גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אלטשולר שחם הגזים? החשיפה של כספי הישראלים לחו"ל בשיא כל הזמנים

גלובס חשף כי בית ההשקעות הגדול בישראל מתכוון לחתוך בחצי את החשיפה של לקוחותיו למניות בישראל ונתקל בביקורת ● כעת נתוני בנק ישראל מגלים כי חשיפת הגופים המוסדיים, מנהלי חסכונות הציבור, למט"ח, זינקה תוך עשור ב־76% לסכום של 154 מיליארד דולר ● הסיבה המרכזית: הוצאת כספים להשקעות בחו"ל במטרה להשיג תשואה גבוהה, בין היתר בשל חולשת השוק המקומי ● המומחים מסכימים כי התהליך הוא כורח המציאות אך חלוקים בשאלה האם מדובר במגמה חיובית או מסוכנת

האם הזינוק בחשיפה לחו''ל מסוכן? / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)
האם הזינוק בחשיפה לחו''ל מסוכן? / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

בחודש שעבר נחשף בגלובס שאלטשולר שחם מתכוון להקטין את החשיפה של לקוחותיו למניות בישראל מ־20% מהתיק המנייתי כיום ל־10% בלבד. המהלך של בית ההשקעות הגדול בישראל בתחום קופות הגמל עורר הדים בשוק ורבים מהמתחרים, למרות שהם מכירים בצורך להוציא כספים מהמדינה, טענו שמדובר בתמהיל השקעות שהולך רחוק מדי.

השקל מתחזק מול הדולר ונסחר בשיא של חודשיים. אלו הסיבות
ניתוח | זו הייתה הבוננזה של קיבוץ יזרעאל, ואז השווי שלה התכווץ בכמעט 7 מיליארד שקל

אולם כעת מתברר כי כאשר בוחנים את סך החשיפה של כלל הגופים המוסדיים (מנהלי חסכונות הציבור) לנכסים בחו"ל, הרי שזו ממשיכה לשבור שיאים ונכון לסוף חודש מרץ היא עמדה על כ־42% מכלל ההשקעות שלהם. מדובר על עלייה של כ־3% בחשיפה לחו"ל מאז פרוץ המלחמה בעזה, כך שכיום ההשקעות בנכסים זרים של גופים מוסדיים בישראל עומדת על כמעט 300 מיליארד דולר.

הוצאת הכספים מישראל להשקעות בחו"ל אינה דבר חדש כמובן. לקרנות הפנסיה החדשות לבדן מופקדים מדי שנה כ־60 מיליארד שקל, ויחד עם יתר מוצרי החיסכון, השוק הישראלי הפך לקטן מדי עבור המוסדיים. הבורסה בת"א מתאפיינת בנזילות נמוכה כשהיקף המניות הזמינות למסחר קטן יחסית. בנוסף היא מציגה מתחילת השנה שעברה ביצועי חסר משמעותיים אל מול הבורסות בעולם בשל הטלטלות הפוליטיות, החברתיות והביטחוניות שפוקדות את ישראל בשנתיים האחרונות.

אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי בבית ההשקעות מיטב, מציין כי מאז החל קידום החקיקה המשפטית ע"י הממשלה, קטנה חשיפת הגופים המוסדיים לשוק המקומי ב־10 מיליארד דולר, כאשר סך החשיפה לנכסים הזרים (כולל באמצעות הנגזרים) עלתה ב־67 מיליארד דולר.

המגמה בולטת במיוחד אצל גופי הגמל וההשתלמות, שם היא עלתה ל־51.9% לעומת 47.7% לפני המלחמה ו־41% בסוף 2022. בקרנות הפנסיה, שנהנות עדיין מאג"ח מיועדות שהנפיקה עבורן ממשלת ישראל, החשיפה עמדה נכון לסוף מרץ על פחות מ־45%, לעומת 38.7% בסוף שנת 2022. בקרנות הפנסיה הוותיקות החשיפה נמוכה בהרבה והשינוי מזערי מאוד - עלייה מ־16.1% בדצמבר 2022 לכדי 16.7% במרץ האחרון.

הפער בין חשיפה למט"ח לנכסים זרים

ההעדפה או כפי שהם קוראים למגמה "ההכרח" של הגופים המוסדיים להוציא כסף לחו"ל, מביאה גם לגידול בחשיפה שלהם למט"ח. לפי נתוני בנק ישראל, חשיפת הנטו של כלל הגופים המוסדיים למט"ח עלתה בחודש מרץ לשיא חדש של 21.7%, כלומר 154 מיליארד דולר. אם נלך עשור אחורה היא עמדה על 12.3% בלבד במרץ 2014, ובתחילת המילניום, בשנת 2002, על פחות מ־2.5%.

הפערים בין שיעורי החשיפה למט"ח לבין סך ההחזקות של הגופים בנכסים בחו"ל, שכפי שאפשר לראות גבוה בהרבה, נובעים מכך שחלק ניכר מההשקעות בחו"ל נעשה באמצעות חוזים, או בשקלים. מנגד, החשיפה לחו"ל כוללת גם רכישת אג"ח של ממשלת ישראל שנעשה בדולרים.

זבז'ינסקי ממיטב מסביר כי "באופן כללי המוסדיים לא רוצים חשיפה גבוה מדי למט"ח, כי בסוף הם משלמים פנסיות או קרנות השתלמות בשקלים. לכן, כשהם יוצאים החוצה משוק ההון המקומי וקונים נכסים בחו"ל יש להם שתי דרכים להימנע מלהגדיל חשיפה למט"ח. הראשונה היא לבצע הגנות מטבע (גידור, שכאמור כרוך בעלות לא קטנה). והשנייה היא לקנות נכסים, בעיקר מניות, באמצעות חוזים, לדוגמה על מדד ה־S&P 500. אז אין להם חשיפת מט"ח חוץ מהפרמיה שהם משלמים וזו הדרך העיקרית בה הם פועלים לאחרונה".

יש סיכונים אבל גם יתרונות

אולם החשיפה הגדולה הזו מביאה עמה גם סיכונים, כיוון שהיא יכולה להשפיע ישירות על תשואות מוצרי החיסכון, ככל שיהיו שינויים בשערי החליפין.

"תנודתיות שער החליפין היא סיכון משמעותי", אומר זבז'ינסקי. "אם מחר ממשלת ישראל מגיעה להסדר מדיני, עסקה להשבת החטופים, בחירות או הסכם עם סעודיה לדוגמה, שער הדולר למשל יכול להגיע ל־3.3 שקלים לדולר. אם היום החשיפה למט"ח נעה בין 25% ל־30%, אפשר לקבל ייסוף של 5% לשקל וזה יגרום להפסדים גדולים לחוסכים. לכן הגופים המוסדיים מגדילים חשיפה, אבל לא הולכים איתה רחוק מדי כי כולם מחכים שהאירוע הגאופוליטי יסתיים".

מנגד, יובל באר אבן, מנהל השקעות העמיתים במגדל ביטוח ופיננסים, מסביר כי חשיפת מט"ח מאפשרת לגוון את חשיפות המטבע במסלול ההשקעות. "חשיפה גדולה מהווה הגנה חלקית מפני ירידות בשווקים ובישראל (הרחבה בהמשך). חשוב לזכור שלגידור המטבע יש עלות שעומדת על 1.5%־2% בשנה, כך שכאשר חשיפת המט"ח גבוהה יותר, הוצאות הגידור במסלול פוחתות".

למעשה, פעולת הגידור הזו היא שהשפיעה לאורך שנים על שער החליפין שבין הדולר לשקל והיא שיצרה את הקשר בין עליית המדדים בארה"ב לבין השקל. "כעיקרון, החשיפה למט"ח מחזקת את השקל, למרות שראינו את הקשר הזה מתנתק עם תחילת שינויי החקיקה. שהשוק עולה, לדוגמה מדד ה־S&P 500 עולה, החשיפה של הגוף המוסדי למט"ח עולה וכדי לא להגדיל את החשיפה הוא מוכר דולרים. ואז, כשהשוק עלה השקל התחזק וכשהשוק ירד השקל נחלש. אולם מתחילת 2023 הקשר הזה השתבש כי כולם רצו לקנות מט"ח וכך גם כששוק המניות עלה השקל נחלש".

אז מה משפיע היום על שער הדולר־שקל? זבז'ינסקי ממיטב: "החדשות. כל הדברים הקלאסיים של כלכלה, ריביות, שוק המניות או עודף השקעות, יש תרומה שולית ומה שמזיז את שער החליפין זה כן הסכם או לא הסכם, כן עסקה או לא עסקה".

הכלכלן הראשי של מיטב דש, אלכס זבז'ינסקי / צילום: רמי זרנגר

באר אבן ממגדל: "שער השקל מושפע מהמון גורמים. אין ספק שלשינויי חשיפה מהותיים של מוסדיים יש השפעה אבל השוק מספיק משוכלל ומכיל כאמור שחקנים רבים. יחד עם זאת, ראוי לציין שבשנה החולפת המסחר בדולר־שקל מתאפיין במחזורים דלילים יותר, וכך עסקאות שבעבר היו 'נבלעות במסחר', היום משפיעות יותר".

על פי נתוני בנק ישראל, כפי שיש שונות גדולה בשיעור ההחזקה בנכסים מעבר לים בין מוצרי החיסכון, יש שונות ביניהם גם בחשיפה למט"ח. גופי הגמל והשתלמות מחזיקים את החשיפה הגבוהה ביותר בקרב המוסדיים של 26.5%. לפני המלחמה החשיפה שלהם עמדה על 23% ואילו לפני הרפורמה המשפטית, בסוף 2022, החשיפה למט"ח עמדה על 18.2%. בקרנות הפנסיה החדשות החשיפה היא של 22.8%, שוב, נמוכה יותר בשל האג"ח המיועדות, אך גם כאן מדובר בעלייה חדה לעומת 16% בלבד בסוף 2022.

גם הבורסה בתל אביב מנסה לפזול לחו"ל

נתוני החשיפה שוברי השיאים של המוסדיים המקומיים לחו"ל מתפרסמים כמעט במקביל לפרסום של הבורסה בתל אביב על כוונתה להתחיל לפעול גם בימי שישי (ובמקביל לבטל או לקצר את המסחר בראשון). המהלך נועד להחזיר לזירה המקומית משקיעים זרים שיצאו מישראל בשנה וחצי האחרונות. "התאמת ימי המסחר של הבורסה למקובל בעולם, תסייע בהגברת הנגישות לשוק המקומי עבור משקיעים בינלאומיים אקטיביים ופאסיביים", הסבירו בבורסה בקול הקורא שפרסמו לטובת המהלך.

המהלך אולי יגדיל מעורבות של משקיעים זרים ואולי גם של אלו המקומיים בבורסת ת"א, אך הוא לא צפוי להקטין חשיפת מוסדיים למט"ח, כיוון שכאן מדובר בהחלטות מאקרו שנעשות לפי מצב המדינה וללא קשר להתאמת פעילות מול בורסות מקבילות.

יו"ר רשות ני"ע, ספי זינגר, אמר השבוע בכנס אלי הורוביץ כי עוד קודם למלחמה חלה ירידה בהשקעות הזרות בישראל: "המלחמה האיצה את המגמה הזו. המשקיעים הזרים הוציאו מהבורסה בישראל כ־34 מיליארד שקל (8 מיליארד במניות, 14 באג"ח ממשלתי, 6 במק"מ ו־5 באג"ח קונצרני) ומי שספג חלק גדול מהסחורה אלו בעיקר המוסדיים הישראליים.

"זה מעיד על חשיבות המוסדיים לשוק ההון. אבל גם מאיר את צד הסיכונים. היקף הנכסים המנוהלים בידי הגופים המוסדיים גדל בקצב מסחרר ועומד כיום על כ־2.5 טריליון שקל (ללא קרנות נאמנות). אנחנו צריכים להבטיח את גיוון מקורות האשראי, נזילות הבורסה וגם להישמר ממצב בו המוסדיים יהיו 'גדולים' על המשק הישראלי, והשקעות בחברות שאינן חברות ענק יהיו מתחת לרף ההשקעה שלהם".

עוד כתבות

כנס המטרו הבינלאומי של נת''ע / צילום: עמוס לוזון

כנס החשיפה הבינ"ל של המטרו: "יש פה חברות תשתית מהטופ של הטופ"

נת"ע ערכה השבוע בת"א כנס חשיפה בינלאומי לפרויקט המטרו בגוש דן, שנועד להציג לחברות תשתית את המכרזים הצפויים בשלב האינפרא הראשון, בהיקף של 65 מיליארד שקל ● לכנס הגיעו נציגים של למעלה מ־60 חברות תשתית בינלאומיות מכ־20 מדינות ● נציג של אחת מהחברות ההודיות: "פרויקט המטרו נתפס כמרגש מאוד"

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא וגל עמית את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

סניף בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

לאומי סוגר את חברת ניהול התיקים וידאה ומרחיב את מערך ההשקעות

במסגרת ארגון מחדש שיזם לאומי, תחום ניהול ההשקעות בשוק ההון יועבר למערך ההשקעות בבנק בניהולו של אריאל כהן ● המהלך מתרחש ברקע למהלך אחר שעליו הכריז לאומי בשבוע החולף בתחום המסחר בשוק ההון - קמפיין "לא הרווחתם לא שילמתם"

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

הרווח הנקי של מזרחי טפחות בשנת 2025: 5.6 מיליארד שקל

ברבעון הרביעי של 2025, הרווח הנקי של הבנק הסתכם ב-1.4 מיליארד שקל - צמיחה של 7.5% ברווח הנקי ● הבנק יחלק מחצית מהרווח הנקי שרשם ברבעון לבעלי המניות – סכום של 702 מיליון שקל

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

7 חברות כבר קרסו, ומיליארדים ירדו לטמיון. אז למה הטרנד המסוכן בבורסה ממשיך?

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים, ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה? ● כסף בסיכון

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי, הסיכון שלה גדל: אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

משרדי פלאפון / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

חברת פלאפון הודיעה: 10% מעובדי החברה יפרשו. כמה הם יקבלו?

חברת התקשורת פלאפון מדווחת הערב לבורסה על פרישה של 150 עובדים במסגרת תוכנית התייעלות ● לגלובס נודע כי עפ"י ההסכם שעתיד להיחתם עם ועד העובדים, כל עובד שירצה יוכל להגיש בקשה לפרוש ולקבל 280%

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עוד 5,000 שקל בשנה: העובדים שיגדל להם בקרוב הנטו

במשרד האוצר מקדמים בחוק ההסדרים את ריווח מדרגות המס - שנועד להגדיל את שכר הנטו למעמד הביניים ● דיונים שנערכו בוועדת הכספים חשפו מי ייהנה מההטבה ● במסגרת הרפורמה יתווספו עד 5,000 שקל בשנה לשכר, אולם היא צפויה להעמיק את הגירעון

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

עלי אקספרס / צילום: Shutterstock

אפקט סמוטריץ': הרכישות מחו"ל צמחו בינואר ב-35% לעומת אשתקד

בזמן שמליאת הכנסת ושר האוצר מתכתשים על צו הפטור ממס על יבוא אישי, הישראלים הגדילו את סלי הקנייה שלהם - מאופנה ועד מוצרי חשמל ● המדד החודשי של רכישות מאתרי האונליין

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ניסויים בתרופות / אילוסטרציה: Shutterstock

ניסוי אחד וזהו: ה־FDA משנה באופן דרמטי את הכללים בדרך לאישור תרופות

מנהל המזון והתרופות בארה"ב הודיע שמעכשיו חברות יידרשו לבצע ניסוי יעילות גדול אחד במקום שניים, כפי שהיה נהוג עד כה ● מדובר בשינוי שיאפשר להוזיל ולקצר משמעותית את הפיתוח ● בתעשייה מרוצים, אבל לד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, יש גם אזהרה לישראלים

זום גלובלי/ צילומים: רויטרס

רגע לפני ז'נבה: עסקת הנשק האחרונה של איראן וסין

שעות לפני המו"מ בז'נבה: איראן בדרך לחתום על עסקת נשק ימי עם סין וארה"ב הטילה סנקציות על טהרן • הונגריה מאשימה את אוקראינה ושולחת חיילים לגבול • ובמקסיקו חוששים: חיסול מנהיג קרטל הסמים עשוי לפגוע באירועי המונדיאל במדינה • זום גלובלי, מדור חדש

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

איל וולדמן וג'נסן הואנג / צילום: איל יצהר, רויטרס

מיקנעם לקליפורניה: המספרים המדהימים של אנבידיה בישראל נחשפים

ענקית השבבים שוב הצליחה להכות את תחזיות השוק, ובדרך גם חשפה פרטים חדשים על הפעילות בישראל ● מספר העובדים גדל, היקף המס המשולם האמיר, ומעל הכול בלטה פעילות חטיבת התקשורת שמבוססת על רכישת מלאנוקס שהציגה שיעור צמיחה של 263%