מוחמד מג'אדלה, אורי יוגב וד''ר סמיר מחאמיד בפאנל על תוכנית ''החומש־תקאדום'' / צילום: תמר מצפי
"כבר שנה וחצי שאני מקבל אפס שקלים לפרויקטים מניבים", סיפר סמיר מחאמיד, ראש עיריית אום אל־פחם, במסגרת כנס "הפוטנציאל והתשואה של החברה הערבית בישראל", בשיתוף בנק הפועלים, קו אימפקט ואל־ביאדר. מחאמיד השתתף בפאנל עם אורי יוגב, יו"ר קרן תשתיות אלומה ומנהל אגף התקציבים במשרד האוצר לשעבר, ובהנחיית העיתונאי מוחמד מג'אדלה. את הדברים הוא אמר ביחס לקיצוץ המתמשך בתוכניות החומש הייעודיות לחברה הערבית.
● כנס הפוטנציאל של החברה הערבית | רסול סעדה: כך עבר הפשע בישראל מגוש דן אל היישובים הערביים
● כנס הפוטנציאל של החברה הערבית | "מי שרוצה לשלב את החברה הערבית צריך לעבוד בזה"
● כנס הפוטנציאל של החברה הערבית | "במסגרת תוכנית החומש לחברה הערבית, אנחנו משקיעים קודם כל בחינוך. הפערים מצטמצמים"
אורי יוגב הוסיף: "המצב הפוליטי הנוכחי הוא קטסטרופלי. זאת ממשלה שלא מנהלת נכון סדרי עדיפויות. ברור שמקצצים בתקופה כזאת קשה, ואפשר לקצץ בחלק מהתוכניות, אבל הפרופורציה אמורה להיות נכונה. מהבחינה הכלכלית, כמובן שכדאי להשקיע במקומות שבהם אנחנו יכולים להביא למשל עוד נשים ערביות לשוק העבודה, עוד עסקים, להשקיע במקומות שיש בהם פוטנציאל. ההיגיון אומר שדווקא בתקופה הזאת צריך לעזור, ולא רק בכסף, אלא גם בתשומת לב לתהליכים".
"הממשלה מתנהגת כאילו גרף הרציחות לא בעלייה"
לדברי מחאמיד, הממשלה מקצצת 15% מתוכניות החומש באופן רוחבי. "נגיד מענקי איזון - אני חי על מענקי איזון - הולכים ומקצצים מה־200 מיליון שקל האלה 6.2 מיליון" - כסף שלדבריו אמור להגיע לאום אל־פחם. הוא הוסיף כי הממשלה מתנהגת "כאילו גרף הרציחות לא נמצא בעלייה בחברה הערבית. יש תוכנית שנקראת 'לעצור את הדימום', כל בר־דעת היה מכבד את התוכנית הזאת, שלוקחות בה חלק המשטרה, הפרקליטות והאקדמיה. ואז בא שר ואומר - אני מבטל אותה, וכבר שנה התוכנית הזאת לא עובדת".
לפי יוגב, "גם שרת התחבורה החליטה לקחת עשרות מיליארדים מהחלפים הייעודים בוואדי ערה". בהקשר לכך הוסיף מחאמיד: "פתאום נחל חדרה הפך להיות ואדי ערה ואני הייתי צריך לעשות את המלחמה כיישוב כדי לזכות באותו הסכם שהובטח לנו".
על השאלה כיצד השפיעה תוכנית החומש על החברה הערבית, אמר מחאמיד: "עברנו מלהתרכז בתשתיות, למחשבה על אנרגיה סולארית; אנחנו בונים בניינים; מקדמים תחנת דלק ששייכת לעירייה; גם בחינוך אנחנו עובדים עם הילדים על מקצועות נדרשים; אנחנו משקיעים יותר שעות בעברית ומתמטיקה ומשקיעים באיכות ההוראה". לדבריו ההשקעה ניכרת באחוזי הזכאות לבגרות שנמצאים בעלייה.
יוגב אף הוסיף ואמר כי ביכולתן של תוכניות חומש לחולל מהפכה גדולה. "בגדול, אם אתה רוצה לקחת נושא שיש בו בעיה לאומית גדולה ולעשות בו שינוי משמעותי, הכלי של תוכנית חומש הוא מצוין. זה לא רק השם של התוכנית, זאת כל המערכת והמשאבים והאנשים בתוכנית שזה עיסוקם".
"משרדי הממשלה השונים והממשלה עצמה לא מאוד מצטיינים ביכולות ביצוע. לבצע שינוי אמיתי זה קשה". הוא הוסיף כי תוכנית חומש היא "כלי חשוב, אבל אם שמים בראש התוכנית אדם עם מניעים פוליטים לא רציניים, אז היא לא בהכרח תעבוד".
"בידיים של החברה הערבית עצמה"
על השאלה כיצד יכולה החברה העברית להשתפר, אמר יוגב: "אנחנו מדינה עם אוכלוסייה חזקה ואנשים חזקים וממשלה גרועה - ואני מאמין שזה נכון בכל המגזרים".
הוא הוסיף כי "יש פערים גדולים במגזר ברמת הניהול של חלק גדול מהשלטון המקומי. יש לא מעט דברים שאפשר לפתח, כמו נגיד אזורי תעסוקה, וגם את העסקים הפרטיים. הרבה מזה נמצא בידיים של החברה הערבית עצמה. אם רואים את הנתונים בחברה משנת 2010 לעומת עכשיו, ההבדלים הם מטורפים. נכון שאם תהיה ממשלה שתפריע למגזר להתפתח במשך עשור זה יהיה חזק מהכל, אבל אם זאת רק תקופה של שנתייים־שלוש אני חושב שאתם מספיק חזקים".
מחמאיד סיפר כי שואלים אותו מה ההבדל בין ראש רשות בחברה היהודית לבין ראש ראשות בחברה הערבית. לדבריו, "ראש רשות בחברה הערבית עסוק ביום־יום בכיבוי שרפות, ובחברה היהודית ראש רשות עסוק באסטרטגיות. אנחנו רואים שיש פלח הולך וגדל בחברה הערבית שמתחיל גם הוא לעסוק באסטרטגיות, וצריך לתת לו לעבוד".
*** גילוי מלא: הכנס בשיתוף בנק הפועלים קו אימפקט ואל-ביאדר