דואר ישראל - שירות מיון ארצי / צילום: איל יצהר
אכזבה למדינה במהלך ההפרטה של חברת דואר ישראל. קבוצה בראשות חברת מילגם של משפחת ויל זכתה במכרז לרכישת חברת הדואר ותשלם בתמורה 461 מיליון שקל בלבד. סכום זה נמוך משמעותית מהערכות השווי שלהן זכתה חברת דואר ישראל לצרכי הפרטה אפשרית, אשר עמדו בעבר על כ־1.5 מיליארד שקל. יתרה מכך, מדובר בסכום נמוך גם ביחס להשקעה של המדינה בדואר ישראל - 1.7 מיליארד שקל בתוכנית ההבראה שנועדה להציל את הדואר מקריסה כלכלית.
● מתחת לרדאר: הכירו את המשפחה שתשלוט בדואר ישראל
● אכזבה למדינה: קבוצת מילגם זכתה במכרז להפרטת הדואר בתמורה ל-461 מיליון שקל בלבד
● בנק ישראל נגד רשות ני"ע: לא לאפשר לגופים חוץ בנקאיים להתחייב על ריבית
עד כמה הליך המכירה של הדואר היה מהלך בעייתי ניתן ללמוד גם מכך שמתוך שורה ארוכה של גופים שהוזכרו אשתקד בתקשורת כמועמדים לרכישת החברה - בהם קרנות השקעה, חברות תחבורה ולוגיסטיקה וגורמים פיננסיים - נותרו בסופו של דבר בתמונה שתי קבוצות בלבד. נראה שהנחמה עבור הממשלה בסכום שהושג בהפרטה, היא גם בכך שלא יהיה צורך בהזרמות כספים נוספות לדואר בעתיד.
ביום חמישי האחרון נודע כי כאמור שתי קבוצות בלבד הגישו הצעות סופיות לרכישת הדואר: קבוצת מילגם־הפניקס־ליימן שליסל וקבוצת דלק ישראל־רמי לוי. ביום ראשון בבוקר נפתחו המעטפות ואז התגלה כי שתי ההצעות שהוגשו היו נמוכות מהערכת השווי שהכינה פירמת דלויט עבור רשות החברות, ועמדו על סביב ה־300 מיליון שקל. בשל כך, פתחה רשות החברות בהליך התמחרות בין הקבוצות שבסופו זכתה כאמור מילגם. מילגם תשלם כ־460 מיליון שקל על הרכישה, אבל חברת הדואר נמכרת כאשר רובץ עליה חוב של 280 מיליון שקל לבנקים, ועוד חוב של 160 מיליון שקל לדואר הסיני, כך שהשווי כולל החוב עומד על כ־900 מיליון שקל.
התוכניות: להתרחב בתחום הפיננסים
בראש הקבוצה שרכשה את דואר ישראל עומדת כאמור חברת מילגם (51.7%), השייכת למשפחת ויל, מהמשפחות העשירות בישראל (נמנתה עם מייסדות ענקית המזון אסם). המשפחה, שאת עסקיה מוביל שי ויל, המחזיקה בין היתר בחברת הבנייה למגורים מנרב ובחברת שירותי החנייה פנגו. מילגם עצמה עוסקת במתן שירותים לגופים מוניציפליים, בהם תאגידי מים וגופים ממשלתיים (ראו הרחבה בתיבה).
שותפה נוספת בקבוצה הזוכה בדואר היא חברת הביטוח הגדולה בישראל, הפניקס, שתרכוש באמצעות זרועות הביטוח והגמל שלה 34.3% ממניות הדואר. שותפה שלישית ברכישה היא יבואנית הממתקים ליימן שליסל (14%). החברה, המייבאת בין היתר את מותגי לואקר, הרשי'ס ומנטוס ומייצרת בארץ את המותגים "קליית גת" ו"טעמי הגליל" היא אחת מעשר חברות המזון הגדולות בישראל.
טרם זכייתה במכרז, עלו הערכות שהקבוצה בראשות מילגם עלולה להתקשות להגיש הצעה בהיקף משמעותי, משום שמשפחת וייל המחזיקה כאמור גם בחברת פנגו, שהודיעה בחודש שעבר על רכישת אפליקציית שירותי המוניות גט (Gett) תמורת 700 מיליון שקל. עם זאת, אותה עסקה לא מנעה בסופו של דבר ממילגם, לעמוד בראש הקבוצה שזכתה בדואר ישראל.
מקבוצת מילגם-הפניקס-לימן שליסל נמסר בתגובה לזכייה בדואר כי "אנו מלאי אמונה במדינת ישראל, בעוצמת המשק והכלכלה ובעתידה של המדינה לצאת מחוזקת מכל משבר. חברת הדואר היא אבן יסוד בהיסטוריה הכלכלית של מדינת ישראל. אנו מאמינים בחברת הדואר, בהנהלת החברה, בהון האנושי המרשים והמסור והעובדים שהובילו מהפכה של ממש בחברה בשנים האחרונות, והפכו אותה לארגון מקצועי ומודרני.
"יחד כולנו מחויבים להביא את דואר ישראל להישגים נוספים, ולהניע תחרות במספר תחומים מרכזיים - בראשם תחום הבנקאות והפיננסים באמצעות בנק הדואר, וכן בתחום השילוח, המשלוחים והלוגיסטיקה. אנו שואפים לחולל מהפכה צרכנית שתיטיב עם אזרחי ישראל. כולנו נמשיך לחתור להענקת שירות איכותי לכלל תושבי ישראל בכל רחבי הארץ".
מה הוביל לסכום הנמוך?
בניגוד לתוכניות קודמות של מכירת נתח ממניות הדואר למשקיע פרטי ובהמשך להנפיק את החברה בבורסה, כיום רוכשת קבוצת מילגם 100% מהדואר שכולו עובר לידיה. ניתן להעריך שהסכום הנמוך יחסית שהושג בסופו של התהליך, הושפע מהגרעונות הגדולים שנאלצה המדינה לכסות בעבר. בשנת 2022 נרשמה תוכנית הבראה אגרסיבית שהובילה צמרת דואר ישראל. באותה שנה רשם הדואר גירעון של כ־550 מיליון שקל בהון העצמי (נכון לסוף ספטמבר 2023) ואין וודאות לגבי שווי נכסי הנדל"ן שברשותו (הרחבה בהמשך).
תוכנית ההבראה האחרונה שבמסגרתה נפרד הדואר מכאלף עובדים, הובילו היו"ר מישאל וקנין והמנכ"ל דוד לרון, לשעבר בכיר בשופרסל, והם היו מי שביצעו ניסיונות להשביח את הדואר כך שיהיה מוכן להפרטה. מול הנכסים המרכזיים של הדואר - דואר חבילות, נכסי נדל"ן ובנק הדואר - ציינו מי שהתעניינו ברכישה את הוצאות השכר הגבוהות, אי בהירות סביב שווי הנדל"ן וחשיפות, ללא שיפוי, להיבטים של מיסוי בבנק הדואר.
גורם בשוק ההון אמר לגלובס לפני חודש כי "מי שיידע לפעול ולהשביח את פעילות משלוחי החבילות מחו"ל, שזה משהו שהישראלים מאוד אוהבים ולדואר יש נתח גדול מאוד ממנו, אולי יוכל להפוך את זה לפעילות מרוויחה. כך גם לגבי פעילויות בנק הדואר. בכל מקרה, מי שנכנס להשקעה הזאת יצטרך לפעול לטווחי זמן מאוד ארוכים".
דואר ישראל עבר מספר תוכניות הבראה לאורך השנים, בעלות מצטברת של מיליארדי שקלים, אולם אלה השיגו שיפור זמני בלבד בתוצאותיו הכספיות. למהלך ההפרטה הנוכחי מגיע הדואר לאחר שיישם כאמור תוכנית הבראה גדולה בסוף 2022 (בהיקף של כ־1.7 מיליארד שקל - מחציתה בהזרמות הון וערבויות חדשות של המדינה).
הרוכשים יוכלו לפטר עוד 500 עובדים
ממסמכים פנימיים של הדואר שהגיעו לאחרונה לידי גלובס עלה כי נכון לסוף השנה שעברה, לאחר פיטורי כאלף עובדים במסגרת תכנית ההבראה, הועסקו בדואר כ־4,100 עובדים. המידע שהוצג לרוכשים מלמד שהוצאות השכר של העובדים עמדו על 817 מיליון שקל ב־2023 והן צפויות לעלות במהלך השנה הנוכחית ל־889 מיליון שקל. לרוכשים יש אופציה לפטר עוד 500 עובדים במטרה להוביל לייצוב עלויות השכר הכבדות בשנים הקרובות.
מבחינת הנתונים הכספיים הכוללים של הדואר, בתשעת החודשים הראשונים של 2023 עלו ההכנסות של הדואר בשיעור של 12% ביחס לתקופה המקבילה והסתכמו ב־1.27 מיליארד שקל. בשורה התחתונה רשמה חברת הדואר בינואר־ספטמבר 2023 רווח נקי של 176 מיליון שקל, לאחר הפסד של 1.05 מיליארד שקל בשנת 2022 כולה (מתוכו הוצאה של 790 מיליון שקל בגין פרישת העובדים). לאחרונה הוציאה החברה הודעה לפיה סיימה את 2023 ברווח של 32 מיליון שקל בנטרול רווחי הון.
לא רק תוכנית ההבראה הייתה אחראית למעבר הדואר לרווח נקי גדול אשתקד. מהמסמכים שהוצגו לרוכשים עולה כי הדואר רשם ב־2023 הכנסות מימון של כ־199 מיליון שקל אשתקד, מול הכנסות של 51 מיליון שקל בלבד שנה קודם הודות לזינוק החד בהכנסות מריבית.
שר התקשורת, ד"ר שלמה קרעי מסר בתגובה למכירת הדואר לקבוצת מילגם כי הוא מברך עליה והוסיף "אני מקווה שההפרטה תצא לדרך בהקדם האפשרי. אני מאמין בשוק חופשי ותחרותי ואני בטוח שההפרטה תביא הנהלה חדשה, גישה חדשה ובעיקר שירות איכותי ומהיר יותר לאזרחי ישראל. עם זאת, משרד התקשורת יהיה עם יד על הדופק בכל עת ויעקוב אחר קיום הרישיון של חברת הדואר על מנת להבטיח שהפריפריה והאוכלוסיות השונות לא יפגעו".