמור. דלק ישראל מהווה מחצית (50%) מאותה קבוצה. מדובר בחברה שמפעילה תחנות דלק, את חנויות הנוחות ג'ו וגם את רשת מסעדות ההמבורגרים בורגר קינג. דלק ישראל מוחזקת על ידי חברת להב אל.אר (40%) שבשליטת אבי לוי ובניהולו של איליק רוז'נסקי, כאשר לצידה גם לטייקון יצחק תשובה יש נתח באותה חברה. הצד השני באותה קבוצה (50%) הוא איש העסקים רמי לוי שמתמודד באופן ישיר ואישי ולא באמצעות רשת הקמעונאות שלו.
המדינה הזרימה מיליארדי שקלים בשנים האחרונות בכדי לאפשר את שרידותו העסקית של הדואר. ולמרות זאת, מול נכסיה המרכזיים של חברת דואר ישראל - דואר חבילות, נדל"ן ובנק הדואר - מציינים מי שהתעניינו ברכישה את הוצאות השכר הגבוהות, אי בהירות סביב שווי הנדל"ן של הדואר וחשיפות, ללא שיפוי, להיבטים של מיסוי בבנק.
גורם בשוק ההון אמר לגלובס לפני חודש כי "מי שיידע לפעול ולהשביח את פעילות משלוחי החבילות מחו"ל, שזה משהו שהישראלים מאוד אוהבים ולדואר יש נתח גדול מאוד ממנו, אולי יוכל להפוך את זה לפעילות מרוויחה. כך גם לגבי פעילויות בנק הדואר. בכל מקרה, מי שנכנס להשקעה הזאת יצטרך לפעול לטווחי זמן מאוד ארוכים".
ניסיונות להשביח את הדואר
את תוכנית ההבראה האחרונה שבמסגרתה נפרד הדואר מכאלף עובדים, הובילו היו"ר מישאל וקנין והמנכ"ל דוד לרון, לשעבר בכיר בשופרסל, והם היו מי שביצעו ניסיונות להשביח את הדואר כך שיהיה מוכן להפרטה.
כאמור דואר ישראל עבר מספר תוכניות הבראה לאורך השנים, אולם אלה השיגו שיפור זמני בלבד בתוצאותיו הכספיות. אל מהלך ההפרטה הנוכחי מגיע הדואר לאחר שהצליח ליישם תוכנית הבראה גדולה בסוף 2022 (שבה הזרימה המדינה על פי ההערכות כ־1.7 מיליארד שקל).
ממסמכים פנימיים של הדואר שהגיעו לידי גלובס עלה כי נכון לסוף השנה שעברה, לאחר פיטורי כאלף עובדים במסגרת תכנית ההבראה, הועסקו בדואר כ־4,100 עובדים. המידע שהוצג לרוכשים מלמד שהוצאות השכר של העובדים עמדו על 817 מיליון שקל ב־2023 והן צפויות לעלות במהלך השנה הנוכחית ל־889 מיליון שקל. לרוכשים יש אופציה לפטר עוד 500 עובדים במטרה להוביל לייצוב עלויות השכר הכבדות בשנים הקרובות.
מבחינת הנתונים הכספיים הכוללים של הדואר, בתשעת החודשים הראשונים של 2023 עלו ההכנסות של הדואר בשיעור של 12% ביחס לתקופה המקבילה והסתכמו ב־1.27 מיליארד שקל. בשורה התחתונה רשמה חברת הדואר בינואר־ספטמבר 2023 רווח נקי של 176 מיליון שקל, לאחר הפסד של 1.05 מיליארד שקל בשנת 2022 כולה (מתוכו הוצאה של 790 מיליון שקל בגין פרישת העובדים). לאחרונה הוציאה החברה הודעה לפיה סיימה את 2023 ברווח של 32 מיליון שקל בנטרול רווחי הון.
לא רק תוכנית ההבראה הייתה אחראית למעבר הדואר לרווח נקי גדול אשתקד. מהמסמכים שהוצגו לרוכשים עולה כי הדואר רשם ב־2023 הכנסות מימון של כ־199 מיליון שקל אשתקד, מול הכנסות של 51 מיליון שקל בלבד שנה קודם לכן, הודות לזינוק החד בהכנסות מריבית. מכאן שירידה צפויה בריבית תפגע באפיק הכנסות זה בעתיד.
עוד בין המגיבים לתוצאה הייתה מנכ"לית משרד התקשורת, עו"ד עינבל משש שמסרה כי "בחודשים האחרונים התקדמנו משמעותית בתהליך יחד עם רשות החברות ומשרד האוצר. הפרטת הדואר היא בשורה לציבור וכוללת תשתית רגולוטורית תומכת של משרד התקשורת. ההפרטה תגביר את התחרות, תאפשר צמיחה ותוביל לשיפור השירות לציבור, במרכז ובפריפריה. אני מודה לרשות החברות ולאגף תקציבים על העבודה המשותפת".
מישאל וקנין, יו"ר דירקטוריון דואר ישראל, מסר כי "הרגע הזה הוא תוצאה של מאמץ משולב לו היו שותפים במשרד האוצר, ברשות החברות, במשרד המשפטים ובמשרד התקשורת, יחד עם ארגון העובדים ועם אלפי העובדים המסורים של דואר ישראל. דואר ישראל היא כיום חברה מתקדמת יותר, מוטת-שירות, שמה בראש מעייניה את ציבור הלקוחות והיא ערוכה לאתגרים הבאים כשמשימת העל שלה היא להמשיך ולהשתפר למען הלקוחות - תחת הבעלים החדשים".
שר התקשורת, ד"ר שלמה קרעי מסר בתגובה: "אני מברך את מילגם על הזכייה, ואני מקווה שההפרטה תצא לדרך בהקדם האפשרי. אני מאמין בשוק חופשי ותחרותי ואני בטוח שההפרטה תביא הנהלה חדשה, גישה חדשה ובעיקר שירות איכותי ומהיר יותר לאזרחי ישראל. עם זאת, משרד התקשורת יהיה עם יד על הדופק בכל עת ויעקוב אחר קיום הרישיון של חברת הדואר על מנת להבטיח שהפריפריה והאוכלוסיות השונות לא יפגעו".
מנכ"לית משרד התקשורת עו"ד עינבל משש מסרה כי "בחודשים האחרונים התקדמנו משמעותית בתהליך יחד עם רשות החברות ומשרד האוצר. הפרטת הדואר היא בשורה לציבור וכוללת תשתית רגולוטורית תומכת של משרד התקשורת. ההפרטה תגביר את התחרות, תאפשר צמיחה ותוביל לשיפור השירות לציבור, במרכז ובפריפריה. אני מודה לרשות החברות ולאגף תקציבים על העבודה המשותפת".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
