ההייטקיסט שעזב הכול ובטוח: תור הזהב של היהודים באמריקה נסדק

ב־7 באוקטובר נטרפו הקלפים לג'ושוע ברגין, אחד השמות הבולטים בעמק הסיליקון ומי שנמנה עם 100 העובדים הראשונים באמזון ובתפקידו האחרון שימש סגן נשיא ב־VMware. ברגין, גם יהודי ציוני עם זיקה מובהקת למדינת ישראל, ראה את הזוועות שהתחוללו כאן, והבין שהוא לא יכול לעמוד מנגד. אז הוא החליט לעזוב את הסביבה התאגידית היציבה ולעבור לסטארט־אפ ישראלי קטן. "האירועים הטראגיים טלטלו אותי", הוא מספר לגלובס. "כשנפגשתי עם עובדים בהייטק הישראלי, אמרתי לעצמי שאם אעזוב את התפקיד הנוכחי שלי, ארצה למצוא עבודה שגם תיתן מקום לחלק היהודי והישראלי של הזהות שלי".

● עובדי אמזון: בחברה העולמית המליצו לנו לא להביע הזדהות עם העובד החטוף 
● "אין עם מי לדבר": הישראלים נותרים חסרי אונים אל מול חברות התעופה
● המפגשים של עשירי העולם שהכול קורה בהם - אבל אף אחד לא יודע שהם קורים
● הריקשות מובילות מהפכה חשמלית בהודו 

ההזדמנות הזאת אכן הגיעה, בדמות הצעה מהיזם עמירם שחר, מייסד חברת אבטחת הענן Upwind (שגם הקים את Spot, שנמכרה ל־NetAPP ב-450 מיליון דולר). ברגין הצטרף כמנהל מוצר ראשי לחברה, שהוקמה בסוף 2022 וגייסה 80 מיליון דולר בתוך 11 חודשים בלבד.

ההחלטה הייתה מלווה בלא מעט חששות, ובעיקר בלא מעט הרמות גבה מצד קרובים. אלא שמבחינתו זה היה הזמן הנכון. "בחלקים מסוימים בקריירה שלי הייתי צריך ללכת על בטוח. עכשיו אני מוכן לקחת סיכון מחושב".

האנטישמיות הרימה ראש

הסולידריות הישראלית שמפגין ברגין התחילה עוד הרבה לפני אוקטובר האחרון. הוא ואשתו לקחו חלק בעבר בקבוצה אורתודוקסית־מודרנית בשם Momentum Unlimited, שעורכת טיולים בארץ לאנשים שרוצים להתקרב לזהות היהודית שלהם. משפחתו גם פעילה כ־20 שנה בליגה נגד השמצה (ADL) ובארגוניים יהודיים אחרים.

"אני בהחלט רואה יותר אנטישמיות", הוא מספר. "כבר לפני שבע שנים הרגשתי שמתחילים להתגלות סדקים במה שהיה תור הזהב של היהודים באמריקה. הבנתי שבכל המאמצים לייצר תרבות של גיוון והכלה בארה"ב היהודים לא היו חלק מהמשוואה. הרבה מתקשים להבין, בעיקר באמריקה, שיהודים הם עדיין מיעוט בסכנה. אנחנו קורבנות של ההצלחה שלנו בישראל ובמערב כולו. עבדנו קשה והתגברנו על מכשולים עצומים, אז אנשים שוכחים שאנחנו מיעוט ושהאנטישמיות עדיין קיימת".

ברגין אמנם עבר לסטארט־אפ ישראלי, אבל נשאר לחיות בארה"ב, אם כי כחלק מהשינוי הוא עזב את עמק הסיליקון לטובת סיאטל. גם שם, הוא אומר, מנשבות אותן רוחות. "האנטישמיות תמיד הייתה כמו וירוס שמשנה בכל פעם צורה. בני לומד בתיכון פרטי, לא דתי - ומתמודד עם זה. הבת שלי בבית ספר יהודי ולא מתמודדת עם זה, מה שמאשש את הטענה".

והאנטישמיות הזאת, הוא מספר, מתגלה במלוא כיעורה אחרי 7 באוקטובר. "כל מה שהיה חבוי במשך שנים עלה מעל לפני השטח. מה שראינו בחודשים האחרונים באוניברסיטאות טלטל אותי. אם היית מספר לי שתהיה מתקפת טרור של חמאס הייתי עוד יכול לצפות לזה, כי המצב מורכב והסכסוך מתמשך. אם היית מספר לי שחלקים מהעולם הערבי יתמכו בזה, הייתי מבין. אבל אם היית מספר לי שכל הקמפוסים בארה"ב יצהלו בשמחה ויגידו 'כן, ככה זה צריך להיות', הייתי אומר שזה בלתי אפשרי".

ביקור תחת אש

לברגין היסטוריה ארוכה בעמק הסיליקון. הוא התחיל באמזון ב־1997 כמהנדס תוכנה, ועבר לא מעט תפקידים וחברות במהלך 15 שנה, שבהן היה מנהל בכיר שאחראי על פיתוח מוצרים ומנועי צמיחה בשורה של חברות. הוא הצמיח את הכנסותיה של Zynga מפרסום במשחקים ב־600%; ב־2014 חזר לאמזון, הפעם ליחידת מחשוב הענן AWS, שם שימש מנהל המוצר הראשי של AWS Outposts, שירות שמציע ארונות מחשוב ואחסון מנוהלים המחוברים לענן אך נמצאים בדאטה סנטרים של הלקוחות. ברגין הצמיח את השירות לעסק שמכניס לאמזון יותר ממיליארד דולר בשנה, לצד הובלת שלוש רכישות של סטארט־אפים.

שם הוא גם פגש את עמירם שחר, שהציג לו אז גרסה ראשונית של חברת Spot, וכך נוצר הקשר בין השניים. שחר חיזר אחר ברגין במשך תקופה ארוכה, וכשהקים את Upwind ברגין היה סגן נשיא ב־VMware, האחראי להכנסות של מיליארדים עבור החברה. כשחברת ברודקום רכשה את VMware הוא הבין שהוא צריך לחפש דרך חדשה.

 ברגין מציג את המוצר של Upwind. ''החלטתי שאני מוכן לקחת סיכון מחושב'' / צילום: באדיבות Upwind

"יכולתי לקחת קצת זמן לנוח. אבל אז קרה 7 באוקטובר, וזה באמת טלטל את כולם", הוא מספר. ברגין ואשתו יצאו למשלחות נפרדות בישראל, שבמסגרתן נפגשו עם משפחות שכולות, ביקרו בכיכר החטופים וראו את הקיבוצים שנפגעו.

ואז הגיעה ההצעה מ־Upwind. "באותו הרגע כל הכוכבים הסתדרו וזה היה נראה לי לגמרי הגיוני. התרשמתי מהדברים שהחברה עשתה והרגשתי שהם תואמים את האופן שבו אני רואה דברים - הם לחלוטין מתמקדים בלבנות פתרונות לבעיות שקשורות בראש ובראשונה ללקוחות, זו חדשנות שנועדה לשרת את הלקוחות.

"נפגשתי עם הצוות של עמירם יותר לעומק בסיום הנסיעה שלי, כשרקטות עפו לנו מעל הראש. ישבנו במסעדה בתל אביב וזה היה כמו מבחן אש לפגישה הראשונה עם הצוות. אבל באותו הזמן הרגשתי יותר בטוח בישראל מאשר בארה"ב, ומהרגע הזה ואילך היה לי ברור שאני רוצה להצטרף".

"ימשיכו לעבוד עם ישראל"

כמי שיש לו היכרות עמוקה וקרובה עם חברות הטכנולוגיה המובילות ברגין סבור שגילויי האנטישמיות והביקורת שנמתחת על ישראל מצדן אולי קיימות, אבל ההשפעה שלהן על העסקים כאן לא ניכרת במיוחד. "נכון, השיח רועש", הוא אומר, "אבל במציאות ימשיכו לעבוד עם ישראל".

אנחנו רואים שבחברות כמו אמזון וגוגל עובדים לא מוכנים לעבוד עם ישראל.

"ראשית, צריך לומר, עדיין מדובר במיעוט קטן של אנשים, מיעוט רועש מאוד אבל קטן. עבדתי באמזון על נימבוס (מכרז הענן הממשלתי בישראל - נ"ט) וגם אחר כך ב־VMware. החברות מגבות את ישראל לגמרי, מכמה סיבות: ראשית, הן עובדות עם הרבה ממשלות ורוצות שכולם יעברו לענן; שנית, יש להן לא מעט עובדים בישראל והן שמחות על כך, כי הטאלנט נהדר. תעשיית הטכנולוגיה והסייבר הישראלית ידועה בתור המקום הטוב ביותר למצוא בו עובדים מבריקים, להשקיע בחברות חדשניות. החברות לא יסרבו לכישרון הזה רק בגלל שמיעוט קטן מתנגד לממשל, באותה המידה הן לא יעבדו עם ארה"ב או סין.

 ג'ושוע ברגין / צילום: Nick Hanyok imaging

"בארה"ב יש 350 מיליון אנשים. אם השקפת העולם שלך לא פופולרית במיוחד, שרק 10% מהאנשים שותפים לה, זה עדיין 35 מיליון אנשים. זה המון. אז כשיש 200 מיליון אנשים ברחבי העולם שמגבים את המיעוטים הקטנים הללו בתוך חברה כמו גוגל, הם מרגישים כאילו כל העולם עומד מאחוריהם".

ובכל זאת, יש לברגין ביקורת קשה על החברות הללו. "חברות גדולות חייבות להיאבק באמירות פוגעניות ואנטישמיות באופן ציבורי, והן חייבות לעשות את זה עכשיו. אלה אנשים קיצוניים מאוד. הם מוכנים לפגוע בחברה ולהחזיק אותה כבת ערובה, שזה אירוני".

בכל זאת, אנחנו רואים את ההתנהגות של אמזון, שאינה מוכנה להתבטא ולפעול למען השבת החטוף סשה טרופנוב. העובדים ניסו לפעול בעצמם, השתיקו אותם ולא הקשיבו להם. זה לאו דווקא מיעוט בתוך החברה.
"באמזון כולם הכירו את סשה, ונזעקו ממה שקרה לו ולמשפחתו. זה הזכיר לרבים את השואה, הרעיון של משפחה שלמה שפשוט נמחקת, אביו נורה לו מול העיניים. הרבה עובדים, כולל אותי, ניסו להעלות את המודעות למצב למענו. מה שמעציב אותי הוא שהתקשורת האמריקאית שמסקרת את המלחמה לא מזכירה כמעט את נושא החטופים. היא גרמה לישראל להגיע למצב שבו היא צריכה להתנצל על הלחימה, ובאמזון היו צריכים לשמור על שמם בתקשורת. עם זאת, בעיניי חשוב שהחברה תתבטא בנושא באופן פומבי, עבור סשה ומשפחתו".

גורמים שקרובים לאמזון מספרים שהיא חברה שקטה שלא אוהבת לשחרר הצהרות ציבוריות, וזה נראה כמו ביטוי לאמירתו המפורסמת של מייסד ויו"ר החברה ג'ף בזוס ש"אמזון מוכנה שלא יבינו אותה". גישה זו ספגה ביקורת קשה, בייחוד לנוכח התנהלותה של ענקית טכנולוגיה אחרת, אנבידיה. זו פעלה מתחילת המלחמה לטובת אבינתן אור, עובד שלה החטוף בעזה, והמנכ"ל ג'נסן הואנג בעצמו התבטא בנושא לא מעט.

 סשה טרופנוב, עובד אמזון. נחטף ב-7 באוקטובר / צילום: פרטי

"מלחמות באות והולכות"

כשאני שואל את ברגין איך בכל זאת המלחמה תשפיע על החברות הישראליות, הוא מסביר: "מה שטוב ורע בעולם העסקי הוא שהדברים מעל הפוליטיקה. אפשר לראות שכל החברות בימינו צריכות להיות גלובליות. הן צריכות להתמודד עם חוסר יציבות עולמית ועם מגוון רחב של דעות. כשאינטל קנתה את מובילאיי ב־15 מיליארד דולר, פוליטיקה לא שיחקה תפקיד. גם אם אנטישמים טוענים שישראל היא מדינת אפרטהייד, המנהיגים העסקיים לא רואים את זה. אם אתה ממשיך לחדש ובונה דברים שלקוחות צריכים, יקנו אותך או שתהפוך לחברה ציבורית, או שלקוחות ישתמשו במוצר שלך, ללא קשר למה שקורה במדינה שלך.

"כל עוד הרוח הישראלית של אומת הסטארט־אפ תישמר, התעשייה הישראלית תמשיך להתקיים. ישראל לא מצליחה רק כי אנשים שפכו לתוכה כסף, אתה הרי יכול לתת למשפחה שלי מיליארד דולר ולא היינו יוצרים את ישראל בתוך הבית שלי, כי התנאים לא שם (ברגין גר בסיאטל כאמור - נ"ט). בישראל יש מפגש קסום של התרבות היהודית, הצורך של המדינה לבנות את עצמה להצלחה, זה עניין קיומי".

אבל יש נושא אחד שברגין כן מוטרד ממנו - היציבות. "הסיבה שאמריקה הצליחה היא היציבות. אני יודע שזה משעמם, אבל בארה"ב הממשלה לא מתפרקת בכל ארבע דקות. עסקים יכולים לשרוד ולשגשג כשיש יציבות, וכשהכללים לא משתנים. בריטניה היא מדינה מאוד יציבה, יש לה שיטה פרלמנטרית ויש לה בחירות. מה שקרה עם הברקזיט הוא שכל הכללים הבסיסיים פשוט שונו. זה יכול לקרות בישראל, אם תהיה החלטת ממשלה שתשנה באופן בסיסי את הכללים כמו כללי מיסוי".

באופן מעט מפתיע אולי, את המלחמה הוא לאו דווקא כולל בקטגוריה של חוסר יציבות, אלא "אם היא תימשך לנצח", הוא מסייג. "זה התרחיש היחיד שבו אני יכול לראות עסקים מפסיקים השקעות. אני יודע שישראל מרגישה שהמלחמות קיומיות מאוד, אבל מדינות ומנהיגים עסקיים נוטים לחשוב שהיא תסתיים, מה שכנראה יקרה.

"גם לאמריקה היו מלחמות. מלחמות גרמו לפילוג בתוך החברה מכיוון שאנשים חלוקים בשאלה אם באמת צריך אותן ומי צריך להילחם. אבל תאגידים לא בהכרח מסתכלים על זה ככה. חלק מזה קשור בעובדה שתאגידים חיים בהסתכלות על שנה־שלוש שנים קדימה. מלחמות באות והולכות. המלחמה הזאת לא הולכת לבטל את כל התנאים שעדיין קיימים בישראל".

מאמזון נמסר: "אנחנו ממשיכים להתמקד כל העת בכל המאמצים להחזרת סשה הביתה בבטחה ולהבטיח תמיכה במשפחתו בתקופה קשה זו. מחשבותינו איתם ועם כל אלה הממשיכים להיות מושפעים מהמלחמה".