מנכ''לית קו אימפקט, נוא ג'השאן־בטשון / צילום: תמר מצפי
נוא ג'השאן־בטשון, מנכ"לית קו אימפקט - מיזם לשילוב החברה הערבית בתעסוקה, בכלכלה ובחברה - שוחחה בכנס "הפוטנציאל והתשואה של החברה הערבית בישראל", עם עורכת הפודקאסטים של גלובס הילה ויסברג, ושיתפה תובנות על האתגרים והפתרונות לשילוב איכותי של החברה הערבית בשוק העבודה הישראלי.
● כנס הפוטנציאל של החברה הערבית | "בעלי הקרקע הפרטית בחברה הערבית מחכים שיזמים יבואו"
● כנס הפוטנציאל של החברה הערבית | "במסגרת תוכנית החומש לחברה הערבית, אנחנו משקיעים קודם כל בחינוך. הפערים מצטמצמים"
● כנס הפוטנציאל של החברה הערבית | מנכ"ל פרטנר אבי גבאי: "המשק מפספס את החברה הערבית בענק"
בתחילת השיחה התייחסה ג'השאן-־בטשון לנתונים שהציגה ויסברג, לפיהם 6% בלבד מהעובדים במגזר הפרטי הם ערבים, לעומת חצי ממערכת הבריאות הציבורית, כולל הרופאים החדשים. במקביל, אחוז העובדים מהחברה הערבית בחברות ההייטק עומד על 2%־3% בלבד. לדברי ג'השאן־בטשון, מדובר קודם כל בהיצע וביקוש. "יש ביקוש גדול מאוד לרופאים, ויש לזה גם אלמנט של יציבות תעסוקתית. בחברה הערבית קשה יותר להשתלב בחברות עסקיות, שהתעסוקה בהן פחות יציבה".
המלחמה הקשתה עוד יותר על המצב. הרבה חשדנות, הרבה קושי, לקוחות ועובדים שנרתעים ולא רוצים לעבוד עם החברה ערבית.
"חברות עסקיות שהן גשר בין החברה היהודית לערבית, שהמנכ"לים ומשאבי האנוש השקיעו בזה, אמנם סבלו מטראומה גדולה, אבל הצליחו להחזיק את זה. מי שלא בנו יסודות בזמן שגרה, נתקלו בקשיים הרבה יותר גדולים. חברות שמתעסקות בזה ביום־יום לא נבהלו, והייתה להם יכולת להכיל את זה. מנכ"לים לא פחדו להוציא הודעות שמאזנות את השיח הציבורי שהיה אז. צריך הרבה אומץ ניהולי כדי להגיד דברים אחרים. אבל זה לא מגיע משום מקום. חברות התקשרו אלינו כדי שנייעץ להן עכשיו, אבל זה רק פלסטר".
היכולת של יהודים וערבים לעבוד ביחד ירדה. מ־14% שרצו לעבור לחברה עם רוב ערבי, זה עלה ל־28%.
"יש שינוי, אני מנסה להיות אופטימית ולהגיד שאולי בטווח הארוך זה לא יהיה קיצוני כמו שזה היה אחרי הימים הראשונים, אבל זה מראה שצריך לתת את הגיבוי והמסר שאנחנו צריכים לעמוד ביחד ולא להירתע. בסוף, השילוב של עובדים בחברה הערבית הוא קריטי למדינה ולכלכלה".
"להשקיע בהכלה ובשיח"
את מרגישה שיש בריחת מוחות בחברה הערבית?
"אנחנו פוגשים את זה יותר, וזה קשור גם לשיח הציבורי, והיום יותר קשה מתמיד. כן רואים שאנשים שיש להם אפשרות לצאת לעבוד וללמוד בחו"ל דרך חברות גלובליות, עושים את זה. אם הקבוצה האיכותית תעזוב, יש לזה השלכות גדולות".
מה הצעד הראשון למנהל שרוצה לעשות את זה, ולשלב עוד עובדים ערבים?
"זה חייב להתחיל מלמעלה, ממישהו שייקח על זה בעלות. דבר שני, צריך להשקיע. בין היתר בלהכין תוכניות עבודה עם יעדים מדידים ולעבור שלבים בחיי העובד. העיסוק הזה מייצר גם חוסן שנבחן בזמן חירום. בסוף מי שרוצה לשלב את החברה הערבית צריך לעבוד בזה. אנחנו עובדים עם חברות ושותפים שלהן, זה לא יחסי ספק־לקוח, צריך אנשים שרתומים לזה ושמים על זה משאבים ומובילים מתוך החברה. צריך לא להשקיע רק בגיוון, אלא בהכלה ובשיח של יהודים וערבים, בתשתיות שמכילות את האחר, ולעסוק בזה כל הזמן. החברות שאנחנו עובדים איתן מעסיקות בממוצע 12% ערבים, לעומת 6% בכלל המגזר העסקי".
*** גילוי מלא: הכנס בשיתוף בנק הפועלים קו אימפקט ואל-ביאדר