גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כאב ראש כלכלי ומשפטי: משמעות הכרת נורבגיה, אירלנד וספרד בפלסטין

מספר מדינות מהציר הפרו־פלסטיני הודיעו במהלך מתואם על הכרה חד צדדית ● כיצד יושפעו היחסים הכלכליים והמדיניים של ישראל עם אירופה והאם מדובר בתקדים? ● גלובס עושה סדר

פדרו סנצ'ז, ראש ממשלת ספרד, ינס גר סטרה, ראש ממשלת נורבגיה, סיימון האריס ראש ממשלת אירלנד / צילום: AP, Geert Vanden Wijngaert, Harry Nakos, Jean-Francois Badias
פדרו סנצ'ז, ראש ממשלת ספרד, ינס גר סטרה, ראש ממשלת נורבגיה, סיימון האריס ראש ממשלת אירלנד / צילום: AP, Geert Vanden Wijngaert, Harry Nakos, Jean-Francois Badias

אירלנד ונורבגיה, ולאחר מכן גם ספרד, הודיעו בבוקר יום רביעי, במהלך מתואם מראש, על הכרה במדינה פלסטינית, בנימוק כי הדבר "מקדם את פתרון שתי המדינות" ו"הכרחי לטובת שלום במזרח התיכון".

ההכרזה קובעת את 28 במאי כיום שבו שלוש המדינות יכירו יחד במדינה פלסטינית, צעד שממנו נמנעו עד כה בלחץ ישראל ומדינות פרו-ישראליות באיחוד האירופי.

"גל ראשון" של הכרה במדינה פלסטינית באירופה, והתגובה הישראלית
בשורה אחת עם רוסיה וסודאן: ההשלכות הכלכליות על ישראל אם יוצאו צווי מעצר בהאג 
כותרות העיתונים בעולם | איראן בטוחה שהיא מנצחת את ישראל, אבל מה חושבים המומחים?

לפי ראשי הממשלה של אירלנד ונורבגיה, שכינסו מסיבות עיתונאים שבהן הכריזו על הצעד, מדובר ב"גל ראשון" של הכרה, שאליו צפויות להצטרף מדינות נוספות. כלי התקשורת ביבשת העריכו כי מדובר במלטה ובסלובניה, וכי הדבר יתרחש בתוך "שבועות אחדים".

מה הרקע להכרזת המדינות?

המהלך המתואם הוא חלק מיוזמה בינלאומית של ציר מדינות פרו-פלסטיניות ביבשת. ראש ממשלת ספרד, פדרו סנצ'ז, הוביל בחודשים האחרונים את המהלך, ואף שואף לכנס "ועידת שלום" במדריד בקרוב.

המנהיגים אמרו כי "הגיע הרגע" להכיר במדינה פלסטינית כדי להעניק תקווה לפלסטינים וגם להציג דרך אלטרנטיבית לאלימות שמציע חמאס. ההכרזה מהווה בעיקר צעד סמלי כתגובה לנעשה ברצועת עזה אחרי התקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר, ולמלחמה שמנהלת ישראל מאז.

ציר המדינות הזה, ביחד עם בלגיה, לוקסמבורג, מלטה וסלובניה, פועל בעקביות כמעט מהימים הראשונים של המלחמה לקרוא להפסקת אש מיידית וכוללת ולהטיל אמברגו נשק על מדינת ישראל, ואף קרא להשהות את הסכמי האסוציאציה בין האיחוד האירופי לישראל, המהווים את הבסיס ליחסים הכוללים.

בעוד שהדרישות לא נענו ברמת האיחוד האירופי, בשל התנגדות גרמניה ומדינות פרו-ישראליות אחרות, ציר המדינות החל לפעול באופן עצמאי.

האם מדובר בתקדים מדיני?

לא. שבדיה היתה אחת מהמדינות הראשונות במערב אירופה להכיר במדינה פלסטינית, עוד ב-2014, מה שהביא להחזרת השגריר הישראלי בשטוקהולם להתייעצויות, ולתקופת מתיחות מדינית רבה בין המדינות. גם מדינות מזרח אירופה "נושאות עימן" הכרה במדינה פלסטינית עוד מלפני הסכמי אוסלו, מסוף שנות ה-80, כאשר היו חלק מהגוש הסובייטי.

עם זאת, עמדת האיחוד האירופי כארגון - בהשראת עמדת גרמניה וצרפת עד כה - היא שיש להמתין עם ההכרה במדינה פלסטינית עד להסכמה של שני הצדדים לכך, כתוצאה ממשא ומתן בין ישראל לפלסטינים.

מהן ההשלכות הכלכליות?

ההחלטה הנורבגית מנותקת מהחלטות ההשקעה של קרן העושר הנורבגית הריבונית, שמחזיקה במניות ובאג"ח בשווי של 1.5 מיליארד דולר בישראל. קרן העושר החליטה לפני כמה חודשים "לבחון מחדש" השקעה בחברות "הקשורות למלחמה בישראל".

ממשלת אירלנד החליטה עוד לפני חמישה חודשים להסיט את כל ההשקעות של קרן העושר האירית מישראל, אך מדובר בכמה מיליוני דולרים בלבד. סך הסחר בין ישראל לאירלנד עמד על כ-5.9 מיליארד דולר בשנה שעברה, הסחר בין ישראל לספרד על 3.5 מיליארד דולר והסחר עם נורבגיה על כ-0.6 מיליארד דולר. מתיחות פוליטית יכולה להתבטא בקשיי מסחר.

מהן ההשלכות הפוליטיות?

כפי שאירע מול שבדיה ב-2014, גם הבוקר הורה שר החוץ ישראל כ"ץ על "החזרה מיידית להתייעצויות" של שגרירי ישראל באירלנד, בנורבגיה ובספרד. "ישראל לא תבליג מול מי שמסכנים את ביטחונה", נכתב בהודעת משרד החוץ, שהתפרסמה ברשת החברתית X, "אירלנד ונורבגיה מתכוונות לשלוח מסר לעולם: הטרור משתלם". מאוחר יותר הודיע שר החוץ על החזרת השגריר להתייעצויות גם מספרד. היחסים המדיניים בין המדינות ובין ישראל נמצאים כעת בשפל, בשל המהלך.

האם יש השלכות משפטיות?

שאלת ההכרה במדינה פלסטינית היא סמלית ברובה, אך היא עשויה למלא תפקיד במהלך הדיונים בסוגיית הסמכות השיפוטית של בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC), שהתובע הכללי שלו הגיש שלשום בקשה להוצאת צווי מעצר נגד ראש הממשלה ושר הביטחון. גרמניה ובריטניה הבהירו, למשל, כי אינן מכירות בסמכות השיפוטית של בית הדין על הנעשה בשטחים ובעזה, בין היתר מכיוון שאינן מכירות בפלסטין כמדינה. בית הדין הפלילי החליט ב-2021 לקבל את פלסטין במעמד של מדינה החתומה על אמנת רומא, הקובעת את הבסיס לפעילותו. הכרה של מדינות נוספות באירופה בפלסטין כמדינה עצמאית עשויה להציב את גרמניה בעמדת מיעוט באירופה.

עוד כתבות

״אנחנו אסירי תודה להם״, מכריז הצהובון הלונדוני ביום האזכרה בנורמנדיה. האומנם? / צילום: גזיר עיתון

ראש ממשלת בריטניה מגדיר מחדש את הזיכרון הלאומי

רישי סונאק אולי סיים את הקריירה כאשר הסתלק מן האזכרה לשחרור אירופה ● הייתכן שהיא פשוט לא דיברה אל ליבו? הייתכן שחברת מהגרים מוכרחה לשכוח?

גילברט ורוזנטל מראיינים את מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג. תהליך יצירת פרק אורך שישה שבועות / צילום: מתוך יוטיוב

כל האנשים החכמים ביותר בחדר מאזינים לאותו פודקאסט

שיחת עומק של שעות ארוכות על חברה אחת היא לא מתכון ברור לרייטינג מסחרר ● אבל כשבן גילברט ודיוויד רוזנטל צוללים לסיפורים האפיים של החברות המצליחות ביותר, המנהלים הבכירים בעולם מאזינים ● כך הפכה Acquired לתוכנית האהובה על עולם העסקים, ומכניסה ליוצריה מיליוני דולרים

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יונתן בלום (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

בדרך לקו האדום: מה צפוי בנתוני האינפלציה בישראל היום?

התחזיות למדד המחירים לצרכן בישראל לא ממש אופטימיות ● ההערכות הן שהמדד יעלה לקצב שנתי של 3.1%-3.2%, ובפעם הראשונה יעקוף את טווח היעד של בנק ישראל

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט; ברודקום זינקה ב-12%, אנבידיה ב-4%, טסלה ב-3%

נאסד"ק עלה ב-0.4% ● המסחר באירופה ננעל בירידות חדות ● חדשות טובות לשוק: מחירי הייצור בארה"ב ירדו ב-0.2% לעומת עלייה של 0.5% בחודש שעבר ● התחזית של קתי ווד: מניית טסלה תעלה פי 14 בחמש שנים ● שאלת 56 מיליארד הדולר: האם יאשרו היום בעלי המניות של טסלה את חבילת השכר של אלון מאסק? ● באפט מכר חלק ממניותיו באפל ברבעון הראשון, כמה הוא הפסיד?

מכונית כיבוי אש / צילום: בן יוסטר

אחרי עשרות שיגורים: שרפה גדולה בגליל העליון

אחרי השיגורים מלבנון: שרפה גדולה פרצה סמוך לקיבוץ יראון, חשש שתתפשט ליישובים סמוכים • אחרי המטח הכבד לקריית שמונה, חיל האוויר פתח בגל תקיפות בדרום לבנון • עדכונים בולטים

בני לנדא / צילום: Miguel Gutierrez

"בלי כסף של אף אחד": הצצה לבונקר הסודי של בני לנדא

16 שנה אחרי שהוקמה, מכירות חברת הדפוס של בני לנדא הגיעו בשנה האחרונה להיקף של 100 מיליון דולר, ואם שואלים אותו פוטנציאל השוק שלה עומד על 35 מיליארד ● וזה רק טיפה בים בממלכה של היזם הסדרתי ● כעת הוא חושף טפח מהאימפריה שבנה, מסביר מה מפריע לו במשקיע הישראלי ובטוח שהאיום האמיתי לא נמצא באיראן: "אם הכלכלה שלנו תקרוס, גם ההגנה תקרוס"

השבוע בעולם / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: Sutturstock, AP- Geert Vanden Wijngaert, Ludovic Marin

הימין הקיצוני חוגג את ״אירופה החדשה״ והדנים מוזהרים מפני ראמן

הימין הקיצוני מנצח בגדול באירופה ● רישי סונאק מנסה טריק ישן: הורדת מסים ● רוסיה מעצבנת את ארה"ב בחופי קובה ● יתושי דנגי מתאזרחים באירופה, ודנמרק אוסרת יבוא ראמן קוריאני בטענה להרעלה ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

צילום: Shutterstock

הקרימינולוג שעשה מהפכה בעבודת השיטור בעולם יודע מה הטעות של בן גביר בטיפול במפגינים

פרופ' דוד וייסבורד גילה ששיטור אפקטיבי מתבסס על מיפוי גיאוגרפי של "נקודות חמות" בערים ● מחקריו כבר זיכו אותו בהכרה בינלאומית ובפרס ישראל, ובימים אלה הוא מצטרף כחבר באקדמיה הלאומית למדעים ● בראיון לגלובס, הוא מסביר מה צריך לעשות כדי להגביר את האמון בין תושבים באזורי פשיעה לשוטרים ואיזו טעות עושה השר לביטחון פנים בטיפול בהפגנות

ד''ר שי מרצקי, מנכ''ל ומייסד בונוס ביוגרופ / צילום: עופר וקנין

התביעות הייצוגיות נגד מייסד בונוס ביוגרופ סביב החקירה הפלילית בעניינו נדחו

שי מרצקי, בעל השליטה ומנכ"ל חברת הביומד בונוס ביוגרופ, רכש לפני שנתיים 166 אלף מניות של החברה, ערב עדכון מדדי הבורסה ● הבקשות לתביעות ייצוגיות הוגשו בשנת 2022, ושנתיים לאחר מכן פתחה הרשות לניירות ערך בחקירה גלויה באותו עניין

חיילי מילואים בגבול רצועת עזה, אפריל 2024 / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

אנשי מילואים ישרתו עד גיל 41, גם גיל הפטור לקצינים יעלה בשנה ל-46

משרד הביטחון יביא בפני הממשלה בקשה להארכה נוספת לחוק שמעלה את גיל הפטור משירות מילואים בשנה אחת לכולם ● בעלי תפקידים מיוחדים ישרתו שנה נוספת גם כן, עד גיל 50 ● זה החוק שהשרים ידונו עליו ביום ראשון הקרוב: כל הפרטים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

עזבו את היורדים מהארץ ותתחילו לדאוג מהכסף הענק שבורח מכאן

הישראלים מעבירים לקרנות הפנסיה החדשות כ-5 מיליארד שקל להשקעה מדי חודש, רובם המוחלט מוזרם לחו"ל ● ברמת החוסך, מתבקש לפזר סיכונים, אולם זו הסיבה המרכזית להיכחדות התעשייה הישראלית, ולכך שמי שקונה נייר בתל אביב עלול להיתקע איתו כשירצה למכור

נעמי גיסר, מנכ''לית ברוקר הביטוח Marsh McLennan ישראל / צילום: סמדר כפרי

"גם אם הייתי זוכה בלוטו, הייתי ממשיכה לעשות אותו דבר"

כמעט כל המשפחה של נעמי גיסר עסקה בביטוח, ואת הקריירה שלה בתחום היא התחילה יום אחרי השחרור מהצבא ● 25 שנה אחרי היא כבר מבטחת את רכוש המדינה ומנסה לשמור על אופטימיות: "מאז 7 באוקטובר אנחנו מזהים ירידה בתיאבון של מבטחים גלובליים, אבל אחרי המלחמה נראה הרבה יותר השקעות"

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

מה היה השם שנקבע בצה"ל למבצע אנטבה?

מה משותף לציורים המעטרים את שטרות האירו, במה עוסקים אומני קינצוגי ביפן ומהי אוסטקהקה? ● הטריוויה השבועית

''השיבה הביתה היא הדבר הקשה''. חיילי מילואים בשטח כינוס / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

שיקום נפשי בשטח ושינוי תפיסת הקב"ן: כך צה"ל מתמודד עם טראומות המלחמה

צה"ל יצא למהפכה בטיפול הנפשי - עם קב"נים שנכנסים לשטח הלחימה לצד מרכזי שיקום עורפיים ● ראש ענף חוסן נפשי סא"ל נטע לי צליכובר, מספרת על האתגר בחזרת הלוחמים הביתה: "הדריכות נשארת" ● כעת צה"ל נערך למעבר ללחימה בצפון: "הבדלים רגשיים רבים"

ביונסה בהופעה. מותג בשמים והשקעות נדל''ן / צילום: Reuters, BriganiArt/Bartill

על המוזיקאיות שחדלו מלהטיל ביצי זהב לאחרים והפכו לבוסיות של עצמן

במשך שנים תעשיית המוזיקה נשלטה על ידי גברים שהתעשרו על גבן של זמרות מצליחות ● זמרות פופ כמו מדונה, ביונסה וטיילור סוויפט הביאו את הבשורה של המאה ה-21 כשהפסיקו להיות מריונטות על חוטים והפכו לבוסיות שמגלגלות מיליארדים

האינפלציה במאי הפתיעה לחיוב / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

האינפלציה מפתיעה לטובה: קצב שנתי של 2.8% במאי; מחירי הדירות ממשיכים לזנק

בקצב חודשי עלה המדד ב-0.2%, מתחת לתחזיות האנליסטים שציפו לעלייה של כ-0.5% ● גם בקצב שנתי המדד הפתיע לחיוב את צפי הכלכלנים שציפו כי יעבור את הרף העליון של יעד יציבות המחירים של בנק ישראל ● למרות הנתונים המעודדים, מתן שטרית, הכלכלן הראשי של קבוצת הפניקס, מדגיש: "להערכתנו, הסיכונים לתחזית האינפלציה מוטים כלפי מעלה"

הקנצלר שולץ (משמאל) ליד מל''ט הרון TP של התעשייה האווירית. הראשון מהסדרה שגרמניה חוכרת / צילום: Reuters, IMAGO/Thomas Bartilla

טילים, מל"טים ומערכות הגנה "מייד אין איזראל": ביקור בסלון האווירי של ברלין

הסדר מתערער והעולם מתחמש, ולתעשיות הביטחוניות הישראליות יש היצע מגוון שהוכיח את עצמו בשדה הקרב ● בסלון האווירי של ברלין נראה כי למרות ההפגנות נגד המלחמה בעזה, והשחיקה במעמדה של ישראל כשותפה לגיטימית, ניסיון מבצעי הוא עדיין מילת קסם בנוגע למכירת נשק

נמל דבאו בפיליפינים / צילום: Shutterstock

המטוס העתידני של יפן, בריטניה ואיטליה, והעסקה המסתורית של תע"א

התעשייה האווירית השלימה את פריסתה של מערכת הגנת נמלים בנמל באסיה ● הסוכנות האמריקאית הממשלתית לפיתוחים טכנולוגיים צבאיים מפתחת חומרים ממריצים נטולי תופעות לוואי, שיוטמעו בגוף באמצעות פולטי אור לבישים ● יפן, בריטניה ואיטליה משלבות ידיים לטובת פיתוח מטוס קרב עתידני ● ומדינות אירופה ממשיכות להתחמש בשל השפעות האיום הרוסי ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

המפכ''ל יעקב שבתאי והשר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

המפכ"ל ליועמ"שית: בן גביר ניסה למנוע מהמשטרה לאבטח את שיירות הסיוע ההומניטרי

המפכ"ל קובי שבתאי שלח ליועמש"ית לממשלה מכתב בו הוא מתאר את התנגדותו להנחיית בן גביר שלא לאבטח את משאיות הסיוע לעזה ע"י המשטרה, ושבתגובה איים עליו בן גביר כי "יהיו לכך השלכות" ● ביום שלישי בג"ץ יקיים דיון בתיקון לפקודת המשטרה, המאפשר, לפי הטענה לבן גביר להתערב בפעילותה

חיילי צה''ל בגבול הצפון משתמשים בטרבושה להצתת אש מעבר למכשול בגבול לבנון / צילום: צילום מסך מהרשתות החברתיות

המומחה שמסביר למה צה"ל משתמש בכלי מצור מימי הביניים

"לפעמים צריך לצאת מהקופסה, ושווה לזכור שיש צרכים מבצעיים ועקרונות לחימה שלא השתנו לאורך השנים" אומר ד"ר גיא שטיבל מאוני' ת"א על שימוש צה"ל בטרבושה בגבול לבנון ● למה שימש כלי המלחמה בעבר, ומה ההבדל בינו לבין בליסטה?