המערכת הבריטית מקרינה גלי רדיו כנגד הכטב''ם / צילום: Shutterstock
במערכת הביטחון העולמית מפנים תשומת לב רבה יותר לכלכלת חימושים, ולכן משקיעים רבות במערכות יירוט באמצעות לייזר. עם זאת, לטכנולוגיה יש מגבלות רבות. בה בעת, בבריטניה מנסים כעת טכנולוגיה אחרת לגמרי, באיחוד האמירויות החליטו להפנות ייצור קליעים למזרח הרחוק, והצי הצרפתי רוצה לנצל עבור כוחותיו את יכולות הבינה המלאכותית. על כל אלו ועוד בפינת התעשיות הביטחוניות השבועית.
● הטיל הקטלני החדש של רוסיה, וישראל מקדימה את בריטניה ביירוט לייזר
● רוסיה רצתה רכב אוטונומי למלחמה. אז היא גנבה אותו לאוקראינה
● "תוספת תקציב הביטחון הגדולה זה 30 שנה": בריטניה מפתחת נשק לייזר ואת הטנק הראשון שלה
בארה"ב מאוכזבים ממערכות היירוט באמצעות לייזר
ארה"ב החליטה בחודש פברואר להציב מערכות יירוט בלייזר על נגמ"שים מדגמי סטרייקר שמוצבים בעיראק, וכעת מודה תת־מזכיר הצבא לנושאי רכש, דאג בוש, כי הביקורות לא נלהבות. ארה"ב החליטה להשתמש בלייזר בהספק 50 קילו־וואט, אלא שהוא ככל הנראה גבוה מדי ביחס לזירה העיראקית ומאפייניה. "אנחנו מוצאים אתגרים בנוגע לשימוש בנשק אנרגיה ברמות הספק שונות", סיפר בוש לחברי ועדה בסנאט. "ההספק (50 קילו־וואט) מתגלה כמאתגר במסגרת שילובו ברכב שנמצא בתנועה. זה נובע מפיזור החום, היקף האלקטרוניקה והבלאי השוטף מרכב שפועל בסביבה טקטית".
עדכון הפידבק מהשטח התקבל לאחר שבהנהגת צבא ארה"ב תכננו כבר במילא קיצוצים בפרויקט הלילה. בבקשת התקציב לשנה הפיסקלית 2024, בצבא ביקשו 110 מיליון דולר לפיתוח פרויקט ההגנה באמצעות לייזר DE M-SHORAD. בתכנון הראשוני לשנת 2025 תוכננו 126 מיליון דולר, אולם בבקשת התקציב המעודכנת מבקשים בצבא ארה"ב 88 מיליון דולר "בלבד". לאחר מכן, הם צפויים לדרוש 445 מיליון דולר עבור השנים הפיסקליות 2028-2026.
ואם בתקציבים עסקינן, עלויות היירוטים האמריקאים היקרים לאיומי החות'ים, גורם לצי האמריקאי להפנות את תשומת הלב לפתרונות זולים יותר. במרץ, למשל, הפנטגון פנה אל בית הנבחרים בבקשה לאישור מיליארד דולר בשנתיים הקרובות עבור תוכנית נחיל הכטב"מים, שמיועדת לייצר אלפי כלים אוטונומיים זולים ואמצעים ליירוט כטב"מים של אויבים.
בריטניה מכוונת למערכות יירוט בעזרת גלי רדיו
עולם הטכנולוגיות הצבאיות מתקדמת כל הזמן, וכך גם אמצעי היירוט והלוחמה האלקטרונית. לייזר מפתחים במדינות שונות, כולל בישראל, לארה"ב יש יכולות מיקרו־גל, אבל בריטניה הודיעה על בשורה חדשה: פיתוח נשק אנרגיה מבוסס גלי רדיו (RFDEW) שמסוגל לנטרל כטב"מים בעלות של 10 פני (כ־47 אגורות). לצורך ההשוואה, יירוט באמצעות כיפת ברזל מוערך ב־30 אלף דולר.
המערכת החדשה מקרינה גלי רדיו במטרה להזיק לרכיבים האלקטרוניים שמרכיבים את אמצעי האויב, וכך גורמת לנפילתם. לפי משרד ההגנה בלונדון, תוכל המערכת לפגוע באמצעים במרחק של יותר מקילומטר ממנה, כולל כאלו שלא רק באוויר - אלא גם בים וביבשה. סוגיה מעניינת היא שלפי שעה, בבריטניה לא חשפו מיהן החברות שמעורבות במיזם.
בזירה אחרת בבריטניה, הענקית הביטחונית הבריטית BAE, החברה היחידה מחוץ לארה"ב ולסין שנכנסה בשנה שעברה לרשימת 10 החברות הגדולות בעולם, אמנם משתתפת בפיתוח מטוס קרב מהדור השישי שצפוי להפוך למבצעי ב־2035, אבל כבר מעריכה מאפיינים של "הדור השביעי". כיום, עילית הטכנולוגיה, כולל F-35, היא דור חמישי. "איני יודע לאן מועדות פני פיתוח מטוסי הדור השביעי", הודה בכנס מנהל האסטרטגיה האווירית הקרבית של החברה, מייק בולקוויל. "תהיה ארכיטקטורה בסיסית שניתן לפתח במהירות. המטוסים הללו ישתנו לנצח בעזרת עדכוני תוכנה ופיתוחים ספירליים".
החברה האמירותית שמעבירה ייצור לאינדונזיה
החברה הביטחונית האמירותית אדג' הודיעה כי תספק לחברת האינדונזית הלאומית PT פינדאד מתקן ייצור אמל"ח בעסקה שמוערכת ב־27 מיליון דולר. לפי האמירותים, במתקן ייוצרו קליעי 5.56 מ"מ (מתאימים ל־M-16, למשל) ו־7.62 מ"מ (מתאימים לקלצ'ניקוב, למשל), "בצעד שנועד לעמוד ביעד משרד ההגנה האינדונזי לעודד משרות מקומיות ויכולות ייצור עצמאיות".
המתקן החדש שצפוי לקום ב־2026, מהווה נדבך מתוך הסכם שיתוף הפעולה הכלכלי (CEPA) בין איחוד האמירויות לבין אינדונזיה, אשר נחתם ב־2022 - מתוך כוונה להביא את היקף הסחר בין המדינות ל־10 מיליארד דולר עד תום העשור. בדומה לתחומים אחרים, באבו דאבי משתמשים באדג' ככלי להשגת דריסות רגליים ברחבי העולם. המנכ"ל חאחמד אל־מראר סיפר לברייקינג דיפנס בחודש פברואר כי אמריקה הלטינית ומזרח אסיה צפויים להיות שווקים חמים של החברה בעתיד הנראה לעין.
הצי הצרפתי יאזין לים באמצעות בינה מלאכותית
הצי הצרפתי פתח במיזם משותף עם הסטארט־אפ הצרפתי Preligens לפיתוח יכולת לצוללות לזיהוי ספינות אויב באמצעות בינה מלאכותית (AI). כבר בשנה הנוכחית מתכננים בפריז לבצע פיילוט ראשוני בצוללות, כאשר היעד הוא כי כבר בשנה הבאה היכולת הזו לזהות ספינות אויב בתוך "ים" הרעשים באוקיינוסים תהפוך למבצעית.
אותו "ים" רעשים אינו נובע רק מעצם היקף האמצעים שנעים, אלא גם ואף בעיקר מציוד אמצעים רבים יותר בחיישנים אקוסטיים. במקרה זה, הצרפתים שמבינים כי קיים קושי גדול בניתוח היקף המידע הזורם, מעוניינים לצייד את הצי ביכולות ה־AI שיביאו למסקנות יעילות. נתונים מעניינים שסיפק הצי הצרפתי מצביעים כי היקף המידע זינק מ־1 טרה־בייט ב־2020 לכ־10 טרה־בייט השנה, וצפוי לצמוח עד לכדי יותר מ־100 טרה־בייט ב־2030.
לוקסמבורג מפנה תקציבים לצורך חיזוק כוחות הביטחון
המושג "צבא לוקסמבורג" ידוע בישראל כגיחוך, לעתים, על נושא תקיפות שמיוחסות לישראל לפי פרסומים זרים. עם זאת, צבא לוקסמבורג, בדומה למקביליו באירופה, הפסיק להיות מערכת מנוונת - כשבמסגרת החלטה חדשה הוחלט להפנות 2.6 מיליארד אירו (2.83 מיליארד דולר) לטובת צבירת רכבים משוריינים ב־30 השנים הקרובות.
הפרויקט שהציג שר ההגנה, יוריקו באקס, מהווה חלק, בין השאר, ממיזם להקמת גדוד משותף של צבא לוקסמבורג עם בלגיה. "הגדוד הדו־לאומי ורכישת הרכבים הקרביים המתקדמים יאפשרו לצבא לוקסמבורג לשנות את עצמו, במטרה לפעול בסביבה ביטחונית תובענית יותר", הסביר השר באקס.
בכירה בתע"א מדברת על שיתוף הפעולה עם הודו
כנס ישראל הודו השלישי נערך אתמול (ד') באוניברסיטת בר אילן, כאשר בתחום העסקי התמקדו באתגרים, בפוטנציאל ובתמורות לאור מלחמת חרבות ברזל. נוכחות בולטת הייתה של מנהלת דסק הודו במטה השיווק של התעשייה האווירית, רויטל זיגלשטיין, בהמחשה נוספת למערכת היחסים הקרובה בין החברה לבין הממשל בניו דלהי.
זגלשטיין דיברה על הפוטנציאל המסחרי המתמשך של התעשייה האווירית בהודו וציינה כי הרגל הבטחונית חשובה ומרכזית במערכת היחסים בין הודו לישראל. לחברה יש מערכת יחסים של יותר מ־30 שנים עם הודו, כשלפי מנהלת דסק הודו יש, כאמור, עוד לאן להתפתח. לתעשייה האווירית יש כיום שלוש חברות בנות בהודו, ובכוונתה להמשיך לפתח את עסקיה על אדמת הודו.
"בעבר הממשק המרכזי שלנו היה מול זרועות הצבא, משרד ההגנה וחברות ממשלתיות, כחלק משינוי מדיניות הרכש בהודו אנו מפתחים קשרים רבים גם עם חברות פרטיות, R&D עם גופי מחקר וסטארטאפים ועולמות אזרחיים", אמרה זיגלשטיין.
לדבריה, "כישראלים אנחנו מבינים את הצורך של הודו במדיניות ה־Self Relience, ובפרט כעובדי התעשייה האווירית שאמונה על מערכות ההגנה המתקדמות שהיוו מרכיב משמעותי בהגנה על ישראל שנים רבות ובימים אלו במיוחד".
קהילת הסטארט־אפים הביטחוניים התכנסה
אינופנס, מרכז החדשנות של מפא"ת (המינהל למחקר פיתוח אמל"ח ותשתית טכנולוגית) במשרד הביטחון, קיים השבוע כנס בנושא עתיד הדיפנס־טק בריאקטור של מיקרוסופט בתל אביב. במהלך האירוע התקיים פאנל בהשתתפות אל"מ ניר וויינגולד, ראש מחלקת תכנון, כלכלה וניתוח מערכות במפא"ת שנבחר השנה לנבחרת 40 עד 40 של גלובס, חמוטל מרידור, שותפה בקרן וינטייג, ורז בכר, מנהל מיקרוסופט פור סטארט־אפ ישראל. לאחר מכן, ד"ר רוני אוחיון מ"דיפ קיפ" העביר למשתתפים מסטארט־אפים רבים בתחום בנושא "הצד האפל של הסייבר".
במהלך הכנס הוצגו נתונים שונים כמו, למשל, 1.6 טריליון דולר היקף שוק החדשנות הביטחונית, כאשר ארה"ב תופסת 400 מיליארד דולר מתוכם. בה בעת, לפי מכון שטוקהולם למחקרי שלום (SIPRI), תקציבי הביטחון העולמיים הסתכמו ב־2.5 טריליון דולר שמהווים 2.3% מהתמ"ג העולמי. "ככל שהטכנולוגיה מתקדמת היא הופכת לגנרית", הסביר אל"מ וויינגולד. "בינה מלאכותית יכולה לסייע בעבודות מודיעין ואיסוף. ישנן המון טכנולוגיות מתקדמות והגבולות מיטשטשים בין הביטחוני לאזרחי. לכן, פיתחנו אסטרטגיה של שימוש דואלי, מוצרים עבור העולם המסחרי והצבאי. שמנו פוקוס על ביורוקרטיה, ולכן התהליכים היום קצרים יותר".
מרידור התייחסה למערכת הביטחון, ואמרה כי צה"ל והתעשיות הביטחוניות לא רגילות לקצב של החדשנות והיזמות הישראלית. "הטכנולוגיה במקום אחר, ופתיחות המערכת יכולה להיות טובה יותר", הסבירה מרידור. "חלק מהבעיה היא תרבות, אם מסתכלים על סטארט-אפים מול מערכת הביטחון, ההבדל המהותי זה היכולת לעבוד מהר ואחרי 7 באוקטובר עובדים יותר. יש פער שמתחיל להתיישר בזכות עירוב בין צבא לעולם האזרחי. בצד היזמים, ראיתי את הטובים ביותר הולכים אליו. בצד של המשקיעים יש תהליך, אבל זה עוד לא שם. הקרנות האמריקאיות נפגשות עם הסטארט-אפים, אבל זה ייקח זמן".