בנק מזרחי טפחות / צילום: איל יצהר
בנק מזרחי טפחות פרסם הבוקר (ה') את דוחות הרבעון הראשון של 2024, מהם עולה כי הרווח הנקי ברבעון הראשון עמד על 1.27 מיליארד שקל. מדובר על ירידה של 6.9% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, אך עלייה של 21% לעומת הרבעון הרביעי של 2023, שהיה רבעון חריג לרעה בכל המערכת הבנקאית בשל פרוץ המלחמה.
● המפקח על הבנקים על חלוקת הדיבידנדים: "זו החלטה עסקית של כל בנק"
● ניתוח | הרווח ירד, הדיבידנד גדל, והמס החדש נכנס לפעולה: מאחורי דוחות הפועלים ודיסקונט
התשואה על ההון העצמי עמדה ברבעון הראשון על 18.1%, בהשוואה ל-22.4% ברבעון המקביל אשתקד ובהשוואה ל-15.5% ברבעון הרביעי של 2023. שני הבנקים הגדולים הנוספים שפרסמו עד עתה את דוחות הרבעון, הפועלים ודיסקונט, הציגו תשואה להון של 14.6% כל אחד.
מזרחי טפחות יחלק דיבידנד בסכום של 508.8 מיליון שקל - 40% מרווחי הבנק ברבעון הראשון, וזאת בהתאם למדיניות הדיבידנד של הבנק. מנכ"ל הבנק, משה לארי, אמר כי חלוקת הדיבידנד בשיעור המרבי על-פי המדיניות של מזרחי טפחות נעשתה לאחר בחינת יחסי ההון של הבנק בתרחישים השונים, בהמשך למכתב המפקח על הבנקים מ-16 במאי, בו ביקש כי חלוקת הדיבידנד תעשה תוך שיקול-דעת.
האשראי לציבור הגיע בסוף הרבעון הראשון של 2024 לסכום של 330.5 מיליארד שקל, בהשוואה ל-312.3 מיליארד שקל בתום הרבעון המקביל, גידול של כ-6%. נזכיר כי הפועלים (1%) ודיסקונט (1.2%) רשמו גידול מתון הרבה יותר.
למרות הגידול בתיק האשראי, הכנסות המימון ברבעון הראשון השנה הסתכמו ב-3 מיליארד שקל, ירידה של 6.3% לעומת הרבעון המקביל, אך צמחו משמעותית, ב-20%, במהלך הרבעון הראשון של השנה בהשוואה לרבעון הרביעי של 2023. מתוך הכנסות המימון, ההכנסות מריבית נטו עמדו ברבעון הראשון על 2.69 מיליארד שקל, דומה מאוד לרבעון הרביעי של השנה שעברה, אך מדובר בירידה של כ-15% לעומת הרבעון המקביל. נזכיר כי ב-1 בינואר, עם פתיחת הרבעון, הוריד בנק ישראל את הריבית ב-0.25%, כך שהיא עומדת כיום על 4.5%.
הירידה לעומת התקופה המקבילה אשתקד מגיעה בעיקר כתוצאה מהשפעת עליות הריבית על עלות המקורות (תשלום ריבית על הפיקדונות), מהסטת כספים מחשבונות עובר ושב שאינם נושאים ריבית לפיקדונות שמעניקים ריבית, ומהתמתנות שיעור עליית מדד המחירים לצרכן, שעלה בשיעור של 0.3% ברבעון הראשון של 2024, לעומת עלייה של 1.1% בתקופה המקבילה אשתקד. כתוצאה מכך, השפעת המדד על ההכנסות הסתכמה ב-88 מיליון שקל, לעומת 308 מיליון שקל ברבעון המקביל.
השפעת המלחמה
ההוצאות להפסדי אשראי, המהוות כרית למקרה שהלווים לא יעמדו בהחזרים, הצטמצמו לעומת הרבעון המקביל ועמדו על 175 מיליון שקל, אך הן עדיין היו גבוהות ביחס לפועלים ולדיסקונט. "ההוצאות בגין הפסדי אשראי נובעות ברובן מהפרשה קבוצתית, המושפעת החל מהמחצית השנייה של שנת 2023 מרמת סיכון האשראי במשק, בין היתר בגין השלכות פוטנציאליות של המלחמה. ההוצאות בגין הפסדי אשראי ברבעון המקביל אשתקד שיקפו את העלייה ברמת הסיכון, בעיקר עקב עליית שיעור הריבית במשק", הסבירו במזרחי טפחות.
פיקדונות הציבור הסתכמו ב-31 במרץ ב-365.4 מיליארד שקל, עלייה של כ-5% אל מול הרבעון הראשון של 2023.
ההכנסות מעמלות הסתכמו ברבעון הראשון של שנת 2024 ב-502 מיליון שקל, לעומת 528 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, קיטון בשיעור של 4.9%. הקיטון בהכנסות מעמלות נובע בעיקר מירידה בעמלות ניהול חשבון כתוצאה מהקלות והטבות בנקאיות ללקוחות הבנק במטרה לסייע להם בתקופת המלחמה, וכן מהשפעת המלחמה על הפעילות העסקית.
במזרחי טפחות עדכנו כי הציבור ניצל עד עתה את ההטבות שנתן הבנק בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" בהיקף של כ-216 מיליון שקל. זהו שיעור ניצול של כ-37%, כשבבנק מעריכים כי ניצול מלא יעמוד על 589 מיליון שקל.
בנוסף, גם מזרחי טפחות, כמו הפועלים ודיסקונט, החל "לשלם" את היטל המלחמה שנועד לסייע לממשלה לעמוד ביעדי התקציב. אומנם החוק במסגרתו ישלמו הבנקים הגדולים 2.5 מיליארד שקל בגין השנים 2024-2025 נכנס לתוקף רק ב-1 באפריל, אך שלושת הבנקים פרסו את התשלום גם בגין הרבעון הראשון. מזרחי טפחות יעביר לקופת המדינה כ-60 מיליון שקל מתוך רווחי הרבעון הראשון. הפועלים העביר סכום כפול, ודיסקונט העביר כ-53 מיליון שקל.