רסול סעדה, מנכ''ל משותף אל־ביאדר לפיתוח כלכלי חברתי / צילום: תמר מצפי
בסקירה של התפתחות הפשיעה בחברה הערבית בישראל בעשורים האחרונים, אמר רסול סעדה, מנכ"ל משותף באל־ביאדר, לבאי כנס "הפוטנציאל והתשואה של החברה הערבית בישראל", כי שילוב מעמד הביניים הצומח של המגזר הערבי הוא מפתח להצעדת הכלכלה קדימה.
● כנס הפוטנציאל של החברה הערבית | "מי שרוצה לשלב את החברה הערבית צריך לעבוד בזה"
● כנס הפוטנציאל של החברה הערבית | "במסגרת תוכנית החומש לחברה הערבית, אנחנו משקיעים קודם כל בחינוך. הפערים מצטמצמים"
● כנס הפוטנציאל של החברה הערבית | מנכ"ל פרטנר אבי גבאי: "המשק מפספס את החברה הערבית בענק"
סעדה סקר בנאומו את הקשיים המרובים שמולם ניצבת החברה הערבית, לרבות הפשיעה הגואה, ועמד על הסיבות שהובילו להתפרצותה, תוך שהוא תורם תובנות משלו כיצד לטפל בה. מרכז אל־ביאדר שבראשו הוא עומד נועד לדבריו "לייצר תשתית של שיתופי־פעולה לקידום סוגיות שקשורות בפיתוח הכלכלי של החברה הערבית".
סעדה חזר לפצע המדמם בתודעה של החברה הערבית בארץ - אירועי אוקטובר 2000: "אז החלו כמה תהליכים חברתיים, פוליטיים וכלכליים שהעמידו את החברה הערבית בסימן שאלה. אחריהם נרשמה נקודת שפל, ומאז אנחנו נכנסים לעידן חדש שמורכב מהרבה מאוד רבדים. בשנת 2003 הפשיעה בישראל 'חוגגת'".
"הממשלה בראשות אריאל שרון מקבלת החלטה לייבש את הפשיעה המאורגנת בישראל. בגלל חוסר האמון שנוצר בשוק התעסוקה, לצד עלייה מרוסיה, נרשמה עלייה של 40% באבטלה בתוך החברה הערבית". כמה שנים לאחר מכן, הפשיעה מתגברת בשל התופעה שתיאר. ואז לקראת 2009, אומר סעדה, "אנחנו עוברים עוד פאזה. 'הרשתות החברתיות' נכנסות והופכות לגורם שמאיץ ושוחק את המנגנונים החברתיים (המסורתיים). הרשתות מצמיחות צעירים אינדיבידואליים, וגם הפשע מרים את הראש".
"חברה במעבר"
סעדה מוסיף כי התוכנית הממשלתית להקמת היחידות הממשלתיות השונות למלחמה בפשיעה "הפעילה לחץ על אזורי הפשע בישראל. הפשע זז ויצא מאזורים כמו נתניה וגוש דן, אל החצר האחורית של מדינת ישראל - היישובים הערביים. ב־2021 ראינו תוכניות ממשלתיות שמיועדות למיגור הפשיעה. ב־2022 הוכח שכשהמדינה רוצה, יש תיקון. באותה שנה הייתה ירידה של 17% במספר הנרצחים, וזו ירידה של יותר מ־40% במקרי הירי. זה אומר שנוכחות משטרית בשטח משנה את הדברים. אבל מ־2023 אנחנו באובדן מוחלט של תחושת הביטחון האישי".
סעדה הוסיף כי "סוציולוגית, החברה הערבית היא חברה במעבר. עברנו להיות סוג של חברה מערבית ליברלית. זה מעין יצור ביניים שמנגנוני החמולות המסורתיים נשחקו בו. גם מנגנון הסולחה, לצד המפלגות, נמצאים בשחיקה. ממצב של עוני היום אנחנו במצב שיש בו 'תרבות עוני', כשלפי תאוריית אוסקר לואיס האינדיקציה הראשונה היא צרכנות יתר. אנחנו רואים שקונים ג'יפים, לובשים מותגים וכו'.
"דבר נוסף הוא 'מסוגלות נמוכה'. אנשים לא מאמינים שהם יכולים לשנות את המציאות, והתוצאה היא פתירת סכסוכים בדרך לא קונבנציונלית, למשל: רצח על מקום חניה. המון שנים שואלים הערבים את עצמם: לא יכול להיות שמדינת ישראל שיודעת לאתר משלוחים בין שתי ישויות אי־שם, לא יודעת לפתור מקרה רצח בין שני אנשים (כאן בארץ). גם לפקידות הבכירה כאן הייתה תפיסה של 'פשיעה תרבותית'. כלומר: אלה הערבים, הם אלימים, אז אנחנו לא מבינים מה הבעיה. אלה שתי תפיסות ששלטו בחיינו לאורך השנים. אז אפשר להבין למה לא מתקשרים למשטרה, ומצד שני למה אין למשטרה תמריץ להגיע".
"קטר של מוביליות"
לסיכום אמר סעדה כי "הרעיון הוא לבוא ולהגיד שאנחנו נמצאים בין שתי מגמות סותרות - מצד אחד צומח כאן מעמד ביניים (בחברה הערבית), ומצד שני יש כוח שמושך אותנו למטה. הרעיון הוא לקחת את המשולש שמושך למטה, להשקיע במקומות הנכונים - כמו נדל"ן, פיננסים ותקשורת - לפתוח דלתות לשיתוף־פעולה כלכלי. זו גם משימה לערבים: לא מספיק שיהיה מעמד ביניים, אלא שיהיה מאורגן בתור קטר של מוביליות חברתית. זו תהיה הכפלת התל"ג של ישראל".
*** גילוי מלא: הכנס נערך בשיתוף בנק הפועלים, קו אימפקט ואל-ביאדר