סטודנטים מאוניברסיטת גרנדה בספרד מפגינים נגד המלחמה בעזה / צילום: Reuters, Arsenio Zurita
שתי אוניברסיטאות בספרד החליטו לחתוך את הקשרים האקדמיים עם מוסדות להשכלה גבוהה בישראל "עד להודעה חדשה", בשל הפעילות הישראלית בעזה. האוניברסיטה בגרנדה והאוניברסיטה בחאאן (Jaén) הודיעו על ניתוק הקשרים והטלת חרם אקדמי על מוסדות ישראלים; כך דיווח היום (ב') העיתון "אל־פאיס".
● היורש, הכלכלה המקומית וההשלכות על הנפט: איראן נערכת ליום שאחרי ראיסי
● פרשנות | המסר המסוכן של האג: אין הבדל בין מנהיג טרור למנהיג דמוקרטי
הרקטור של אוניברסיטת גרנדה, לפי הדיווח, הודיע כי המוסד בניהולו "לא יחתום על הסכמי חילופי סטודנטים חדשים, לא יחתום על שיתופי פעולה מדעיים בינלאומיים עם מוסדות ישראלים להשכלה גבוהה, עם חברות ישראליות ועם ארגונים ישראלים". האוניברסיטה תנקוט צעדים אלו "כל עוד המלחמה נמשכת, וכל עוד המוסדות הישראלים לא מגנים באופן נחרץ וברור את הפרת זכויות האדם". הוא מסר לתקשורת כי ההחלטה התקבלה בישיבה האחרונה של הנהלת האוניברסיטה.
אוניברסיטת גרנדה גם התחייבה לעזור לחוקרים פלסטינים, "להגביר את שיתוף הפעולה עם מוסדות מחקר פלסטינים", וכן לסייע "לחוקרים, מתנדבים ואזרחים שנפגעו כתוצאה מההתנגדות שלהם לטבח בעזה", לשון ההודעה הספרדית.
בדרך להטלת חרם אקדמי מוחלט
באופן מעשי, המשמעות היא ביטול שיתופי פעולה קיימים עם אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בר אילן, כולל תוכנית ללימודי קיץ, והקפאה של תוכנית ארסמוס לחילופי סטודנטים עם מוסדות ישראליים. כמו כן, לפי הדיווחים בספרד, המשמעות היא הקפאת היחסים בין האוניברסיטה לבין "מוסדות ישראלים" השותפים למחקר שקיבל מימון מתוכנית "הורייזן" של האיחוד האירופי. לא ברור עדיין כמה פרויקטים משותפים כאלה, שיכולים להיות בהם שותפים בינלאומיים רבים, קיימים. אם האוניברסיטה תקפיא את שיתוף הפעולה רק עם המוסדות הישראליים שבקונסורציום המחקרי שקיבל מימון, תישאל השאלה אם יישלל ממנה המימון הכולל לפרויקט או שהיא תורשה להמשיך בו.
גם האוניברסיטה בעיר חאאן החליטה בסוף השבוע לנתק קשרים עם מוסדות אקדמיים ישראלים ש"לא הביעו התנגדות ברורה להפרות החוק הבינלאומי, ומחויבות כוללת לשלום". לאוניברסיטה הסכמים עם שלושה מוסדות ישראליים, שיושעו כעת - עם אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בן גוריון בנגב ועם המכללה האקדמית "שנקר". שתי האוניברסיטאות הודיעו כי הן יקצו מקומות מיוחדים בשנה הבאה לסטודנטים פלסטינים.
בבלגיה, אוניברסיטת גנט, אחת החשובות ביותר במדינה, נעתרה לדרישת המוחים בקמפוס בשבועות האחרונים, וניתקה את הקשרים באופן רשמי עם שלושה מוסדות וארגונים ישראליים - המכון הטכנולוגי חולון, ומיגל - מכון למחקר מדעי יישומי בגליל ומכון וולקני. האוניברסיטה התירה בעבר לפקולטות מסוימות להחליט על הקשרים האקדמיים עם ישראל באופן עצמאי, אולם הצעד הנוכחי גורף יותר, וקובע ברמת האוניברסיטה כי לא יתנהל קשר עם שלושת המוסדות הללו. "שלושתם בעייתיים לפי מבחן כיבוד זכויות האדם של האוניברסיטה", הסביר רקטור האוניברסיטה, ריק ואן־דר־ואלה. הסטודנטים המוחים בירכו על הצעד ואמרו כי מדובר "בשלב הראשון בלבד", בדרך להטלת חרם אקדמי על כל המוסדות הישראלים.
"האוניברסיטאות הפכו לפלטפורמות של שנאה"
בשבועות האחרונים גם אוניברסיטאות בהולנד ובאירלנד הודיעו על חרם אקדמי, על הסטת השקעות אפשרית ועל ביטול פרויקטים משותפים עם חוקרים ישראלים. אחד המוקדים המשמעותיים ביותר באירופה הוא בריטניה, שבה סטודנטים מוחים כבר במשך שבועות והקימו מתחמים פרו־פלסטיניים בשורת אוניבריסטאות. טקסי הסיום השנתיים של אוניברסיטת קיימברידג' בסוף השבוע התקיימו לראשונה מאז המאה ה־18 בבניין אחר מאשר בניין הסנאט, בשל העובדה כי מפגינים פרו־פלסטיניים השתלטו על המדשאה שמובילה אליו. בניגוד לנעשה באמסטרדם ובברלין, האוניברסיטאות בבריטניה אינן קוראות למשטרה כדי לפזר את המוחים, ומנהלות איתם דיאלוג.
בהקשר זה, סקר שפורסם ב"דיילי מייל" הבריטי ביום שבת מעלה כי כמעט 40% מהסטודנטים באוניברסיטאות העלית של בריטניה חושבים כי התקפות חמאס ב־7 באוקטובר היו "פעולות התנגדות מובנות". הסקר בדק את הסוגיה בקרב 1,024 סטודנטים בריטיים ב־20 אוניברסיטאות במהלך אפריל, ומצא כי 29% מהם אמרו שהתקפות הטרור של חמאס באותה השבת היו "פעולות התנגדות שניתן להבין אותן" ("understandable act of resistance"), בעוד שהשיעור באוניברסיטאות העלית זינק ל־39%.
הסקר נעשה על ידי הארגון Stand With US UK, הנאבק באנטישמיות בקמפוסים בממלכה המאוחדת. 36% בלבד מהסטודנטים בכלל האוניברסיטאות הסכימו כי ה־7 באוקטובר "היתה התקפת טרור שבוצע נגד אזרחים חפים מפשע". שיעור זהה אמרו כי לדעתם, פעילים פרו־ישראלים בקמפוסים צריכים לצפות לסנקציות ולצעדים נגדם בקמפוסים. הארגון הפרו־ישראלי אמר בתגובה כי הסקר "מאשר את החששות שלנו כי הקמפוסים הפכו לפלטפורמה של שנאה נגד ישראל... במיוחד בקבוצת העלית של האוניברסיטאות".